הטיול הראשון לנורווגיה 2015

טיול בנורווגיה בסוף מאי 2015.

אתחיל בכמה הערות כלליות ואחר כך אפרט את המסלול לפי ימים. בגדול - המסלול היה מעגלי: מברגן לאולסן ובחזרה לברגן - בדרך שונה כמובן.

טיסות: טסנו עם SAS דרך קופנהגן לברגן. 250 דולר לכרטיס הלוך ושוב כמובן...(אנחנו "שברנו" את הכרטיס בדרך הלוך כי היינו יומיים בצפון-זילאנד ולכן שילמנו גם על טיסה מקופנהגן לברגן בנפרד). 4 וחצי שעות מקופנהגן לתל אביב, שעה ועשה מברגן לקפנהאגן. כל הטיסות שלהם יצאו בזמן. עשיתי באינטרנט צ'ק-אין מיד כשנפתח ובחרתי מקומות עם מרווח גדול לרגליים. היה בסדר גמור.

מלונות: כל המלונות הוזמנו מראש דרך בוקינג, לפי תוכנית הטיול. כולם טובים עד טובים מאוד. מחיר ממוצע ללילה 1500- 1800 קרונות, כולל ארוחת בוקר שהייתה בכל המלונות טובה מאוד ובחלקם מעולה ממש. כאשר זה היה רלוונטי - הזמנתי חדר עם נוף לפיורד או לים, בקומה גבוהה.

דרכים: עונת התיירות מתחילה לפי הפרסומים הרשמיים ב 15/5. הבעיה היא שהשנה היה להם שלג בכמות פי 2(!) מכרגיל, מה שגרם לכך שהיו דרכים סגורות, בעיקר דרכי נוף גבוהות כמובן. אפרט בהמשך. בדרכים הגבוהות שהיו פתוחות נסענו בין קירות שלג שהגיעו לעיתים לגובה של 6 מטרים ויותר מצדי הכביש. הדרכים היו ריקות - בנסיעה של שעתיים בדרך 55 ראינו אולי 6-7 מכוניות בשני הכיוונים. מצדי הכביש הכול קפוא - אגמים, מפלים, שבילים, נקודות תצפית ונקודות עצירה - הכול נראה אותו דבר: ים לבן של שלג... קוטב בקיצור. הטמפ' שם ירדה עד ל 0 מעלות בדרך 55, ו- 4 מעלות בדרכים האחרות. יצאנו להצטלם בחוץ והיה דווקא די בסדר...

מעבורות: פועלות באופן רצוף וסדיר בעונה הזו. לא היה שום תור בשום מעבורת - פשוט באנו ועלינו. המקסימם שחיכינו היה כרבע שעה, עד שהגיעה המעבורת לרציף.

מחירים. מה לא כתבו על המחירים בנורווגיה... לדעתי, בגדול, נורווגיה בממוצע אינה יקרה יותר מאשר ישראל. במחיר של מלון 4 כוכבים על שפת הפיורד מקבלים בישראל בקושי חדר בצימר נידח. האוכל בסופרמקרט בערך במחירי ישראל, המסעדות יקרות מעט יותר. הבעיה היא כמובן אם משווים את נורווגיה ליעדי חופשה אחרים - היא יקרה משמעותית יותר מצרפת, איטליה, ספרד ויוון, וגם יקרה מעט יותר מדנמרק ושוודיה. יחד עם זאת - הכול נקי, מצוחצח, מתוקתק. תחושת הביטחון היא מלאה, בכל מקום, הרבה מאוד מבוסס על אמון, לא בודקים בכניסה לחדר האוכל במלון, משאירים כסף עבור מעבר בכביש ועוד. תענוג אמיתי להסתובב במקום כזה.

שעות האור: היה לנו אור מ 4.30 בבוקר עד 11 בלילה, וגם בשות החושך לא היה ממש "חושך". זה מאוד מקל על ההתנהלות

שעות פתיחה של חנויות: בעיקרון - מצומצמות למדי, בערך 10-17, למעט סופקמרקטים. אלה פתוחים בדרך כלל 8-9 עד 21.00 או 23.00, חוץ מאשר שישי שבת, שזה קצת יותר מצומצם - 10.00- 18.00. נפלנו ש על שני ימי חג 24.5., 25.5 - איזה קדוש שאני לא זוכרת את השם שלו - והרבה דברים היו סגורים, והסופרמרקט במתכונת מצומצת עוד יותר מאשר שבת. לא קלקל לנו שום תוכנית, אבל לדעתי גם מוזיאונים ולשכות תיירות סגורים באותו יום, כך אני ראיתי.

מצרפת תמונות ל"טעימה ראשונה" ובהמשך מסלול מפורט.

באלאסטרנד

דרך 55… נראה יותר כמו דרך הקוטב

המסלול

הטיול שלנו מעגלי: מברגן לאולסן ובחזרה.

בגדול, בדרך הלוך היינו בכיוון מזרחה יותר - המקום הכי מזרחי היה לום, ואילו בדרך חזור המסלול שלנו יותר מערבי. את הרכב החזרנו עם הכניסה לברגן, כי בעיר עצמה אין בו צורך.

19.5 - יום שלישי

13.10 נחיתה בברגן (בטיסה מקופנהגן) ולקיחת רכב. Volvo v-40, הילוכים כמובן, Sixt, כ-1800 ₪ ל-8 ימים, כולל ביטול השתתפות עצמית וכל הכיסויים האפשריים. לאחר החזרת הרכב שילמנו עבור מעבר במנהרות ובכבישי האגרה עוד 360 ₪ מתוכם 280 בערך "תשלום קבוע". אני משערת שבכבישים מסוימים לא גבו אגרה בגלל השלג אבל לא בדקתי את זה. ברכב עצמו לא הייתה שום אינדיקציה – אור או צליל – לכך שאנחנו משלמים משהו ולכן קשה לי לדעת.

