אוסטרליה - חופים, יערות גשם, הרים מושלגים, מדבר, ערים, עיירות וכפרים, חיות כיס מכל המינים והרבה אנשים מטורפים. יבשת. כל זה ועוד הרבה יותר על גב שני אנשים שהשתדלו לחזור הביתה בשלום ושפויים באופן יחסי. הפוסט הנוכחי מתבסס על יומן שכתבנו במהלך הטיול, ומלווה בתמונות ובזכרונות ממש על קצה המזלג, מ- 4 חודשים שבהם ראינו המון, חווינו המון והתגעגענו הביתה בהתאם. לטובת מי שהתמונות והזכרונות יפתחו לו את התאבון, מצרפת לינקים רלוונטיים.
להמון מקומות לא הגענו, ואולי לא נגיע לעולם. חבל אך תמיד יש פשרות, אי- אפשר לראות הכל. והמסקנה הכי חשובה מהטיול הזה היא שכשאתה מתחיל לראות דרך הדברים ולא את הדברים עצמם סימן שצריך לחזור הביתה.
פארקים לאומיים ושמורות טבע
לתיאור הטרקים שעשינו באוסטרליה – לחצו כאן
"השביל עבר דרך תצפית מרהיבה על החופים שמצוקים תוחמים אותם. לעתים יש גם חול זהוב בין הצוקים לים. פסענו על החופים, קצת שוקעים בחול וקצת מדלגים על הסלעים המיוחדים. נטענו את האוהל והכנו לנו ארוחת ערב משביעה וטעימה, אליה הצטרף שחף נודניק שדרש עוד ועוד אוכל. אחרי ששיחקנו עם השחפים נחתנו לשקי השינה".
"אמנם החלטנו להשקיע ב- Blue Mountains יומיים עד שלושה, אך אי-אפשר שלא להישבות בקסם המקום, וכך, אנחנו כאן כבר שלושה וחצי ימים ומתכננים עוד אחד לפחות. המון מסלולים להליכה. מגוונים מאד מבחינת רמות הקושי והנופים. היום הלכנו לאט. התרשמנו מהיופי ולבסוף נקרענו בעליה למעלה. את הדרך חזרה עשינו בין שיחי בנקציה לאורך נחל שבסופו מפל. היה מעייף אך יפה מאוד".
"תצפיות הנוף ותצורות הסלע הוולקני מרשימות במיוחד. "סכין הלחם" נהדרת, בולטת על רקע הנוף. יצירת לבה צרה בגובה 90 מ'. לאורך המסלול אנו רואים אותה מלמטה, מהצדדים, מלמעלה, מקרוב ומרחוק".
"צעדנו לאורך החוף. החוף מקסים ועשוי מפרצים מפרצים כשבראש כל אחד יש חלק מסולע אבן חול. הגענו עד מערות Shelly היפות. שתיים מהן היו מוצפות כי הים די סער ולשתיים יכולנו להכנס. אבן החול הרכה נמסה והצבעים נראים כמו שכבות בעוגת קרם. הדרך עברה בצמחיה חופית משתנה. על החוף מצאנו אבנים וצדפים וכל מיני רכיכות מגעילות וגם כיסא אחד שמישהו שכח שם נורא מזמן".
"גשם. אין הרבה מה לעשות. דילגנו הלאה דרך עיירות החוף, וכשהגשם פסק מיהרנו לטייל באיזה שמורה קטנה ומקסימה שמצאנו במקרה על הדרך - יער גשם רחוץ הגולש עד חול הים ממש. בים כמובן החבר'ה תופסים גלים. לא גילינו מה בקצה הדרך....."
Cooloola National Park
![scan0016.jpg]()
"צועדים לאורך דרך הטלגרף הישנה. הדרך עוברת ביער האקליפטוס על דרך חול ולאחר מכן נכנסים ליער גשם חופי. בלילה הרוח סערה ועם עלות השחר החל לרדת גשם. ניצלנו הפוגה ויצאנו לדרך באיחור מה. הלכנו לאורך החוף כשנוף סוריאליסטי של ים גועש, צוקי חול, ציפורים מתות והמון ערפל, מסביבנו. כמובן שבסופו של דבר נמאס לו, לגשם, והוא חזר לרדת בעוצמה. תוך שניות תפסנו טרמפ עם משפחת זרוקים, שהביאו אותנו עד Rainbow Beach וחסכו לנו 10 ק"מ מיגעים בגשם".
