יום חמישי 4.6.15- מצפינים עוד קצת לילוסטון-
לקראת הנסיעה הארוכה לילוסטון השכמנו קום ויצאנו לדרך. הנסיעה עברה בעיירות אידהו וכשעלינו לכביש הראשי I-20 צדה את עיננו שלט קטן המכוון לדיונות סנט אנתוני. כיוון שהילדים היו צריכים הפסקה ואנחנו הסתקרנו לראות דיונות במקום זה שכל כך שונה מנוף הדיונות המוכר לנו באשדוד ובניצנים פנינו בעקבות השילוט.
הגענו לדיונות מרשימות במרכז עמק.
החננו את האוטו ליד פארק קרוואנים ויצאנו לשיטוט רגלי. התגלגלנו, טיפסנו ורצנו בדיונות- כיף גדול לילדים שרגילים לחול באופן יומיומי וקצת חסר להם לאחרונה.
כל ההתרעננות הזו כולל העיקוף בדרך- 12 מייל לכיוון גזלו כשעה והמשכנו בדרכינו.
קצת לפני west yellowsone עצרנו לעצירת פיפי דחופה שהפכה לעצירת פיקניק ביער הנחמד שנמצא על גבול אידהו מונטנה.
על ווסט ילוסטון חלפנו ועצרנו רק לקפה לקחת באספרסו בר שהיה לא רע.
נכנסנו לילוסטון המפורסם מהכניסה המערבית- במילה אחת- מפעים!
מיד בכניסתנו בירכו את פנינו ביזונים חביבים שבהמשך עוד ראינו רבים כמותם.
נסענו לאגן הגייזרים נויס שם למדנו מעט על גייזרים ועשינו סיבוב קצר באגן הגייזרים- פורצלן. מסלול קצר אך פשוט עוצר נשימה בינות עמודי עשן מתימרים בריכות מבעבעות בשלל צבעים- טורקיז, כתום ירוק ושחור בהתאם להרכב החיידקים, האצות וטמפרטורת המים.
וכמובן גייזרים.
הגייזרים עצמם היו קטנים ולא מאוד מרשימים אבל השילוב של כל האלמנטים הגאותרמיים יפיפה.
עשינו סיבוב קצר נוסף של 0.5 ק"ג לראות את הגייזר הגדול בעולם- STEAM BOAT שמתפרץ בצורה לא צפויה. לאחרונה התפרץ בספטמבר האחרון ולפני כן 5 שנים אחורה. בינתיים יש תתי התפרצויות לגובה נמוך יותר מהם התרשמנו בינתיים.
בתזמון מושלם ביציאה מנוריס החל לרדת גשם קל ואנחנו המשכנו בחלק הרכוב של הטיול- הכיוון היה עמק לאמר העשיר בחיות, הילדים כמובן נרדמו באוטו אבל ניצלנו עצירה קצרה בTOWER FALLS על מנת להעיר אותם לגיחה קצרה למפלים ולסיבוב קצר בחנות המתנות כדי לעורר מוטיבציה לחיפוש חיות עם ההבטחה ש"מי שימצא דוב יקבל פרס".
הספארי שלנו החל באכזבה קלה, ראינו הרבה מכוניות לצד הדרך וגילינו שבדיוק פספסנו מחזה מרהיב של דב שחור שרודף אחרי כבשי הרים. בהמשך ראינו עדרים גדולים של ביזונים על גוריהם החמודים. הביזונים נראו סובלניים לאנטילופות שהצטרפו אליהם.
לקראת תום הסיבוב שלנו ראינו מכוניות עוצרות בצד הדרך וקיבלנו גם הזדמנות לחזות בדוב שחור חמוד- כמובן ממרחק בטוח.
במקום נכחו שני רינג'רים ששמרו שהדוב לא יתקרב יותר מדי לרכבים.
מרוצים יצאנו מהשמורה לצפון לגרדינר- שם אכלנו ארוחת ערב של פיצה בפיצריה מקומית ויקרה- הפיצה הייתה טעימה ומאוד משביעה אחרי יום ארוך.
יום שישי – 5.6.15- יום בדגש גאו-תרמי
יום שני בשמורת ילוסטון. את היום התחלנו במעיינות ממות הסמוכות לכניסה הצפונית שם לנו. טיילנו בינות המעיינות החמים והצבעוניים וטרסות הגיר סביבן. מי המעיינות החמים ממיסים את הגיר וזה משתקע באיזורים קרירים יותר דבר היוצר טרסות נהדרות.שוב החיידקים השונים יצרו צבעים שונים על פי טמפרטורות המים.
