כמה טיפים לארגון חופשת סקי

אז החלטתם סוף סוף לצאת לחופשת סקי. ברכות! אבל בצדן גם מילת אזהרה. חופשת סקי היא משהו די ממכר ורוב הסיכויים שאחרי פעם אחת לא תרצו להפסיק מה שאומר חור קטן בכיס כי סקי הוא אולי כיף גדול אבל גם סיפור לא זול.

אז איך בכלל מתחילים ואיך מתארגנים לכזה סיפור. כמו כמעט בכל עניין אחר בחיים הסיפור הוא כסף מול נוחות. בגדול- חופשה יותר נוחה ויותר מפנקת היא בד"כ יותר יקרה.

נתחיל בבסיס. קלאב, חופשה מאורגנת וחופשה אישית. אלו האופציות שלכם.

קלאבים (כמו קלאב מד) הם הכי יקרים אבל הם מספקים לכם הכל. כל מה שתוכלו לחשוב עליו. משלוש ארוחות ביום ועד למדריך ( לא פעם דובר עברית). פרט למחיר המאוד יקר יש עוד עניין. אתם באמת תגלשו מההר בחזרה למלון בשביל צלחת מרק בצהריים? כך שגם כאן כדאי להוסיף לחישוב התקציב כסף נוסף לארוחת צהריים. הקלאבים אגב ממוקמים בד"כ באתרים מרהיבים.

האופציה השנייה היא דיל של אחת החברות. גם כאן תצאו בסה"כ בראש שקט. הדיל כולל בד"כ העברות, ציוד, מלון וחצי פנסיון. אתם רק צריכים לדאוג לביטוח רפואי ולהיות בזמן בנמל התעופה. גם כאן יש לפעמים אופציית מדריך/ מלווה. זה יתרון גדול כי יש מי שמכיר את האיזור ודובר את שפת המקום. מצד שני אתם עלולים להיות כבולים לקבוצה על כל המשתמע מכך. רצוי לבדוק את מרחק המלון מהאתר במידה ותרצו "לחתוך" עצמאית מתישהו. בד"כ הדילים קבועים לתאריכים ספציפיים אם כי לפעמים יש אופציה לשחק על מס' ימי הגלישה. בין 4-7 ימים. בד"כ הדילים יוצאים משבת לשבת (כי ככה בתי המלון עובדים באירופה פר שבוע), לדתיים יש דילים מיוחדים וכשרים שיוצאים במוצ"ש וחוזרים ביום חמישי בלילה מה שמותיר בידיכם 4.5 ימי גלישה. המלון כשר כמובן ורק צריך לדאוג לצידה בשבילך ארוחה כלשהי על ההר בצהריים.

האופציה הזולה כמובן היא לארגן הכל עצמאית. זה אמנם כאב ראש אבל כך אתם יכולים לקבל חופשה שתפורה בדיוק לפי מידותיכם, יכולתכם הכלכלית והעדפותיכם השונות.

1) אז איפה מתחילים?

ראשית בטיסה. הטיסה היא החלק הכי טריקי כי מספר הטיסות יחסית מוגבל. מי שמזמין דיל פתור מדאגות. הטיילים ה- "אישיים" יחפשו טיסת צ'רטר לאחת מהערים סביב האלפים (אני יוצא מתוך הנחה שלשם טסים הרוב). זה אומר מינכן, ציריך, ג'נבה, בזל, מילנו, ורונה, פראג וסופיה. משם צריך להשכיר רכב ולנסוע. לצ'רטריסטים יש בעיה. טיסות השכר בד"כ לא טסות בשבת מה שמקשה על מציאת מלון, גם השעות לא תמיד הכי נוחות. לא כל המלונות ששים לקבל אנשים מחמישי עד חמישי או שלישי- שלישי לדוגמא. אבל כמעט בכל מקום יש כאלה, רק צריך לחפש.

2) בחירת האתר:

טוב , כבר יש טיסה. אז לאן הולכים? ראשית רצוי למפות את רשימת האתרים הקרובה יחסית (2-4 שעות נסיעה) לשדה התעופה. הרי לא תרצו לנסוע 8 שעות במכונית (אחרי טיסה וכו').