נסענו בסך הכול בטיול 1700 ק"מ, ושילמנו על דלק לתקופה הזו 800 ₪. כן, לא טעות – זה היה רכב דיזל חסכוני במיוחד. מחיר הדלק כיום בנורווגיה – כ 14 קרונות לליטר.

יציאה לפלאם דרך ווס: 160 ק"מ קצת פחות מ-3 שעות, עם עצירה קצרה בדרך, יש עבודות בכביש. מעט אחרי ווס לצד הדרך ממש רואים את מפל Tvindefossen אשר גולש כלפי מטה על מדרגות סלע. שביל ההליכה אליו קצר מאוד ומישורי. כדאי לעצור במקום. המשך הדרך עוברת ליד אגם Oppheimsvatnet וגם שם אפשר לעצור בנקודות עצירה מסודרות.

לאחר מכן ירדנו מן הכביש הראשי אל כביש Stalheimskleiva ועלינו בו אל המלון שנמצא בנקודה הגבוהה ביותר של הכביש - Stalheim-Hotel . עמדנו להתפעל שם מן הנוף, וירדנו למטה מן העבר השני של המלון, בכביש נופי מתפתל וצר שחולף על פני שני מפלים נחמדים. בסוף הכביש, לפני החיבור שלו לכביש הראשי יש מסלול קל ומשולט של ק"מ הלוך וחזור אל מפל Stalheimsfossen. הדרך עוברת בסמוך לשצף המים שזורמים בערוץ ובינות לעצים הפזורים לאורך המסלול. נחמד מאוד ללכת לאורכו ולהגיע למרפסת בסופו. בתחילה המסלול אפשר לחנות בלי בעיה.

המשכנו לפלאם ושם ישנו בלילה במלון Fretheim Hotel. מלון נהדר, היינו בחדר גבוה שצופה לפיורד, ואכלנו גם ארוחת ערב מצוינת במלון. לינה 1650 קרונה, ארוחת הערב 465 קרונות לאדם (מזנון מגוון וטעים במיוחד, שווה). המלון ממוקם ממש מול הרציף של המעבורת שממנו יוצאת ההפלגות למירדאל, ושם גם תחנת הרכבת ולשכת התיירות. סה"כ פלאם קטנה מאוד, ואנחנו לא ראינו בה שום מסעדה פתוחה. יש סופרמרקט קטן, אך המבחר ממש דל יחסית לכל מקום אחר שהיינו בו – אין לי מושג למה. אפשר לצאת לטיולים רגליים נחמדים באזור – ישנם שבילים משולטים. בכלל, יש הרבה מאוד שבילים כאלה ממש בכל מקום שהיינו בו – רק לבחור את רמת הקושי והמרחק הרצוי, ולצאת לדרך. צילמתי "שלט שבילים" בהליסלט ואביא אותו בהמשך, ובכל מקרה בכל לשכת תיירות וגם בבתי המלון אפשר לקבל מפת שבילים נהדרת.

20.5 - יום רביעי

בבוקר "פיורד ספארי". למרות שיום קודם ראינו באתר האינטרנט שלהם שאין מקום להפלגה באותו יום, ניגשנו אל הדוכן שלהם כשפתחו אותו ב-8 בבוקר, והיה מקום בשבילנו. מקבלים חליפות סערה, כובעים חמים, כפפות ומשקפי פלסטיק ויוצאים בשיט בספינה מהירה באאורלנדפיורד ובהמשכו בנרופיורד, עד Gudvangen שם מסתובבים וחוזרים. השיט נמשך שעתיים ורבע, 590 קרונות לאדם. השיט כולל כמה עצירות והסברים מעניינים מהמדריך. כיף לא רגיל ושווה ביותר.

האתר שלהם: http://www.fjordsafari.com/summer-activities.html

12.00 יציאה אל תצפית Aurlandsvegen דרך חוות Otternes. בחווה יש מבנים עתיקים שנראו מעניינים ונוף נהדר לפיורד, אבל היא הייתה סגורה. כביש FV-243 אשר עובר דרך העיירה אאורלנד ומתחיל לטפס על ההר בסדרה של עיקולים חדים. נסיעה מפלאם אל התצפית אורכת חצי שעה, 17 ק"מ בדרך מפותלת. בסוף הגענו לתצפית הנוף הידועה- Stegastein . התצפית היא מבנה ארכיטקטוני בצורת פלטפורמת מתכת ועץ אשר בולטת באוויר אל מעבר לשפת המצוק ונותנת למי שעומד בקצה הרגשה של "להיות" תלוי באוויר. גם קיר הזכוכית המהווה את מעקה הבטיחות בקצה הפלטפורמה מעצים את התחושה הזאת. הנוף משם נהדר. אפשר לחנות לשבת להפסקה שם, יש גם שירותים.

מהתצפית חוזרים חזרה ל- Aurland כדי להמשיך ל- Lærdal דרך המנהרה הארוכה ביותר בעולם 25 ק"מ. יש הגבלת מהירות בתוך המנהרה, ככה שלקח לנו כ 20 דקות נסיעה במנהרה. יש בתוכה אזהרה מפני רדארים והמהירות המותרת היא 70. דרך הנוף היפה שעוברת שם – במקום המנהרה – הייתה סגורה עדיין בגלל השלג. הדרך אמורה להיפתח ביוני – לא יודעת מתי בדיוק. מ- Lærdalנסענו אל Borgund לראות את כנסיית הלוחות. בדרך המהירה מדובר ב 20 ק"מ – 20 דקות. אבל אפשר לסוע – לפי שילוט שיש במקום – בדרך ההסטורית "The Historic Route". זו דרך צרה שעוברת בקניון של נהר שוצף צמוד לנהר עם מראות יפים ועם נקודות עצירה לצפייה או מנוחה. נסענו לשם בדרך ההיסטורית וחזרנו בדרך המהירה.