"צועדים לאורך דרך הטלגרף הישנה. הדרך עוברת ביער האקליפטוס על דרך חול ולאחר מכן נכנסים ליער גשם חופי. בלילה הרוח סערה ועם עלות השחר החל לרדת גשם. ניצלנו הפוגה ויצאנו לדרך באיחור מה. הלכנו לאורך החוף כשנוף סוריאליסטי של ים גועש, צוקי חול, ציפורים מתות והמון ערפל, מסביבנו. כמובן שבסופו של דבר נמאס לו, לגשם, והוא חזר לרדת בעוצמה. תוך שניות תפסנו טרמפ עם משפחת זרוקים, שהביאו אותנו עד Rainbow Beach וחסכו לנו 10 ק"מ מיגעים בגשם".
"אי החול הגדול בעולם התגלה מספר פעמים ולקח זמן עד שבכלל הבינו שהוא אי. כמובן שמר Coock לא פסח עליו, ושני מקומות באי אף קרואים על סמך שטויות שאמר. ההליכה בחול לא קלה וכשעוברים את ה- 10 ק"מ הראשונים, בהחלט מרגישים אותם... הדרך התפתלה בין אגמים מרהיבים שאליהם נשפכות דיונות חול לבנות, חצתה יערות שמתקיימת בהם ערבוביה של עצי יער גשם, צמחיית חוף ואקליפטוסים. החופים - חופי חול כמובן, יפים מאוד ונקיים מאד. פה ושם מציץ אלינו מעבר לדיונות דינגו, ומביט עלינו בחשדנות, שומר על מרחק בטוח".
פארק Tidbinbilla השוכן בפאתי קנברה. הדרך אליו מאוד יפה והכניסה אותנו הישר לרכס ההרים הגדול ביותר באוסטרליה הנקרא The Great Dividing Range. בפארק עצמו טיילנו כמה שעות נהדרות באזור שמתמקד בבעלי החיים. הנהדרות מכולם היו הקואלות. מדי בוקר מסמנים הרנג'רים את העצים שעליהם נמצאות הקואלות ובכך מקלים על המבקר את החיפוש. אנחנו ראינו שתיים מקסימות ושובות לב - ישנות כמובן. עם אחת היה לנו מזל גדול והיא ישבה, שלא כדרך הקואלות, כ- 2 מ' מעל הקרקע. בכלל, חיות הכיס המשונות של אוסטרליה כל כך יפות. כל כך מיוחדות - קנגורו, קואלה, וואלבי, אופוסום, אצ'ידנה, פלייטיפוס, וומבט.... בדרך כלל אין שום בעיה לראות אותם בטבע. פגשנו אותם בכל מקום".
"הפארק הנו חלק מהאלפים האוסטרליים ובתוכו נמצא ההר הגבוה באוסטרליה – Mt. Kosciusko. מסביב הרים גבוהים עם פסגות מושלגות, אגמים כחולים שחלקם קפואים, צמחיה אלפינית ונחלים זורמים. מראש ההר ירדנו ב"דרך האגמים" שהובילה אותנו אל Albina Lake שרובו עדיין קפוא. ההליכה מעבר לגובה העצים על הפסגות המושלגות כשבין שלוגית לשלוגית פורחים פרחים רבים וצמחיה נמוכה, הזכירה שוב ושוב את החלק הסקנדינבי של הטיול שלנו. המשכנו עוד הלאה, עברנו את Club Lake ומשם בירידה תלולה ל- Blue Lake, שהוא הגדול בין חמשת האגמים שנוצרו בפסגה ע"י הקרחון שרבץ שם. על השלוגיות שנותרו סביב האגם תפסו גולשי סקי החלקה אחרונה עד החורף הבא.
"מפסגת -Mt. Oberon נשקף נוף מהמם ביופיו של החלק הדרום-מערבי של הפארק. חופים מסולעים עשויים מפרצים-מפרצים, ים כחול שקט ואיים רבים פזורים בו".
"המים מאוד נקיים וצלולים ויש להם גוון מיוחד של טורקיז. בולדרים ענקיים נשפכים לתוך הים בין מפרץ למפרץ. לעת ערב יצאנו לצפות בשקיעה מ- Norman Bay. מראה מרהיב שלא ישכח במהרה".
לתיאור הטרקים שעשינו באוסטרליה – לחצו כאן
ערים גדולות
בסידני נחתנו והתאהבנו בה מיד.