אז איך לבחור אתר?

ראשית- בודקים את התאמתו לרמת הגלישה שלכם ( אתר למטייל נותן התאמת אתרים לגולשים – הוא מאוד מועיל). אם אתם גולשים מתחילים חפשו אתר עם הרבה מסלולים כחולים וכו'. תמיד טוב להתייעץ עם מכרים או כאלה שכבר היו. אין כמו אינפורמציה מיד ראשונה.

שנית –בעיקרון ככל שאתם גולשים מיומנים יותר תרצו אתר גדול יותר שכן אתם "תחסלו" את המסלולים בקצב מהיר. עניין של הספק.

שלישית- איזה מין גולשים אתם? אם אתם מאלו שעושים מסלול ורצים לבא – חפשו אתר גדול. אם כיף לכם לחזור על אותו מסלול כמה פעמים ולהשתפר בביצוע שלו אפשר לשקול אתר קטן יותר.

רביעית- האם אתם מאלו שגולשים כל היום או שאתן עושים 2-3 מסלולים, יושבים לקפה, 2-3 מסלולים – צהריים 2-3 מסלולים – עוגה. גם זה משפיע על גודל האתר הנבחר.

אם אתם לא טסים בשיא העונה יש חשיבות לגובה האתר- ככל שהאתר (= המסלולים) גבוה יותר יש יותר סיכוי לשלג טוב ועמוק. כיסוי של תותחי שלג- איכותי ככל שיהיה אף פעם לא יהי יעיל כמו שלג טבעי.

אופי האתר- כן כן, יש לא מעט אתרים עם חיי לילה מפותחים (מה שאומר מחירי מלונות יותר גבוהים) אבל אם אתם לא מאלו שיוצאים כל ערב כדאי לשקול את כדאיות הסיפור. בד"כ בסוף יום גלישה הגוף מפורק מעייפות. יש כאלה שגולשים חצי יום באיזי ומבלים בלילה. לגיטימי. אבל אם אתם לא כאלה בחרו לכם מקום שקט וזול. לא חובה אתר "תוסס".
 עיוד אלמנט הוא סוג המעליות. אני למשל לא מסתדר טוב עם טי ברים אז אני משתדל להימנע מהם. לכן תמיד אחפש אתר שאין בו כאלה או שיש מעט יחסית. כמו כן, אתר עם הרבה רכבלים זוגיים [שהם בד"כ פתוחים ואיטיים] עלול להיות לא נעים בימים עם רוח קרה או סופה. בימים כאלה עדיף כזה עם רכבלי 4-8 מושבים שבד"כ באים עם מגן רוח מובנה.

כמובן שהקריטריון האחרון הוא שמצאתם מלון ליד האתר בו חשקתם .

3) המלון:

למלון חשיבות גדולה שכן בו תבלו את כל ערביכם ובו תתאוששו מימי סקי מעייפים. רוב המלונות הם למעשה בתי הארחה ברמה טובה.

מיקום המלון- ככלל ככל שהמלון ממוקם במקום מרכזי ויוקרתי יותר הוא יהיה יקר יותר . אם שכרתם רכב לא חובה לשלם יותר על מלון מרכזי. יש מלונות שנמצאים קרוב לסקי בס גם כן. בכל מקרה אפשר לשלם פחות על מלון, לישון בפאתי עיירה, בכפר שכן , ולנהוג 10 דק' בכל בוקר לאתר.

יש מלונות שנמצאים באמצע שום מקום , בקצה כפר או במיקום מבודד. אלו מציעים חוויה אחרת של שקט , בדידות ונוף ייחודי. חלקם ממוקמים בחוות כך שתזכו לאכול אוכל מפרי החווה. ללא ספק חוויה מיוחדת.

אם לא תנהגו ברכב שכור רצוי לבדוק את המרחק לאתר או לאוטובוס (סקי בס). על הנייר 200 מ' נשמעים קרובים. בפועל, בסוף היום לא נעים ללכת 200 מטר עם נעלי סקי ומגלשיים כבדים על הכתף כשיורד שלג או כשהכביש מלא קרח.