כנסיית הלוחות בבורגונד (Borgund) בנויה מעץ ומאופיינת בראשי דרקונים על גגה. הכנסייה, אחת הכנסיות השמורות טוב יותר מתוך 28 כנסיות לוחות העץ שנמצאות עדיין בנורווגיה. היא נבנתה בין השנים 1180-1250 מול הכנסייה קיים מרכז מבקרים, שבו דגם מוקטן של הכנסייה, ומין מוזיאון קטן שמסביר על הכנסיות המיוחדות האלה בנורווגיה. שעות פתיחה – 10-17. כשהגענו היינו לבד, וקיבלנו מדריכה פרטית שיצאה איתנו ממרכז המבקרים והלכה איתנו לכנסייה, פתחה אותה בשבילנו והסבירה לנו על שיטת הבנייה שאפשרה ללוחות עץ אורן פשוט לשרוד כמעט 1000 שנה, על כניסת הרפורמציה לנורווגיה ודחיקת הקתוליות, על העיטורים המשלבים סמלים פאגאניים ונוצרים ועוד.

16.00 Lærdal . עיירה חמודה, עם מרכז קטן ובו שני סופר מרקטים גדולים שפתוחים עד מאוחר (23.00) ואפשר לקנות בהם אוכל. קנינו. יש מרכז מבקרים גדול, אבל היה סגור כשהגענו למרות שלפי שעות הפתיחה אמור היה להיות פתוח... הסתובבנו באזור שמור של בניינים שנבנו עוד בשנים 1700-1800 עם מבנים ציבוריים.
 אחרי הביקור בעיר המשכנו לכיוון Sogndal כאשר בדרך חצינו את הפיורד עם המעבורת העוברת בקו של-Fødnes – Mannheller. בירידה מהמעבורת המשכנו אל Kaupanger . מלאורדל אל קאופנגר 24 ק"מ, 50 דקות (כולל מעבורת). במקום כנסיית לוחות מ 1150, אבל היא הייתה סגורה.

מקאופנגר ל- marifjora (מקום הלינה) 36 ק"מ, 40 דקות. עיירה קטנטנה (מקבץ בתים בעצם...) על שפת הפיורד. ישנו במלון Torvis Hotel. מלון בוטיק נחמד ממוקם בבניין ישן, ממש על שפת הפיורד. קיבלנו חדר יפה, משקיף כמובן לפיורד, ובו מרפסת קטנה. מזג האוויר היה מצוין, וערכנו לעצמנו שולחן במרפסת לארוחת ערב ממיטב מעדני נורווגיה שרכשנו בלאורדל. לינה וארוחת בוקר טובה – 1850 קרונות. בחרתי לישון שם בגלל הקרבה אל Gaupne שממנה יוצא הכביש אל קרחון Nigardsbreen שבו תכננו לבקר מחר.

צירפתי תמונות של הנוף מן התצפית, של סירות הספארי ושל הנוף בפיורד בעת השיט ושל המפל הנחמד בדרך לפלאם.

פיורד ספארי – שווה!!!

זה נראה מצחיק, אבל תאמינו לי שזה הכרחי

מראות מהשיט בפיורד

תצפית מ- Stalheim-Hotel .

21.5 - יום חמישי

יציאה מ- marifjora דרך Gaupne אל קרחון Nigardsbreen. כביש 604 מוביל אל שמורת הקרחון, 40 ק"מ, 40 דקות. לא פנינו מן הכביש אל מרכז המבקרים אלא המשכנו הלאה בתקווה להגיע לאגם TYAGAVATNET שנמצא בסוף הדרך. אופטימיים. הספקנו לסוע ממש מעט, בכביש שמשני צדדיו הרים גבוהים ושלג ממש עד שולי הכביש, עד שהגענו למחסום. הכביש הזה (מספר 304) היה סגור. הסתובבנו וחזרנו למרכז המבקרים של ניגרדסברין.

הגענו ממש מוקדם למרכז המבקרים – 9.00 בערך – ולמזלנו כבר פתחו את המרכז. ביררנו על מסלול הליכה על הקרחון, והתברר שבעונה הזו יש רק את המסלול הארוך יותר – שעתיים על הקרח, ועוד 40 דקות לכל כיוון הליכה בשלג מן החניה אל הקרחון. בקיץ מגיעים אל הקרחון בשיט באגם, אולם כעת האגם קפוא, ויש "ללכת מסביב". החלטנו, בעצת המדריך במקום, לסוע עד לקרחון ולראות במה מדובר, לפני שאנחנו מזמינים הליכה עם מדריך.

הכביש לקרחון הוא בדרך כלל כביש אגרה, אבל המחסום היה מורם ועמדת התשלום כבויה, אז נכנסנו פנימה. היינו לבושים מתאים – כולל נעליים לשלג – וניסינו לצאת לכיוון הקרחון, אולם מדובר בשטח סלעי, מכוסה שלג, קשה מאוד למעבר במיוחד שאתה לא רואה מה נמצא מתחת לשלג שאתה דורך עליו. יש בקיעים ונקיקים, צריך לטפס בשלג – בקיצור – אחרי 20 דקות הבנו שזה לא בשבילנו. הסתפקנו בצילום הקרחון והבטחנו לחזור להליכה עליו בשנה הבאה.

הצצנו גם לקרחון BERGESTBREEN אבל שם המצב היה גרוע עוד יותר – בכלל לא ראו את מגרש החניה... (שלג, שלג, שלג). חזרנו – כלל לא מאוכזבים – לGAUPNE , ומשם יצאנו בכביש 55 המפורסם אל LOM. כזכור, הכביש נקרא "הגג של נורווגיה" כי הוא עובר בגובה של מעל 1400 מטר, בשטח הפארק של קרחון יוסטלברין. כאשר קוראים את הדברים האלה קשה להבין מה בדיוק זה אומר, אבל האמינו לי שאחרי הנסיעה אני יודעת בדיוק. לפני שיצאנו מן המלון שאלנו בקבלה וסיפרו לנו שהדרך אכן נפתחה בשבוע שעבר, ובדקו בשבילנו גם באינטרנט – הדרך פתוחה בין 8 בבוקר ל-8 בערב. מעולה. נוסעים.