אחרי הסיבוב בממות המשכנו לכיוון אולד פייתפול בדרך עצרנו בlower geyser basin מקבץ של גייזרים, בריכות, פתחי אוויר והאטרקציה החדשה שלנו- בריכות בוץ מבעבעות. גם כאן עשינו סיבוב על טיילת העץ בין התהליכים הגאותרמיים השונים.
לפני הביקור באולד פיתפול עצרנו לפניקניק קצר בתוך היער- הילדים חיפשו פטריות ונהנו מקצת זמן חופשי בלי שיצטרכו להיזהר מגייזרים מתפרצים ופתחי אדים רותחים.
כשהגענו סופסוף לאולד פייתפול גילינו שבדיוק פספסנו את ההתפרצות ויש לנו שעה וחצי עד ההתפרצות הבאה. את הזמן ניצלנו לראות סרט על השמורה ולסיבוב במרכז המבקרים המושקע. בינתיים בחוץ התחוללה סופת ברקים וגשם ואנחנו העברנו את הזמן בפעילות לילדים עם הרינג'ר- משחק על שרשרת המזון בשמורה שעם קצת עזרה בתרגום אפילו ירדן וארבל בני השלוש וחצי הצליחו להשתתף.
לקראת ההתפרצות הגשם קצת נרגע ויצאנו לצפות באולד פייתפול מקרוב.
ההתפרצות עצמה הייתה מרשימה וארכה כשתי דקות.
לאחר מכן רצינו להסתובב לראות עוד קצת גייזרים מתפרצים אבל לילדים היה קר ונמאס אז הלכנו במקום לשתות שוקו חם בחנות המזכרות.
עם האנרגיות של השוקו המשכנו לmid geyser basin כדי לחזות בבריכה הפריזמטית שמהווה סמל מרכזי של השמורה. מזג האוויר לא היה לטובתנו וכשהגענו היה גשום וקר. לא נתנו לזה לעצור אותנו והלכנו לסיבוב, ראינו בעיקר המון ערפל ואדים שהסתירו כמעט לחלוטין את הבריכות והצטברו לנו על המשקפייים. הילדים דווקא שיתפו פעולה עם הסיבוב הרטוב ולא התלוננו.
השעה הייתה כבר מאוחרת וחזרנו לכיוון גרדינר לארוחת ערב שבת לא חגיגית במיוחד במסעדת פיצה/ פסטה סמוכה למלון.
יום שבת 6.6.15- “ספארי” רגלי והצצה לקניון הגדול
לאחר עיכובים רבים יצאנו רק בשעה 10:00 חזרה לשמורה, בגלל מזג האוויר היפה (והתחזית לגשם אחר הצהריים) החלטנו לשנות את התוכניות ולהתחיל על הבוקר במסלול הליכה רגלי צפוני יחסית אשר נמצא דרומית לצומת הTOWERS ונקרא specimen ridge. מסלול יפה אשר במהלכו פגשנו כבשי הרים והדרך נחסמה לזמן קצר עקב אמא דובה ושלושת גוריה שחצו. המסלול צופה לנהר הילוסטון על אבניו הצהובות. בדרכנו פגשנו מרמיטה (דומה קצת לשפן סלע), אנטיולופות ומשפחה ישראלית המטיילת 6 חודשים בצפון אמריקה.
המסלול המעגלי היה ארוך עבורנו ולכ חזרנו על עקבותינו לאחר כשעה וחצי של הליכה.
באזור החניון עצרנו לפיקניק של צהריים, כאשר בזמן הארוחה קפצו לביקור כמה אנטילופות ומשפחת הדובים (אותם לא הספקנו לראות) ומכרסם קטן שאולי היה PIKA. אחרי האוכל הילדים התרוצצו בינות העצים והמבוגרים נהנו מקפה שחור.
לאחר מכן נסענו דרומה לכיוון הקניון של הגרנד קניון דרך הdunraven pass. בדרכנו נתקלנו בזוג דובים חום ושחור אשר טיפס על עץ לגובה מרשים של מספר מטרים.
