יום שלישי 9.6.15
מוזיאון מפתיע בSLC ונסיעה לברייס
נתתי ליובל לישון עד מאוחר- ככה שלארוחת בוקר ירדתי לבד עם הילדים, אחרי שחזרנו, כדי לאפשר לו לסדר בנחת את כל ציוד הקמפינג באוטו הוא הקפיץ אותי ואת הילדים למוזיאון הטבע של יוטה ליד האוניברסיטה בסולט לייק סיטי. המוזיאון חבר באיגוד המוזיאונים ASTC כך שנכנסנו חינם עם המנוי שלנו למוזיאון המדע בירושלים. אמנם לא היו לי ציפיות גבוהות במיוחד אבל אין ספק שהוא עלה עליהן מעל ומעבר.
מדובר במבנה יפהפה המעוצב בהשראת הקניונים של יוטה ומציג בצורה חוויתית ומעניינת את כל הטבע העשיר של מדינת יוטה לרבות אוצר בלום של שלדי דינוזאורים וחיות של עידן הקרח שנמצאו באזור (תמה חזקה אצלנו בעקבות סדרת סרטי עידן הקרח). המוזיאון מסודר בצורה ספירלית כך שכל אולם תצוגה מוביל לאולם אחר- פרהיסטוריה-גאולוגיה- בוטניקה-זאולוגיה-ארכיאולוגיה-אסטרונומיה-אנתרופולוגיה. ההסברים וההמחשות פשוט נהדרים ובכלל המוזיאון מאוד שונה ממוזיאוני הטבע של ניו יורק או שיקגו בכך שהמון מהמוצגים הם hands on. והוא גם שונה ממוזיאוני מדע אחרים שראינו בזה שהדגמים הם לא כאלו שמדגימים עקרונות פיזיקלים (מהם רואים בכל מוזיאון מדע מירושלים ועד סאן פרנסיסקו) אלא מציעים המחשה קצת שונה לנושאים של המוזיאון. הנה כמה דוגמאות- שולחן אוכל, על כל כיסא יש תמונה של חיה פרהיסטורית אחרת- ממותה, זאב פרא, עצלן וכו, לכל אחד מהם צריך להתאים את סוג האוכל שהוא אוכל, ארגז חול גדול עם ברזים, שמדגים איך המים המתחתרים מפלסים את קניוני יוטה המפורסמים, ארגזי חול שבהם הילדים מגלים עצמות דינוזאורים על ידי שימוש במברשות, באזור של הארכיאולוגיה יש כדי "חרס" שבורים שצריך לשחזר כמו פזל, כפתורים שמשחררים ריחות של צמחים או של ריח הפה המשוער של הדינוזאורים (ריח ממש רע למי שתהה). סה"כ מדובר במוזיאון מקסים. אנחנו בילינו שם חצי יום נהדר וילדי בני השלוש וחצי בהחלט נהנו מהרבה מהמוצגים, כמובן שככל שגדולים יותר מבינים יותר. במוזיאון היו גם לא מעט מבוגרים ללא ילדים ולדעתי גם אם הייתי מגיעה לבד למוזיאון כזה הייתי מאוד נהנית ואני חושבת שהוא מסביר היטב את הטבע ביוטה כך שמומלץ למי שמתכנן עוד טיולים בברייס ובזיאון.
בנוסף לכל אלו במקום הייתה תערוכה זמנית על יונקים שהייתה מרשימה מאוד עם דוגמאות על יונקים יוצאי דופן מרחבי העולם וההיסטוריה.
בעוד אנו מבלים במוזיאון יובל בינתיים סיים לארגן את האוטו ואת כל ציוד הקניות, ואסף אותנו, הלכנו לארוחת צהריים בOlive garden דיל הסלט והמרק שלהם היה משתלם במיוחד כך גם מילאנו את מכסת הירקות היומית וגם לא היה יקר.
מאוחר מכפי שתיכננו התחלנו את הנסיעה הארוכה לפארק ברייס שארכה כ4.5 שעות.
לפארק הגענו מעט לפני החשיכה, בדיוק בזמן להרכיב את האוהל ולהתחיל להכין ארוחת ערב. לצערנו את הערב ליווה זרזיף מעצבן שאמנם לא היה מבול אבל הפריע להנאה מחווית הקמפינג. לא יכולנו לעשות מדורה או לשבת לאכול בנחת בחוץ. במקום הפויקה המתוכנן הכנו תבשיל זריז של אורז בשר ושעועית על הגזיה שהיה טעים ומשביע. אחרי שכל המחנה כבר ישן, הלכנו לישון גם אנחנו.