היה לי את הברושור של האטרקציות שבדרך, ותכננתי לעבור אותן אחת לאחת אולם יכולנו לראות רק את האטרקציות שבסוף הדרך ובתחילתה. ברגע שהתחלנו לטפס לגובה כל מה שראו מסביב היה לבן – הרים, עמקים, שבילים, אגמים, נקודות תצפית וכל השאר. בחלק גדול של הדרך נסענו בין קירות קרח גבוהים מאוד, בערך 6 מטר, וניכר היה שעבדה כאן מפלסת מוקדם בבוקר. למעשה לאורך הדרך ראינו 2 מפלסות. ראינו בקתות אירוח מכוסות בשלג עד לגובה הגג, מלון סגור לגמרי כאשר השלג מכסה את דלת הכניסה, כל דרכי הגישה אל התצפיות הגבוהות היו סגורות. כיוון שכמו שסיפרתי, במשך השעתיים ויותר שהיינו שם ראינו רק 6-7 מכוניות, היו כמה רגעים קצת פחות נעימים, במיוחד כאשר החל לרדת שלג. מובן שאין שם קליטה, וניסיתי לא לחשוב מה קורה את נתקעים שם... בסך הכול - חוויה אמיתית של חורף בסוף מאי בדרך "פתוחה" בנורווגיה.

כאשר התחלנו לרדת לכיוון לום, השלג התמעט, נראו "קרחות" חומות, ובהמשך עצים ירוקים ועמק ובו נחל שוצף. הגענו אל העיר ללינה במלון Fossheim Hotel Lom, אשר שוכן במבנה עץ היסטורי בן 200 שנה ובמלון יש גם מוזיאון גיאולוגי. המחיר היה 1600 קרונות עם ארוחת בוקר טובה מאוד, בחדר אוכל שצופה על הכנסייה ועל העמק של לום. העיר עצמה לא הייתה מעניינת במיוחד – כנסיית קורות חביבה מ 1192 (סגורה כמובן), מוזיאון קטן, נהר קטן באמצע העיר וזהו בערך. עיר שיושבת בעמק פורה, מסביבה אזור חקלאי והרים מכוסי שלג. בעינינו היא הייתה קצת אפורה.

אני מצרפת תמונה של קירות השלג שסגרו על הכביש שנסענו בו, תמונה של אחת מנקודות התצפית שאמורים לראות ממנה "אגם ובו צפים גושי קרח", תמונת מרכז המבקרים בניגרדסברין האגם הקפוא למרגלות הקרחון - רואים אותו שם בצבע כחלחל באמצע התמונה - והכנסייה בלום.

כנסיית הלוחות ב-לום

בדרך אל הקרחון

מרכז המבקרים ליד ניגרדסברין

כביש 55, קצת מפחיד לפעמים...

נ

22.5 - יום שישי 

אחרי טיול בוקר בעיר לום ובסביבותיה (ככלל, לדעתי אין מה לעצור שם ללינה אם לא ממש חייבים) – ביררנו בקבלה של המלון לגבי כביש 15 שאנחנו אמורים לסוע בו אל גיירינגר הבוקר. נאמר לנו שגם הוא נפתח בשבוע שעבר (כבר נשמע חשוד...) אבל אין שום בעיה לסוע בו. בכל מקרה הדריכו אותנו להסתכל אם כתוב משהו על השלט שמסמן את תחילת הדרך ביציאה מלום.

בשלטי דרכים רבות בנורווגיה, בתחילת בכביש, יש מתחת לשלט מין לוח לבן שעליו מופיע הכיתוב "סגור" בנורווגית ובאנגלית – כאשר הדרך סגורה. הגענו אל הלוח – הוא ריק. נשמנו לרווחה ויצאנו לדרך. ובכן, זו הייתה הגרסה למתחילים של כביש 55. בהתחלה – עמק מקסים עם נהר שוצף ואגם שנסענו לאורכו, מנוקד בבתים מקסימים ובפינות חמד לעצירה. ככל שעלינו, התחלף הנוף לאדמה חומה מנוקדת בכתמי שלג, עד שבמרומי הדרך חזרנו לסוע בין קירות השלג המפורסמים – הפעם רק 2-3 מטר גובהם. הדרך הזו ארכה מעט פחות מאשר דרך 55 וגם היו בו מכוניות רבות יותר, ובסופו של דבר ב 11.30 בבוקר הגענו בשעה טובה אל גיירינגר, בגשם שליווה אותנו כמעט כל הדרך. הכביש אל תצפית דנילסיבה היה סגור.

אחרי החששות שליוו אותנו, שמחנו להגיע למלון Hotel Union Geiranger. קיבלנו – כפי שהזמנו - חדר משגע חדש וגדול בקומה העליונה, עם חלונות ענק אל הפיורד. זהו מלון מפנק במיוחד, והרגשנו שהרווחנו את זה ביושר אחרי התלאות של היומיים האחרונים. במלון יש ספא נהדר, עם בריכה פנימית וחיצונית מחוממות כמובן. אני חייבת לציין כי לשבת בבריכה החיצונית החמה, בגשם מול הפיורד זו חוויה אמיתית.

העיירה עצמה מקסימה. מן המלון יורד "שביל המפל" – 320 מדרגות אל העיירה בצמוד למפל סוער עם המון מים. ירדנו את השביל אל העיירה (אח"כ עלינו אותו כמובן בחזרה) אל מרכז המבקרים, ושם קנינו כרטיסים לשיט שיצא ב 14.30 אל הפיורד. במרכז המבקרים קיבלנו גם ברושור עם פירוט השבילים באיזור – מאוד כדאי לנסות לפחות את אחד הקלים והקצרים. אפילו בגשם זה היה כיף.