הילדים נרדמו מאחור והמבוגרים נהנו מהנוף בנקודות התצפית לאורך הדרך כולל תצפית בגובה הפס על הקלדרה – המכתש הגדול שנוצר בהתפרצות הענקית לפני 600,000 שנה.
מרכז המבקרים של הקניון מתרכז בפעילות הגעשית שבאיזור. צפינו בסרט קצר על שמורת ילוסטון כיום שהיה סתמי. בתערוכה עצמה מפת תבליט גדולה ומרשימה והסבר מפורט על התופעות הגאולוגיות השונות- התפרצויות געשיות, תנועות קרחונים וכו שהביאו את האיזור להיראות כפי שהוא נראה כעת.
כיוון שתחזית מזג האוויר הסוער לאחר הצהריים לא התממשה החלטנו בכל זאת לצאת לקניון. הלכנו לגדה הצפונית לתצפית על המפלים העליונים, הירידה הייתה תלולה מאוד ובסופה נשקף נוף מרשים של נהר הילוסטון המתחתר בקניון האבן הצהובה- מנקודה זו ברור מדוע הנהר קיבל את שמו. הטיפוס התלול חזרה לאוטו עבר בקלות יחסית ולמרות שחששנו לא תפס אותנו גשם.
את ארוחת הערב אכלנו בקפטריית השירות העצמי ליד מרכז המבקרים של הקניון, אוכל חביב, מזין וטעים והרבה פחות יקר מכפי שציפינו.
כיוון שהשעה הייתה כבר לאחר 20:00 בערב כשסיימנו לאכול פנינו לכיוון המלון grant village בקצה הדרומי של השמורה. אף שצפינו בנופים מרהיבים בימים האחרונים הדרך למלון התעלתה על כולם כיוון שאת השקיעה המרהיבה מעל לעמק הירוק מנוקד הביזונים ליוותה קשת כפולה מדהימה. צילמנו אין ספור תמונות בדרך ולא הצלחנו לתפוס את היופי הנדיר.
הילדים במושב האחורי היו עסוקים במשחק הדמיוני שלה ופחות התרשמו.
למלון כרגיל הגענו ממוטטים למזלנו בניגוד לתחזיות השחורות מTRIP ADVISOR לא היה משהו חריג בחדר מלבד העדרה המבורך של הטלויזיה. החדר דמה מאוד לחדרים במוטלים האחרים בהם לנו. אין ספק שאת המחיר הגבוה ללילה ניתן לזקוף למיקום בתוך השמורה.
יום ראשון – 7.6.15- הגרנד קניון של ילוסטון
אחרי השכמה במלון הצמוד לאגם לא יכולנו לוותר על ביקור קצר באגם. אכלנו ארוחת בוקר של כריכי חמאת בוטנים וריבה (כמנהג המקומיים) באחד משולחנות הפיקניק הסמוכים לאגם. הילדים בינתיים השתעשעו בזריקת אבנים לאגם ובמשחקי הדמיון שלהם. משם נסענו לאיזור הקניון למסלול העיקרי להיום. החננו ליד הWapiti lake picnic area חצינו את הכביש והתחלנו ללכת לאורך הקנין הצהוב והמרשים חולפים על פני המפל העליון. חלק זה של המסלול היה יחסית פחות מתויר מה שקשה להגיד על שביל הUNCLE TOM המורכב מ300 מדרגות תלולות היורדות ל3/4 גובה הקניון לתצפית מקרוב על המפלים. הילדים ירדו בגבורה ואף עלו בגבורה למרות שנראה היה שלמבוגרים מסביב היה מאוד קשה ולא נצפו ילדים נוספים בגילם הצעיר שצועדים על רגליהם. בכלל אנו כמעט ולא רואים אמריקאים מתחת לגיל 5 במסלולי הטיול שאינם במנשא/ עגלה.
משביל הדוד תום המשכנו בשביל הגדה הדרומית לכיוון נקודת האמנים, חלק זה של המסלול כבר היה הומה יותר והרגישו יותר כמו טיילת מאשר מסלול הליכה בהרים.
נקודת התצפית של האמנים הייתה מרהיבה אף כי היה קשה להתרשם מהנוף לאורך זמן כיוון שהיו הרבה אנשים והיה צריך לפנות את נקודת התצפית למצטלמים והצופים החדשים.