סידני "שלנו" היא הגנים הבוטאניים המקסימים, החוף, בית האופרה, Circular Quay, ה- Rocks, גן החיות – Taronga Zoo, ה- Harbor Bridge, שיטוט בחנויות טרום כריסמס, הגלריה של NSW, מגדל העיר סידני, השוק של פדינגטון, Backpackers זולים, Kings Cross.
"לכתוב על קנברה זה לא קל כיוון שיש הרבה מה לכתוב ואנחנו ראינו רק את קצה קצהו של העניין. העיר מתוכננת בקפידה ובחן רב. המרכז האדמיניסטרטיבי הנו כיכר ענקית שבמרכזה גבעת הפרלמנט. הכבישים מסביב בנויים מעגלים מעגלים שהולכים ומתרחבים. מעברו השני של האגם נמצא מרכז העסקים והחנויות שגם במרכזו כיכר, שנקראת "כיכר העיר" וגם היא מוקפת מעגלים מעגלים. הרחובות מרווחים ובערך חצי משטחה של העיר הוא פארקים וגנים. ההתמצאות והנהיגה לא קשים ובצמוד לכל מוזיאון, אתר או בניין חשוב ניתן למצוא חניה בחינם (!!). למרבית המוזיאונים נכנסים בחינם. לגבינו זהו שינוי גדול מאוד ביחס לצפון QLD הצפופה, המתויירת והיקרה. קנברה היא המקום שישנו בו ברצף הכי הרבה לילות במשך הטיול, וזה כבר אומר משהו על המקום".
"סוף סוף הגענו לבריזבן, העיר שנראתה כה רחוקה על המפה. לקח חודש, אך עובדה שבסוף אנחנו כאן. אז מה היה לנו בבריזבן? קיבלנו דואר, והרבה, רובו רדף אחרינו ומיעוטו נשלח לכאן. היו מכתבים מסידני ומסינגפור והפליאה לעשות חבילה שעקבה אחרינו מאיסלנד!! גם מק-דונלד היה ומפות ממפות שונות שלקחנו מ- RACQ (מ.מ.ס.י. של האוסטרלים), גלויות נקנו ב- NPWS וטרוולר צ'קס הוחלפו לכסף אמיתי. למגדל העיר לא עלינו, עקב תקלה במעלית. כנראה שמחר נמשיך צפונה כי מאוד לא בא לנו על עיר גדולה וסואנת. העיקר שאנחנו מקולחים ויש חומר קריאה ומחר נעשה כביסה ונתקשר הביתה. מהעיר הגדולה נותר רק תצלום של חרדון שעבר בקמפינג".
עיירות וכפרים
"HE היא עיירת כורי זהב שהיתה לה עדנה בשנות ה- 70 של המאה ה- 19, אך מסיבות מסוימות העניינים התדרדרו וכמעט כל תושביה עזבו. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת לקחו ה- NPWS את העניינים לידיים והפכו את המקום לעיירה תיירותית עם מסלולי הליכה, הסברים, מוזיאון ולוק-אאוטים. בבוקר, אחרי ליל סערה ואימה מלא ברקים, רעמים וקצת גשם, יצאנו לתור את המקום. בפירוש חלק מהיסטוריה מקומית מעניינת".
יצאנו בדרכנו ל- Wellington. אמנם משאיות ענק ניסו להעיף אותנו מהצד המוזר של הכביש, אך אנו לא ויתרנו והגענו לאט ובטוח לעיירה המקומית שאין לה הרבה מה להציע חוץ ממטורפים ומערות.
הטירוף - בית הבקבוק, שעונים, כדורים הרצים במסלולים לכל הכיוונים, שבשבות ומשק חי עם קנגורו, אמו ועוד איזה שילוב בין וולבי לקנגורו, תוכים למיניהם (עדיף לראות אותם כלואים מדרוסים).
הטירוף - בית הבקבוק, שעונים, כדורים הרצים במסלולים לכל הכיוונים, שבשבות ומשק חי עם קנגורו, אמו ועוד איזה שילוב בין וולבי לקנגורו, תוכים למיניהם (עדיף לראות אותם כלואים מדרוסים).
המערות - Wellington Caves – מאכזבות.