יום רביעי 10.6.15
קניון ברייס וההודוס
באופן מפתיע האוהל שלנו החזיק מעמד יפה בגשם שירד בלילה למרות שהוא אוהל של 60 $ מוולמארט ולא אוהל של 200$ מחנות קמפינג ייעודית. קמנו מאוחר- אחרי שמונה, אכלנו ארוחת בוקר של דייסה על הגזיה, התארגנו בנחת ויצאנו לדרך.
גם הבוקר לווה בזרזיף מעצבן והשמש המשיכה להתחבא מאחורי העננים.
התחלנו את היום במרכז המבקרים של השמורה שקצת איכזב אחרי הסטנדרטים שהציבו מרכזי המבקרים בילוסטון, צפינו בסרט קצר על השמורה, אספנו חוברות רינג'רים ונסענו למסלול הראשון.
החלטנו לעשות מסלול מעגלי משולב של ה queens garden והnavajo loop מסלול שאורכו כ4.6 ק"מ שיורד (ועולה) אל הקניון עצמו. המסלול שהחל בירידה תלולה לקניון איפשר מבט מקרוב בהודוס (תצורות האבן הייחודיות לברייס) והרבה משחקי דמיון של "למה ההודוס הזה דומה?" בדרך פגשנו כמה צ'יפמנקים וזוג איילים. העלייה הייתה תלולה ולא פשוטה, עודדנו את הילדים עם הסיפור על הקטר הכחול שיכול ( בכלל ממש טוב לזכור בעל פה כמה ספרי ילדים זה ממש מעורר בהם מוטיבציה) וגם הם יכלו ועלו יפה את כל הדרך בלי כתפיים ובלי ידיים. המסלול ערך כ3 שעות עם הרבה הפסקות.
עייפים מהמסלול ערכנו פיקניק צהריים בsunset point.
אחר כך נסענו לאורך השביל החוצה את השמורה ועצרנו בתצפיות השונות, הילדים נמנמו בינתיים באוטו עד שהגענו לrainbow point הדרומית, עשינו הפסקת קפה והערנו את הילדים למסלול קצר וקל bristle cone loop מסלול מישורי של 1.6 ק"מ עם תצפיות יפות על הקניון. השמש בינתיים יצאה מה ששיפר את מזג האוויר ומצב הרוח והוציא יפה את הצבעים של הקניון.
אחרי הסיבוב נסענו להצטייד בחנות בעצי מדורה וקצת השלמות לארוחת ערב. חכמים מנסיון הערב הקודם התחלנו להתארגן מוקדם יותר, הערב היבש עזר גם כן. בנינו מדורה, בישלנו פויקה (צמחוני היום) ולקינוח מרשמלו, עייפים ומרוצים הלכנו לישון לילה נוסף באוהל.
יום חמישי 11.6.15
קמנו מאוחר באתר הקמפינג, זמן העמסת הרכב ופירוק האוהל לקח יותר זמן הצפוי ורק בשעה 10 יצאנו מהמחנה ועוד בלי שאכלנו ארוחת בוקר.
נסענו לחנות המרכזית שם אכלנו ארוחת בוקר של קפה ומאפה והתקלחנו במקלחות המופעלות על ידי מטבעות שדווקא היו סבירות פלוס- תמורת 2$ מקבלים שמונה וחצי דקות של מקלחת מים חמים. אחרי מקלחת תגלחת וארוחת בוקר נסענו למרכז המבקרים לקבל את הפרס שהרווחנו ביושר בזכות זה שעמדנו באתגר walk the hoodos וראינו וצילמנו שלוש נקודות ציון לאורך הדרך- הפרס סיכת דש בהחלט סיפק את הילדים.
עזבנו את ברייס המעוננת ופנינו לכיוון זאיון.
הדרך ארכה כשעתיים והיה קשה להתרשם מהנוף בדרך בגלל הגשם.
לזאיון נכנסנו דרך הכניסה המזרחית ובעוד הילדים ישנים בספסל האחורי התחלנו להתרשם מנופייה המרהיבים של השמורה המדברית.