השיט בפיורד, בגשם טורדני אך לא נורא, היה חוויה – ראינו את המפלים המפורסמים, שמענו סיפורים, וכאשר כבר היה קר מדי לעמוד בחוץ על הסיפון נכנסנו וישבנו למט (210 קרונות למבוגר). מומלץ מאוד, אין ספק – גם בדיעבד – שהפיורד הזה יפה במיוחד ולא סתם זכה למעמד של "אתר מורשת עולמי" מטעם אונסק"ו. זרימת המים במפלים הייתה מרשימה. בעיירה עצמה היו אפילו 2 מסעדות פתוחות, סופרמרקט קטן, מרכז מבקרים מרשים וחנות מזכרות נחמדה, חנות שוקולד ובתי קפה – בקיצור – עיר שוקקת במושגים נורווגיים של חודש מאי.

ארוחת הערב במלון היוותה אקורד סיום מושלם ליום נהדר – הארוחה הטובה ביותר בכל הטיול ללא שום ספק. מזנון מגוון, אוכל טעים ומשובח במיוחד, חדר אוכל במיקום צופה לפיורד. הושיבו אותנו בשולחן שורה ראשונה מול הפיורד... מה עוד אפשר לבקש? מחיר התענוג – לינה עם ארוחת בוקר וארוחת ערב – 2700 קרונות.

אני מצרפת תמונות של הדרך המושלגת "קלות", של שביל המפלים, של הספינה הענקים שעגנה מול החלון שלנו ותמונות המפלים על קירות פיורד גיירינגר.

ספינת הענק נכנסת לפיורד. העומק שלו יכול להגיע ל-קילומטר, כן – 1000 מטרים

המפלים

המפלים שנראים בשיט ביירינגר

הדרך הסגורה אל התצפית...

לא יכולתי להתאפק - מצרפת תמונה שצולמה מחלון החדר בגיירינגר בשעה 23.30. לא פלא שלא רציתי ללכת לישון בכלל...

23.5 – יום שבת

התקשינו מאוד להיפרד מן המלון המקסים ומן הפיורד בחלון שלנו, אך ידענו שמחכה לנו יום ארוך. אחרי ארוחת בוקר מצוינת וטיול קצר באחד השבילים במקום, ביקרנו במוזיאון הפיורדים החמוד שנמצא ממש מול המלון. כניסה 70 קרונות למבוגר – המוזיאון מספר ומדגים את החיים הקשים בפיורד במהלך השנים, לדעתי ילדים יאהבו אותו מאוד. יש גם סרט נחמד, הכול חדש שם.

שאלנו במלון אם דרך 63 צפונה עד לאנדלסנס פתוחה – הם בדקו ואמרו לנו שכן, וסיפרו לנו שמהבוקר דרך 63 עד לגיירינגר - נסגרה. הבנו שהיה לנו מזל רציני אתמול שבכלל עברנו והגענו. המרחק מגיירינגר לאנדלסנס 3 שעות נסיעה, 130 ק"מ, לא כולל עצירות בדרך הנשרים ובדרך הטרולים ולא כולל מעבורת.

עם היציאה מגיירינגר עולים על דרך הנשרים, שאותה ניתן לראות מן העיירה כסדרת פיתולים שעולה בהר, ואחרי כ – 5 ק"מ מפותלים ועולים מגיעים לנקודת תצפית משגעת. רואים ממנה את הפיורד כמו גלויה, וספינת הנוסעים הענקית (מן הסוג שלlove boat המפורסמת) נראית ממש כמו מיניאטורה שילד קטן משחק בה. ניתן לעצור שם בצד, אם כי אני משערת שבתקופה העמוסה זה לא פשוט. כשאנחנו עלינו לשם, היו במקום אוטובוס תיירים ו5-6 מכוניות פרטיות למרות הקור העז במקום והרוח החזקה.

הגענו אל EISDAL לחצות את הפיורד אל LINGE ולהמשיך בדרך. לא חיכינו למעבורת, הייתה רק מכונית אחרת לפנינו והמעבורת הגיעה מיד. זמן החציה – כחצי שעה. אולי כאן אציין כי כל המעבורת שעברנו בהם עם רכב עלו לנו בערך אותו דבר – פחות או יותר 100 קרונות. ברחבת התור למעבורת יש ספלים נחמדים על חוף הפיורד, ביום יפה נראה לי שאפשר לעשות שם הפסקה נחמדה. אחרי שחצינו את הפיורד, התחלנו לעלות הכביש לכיוון VALLDAL – תחילתה של דרך הטרולים המפורסמת. כיוון שהגענו מגיירינגר, הגענו אל הנקודה הגבוהה ביותר שממנה יורדים ומתפתלים 11 העיקולים המפורסמים.

לא ציפינו למצוא את הסימון של דרך הטרולים שקוע בשלג עד צוואר, אבל כמו שתראו בתמונה – כך בדיוק היה. מעבר לזה – מרכז המבקרים היה פתוח, מגרש החנייה שלו היה מפונה משלג, וניתן היה ללכת בגשר הקטן שליד האגם. האגם היה די קפוא... ואולם – השביל הארוך המסומן המוביל את מרפסת התצפית היה סגור. השלג לא פונה ממנו כלל ואי אפשר היה ללכת בו. מן הסתם, גם המסעדה שם הייתה סגורה. הסתפקנו בתה ומאפה במסעדה שליד מרכז המבקרים, כאשר העמק התלול שבו מתפתל הכביש מוסתר עדיין מאיתנו. ראינו את העיקולים המפורסמים מנקודה אחרת בכביש וגם הרבה מאוד מפלים – למזלנו לא היה ערפל. הירידה בהם הייתה קלה ופשוטה כי לא היו כמעט בכלל רכבים, ולא הייתה שום בעיה. אני חייבת לומר שלדעתי יש לדרך הזו יחסי ציבור מצוינים, ואני חושבת שהם עולים במעט על מה שרואים בפועל. ייתכן שהמראה מן המרפסת – שהייתה סגורה – הוא מעין גולת כותרת שהחמצתי.

