יום א' 14.6.15
קניון אנטילופה ונסיעה לגרנד קניון
הבוקר לא יכולנו להימרח יותר מדי בהתארגנות כי היינו צריכים להספיק לסיור שהוזמן מבעוד מועד לקניון אנטילופ תחתון-סיורי קן- הסיור הוזמן ל 9:40 אך היינו צריכים להגיע חצי שעה לפני מועד היציאה.
הסיור עצמו ערך כשעה עם המון הזדמנויות צילום בקניון המרהיב, היינו בקבוצה עם חבורת סיניות נלהבות שלא פיספסו אף אחת מההזדמנויות לפוטו-אופ. לטעמי הסיורים היו צפופים מדי וכל הזמן היינו צריכים לחכות כי ממש עלינו על הקבוצה שלפנינו (מה שכמובן גרם לקבוצה שאחרינו לעלות עלינו) ולמעשה כל הקבוצות היו צמודות אחת לשניה. ההסברים היו לוקים או למעשה לא קיימים בכלל, תפקידו היחיד של המדריך היה לכוון אותנו לזויות צילום נוספות ומענינות ולצלם אותנו בתמונות משפחתיות. כל הסיפור היה פשוט הזדמנות ארוכה לתמונות מגניבות לאינסטגרם וזה מהר מאוד שיעמם את הילדים. הנקודה ממנה חששתי, הסולמות, לא היתה אתגר משמעותי לבוגרי גני השעשועים הישראלים.
אחרי הסיור בקניון פנינו לפרסת הסוס – על מנת לחזות בעיקול נהר הקולרדו. צעדנו כ1 מייל (הלוך ושוב) בשמש הקופחת. שוב מדובר באתר צילום מדהים, אך לא בהרבה מעבר לכך, ועל היופי האדיר העיב החשש שאחד מילדי ייפול מהצוקים שאינם מגודרים.
לפני שעזבנו את פייג' החלטנו לא לוותר ולקפוץ לראות את האגם. (החלטנו מראש שלא לשכור סירה ולשוט באגם למרות ההמלצות הגורפות כי חששנו מכך שהשילוב של חוסר ניסיון בהשטת סירות ושני ילדים קטנים שדורשים השגחה צמודה כדי שלא יהרגו את עצמם בסיטואציה שכזו לא יהיה מהנה, ובטח שלא שווה את הסכום האדיר שעולה השכרת סירה. על שייט פאסיבי באגם גם ויתרנו כי חששנו שזה יהיה להם מונטוני ומשעמם). הכניסה לאזור האגם היא בתשלום אך כלולה בכרטיס הפארקים הלאומיים ולכן לא נדרשנו לשלם. עשינו פיקניק באתר המיועד לפיקניק הצופה אל האגם. היה חם מאוד ומעבר לכך שום דבר לא ראוי לציון.
לסיכום פייג' היא עיירה חביבה, אין ספק שבהחלטה לוותר על השכרת סירת מירוץ פספסנו את האטרקציה המרכזית בה ואף כי הן חביבות, לטעמי האטרקציות בה ממוסחרות מדי וחסר בהן החן של הפארקים הלאומיים לו התרגלנו.
בשעות הצהריים החלנו את דרכינו לכיוון הגדה הצפונית של הגרנד קניון. כאן המקום לציין שלאחר התלבטות מרובה החלטנו לבקר דווקא בגדה הצפונית של הגרנד קניון שהיא הפחות מתוירת מתוך המחשבה שגדודי התיירים בגדה הדרומית יעיבו על החוויה.
כשעשיתי את התחקיר המקדים גיליתי על הcook out המתרחש מדי ערב. מדובר בארוחה בסגנון דרומי המלווה במוזיקה ונראתה לי חוויה נחמדה ומענינית. ניסיתי להזמין כרטיסים מראש אבל כיוון שלא מצאתי פרטי התקשרות באף אחד מהפרוסמים הנחתי שאין צורך בהרשמה מוקדמת. מה רבה הייתה אכזבתנו כשהגענו לקבלה של הלודג' וגילינו שנגמרו הכרטיסים להערב.
מזל שיובל לא הסכים לקבל לא כתשובה (בכל זאת הילדים כבר פיתחו ציפיות...) והתחנן בפני פקידת הקבלה, אחרי בירור עם האחראית סוכם לאפשר לנו בכל זאת להצטרף.
הופתענו שלא נשאר כמעט זמן- השעה הייתה 17:15 והרכבת הקטנה שמסיעה את הסועדים לאתר הארוחה יוצאת ב17:45, כך שיובל הלך מהר לקמפ להקים את האוהל ואני והילדים קפצנו למרכז המבקרים.
בשעה היעודה הגיעה רכבת קטנה ואחרי נסיעה של כ5 דקות הגענו לאוהל בו הייתה ארוחת הערב- בופה בסגנון דרומי עם בריסקט בקר, עוף אפוי, לחמניות תירס, צ'ילי, מקרוני וצ'יז, סלטים, תירס, שעועית אפויה, תפוחי עץ אפויים ואבטיח. המחיר (30 דולר לאדם- הילדים לא היו צריכים כרטיס) כלל גם שתייה חופשית – לימונדה, תה קר ומים וכן קפה תה.