הגענו לאתר הקמפינג בצהריים, הקמנו אוהל, אכלנו ארוחת צהריים של כריכים ופנינו למרכז המבקרים.
מקומות החנייה בשמורה מצומצמים כך שהשארנו את הרכב בחניון הלילה וצעדנו צעדה קצרה למרכז המבקרים ממנו לקחנו שאטל אל לב השמורה.
כיוון שהיה כבר מאוחר החלטנו לעשות שני מסלולים קצרים ולהשאיר את המסלולים הארוכים והקשים יותר למחר.
התחלנו במסלול הקצרצר weeping rock כ0.5 ק"מ סה"כ שבו עולים מתרשמים ממעין קטן שנובע בסלע ויורדים חזרה באותה הדרך הסלולה לחלוטין. העלייה מעט תלולה אבל כל המסלול לקח כ20 דקות.
לאחר מכן המשכנו עם השאטל לתחנה האחרונה למסלול היפה והמעט ארוך יותר riverside walk אורכו 3.5 ק"מ של טיילת סלולה. המסלול אינו מעגלי והוא מוביל בתוך הקניון הצר לצד נהר הבתולה ולנקודת התחלת מסלול הnarrows המפורסם עליו החלטנו לוותר לאור האזהרות החמורות של הרינג'רים. דווקא כשהגענו הצטערנו שלא הבאנו נעליים ובגדים להליכה במים כי נראה היה שהיינו יכולים לפחות להתרשם מתחילת המסלול ואחרי הליכה קצרה להסתובב על עקבותינו ולחזור.
חזרנו חזרה כפי שהגענו ועלינו על שאטל שלקח אותנו חזרה למרכז המבקרים, הגענו לקמפינג בשעה 19:00 הכנו ארוחת ערב של פסטה על המדורה ומרשמלו לקינוח.
אתר הקמפינג בזיאון יותר הומה אבל האווירה נעימה אין יותר מדי רעש וכמובן שהכל מאוד נקי.
יום שישי 12.6.15
יום טיול בזאיון
נסיון לצאת בבוקר לספרינגדייל הסמוכה על מנת להצטייד במזון לארוחת הבוקר הצליח אך עלה בזמן המתנה ארוך בפקק שהשתרך מול שער הכניסה החל משמונה בבוקר. כיוון שיש מיעוט מקומות חנייה בשמורה, אנשים משכימים לתפוס מקום בפנים ודווקא אנחנו שישנו בפנים ולא היינו צריכים לדאוג למקומות חנייה עדיין היינו צריכים לעמוד בתור הארוך.
אחרי ארוחת בוקר של בייגל וגבינת שמנת עם ירקות פנינו לכיוון השאטל ונסענו למסלול של בריכות האיזמרגד Emerald pools המסלול מורכב מ3 חלקים- חלק ראשון קל של הבריכות הנמוכות 0.6 מייל חלק שני של טיפוס יותר מאתגר של 0.5 מייל לבריכות העליונות לאחר מכן ירידה של אותם 0.5 מייל ועוד 1 מייל של ירידה לכיוון הגרוטו דרך מסלול הקינטה Kayenta- ירידה קלה ופשוטה- סה"כ מסלול של 2.6 מייל שהם מעט יותר מ4 ק"מ.
הילדים צלחו את המסלול בגבורה ולא נשמעו תלונות, בבריכה העליונה עשינו הפסקה ארוכה לשכשוך רגליים (שבמקרה שלנו נגמר בפלג גוף תחתון רטוב לגמרי) ומשחק במים, ולמרות שלא ממש אמורים לשחות בבריכות, כל האנשים טבלו את רגליהם ושיחקו במים הרדודים, הילדים מאוד נהנו להשתובב במים והנוף מהבריכה העליונה ובכלל לאורך המסלול מרהיב.
סה"כ כל המסלול כולל הפסקה של כחצי שעה בבריכה העליונה לקח כ3 שעות, הילדים שבאמת הלכו יפה הרוויחו ביושר את הפרס בסוף- גלידה אמריקאית ענקית בבית הקפה שבזאיון לודג'.
אחרי שהתרעננו עם גלידה נסענו למוזיאון של זאיון למנוחה במזגן ולצפייה בסרט שלא היה מרשים במיוחד.
בשלב זה כבר היינו עייפים מאוד אז נסענו לאתר הקמפינג לארוחת צהריים מאוחרת והפסקת קפה, הילדים שיחקו קצת בסביבות האוהל.