עוד קודם לצדי הדרך המושלגת ראינו מכוניות שחנו ומהן יצאו גולשים עם מחליקיים לעבר השלג, טיפסו להם על איזו גבעה ונעלמו מעינינו. אין שם אתר סקי מסודר, אבל כנראה שכמויות השלג האלה משכו למקום "גולשים פרטיזניים"...

בסוף דרך הטרולים הגענו אל אנדלסנס ומשם המשכנו אל אולסן בדרך מקסימה שכמעט כולה לאורך המים. המרחק מאנדלסנס לאולסן – 120 ק"מ, שעתיים.

באולסן היינו במלון Scandic Parken, בחדר בקומה גבוהה שהשקיף על בתי האר-נובו של העיר ועל הנמל. נוף משגע. מחיר החדר 1300 קרונות, כולל ארוחת בוקר מעולה. יצאנו לתצפית אקסלה שממנה רואים את כל אולסן – אפשר לעלות ב 420 מדרגות ואפשר גם ברכב. שוטטנו בעיר הקטנה והמקסימה, ומצאנו מקום נחמד לארוחת ערב, ליד המלון, מסעדה של מקומיים, Egon. מחירים: 2 מנות עיקריות טעימות וגדולות (דגים ותוספות) מנה ראשונה אחת ובירה – 620 קרונות. אגב, הערה חשובה – הנורווגים, כל אלה שפגשנו ודיברנו איתם, מדברים אנגלית מצוינת.

מצרפת תמונות של תצפית הנשרים, דרך הטרולים והגולשים...

באופן רשמי – כאן זה מתחיל

תצפית הנשרים

סתם כך, לצדי הכביש

דרך הטרולים: כך זה נראה מלמעלה

בקצה התמונה – יירינגר

24.5 - יום ראשון 

את הבוקר הקדשנו לשיטוט בעיר אולסן. מוזיאון האר-נובו המקסים הממוקם בבית מרקחת ישן המציג פריטים של התקופה ומספר גם על השריפה הגדולה והבנייה של העיר במצגת יפה. במחיר הכניסה (70 קרונות) כלול גם מוזיאון לאומנות מודרנית שמחובר אליו במנהרת תת קרקעית. העיר עצמה מצטיינת בבתים יפים מאוד שנבנו כולם באותו סגנן אחרי השריפה הגדולה שהייתה שם ב 1904. האקוואריום (170 קרונות למבוגר) נמצא די קרוב (3 ק"מ ממרכז העיר), מוצלח, גדול, מעניין, יש פינות הפעלה לילדים (ליטוף כוכבי ים וסרטנים...), האכלת פינגווינים וכלבי ים משעשעת ביותר. אפשר להעביר שם לפחות שעתיים אם בחוץ מזג אוויר גרוע. יש במקום מסעדה נחמדה ולא יקרה שמתאימה מאוד לילדים.

בצהריים יצאנו לכיוון Hellesylt, מרחק של שעתיים, 90 ק"מ. נסענו בדרך 60, שהייתה שוב מושלגת בחלק הגבוה שלה והצטיינה באגם ענק וקפוא, שבדרך כלל הוא אגם מי שתייה. בשלב זה כבר זילזלנו ממש במראות השלג... Hellesylt היא לעיירה נחמדה, עם מפל שזורם ממש בתוך העיירה ומסלולי טיול רגליים חמודים באזור. יש ספסלי פיקניק מקסימים ממש על המים, וכיף לשבת שם.

ישנו במלון מיוחד – Villa Nordangal שנמצא 10 ק"מ מן העיר, בהרים, מקום ללא קליטה סלולרית. מרענן ביותר. זהו מלון מטופח במבנה היסטורי שכל חדר בו מעוצב בסגנון עשור אחר של המאה שעברה. לנו היה חדר גדול בסגנון שנות העשרים (המשך למוטיב האר-נובו) עם חדר אמבטיה ענקי ובו אמבטיה על רגלי אריה. מובן שאין טלוויזיה בחדר ואין מעלית, נוף הרים מושלגים מהחלון, רומנטי במיוחד... (1900 קרונות לינה וארוחת בוקר טובה). אכלנו ארוחת ערב במלון, 3 מנות, ארוחה מצוינת, היה רק זוג אנגלים נוסף במקום (400 קרונה לאדם לארוחה מושקעת ברמה).

מצרפת תמונות של אולסן, של תצפית אקסלה ושל אגם מי השתייה הקפוא. במייל הבא תמונות של הליסילט ושל המלון.

אולסן

אגם מי שתייה קפוא. היו שם שלטים שמבקשים לא ללכלך את המים...

אולסן פרושה למרגלותינו מתצפית אקסלה

אר-נובו

החוף של העיירה הליסילט

המלון ששהינו בו ב-הליסילט

דוגמה לשלט המפרט את מסלולי הטיולים. שלט זה היה מוצב על החוף בהליסלט.

המפל בהליסילט

25.5 – יום שני

אחרי טיול בוקר מרענן למרגלות ההרים (5 מעלות בחוץ) וארוחת בוקר יצאנו מן המלון כאשר היעד הסופי שלנו לאותו יום הוא באלסטרנד, ובדרך אנחנו אמורים לבקר בקרחון בריקסדייל. בעלת המקום ששמעה על התוכנית שלנו המליצה לנו לבקר בקרחון נוסף, לפני באלסטרנד, שכביש הגישה אליו יוצא מן הדרך הראשית אחרי Loen. הקרחון נקרא: Kjenndalsbreen. יש אליו דרך נוחה מאוד לאורך אגם מקסים. שם צילמתי את הראשונה משתי התמונות היפות ביותר של הטיול.

