הכל התחיל כשבשיעור פילאטיס חצי קבוצה הודיעה שבשבוע הבא הם לא מגיעים, זאת בסין, זאת בלונדון, זה בתאילנד… כל כך מתסכל עד שאפילו הסקווט והפוש אפ היו קלים לעומת זה. בסוף השיעור עמדנו ארבעת המתוסכלות שלא נוסעות לשום מקום והחלטנו להראות להם מה זה. שעתיים אח”כ כבר היו לנו כרטיסי טיסה לבודפשט. למה בודפשט? כי לא ממש תכננו לנסוע פשוט חיפשנו נקמה (או נחמה...) אז החלטנו שמוצאים משהו ממש זול.
טסנו מה 22.2 עד 26.2 בוויז אייר, הכרטיסים עלו 450 ש”ח כולל טרולי לכל אחת. בשל החשש מהקור החלטנו שהכי חשוב שהדירה תהיה במקום שיאפשר לצאת בערב לאכול וכו' בלי להתרחק מדי. בדיעבד המיקום אכן היה מנצח למרות שלא היה עד כדי כך קר וכן הסתובבנו בערבים. הדירה שהזמנו בחצרות גודז'ו היתה גדולה מאוד , שני חדרי שינה מרווחים סלון גדול מטבח פינת אוכל שני חדרי שרותים ומקלחות ב 308 יורו לארבעה לילות.
ההרכב כאמור היה ארבע נשים, י. שהכריזה על הטיול כפתיחת חגיגות הארבעים שלה, ש. המורה שלנו לפילאטיס, א. שלא מפספסת אף הזדמנות ואני שסיפחתי את הטיול לחגיגות החמישים שלי. מבין ארבעתיו אני היחידה שכבר הייתי בבודפשט
יום רביעי 22.2
בדרך כלל בבוקר הזה אנחנו עושות פילאטיס אבל הבוקר יש לנו תוכנית הרבה יותר מעניינת. בשבע וחצי אחרי ששילחנו את הילדים לבית ספר אנחנו יוצאות לכיוון נתבג, אני מנוסת הלאו קוסט מובילה את הבנות הישר למעבר ה VIP כי אין לנו מזוודות לשלוח, כולן מאוד מרוצות מזה. עכשיו מתחיל מסע הפיצויים לאלה שנשארו בבית, שוקולדים סיגריות אלכוהול, העיקר שהמצפון לא יציק לנו בימים הבאים.
הטיסה עוברת לחלקינו ברעש גדול ממלא ילדים צווחניים, ולחלק השני מאוד בנעימים עם מושבים ליד דלתות החרום (לא ביקשנו, קבלנו במקרה).
זהו נוחתים בבודפשט, למרות הדרכון ההונגרי שלי אני עומדת בסבלנות עם חברותי “הישראליות” בתור הארוך.
ביציאה מהטרמינל אנחנו קונות את הכרטיס השבועי לתחבורה הציבורית, התלבטנו קצת מה לקנות ובסוף החלטנו שזו האופציה הנכונה והמשתלמת עבורנו. אנחנו נוסעות עם קו 200E עד למטרו הכחול ואיתו עד לתחנת פרנץ דק שנמצאת שלוש דקות מהדירה שלנו.
אנחנו מקבליות את המפתחות לדירה , מגלות ששרותים אחד מקולקלים ומקבלות תשובה שרק מחר יתקנו אותם 
, מתמקמות ויוצאות לכבוש את העיר.
מכיוון שאנחנו מאוד רעבות היעד הראשון שלנו הוא בית השטרודל / רטש האוס בדרך עוברים דרך הקתדרלה והרחובות היפים שסביבה. בבית השטרודל אנחנו מתרשמות מאוד מאופן הכנת השטרודלים, מטעמם המעולה ומאופן עיצובו של המקום. כשאנחנו מסיימות להנות מהשטרודלים והקפה הטעים בחוץ כבר חושך והאויר קריר אבל נעים. אנחנו צועדות לכיוון גשר השלשלאות (בדרך מציצות למלון 4 העונות) חוצות את הגשר ומגיעות לפוניקולור. לא תכננו אבל היה כל כך יפה ונעים שהחלטנו לעלות איתו למעלה. אנחנו מטילות באזור הארמון ומשקיפות על העיר המוארת והיפה ובינתיים קצת מטפטף אבל לא נורא. את הדרך למטה עשינו ברגל והמשכנו לצעוד עד לואצי. טיילנו בין החנויות היפות וסימנו לאן נרצה לחזור. משם המשכנו לצעוד חזרה למתחם גודז'ו לחפש מסעדה לארוחת ערב. בחרנו במסעדת פסטות נחמדה ופשוטה ולכולנו היה טעים ונעים.