כיוון שהיה שישי בערב החלטנו לוותר על מדורה ולאכול במקום ארוחת ערב בספרינגדייל- טיילנו מעט בחנויות ובגלריות של העיר ואכלנו במסעדת Blondies מסעדת דיינר משפחתית בבית קטן שהוסב למסעדה. ההמבורגרים, הצ'ילי וקינוח הפאי היו טעימים מאוד.
יום שבת 13.6.15
יום אחרון בזאיון, נסיעה לפייג' וסכר גלן
הלילה האחרון ברצף הקמפינג שלנו עבר ללא אירועים מיוחדים ונראה שלמרות החששות הקלים, סה"כ ארבעה לילות בקמפינג עברו בנעימים. הילדים היו מאוד מרוצים ונהנו מהלינה באוהל ומהמדורות ואנחנו הצלחנו לתפקד היטב למרות השינה הפחות איכותית באוהל. סה"כ הייתה חוויה משפחתית נהדרת.
אחרי ארוחת בוקר קלה (כריכים עם חמאת בוטנים וריבה), קפה וקיפול האוהל והציוד ( ניכר שיפור יחסית לפעם הקודמת) עזבנו את המחנה בסביבות עשר ונסענו לכיוון היציאה המזרחית מהשמורה.
מיד לאחר המעבר במערת זאיון עצרנו לטיול במסלול הCanyon overlook מסלול שאורכו הכולל הוא 1.5 ק"מ של טיפוס אינטנסיבי יחסית לנקודת תצפית מרהיבה הצופה אל החלק המזרחי של השמורה, אזור בו לא טיילנו בימים האחרונים.
הילדים נהנו מהטיפוס והלכו יפה. המסלול עצמו ערך כשעה וחצי.
חזרנו לאוטו והמשכנו בנסיעה בצד המזרחי של השמורה.
מעט אחרי היציאה המזרחית עצרנו לצפות בהדגמה של עבודת נפחות על ידי נפח מיומן. הילדים היו מהופנטים ויכלו להישאר שם שעות, אחרי עשרים דקות כיוונו אותם לרכב.
נסענו כשעתיים לפייג', אותם הילדים ניצלו לשינה ערבה. התלבטנו אם לאכול או ללכת קודם לסיור בסכר, שמחנו שגילינו שבזכות המעבר לשעון החוף הרווחנו שעה, עצרנו במרכז המבקרים של הסכר כדי להירשם לסיור האחרון לאותו היום ב 16:00) והמשכנו לארוחת צהריים בפייג.
אכלנו במסעדה מקסיקנית חביבה במרכז העיר- האוכל היה סביר אבל המנות ובעיקר מנות הילדים היו ענקיות.
אחרי ארוחת הצהריים נסענו לסיור במרכז המבקרים- הסיור של כ40 דקות מוליך אל הסכר ואל תחנת הכוח ההדירואלקטרית הצמודה אליו. היה מעניין ומלמד.
המדריך הסביר על בניית הסכר בשנות ה60- מפעל הנדסי מורכב ועל פעילות תחנת הכוח..
הילדים פחות התלהבו אבל הצליחו להחזיק מעמד בכל הסיור ( וכנראה שכן קלטו משהו כי איזה שבוע אחרי ירדן שיחק והסביר לי שהוא בונה טורבינות כדי שהמים יסובבו אותם ויעשו חשמל).
לאחר הסיור נסענו למוטל 6 החביב לכביסה שהייתה מאוד נחוצה. בינתיים הילדים נהנו להשתעשע בבריכה של המלון.
אחרי מקלחות ארוכות (בכל זאת עבר קצת זמן מהמקלחת הנורמלית האחרונה שלנו) נסענו לוולמרט להצטיידות וסידורים (היינו צריכים להחליף את האוהל שנשבר קצר וכמובן הוחלף לחדש בלי שאלות תמורת הצגת קבלה). מדובר בוולמרט ענקי שהוא מעל ומעבר לכל מה שראינו עד כה ויש בו ה-כ-ל!!
אנחנו רק היינו צריכים אוהל וקצת אוכל לפיקניק מחר כך שהביקור היה קצר, בסופו של הביקור אספנו פיצה מפיצה האט לארוחת ערב והילדים נרדמו באוטו.