היו מעט מכוניות בדרך, ובשלב מסוים לפני הסוף שלה היה שלט וקופסה קטנה עם הסבר שיש להשאיר דמי מעבר של 40 קרונות. אחרי כך התקדמנו עוד עד רחבת חניה מסודרת, שממנה יצא שביל נוח עד למרגלות הקרחון. יש במקום שלט המציין את הגבול שמותר להתקרב, אולם משפחה נורווגית שהלכה איתנו לא התחשבה בו במיוחד והמשיכה אל הקרחון. זו יכולה להיות חלופה נחמדה לבריקסדייל, כי הגישה כאן הרבה יותר פשוטה וקלה.

נסיעה מן הכביש הראשי אל הקרחון – כחצי שעה לכיוון. סיימנו שם והמשכנו לכיוון אולדן. בגדול, המרחק מ- hellesylat ל-olden על כביש 60 הוא שעה נסיעה, דרך stryn אבל אנחנו כזכור עצרנו ונסענו לקרחון הסודי...

אולדן נמצאת על גדות הנורדנפיורד. מאולדן חצי שעה נסיעה בכביש מקסים לאורך אגם יפה אל מרכז המבקרים למרגלות הקרחון. אפשר ללכת ברגל לקרחון – 40 דקות של הליכה בעלייה תלולה, או לסוע ברכב טרולי כמעט עד לקרחון. אפשר לעלות בטרולי ולחזור ברגל וזו האפשרות שבחרנו בה כי היה גשם די רציני בהתחלה. (טרולי - 100 קרונות לאדם לכיוון). הגענו אל הקרחון, למעשה די קרוב אליו, לגדות האגם. לא היו שום גדרות במקום, היה שלט שמזהיר לא להתקרב יותר מדי. המראה נחמד אם כי הקרחון קצת, איך לומר, מצומק משהו...

חזרנו לאולדן והמשכנו ל – skei (שעה נסיעה מאולדן לסקיי 60 ק"מ). בדרך עברנו את תצפית קריסטובה – יפה מאוד. יש מקום למנוחה. בשלב זה רצינו פשוט להמשיך לבאלאסטרנד. היה נדמה לנו שגמרנו כבר עם השלגים... אז היה נדמה.

מסקיי נסענו על e-39 לכיוון מוסקוג, בכוונה לעלות שם על דרך נוף מספר 13 שיורדת בדיוק לבאלסטראנד. כאשר הגענו להצטלבות עם כביש 13 קיבל את פנינו שלט "הדרך סגורה". נאלצנו לחזור ל e-39 עד Vadheim ומשם לקחת את 55 לבאלאסטרנד. ידענו שכאן כבר לא יהיו דרכים סגורות, כי e-39 היא הדרך הראשית לברגן ואילו כביש 55 עובר כאן לאורך גדת הפיורד ולא בהרים. ב - e-39 יש עבודות בכביש מה שעיכב אותנו קצת, אבל דרך 55 לאורך הפיורד הייתה נהדרת.

הגענו בערב למלון Dragsvik Fjordhotel, ששוכן בעיירה הפיצפונת Dragsvik ממש מול באלסטרנד, במעין מפרץ קטן שנוצר לשפת הפיורד (9 דקות נסיעה), ליד רציף המעבורת. במלון קיבלנו חדר שלמעשה הוא סוויטה – סלון ומטבחון ופינת אוכל, וחדר שינה נפרד. החדרים היו נהדרים, חדשים, נקיים וגולת הכותרת – הנוף שנשקף מן החלון בחדר השינה שהוא התמונה השניה הכי יפה שצילמתי בטיול... אני מצרפת כאן את שתי התמונות, ובמייל הבא אביא תמונות קרחונים והעיירה באלאסרנד שהיא יפהפיה אמיתית.

החדר עלה 1500 קרונות עם ארוחת בוקר טובה, ואני ממליצה עליו בחום למי שצריך מקום שניתן לבשל בו. המטבח היה מצויד ברמה מאוד גבוהה, יותר טוב מאשר אצלי בבית כולל תנור, כיריים, מדיח, מקרר ושלל אביזרי בישול ואפייה, וסטים שלמים של כלי אוכל וכוסות. גן עדן לשפים.

באלאסטרנד

בדרך אל קרחון Kjenndalsbreen

בדרך אל הקרחונים

בריקסדייל

26.5 - יום שלישי

התעוררנו אל בוקר מקסים – האחרון שלנו בפיורדים ממש. היום אנחנו אמורים לחזור לברגן. התחלנו את הבוקר בטיול באזור לפי מפת שבילים שהייתה במלון, ואחר ארוחת הבוקר הטעימה חזרנו לבאלסטרנד היפהפיה וטיילנו גם בה.

התכוונתי לחצות את הפיורד דרומה במעבורת ומשם לרדת עד ווס ולפנות לכביש e-16לברגן. ליתר ביטחון הלכתי לברר בקבלה, והתברר שהכביש לברגן חסום כבר מאתמול בגלל מפולות אבנים על הכביש. מחוסר ברירה חזרנו בכביש 55 עד ל e-39 ומשם לברגן. את האוטו החזרנו בשדה התעופה המרוחק 16 ק"מ מברגן ומשם לקחנו אוטובוסflybuss אל המלון שלנו (100 קרונות לאדם, מוריד בפתח המלון). הנסיעה לברגן – 4 שעות כולל מעבורת... מדובר בכביש שבחלקים ממנו מותר לסוע 60 קמ"ש בלבד, יש עבודות בכביש ואם לא די בכך – זו הייתה הדרך היחידה לברגן באותו בוקר. ועדיין – נוף נהדר לאורך הדרך, שווה כל דקת נסיעה כמעט עד העיר ממש.

הגענו למלון בצהריים - Scandic Ornen וקיבלנו חדר נחמד, לשם שינוי - ללא נוף (3,400 קרונות לשני לילות כולל ארוחת בוקר מצוינת ביותר). המיקום של המלון מצוין - 10 דקות מן העיר העתיקה, בריגן.