בעוד אנו המתנו ליד נקודת האמנים באיזור קטן עם גזעי עצים שהילדים הפכו לגן שעשעועים למופת למשחקי הדמיון שלהם, יובל הלך להביא את הרכב. במגרש החניה חיכתה לו הפתעה – עדר קטן של איילים זכרים עם קרניים מרשימות.
נסענו לקיפטריה של מרכז המבקרים לארוחת צהריים ולאחר מכן הילדים נמנמו באוטו בעוד אנו עשינו השלמות של תצפיות לאורך הגדה הצפונית.
המשכנו בנסיעה דרומה וכשנדמה היה לנו שהם ישנו מספיק הערנו אותם בMud Volcano מה שגרם לאי נחת משמעותית אותה אני יכולה להבין, לא נעים לקום הישר לניחוח הגופרית.
הילדים פחות התרשמו, אבל בריכות הבוץ המבעבעות כמו קלחת מרק והביזונים הרועים סביבם בהחלט היו מרשימים.
כדי לשפר את מצב רוחם הלכנו למרכז המבקרים של האגם שם יש תערוכת פוחלצים של העופות השונים בילוסטון. הילדים הציגו את דף החיות שלהם- עליו סימנו את החיות השונות בהם צפו בטיול – לרינג'ר שבתמורה נתן להם מדבקה של רינג'ר צעיר.
יצאנו לצפות קצת על האגם ועל עופות המים, הילדים שיחקו קצת בחול הזיפזיף ואנחנו נחנו.
היינו צריכים להזדרז ללכת כדי להספיק לאכול ארוחת ערב במסעדת האגם על יד המון ממנה הילדים נהנו מאוד (פסטה עם קציצות לילדים ונודלס עם סטיק למובגרים) וכך הסתיים לו הערב האחרון בילוסטון.
יום שני 8.6.15- טיול אחרון בילוסטון ונסיעה ארוכה חזרה לסולט לייק סיטי
הבוקר האחרון בילוסטון הוקדש לטיול קצר באזור west thumb הקרוב למלון וליציאה הדרומית. לאחר אירגון הכבודה וקפה יצאנו לדרך- נסיעה קצרה לחניון של האגודל המערבי. עשינו מסלול קצר של 3 ק"מ שעולה על גבעה ממערב לשלוחה של האגם. ממעל נשקף נוף יפה של האגם. המסלול מישורי ופשוט ברובו לקראת העלייה היו מספר בריכות של מעיינות חמים ולכן יש להיזהר ולא לרדת מהשביל. הילדים הלכו ללא קושי וטיפסו על הגבעה. לאחר מנוחה קצרה המשכנו בדרכנו, מדובר במסלול מעגלי כך שלא חזרנו על עקבותינו. לקראת סוף המסלול נתקלנו בתרנגול בר GROUSE וממש בחניון אמא איילה קנדים עם במבי (עופר) קטן.
חזרנו לרכב ונסענו לג'קסון- בדרך חצינו את שמורת הגרנד טיטון מצפון לדרום. הפסקת צהריים בג'קסון כללה אוכל מקסיקני מעולה במסעדת אל טקילה- הכל טרי, מוכן כנראה ע"י המשפחה המקסיקנית המנהלת את המקום. קינחנו בגלידרייה MOO שהתור בה התארך מאוד מאז הפעם האחרונה בה ביקרנו בה.
המשכנו בחציית ויאומינג על מרחביה השוממים המנוקדים בחוות בודדים. הכביש התפתל בין ויאומינג לאידהו עד שהגיע ליוטה.
עצרנו באזור מנוחה מזרחית לסולט לייק סיטי כשעה נסיעה מהעיר- במרכז המבקרים התגורר שבט שמן וסקרן של סנאי קרקע. ניתן גם היה להתרשם מהסלעים האדומים המאפיינים מדינה זו. מקום מצויין לחילוץ איברים. אחרי נסיעה ארוכה של 7 שעות לא נכנסנו לסולט לייק אלא לעיירה קטנה בשם מוראי שם העברנו את הלילה. עשינו קניות קטנות במרכז המסחרי וארוחת ערב במסעדת צ'יליס. יובל השלים את שאר הקניות של הקמפינג אחרי שכולנו הלכנו לישון בוולמארט שפתוח 24/7. (וגם שם זה קצת מוזר לראות איש קונה אוהל ושק"שים בשתיים בלילה).