צנחנו למיטות עייפות ומאושרות.
יום חמישי 23.2
עוד בערב היה דיון האם בבוקר שותים נס מהבית בדירה או שהמיקום המושלם קורא לנו לרדת לקפה למטה, ברור מה החלטנו. יורדות לקוסטה קפה שממוקם 50 מטר מהדירה, מזמינות קפה בינוני ומקבלות קפה ענק! לאחר קצת דיונים על המשך היום אנחנו בוחרות להתחיל באזור היהודי. אנחנו עוברות ברחובות היפים ומכל עבר כתוב בעברית. אני מובילה את החבורה לראות את הבית בו התגורר אבי בגטו, פעם שלישית שם ופעם שלישית משהו במקום הזה מאוד מרגש אותי.
הגענו לבית הכנסת הגדול א. ו ש. נכנסות אני כבר הייתי פעמים אז י. מצטרפת אלי לטיול וקניות באזור. הלכנו לבדוק את חנות היד שנייה קרם שנמצאת ממול, גדול נקי, מסודר אבל… לא משהו. אחרי שעה וחצי אנחנו נפגשות חזרה, הן מספרות שהמדריך לא היה מוצלח ומרגישות קצת פיספוס, חבל. אנחנו ממשיכות לכיוון הספריה היפה. כניסה עולה 800 פורינט, עולים לקומה הרביעית ושם רואים את הסטודנטים לומדים בתוך אולמות פאר של הארמון. המקום מאוד מאוד יפה ומומלץ לבקר בו.
ליד הסיפריה אנחנו מוצאות מסעדת בייגל שאנחנו בוחרות לאכול בה בגלל התור הארוך שיש בחוץ. הבייגל שאכלנו היו מעולים ומומלצים מאוד.
המשכנו לצעוד עוד כמה דקות והגענו לשוק המקורה, עשינו סיבוב, התרשמנו מהניקיון והסדר, פחות מהריח (דגים, נקניקים..)
משם יצאנו לחלקו השני של הואצי אליו לא הגענו אתמול. בזכות מזג האוויר השימשי ופיטרית החימום התישבנו לנו בחוץ עם יין חם (טעים) וקיורטוש (לא ממש טעים….)
משם צעדנו חזרה לדירה להתארגן ולצאת לאופרה למופע אליו הזמנו כרטיסים מראש. משום מה זכרנו שהמופע בשעה שמונה ותכננו ללכת לאכול בקרבת מקום. הופתענו לראות שהאנשים כל כך מקדימים ואז הצצנו בכרטיסים וגילינו שהמופע מתחיל בשבע.
אף אחת מאיתנו לא הייתה מעולם באופרה, והאמת שאנחנו לא ממש חובבות הז'אנר אבל החלטנו לנסות לחוות את העניין. קנינו כרטיסים ב 20 ש”ח למקום אי שם ביציע העליון, מה שהצריך ריצה במעלה שלוש קומות הפקדת המעילים והגעה למושבים שלנו דקה לפני שהזמרים עלו לבמה.
בסופו של דבר יצאנו בסוף המערכה הראשונה מבין ארבע. התרשמנו מהאולם, פחות מהמופע עצמו.
מכיוון שלא אכלנו לפני והיינו מאוד רעבות נכנסנו למסעדת BBZ שנמצאת בחצרות גודז'ו. מבחוץ המקום נראה כמו פאב גדול אבל בפנים יש חדר נוסף שהוא מסעדה. אכלנו גולש, צ'יזבורגר, המבורגר צימחוני וסלט שריפס, יחד עם שתיה עלה לכולנו יחד 140 שח והיה טעים.
כשחזרנו לדירה גילינו שהשרותים לא תוקנו והמצב היה די מבאס כי השרותים שכן עבדו היו בתוך אחד מחדרי השינה מה שהצריך באמצע הלילה ללכת לבקר בחדר השכן (אמנם ארבע חברות אבל בכל זאת מבאס).
פקידת הקבלה המקסימה נתנה לנו מתנה שובר לארוחת בוקר כפיצוי על המצב.