הטיסה שלנו לקופנהגן יצאה ביום חמישי ב 18.00 והיו לפנינו יומיים מלאים בעיר. ברגן יפה מאוד, וכמצופה - רוב הזמן ירד גשם אם כי הוא לא הפריע ממש. זה היה יותר מין "תרסיס גשם", ולרוב לא פתחתי אפילו מטרייה. אני מצרפת כאן תמונות מבאלאסטרנד, ואת החלק האחרון אקדיש לברגן.

באלאסטרנד

מקבץ שאלות שנשאלתי בפורום:

1. השוואה בין השיט ביירינגר לשיט בפלאם, וקצת על הפיורד-ספארי. לדעתי לעשות פעמיים שיט "רגיל" בפיורד זה קצת חבל. ה"פיורד ספארי" בגירינגר גם קצר יותר - שעה וחצי, וגם למיטב זכרוני עולה יותר... אני הייתי חושבת שכדאי לעשות את ה"פיורד ספארי" מפלאם לגודנבגן ובחזרה כמובן, ואילו בפיורד גירינגר לעשות שיט רגיל. האמת היא שמגיירינגר יש גם מעבורות "רגילות" - לא שיט מודרך - להליסלט ואם זה משתלב לכם בתוכנית הטיול, אתה יכולים להרוויח פעמיים. גם שיט בפיורד וגם להגיע להליסילט ולהמשיך ממנה את הטיול. אם יש לך איזה חשש פיזי מהפיורד ספארי - אתה יכול להירגע לגמרי. זה כיף לא רגיל, וגם אני - שאני מאוד רגישה לטלטולי סירה על מים - הרגשתי מצוין. הסירה "טסה" ככ מהר שלא מרגישים כלום.
2. עלייה בטרולי לבריקסדייל והליכה ברגל לקרחון עצמו. כשיורדים מהטרולי בבריקסדייל יש ללכת בערך 400 מטר נוספים. זה שביל חולי נוח, אין עלייה, אין מכשול מיוחד או סלעים. אם אתה יכול ללכת ברחוב - אין שום סיבה שלא תוכל לעבור שם, בהליכה איטית. לא צריך לטפס על כלום או ללכת בקרקע סלעית. אין טעם לסוע בטרולי אם לא ממשיכים אל הקרחון. הדרך חביבה אבל בהחלט לא משהו שווה 200 קרונות (הלוך וחזור לאדם).
    לגבי הקרחון השני שהזכרתי (הקרחון ה"סודי" לפני בריקסדייל) - ההליכה באמת נוחה יותר במובן שהיא מישורית לגמרי, אבל כנראה שזה לא מתאים לך. אין שביל מסודר אלא קרקע סלעית שצריך לשים לב איפה בדיוק הולכים. למי שצריך להיזהר איפה הוא דורך - זה לא מתאים. חד משמעי.
3. השוואה בין המעבורת הרגילה מגיירינגר להליסלט, ה”קרוז” והפיורד-ספארי - מעבורות רגילות מופעלות על יד חברת "פיורד1", בתדירות גבוהה, והן פשוט ספינות שעולים עליהם עם הרכב. אפשר כמובן לצאת מן הרכב ולשהות על הסיפון באולם מרווח ונעים עם מקומות ישיבה וקפיטריה ושירותים נקיים ומסודרים. אין שום הסברים - פשוט נוסעים. באולם הנוסעים יש חלונות גדולים ואפשר לראות את הנוף כמובן. השיט בפיורד - "קרוז" - מופעל על יד חברה אחרת. יוצאים וחוזרים מאותה נקודה (גיירינגר למשל), בספינה יש רק מקום לנוסעים באולם גדול עם חלונות גדולים, ואפשר גם לעמוד על הסיפון. יש הסברים ברמקולים בכמה שפות על כל מה שרואים בדרך (אנגלית, צרפתית גרמנית ועוד). ה"פיורד ספארי" זה סירה קטנה, 12 נוסעים לכל היותר, עם מדריך. יושבים כל הדרך, בסירה פתוחה לגמרי. המדריך מסביר בעצמו ועונה לשאלות. הסירה עוצרת בכל פעם ליד אטרקציה בפיורד (מפל, בתי חוות עתיקים, שבילים) ואז הוא מסביר באופו אישי על המקום ומספר סיפורים. מאוד נחמד. דווקא לא נרטבים במיוחד אבל זה בהחלט כיף - רוח, אוויר וכו'. אין ספק שהשיט במעבורת וה"קרוז" דומים מאוד אחד לשני, ושניהם שונים מאוד מה"פיורד ספארי".

נקודת חמד נוספת שנשמטה מן הסיכום שלי - Valldal

יש כאן 2 אטרקציות מאוד מוצלחות:

1. Gudbrandjuvet canyon

ליד וואלדל אי אפשר להחמיץ, יש שלטים בדרך. מקום משגע!. גשרים שעובר מעל קניון קטן ועמוק מאוד ובו זרימת מים ומפלים. הולכים ממש על המים. במקום אפשר לעצור, יש חנייה נוחה, יש שירותים ויש בית קפה קטן. יש גם מרפסות תצפית - נראה לי שילדים יאהבו את זה מאוד וזו נקודת עצירה נהדרת.

2. פארק טיפוס. במיוחד לילדים: יש שם פארק חבלים - טיפוס וגשרים וכו'. לא הייתי שם, אבל כתוב שמתאים לכל הגילים, כולל ל"פחדנים"... כרטיס יומי עולה 165 לילד ו- 295 למבוגר אבל יש כרטיסים משפחתיים זולים יותר. הם השתדרגו לכבוד עונת 2015.

זה האתר של המקום:

www.valldalaktivitetspark.no

אני מצרפת את שלט הפנייה למקום, תמונות של הקניון שמעליו עוברים הגשרים