"גונדה מתהדרת בכך שהיא "הבירה העולמית של הקואלות". לפיכך, חזרנו לאוהל, פרצנו אותו, העמסנו תרמילים וקדימה - בעקבות הקואלות! לאכזבתנו - לא קואלות ולא נעליים. למחרת שוב צעדנו בעקבות הקואלות וכמובן ששוב לא מצאנו. שינינו כיוון לגמרי והלכנו לשוק הבקר והכבשים הנערך ב- Gunnedah כל יום ג'. המכירה והקניה נעשות במכירה פומבית וכך עוברים המכריז, שהוא אמן בפני עצמו, והקונים ממכלאה למכלאה והבקר נמכר תוך שניות לרוב. קטע מוזר ומעניין..."
"אתמול חגגנו 5 חודשים למסע. החגיגות נמשכו מהבוקר ועד הערב והיה יום מוצלח ומהנה. הפתיחה היתה בדואר של Townsville, שם קיבלנו 5 מכתבים וחבילה ענקית מלאה בכל טוב. אמא דאגה לשפע ממתקים ופירות יבשים, עוגיות של בית, נס קפה, מרקים, חולצות "יום-הילד" וכמובן עדכונים אחרונים ממדור הספורט בעלון הקיבוץ. לצערנו הרב הבוטנים שקלתה נשדדו על ידי המכס האוסטרלי שאוסר הכנסת עניינים כאלה לארצם. אחר כך נפרדו דרכינו כשבכיסנו כמה פרוטות - קודש לקניית הפתעה אחד לשני, משימה לא קלה שהתבצעה על הצד הטוב ביותר והסתיימה על גביע גלידה.
"ככל שהפנמנו מהחוף העניין הלך ונעשה יותר ויותר מדברי. הרבה יובש-צהוב, אדמה-חומה, גבעות מכוסות יער אקליפטוסים דליל מאוד והמון קיני טרמיטים - שדות שלמים. חלק מהקינים מגיע לגובה מטר+. הדרך מתחלפת מכביש לדרך עפר וקצב הנסיעה מואט. הכפר הקטנטן יושב בין מערות קרסטיות מקסימות שבתוכן מבוכים מוצלים ומוארים חלקית, עצי תאנה גדולים שצומחים מבפנוכו, צבעי דבש וצהוב של תצורות קרסטיות מרשימות".
"אחרי הצהרים יצאנו לשוטט בחורבות המפעלים הנטושים, שפעם היו אלה שהחזיקו את ה"עיר". מראה הארובות המיותמות והמטות לנפול סוריאליסטי ועצוב. טיפסנו לתצפית מאחד הסלעים שהבהירה סופית כמה מיוחד כאן, בעיקר לאור השקיעה. בדרך חזרה הכל נצבע אדום-ורוד מדברי ויפה".
אחרים...
"אחר כך נסענו ל- Misson שהוא כנראה חוף די נודע. אנחנו לא ידענו עליו כלום... החוף מספק לנו שלווה וים ומזג אוויר נוח עם רוח נעימה. גם אגוזי קוקוס נהדרים גדלים כאן וכל בוקר נופל לנו אחד "על הראש" ישר מהעץ. איים נשקפים לא רחוק מהחוף. כיף לנוח ולא לעשות כלום. וכאן, קרוב קרוב אפשר לטייל בין Fan Palm יפים".
הירידה דרומה
![scan0024.jpg]()
"לא קשה לסכם שלושה ימי נסיעה רצופה כיוון שבעצם אפשר רק לכתוב - 'נסענו במשך שלושה ימים +1000 ק"מ'.
האמת שהציפייה לנוף משעמם, יבש ואחיד לא התממשה במלואה ובהרבה חלקים של הדרך נהננו מהנוף המשתנה ומבעלי החיים הרבים. מאלה המתים השתדלנו להתעלם, למרות הכמות הנוראה. ביום הראשון באמת שלט היובש בכל, אך מאז היו שני לילות גשומים ונראו די הרבה שלוליות ועשב ירוק. היה נוף מישורי ונוף הררי עם צוקים, היו שדות וחוות ועיירות לא גדולות ואקליפטוסים ושיטות ועצים אחרים לא מזוהים ושיחיה נמוכה. גם וולבים וקנגורים, אמו(ים) וציפורים בשלל צבעי הקשת ואצ'ידנה אחת. זוג אופנוענים מזדקן ומצחיק שפגשנו וסיפרו לנו סיפורים ואגדות מכל הבא ליד ובטח שלא הזכרתי הכל..."
כתבו וצילמו – אורה גזית ובעז זלמנוביץ