ארוחת הערב לוותה בהופעה חיה של מוזיקת קאנטרי, קצת בדיחות ואפילו קסמים- הופעה טובה ומוזיקה נהדרת ממנה נהננו אנו וגם הילדים היו סה"כ מרוצים.
אחרי שקיבלנו עוגיות שוקולד צ'יפס ישר מהתנור, הרכבת הקטנה החזירה אותנו ללודג' והספקנו להגיע בדיוק לשעת השקיעה מעל הקניון עליה צפינו מהמרפסת המדהימה של הלודג'.
אנחנו אומנם ישנו בקמפינג אבל הלודג' נראה מקסים, יש ביתנים קטנים שבמרפסת של כל אחד מהם כיסאות נדנדה, הלובי ענק וכולל מרפסת תצפית יפהפה, בכלל האווירה במקום מאוד נינוחה ונעימה אין לי מושג כמה עולה השהות אך לדעתי נעים להעביר שם אפילו שתי לילות באווירה הרגועה.
לאתר הקמפינג שלנו הגענו רק בחשיכה כיוון שהאתר שלנו ישב ממש על קצה הקניון הזהרנו את הילדים שלא יזוזו בלי לתת יד ולא לצאת מאוהל לבד בטח לפני שיש אור. הילדים עמדו בהנחיות הבטיחות הקשוחות ולכולם שלום.
יום ב 15.6.15
גרנד קניון ונסיעה לוגאס
השכמתי קום בבוקר לצפות בזריחה מחוץ לאוהל, מסתבר שהזריחה התחילה עוד לפני רבע לחמש בבוקר כך שפספתי את התחלתה ומאיפה שאני צפיתי הצבעים היו הרבה פחות מרשימים מהשקיעה של אמש. מאוכזבת כמעה חזרתי לישון, רק בשביל להשכים מאוחר. התארגנו בניחותא כולל ארוחת בוקר של דיסה וקפה וקיפול ממושך של האוהל ויצאנו רק מאוחר אחרי השעה 10:00.
החלטנו לנסות לרדת לקניון בשביל הKaibab Trail. בתחילת השביל פגשנו שתי בחורות צעירות שבדיוק הגיעו מהצד השני של הקניון, הן קמו בשלוש בבוקר רצו למטה ואז טיפסו למעלה מרחק של כ40 ק"מ בלי להחשיב את תוספת הגובה המשמעותית. הן נחו קצת, הצטלמו ורצו חזרה לצד השני להשלים מסלול Rim to rim to rim בהחלט מעורר הערצה!
אנחנו מלווים בילדים החלטנו על מסלול צנוע יותר, בעצת הרינג'רית מאתמול החלטנו לטייל לפי זמן ולא לפי מרחק- כלל האצבע הוא שירידה לוקחת חצי מהזמן שלוקחת העלייה. כיוון שהיו לנו כשלוש שעות ירדנו כשעה, העלייה לאחר מכן לקחה פחות משעתיים אבל הייתה קשה מאוד לילדים (והאמת שגם לנו- בעיקר כי היה מאוד חם). על פי המתואר במפה התחנה הראשונה בשביל הcocino overlook היא אחרי כק"מ וממנו תצפית יפה לנוף. אנו הגענו כמעט עד לתחנה השניה הsuppai tunnel (שנמצא 3 ק"מ מתחילת המסלול), פשוט המשכנו עד לנקודה מסויימת נחנו שתינו ועלינו חזרה. ככל שיורדים בשביל כך משתנות השכבות הגאולוגיות והמסלע וכן צפיפות העצים ובהחלט חווים את גדולותו של הקניון. אם כי נפתח התיאבון למסלול שיורד עד לקרקעית, אולי בפעם הבאה...
עייפים מהמסלול הקשה נסענו ללודג' לארוחת צהריים של פיצה במרפסת הצופה אל הנוף.
הספקנו אפילו לתפוס קצת מההסבר של הרינג'רית על הגאולוגיה של הקניון וקצת נגינה חובבנית ויפה בפסנתר שבלובי.
עזבנו את הקניון בשעות הצהריים לקראת נסיעה של כ5 שעות ללאס וגאס. הנסיעה עצמה הייתה ללא אירועים מיוחדים, עצרנו בst George להתרעננות במקדונלדס במגרש המשחקים החביב. היה שילוט באיזור לאיזה אוטלט שנראה נחמד אבל לנו לא היה זמן לחקור את העניין לעומק.
ללאס וגאס הגענו מאוחר בלילה- קנינו משהו לאכול בלובי של המלון שלנו אותו אכלנו בחדר והלכנו לישון.