יום שישי 24.2
קמנו בעצלתיים וירדנו לאכול ארוחת בוקר במסעדת הספילר אליה קבלנו את השוברים מתנה. הזמנו ארבעה סוגים שונים של ארוחת בוקר ואף אחד מהם לא היה מוצלח.
צעדנו לתחנת פרנץ דק ולקחנו את קו 16 לגבעת בודה. טיילנו בבסטיון הדיגים, השקפנו על הנוף (הפעם באור יום) ועשינו את הסיור בבית החולים בסלע שהיה מאוד מעניין. לאחריו שתינו פונץ חם וטעים עם עוגות מעולות קונדיטורייית רוזוורם. ספרתי לחברותי על הסוס שאם הן ילטפו באזור חלציו הן יצליחו בבחינות אבל הן הזכירו לי שאנחנו כבר מזמן לא סטודנטיות.
בעזרת קו 16 חזרנו למטה וירדנו בתחנה הראשונה מעבר לגשר, צעדנו לאורך הדנובה אל עבר אנדרטת הנעליים
, לנו לפחות היה תרוץ טוב (ש.). משם המשכנו לקניון ווסט אנד , ממש לא אהבנו אותו למרות שניצלנו אותו היטב לקניית מתנות נוספות לניקוי המצפון האימהי שלנו.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה נוספת בחצרות גודז'ו, ביסטרו RED היה נחמד.
יום שבת 25.2
התחלנו כהרגלנו בקפה קוסטה ובדיון על התוכניות להמשך היום. נסענו לסיטדלה בעזרת חשמלית עד לגלרט ומשם בקו 22 כמעט עד למעלה.עלינו לתצפית היפה הצטלמנו וצילמנו המון ומשם ירדנו ברגל חזרה לגלרט. בדרך קנינו בייגלה שהיה נראה מבטיח והיה ממש יבש ומגעיל. נכנסנו למרחצאות גלרט שנבחרו מתוך מחשבה שהם פחות המוניים ויותר יפים. בפועל לא ממש אהבנו וזה למרות שאנחנו מאוד אוהבות לשכשך במרחצאות.
את ארוחת הצהריים בחרנו לאכול במסעדת הבלינצ'סים שעליה קבלנו המלצות. הזמנו ארבע מנות עיקריות, שני קינוחים ושלוש שתיה. המנות עצמן היו פחות מוצלחות, מנות הקינוח ומשקאות הבית היו מצוינים. חצי שעה לאחר שסיימנו לאכול מצאנו את עצמנו רצות ברחובות בודפשט במטרה להגיע כמה שיותר מהר לשרותים בדירה (מזל שכבר תיקנו אותם) לא ברור מה אבל משהו באכול לא היה כנראה כל כך טוב..
ניצלנו את החזרה המוקדמת לדירה לשוטט בשוק העתיקות והאוספים בחצרות גודז'ו, שוק יפה ונעים.
לאחר מכן נסענו להשלמות אחרונות בקניון ארנה שהוא גדול ומלא בחנויות יפות.
את ארוחת הערב האחרונה לחופשה אכלנו במסעדה ויאטנמית מעולה בחצרות גודז'ו אליה הזמנו מקום מראש.
עכשיו הגיע רגע מאתגר במיוחד והוא לארוז הכל במזוודת טרולי קטנה. מכיוון שצפינו מראש את הבעיה הבאנו איתנו מהבית שקיות ואקום אבל בחדר לא היה שואב אבק.
ביקשנו בקבלה שואב אבק והם לא ממש הבינו למה, אבל אחרי הסבר קצר השתכנעו ונתנו לנו.
בזכות השקיות ארזנו את כל הקניות בקלות רבה לתוך המזוודות.
יום ראשון 26.2
בשלוש וחצי בבוקר נהג המונית שהזמנו דרך הדירה צלצל לנו בדלת. (החמודים מהדירה החליטו לתת לנו את המונית חינם כפיצוי נוסף על השרותים המקולקלים) נסיעה של חצי שעה ואנחנו בשדה המנומנם של בודפשט. הטיסה לארץ עברה מהר וב 12 כבר מצאנו את עצמנו מבשלות צהריים לילדים שתיכף מגיעים מבית ספר.
עכשיו נשאר רק לעשות הרבה פילאטיס כדי להוריד את כל הדברים הטעימים שאכלנו.