יום ג 16.6.15
יום מנוחה ובילויים בוגאס
למרות ששמנו שעון ל8:00 קמנו רק ב9:00 והתארגנו בזריזות על מנת להספיק לארוחת הבוקר בבופה במלון פריז- איחרנו מעט לארוחה והגענו ב10:30 (הזמנו מראש מקומות ל10:00 והתקשרנו להודיע שאנחנו מאחרים). מה שלא ידענו זה שב11:00 כבר מתחילה ארוחת הצהרייים כך שלמעשה אכלנו שתי ארוחות במחיר אחד (50 דולר כולל שתייה חופשית לשני מבוגרים- על הילדים לא היינו צריכים לשלם). המגוון היה אדיר- אומלטים קרפים מלוחים, דגים מעושנים, גבינות וכו' ולצהריים מרקים, פירות ים (למשל מול מרינייר ושרימפס קוקטייל)" וגם מאכלים פחות צרפתיים כמו פיתה עם חומות וסושי. שלא לדבר על פינת השרקטורי המרשימה עם הprime rib והרוסט ביף. גולת הכותרת הייתה הקינוחים, מבחר קרפים מתוקים (זה עם הפירות יער היה מעולה), מקרונים, טרטלטים, קרם ברולה וגם גלידות ופירות טריים.
כמובן שלא מדובר באיכות של פטיסרי צרפתי אבל בהתחשב במחיר ששילמנו תמורת המבחר והכמויות האדירות מדובר בארוחה משתלמת (אפילו שאיננו אכלנים כאלה גדולים).
אחרי ארוחת הבוצריים הארוכה עשינו סיור קצר בסטריפ במיוחד התרשמנו מהצמחייה במלון בלג'יו ומהפסלים והאומנות בCeasers palace. חזרנו למלון (לנו באקסקליבור) לבילוי צהריים ואחה"צ בבריכה- היה ממש מרענן וכיף. נחמד שהייתה מגלשה קטנה ונראה לי שזה היה החלק המועדף על הילדים.
אף שלא מיצינו את הבילוי בבריכה (הילדים יכלו להישאר שם עד הלילה) חזרנו לחדר להתקלח ולנוח לפני בילוי לילי בסטריפ.
בזמן שהילדים נחו יובל הביא לנו משקאות מהלובי (מרגריטה מצוינת ובירה) היה לנו 20$ קרדיט לבזבז במסעדות הברים של המלון ובחרנו להוציא אותם כך.
בשבע וחצי בערב הערנו את הילדים כדי לצאת לארוחת ערב וסיור לילי בסטריפ, אכלנו בshake shack הילדים טרפו את ההמבורגרים המצוינים ויצאנו לסיור- ראינו את המזרקות המזמרות בבלג'יו, הר הגעש המתפרץ במיראז והפלמינגו בפלמינגו. וגולת הכותרת מבחינת הילדים המון דמויות מחופשות לכוכבי הילדים- בוב ספוג, דורה, מיקי מאוס, ספיידרמן וכו- כמובן שלא הצטלמנו איתם...
חזרנו לחדר בסביבות חצות ונראה שילדינו לא היו יוצאי דופן בחוץ בשעות מאוחרות אלו.
יום ד 17.6.15
עוד קצת וגאס ונסיעה ארוכה לכיוון יוסמיטי
בוקר אחרון בלאס וגאס ובאופן מפתיע לילדים קשה לעזוב.
אחרי התארגנות וצ'ק אוט מהמלון החלטנו לוותר הבוקר על השחיתות שבבופה ארוחת בוקר ובמקום אכלנו בtoms urban במלון ניו יורק ניו יורק, שמנסה לחקות דינר ניו יורקי עדכני וקורץ לtoms diner המפורסם מסינפלד (ומשירה של סוזאן וגה).
אכלנו אמלט ענק מ4 ביצים עם גבינת עיזים ועגבניות ולקינוח פנקייקים נהדרים של לימון פרג ואוכמניות טעים אבל יקר ועם מנת ילדים ושתי כוסות קפה עלה כמעט כמו הבופה המטורף מאתמול.
אח"כ עשינו סיור קצר בסטריפ- ביקרנו בrain forest cafe במלון MGM, במלון מנדלי ביי המפואר (לא נכנסנו לכרישים) וראינו מבחלוץ את לוקסור המצרי.
אחרי אין ספור ביקורים בשירותים הצלחנו סוף סוף לצאת לדרך.
נסענו בדרך הארוכה והמשמימה לכיוון בישופ. מומלץ למלא טנק דלק לפני שיוצאים מהעיר כיוון שבאמת אין שום דבר לאורך הדרך. לא היתי מאמינה ששממה כזו אפשרית באיזורים שכל כך מתויירים.
לבישופ הגענו בסביבות השעה 7, עשינו כביסה ובעצת הטריפאדוויזור הלכנו לאכול בברביקיו הטקסני- מסעדת שירות עצמי חמודה עם בשר טקסני מצויין- בריסקט, pulled pork, וכו' מלווה בתוספות דרומיות כמו לחם תירס מק אנד ציז אפוי וכו' היה טעים ומעניין. חזרנו ברגל למלון, עוד קצת התעסקות עם הכביסה, ולמיטה לאגור כוחות לקראת יוסמיטי מחר.