ארוחות- רוב המלונות מציעים חצי פנסיון. אין צורך להזמין פנסיון מלא שכן זה כובל אתכם. באמת תרדו כל יום מההר בחזרה למלון בשביל צהריים? יותר פשוט לאכול משהו במסעדה על ההר.

כדאי להביא בחשבון שבאתרי סקי רבים אין "מסעדות" פרופר. המסעדות ממוקמות בבתי מלון. אם לא תזמינו חצי פנסיון תצטרכו פשוט לחפש וללכת למלון אחר ולשלם בעבור הארוחה.אגב, לא פעם מי שלוקח דיל על ארוחות ולינה משלם קצת פחות על הארוחות. בד"כ תקבלו את התפריט ערב קודם או בארוחת הבוקר ותבחרו לעצמכם ממבחר המנות מנה לארוחת הערב.

ספא- אם חשוב לכם להירגע בסאונה חפשו מלון עם ספא. לא עם סאונה. כי מלון עם סאונה יכול לכלול רק סאונה קטנה של 2-4 מקומות כמו בבריכה בארץ וזהו. הכיף בסאונה הוא להתקלח לפני ואחרי ולהירגע בחדר מנוחה מיוחד שיש לשם כך. אם מקלחת או סתם אמבטיה חמה מספיקים לכם אין צורך במלון עם ספא.

באשר לנוחות החדרים- נסו למצוא את המלון בטיפים של אתר למטייל, או לחפש עליו ביקורות באינטרנט. עניין החדרים הוא תמיד קצת הימור. אם כי בד"כ אין בעיה מיוחדת.הטלוויזיה בד"כ משדרת בעיקר בשפת המקום אבל רצוי שתהיה ולו רק בשביל לראות את תחזית מזג האוויר.

בתי דירות- באתרים רבים מוצעות דירות נופש להשכרה. למי שמגיע בקבוצת חברים זה יכול להיות פתרון נחמד. כל החבר'ה ביחד באותה דירה- יש לזה יתרון חברתי. מצד שני, הם לא תמיד כ"כ יותר זולים ממלון רגיל וצריך להביא בחשבון הוצאה נוספת על קניות וכו'. כדאי מאוקד לבדוק את המספרים.

חוץ מזה, יצאתם לחופש. באמת בא לכם להתחיל לעשות קניות בסוף היום, לבשל ולשטוף כלים? לשיקולכם. מי שכן בוחר באופציה זאת- מומלץ מאוד לבדוק את שעות הפתיחה של הסופר המקומי. חלקם נסגרים בשש. אם גלשתם עד ארבע- ארבע וחצי ועצרתם לדרינק אחרי הגלישה אתם עלולים להיתקל בבעיה...

יש גם את האופצייה ההרפתקנית. לפניה כמה שנים פגשנו בטיסה אדם שטס עם ילדיו ותכנן לנסוע עם הרכב המושגר לאחד האתרים ופשוט לחפש מלון על המקום. ברוב המקומות יש משרד לתיירים שמקשר לכל המלונות ובחלקם מעין לוח מודעות ממוחשב שמראה אילו מלונות יש באיזור ואילו זמינים ועל הלוח טלפול ליצירת קשר ישירות עם המלון. כאמור- אופצייה לנועזים.

אל תשכחו לוודא שיש חנייה במלון (במיוחד במרכזי עיירות) ותמיד טוב לבדוק אם יש אינטנרט ו-WIFI.

אם אתם ללא רכב, רצוי לבדוק את ריחוק המלון מהאתר, לא רק מתחנת האוטובוס. אגב, סקי פס מזכה אתכם בנסיעה חינם באוטובוסי הסקי למיניהם. לפעמים עשר דקות נסיעה באוט שוות לחצי שעה באוטובוס על שלל תחנותיו.

מעבר לזה יש את עניין הכוכבים – 2-5 כוכבים, זה כבר ממש עניין אישי של טעם, תקציב ורמת פינוק.

4) ציוד:

טוב, פה יש שני חלקים, ציוד "אישי" וציוד שמשכירים.

בד"כ את ציוד הסקי משכירים- קריא- מגלשיים/ סנו בורד, נעליים, מקלות סקי וקסדה. סנובורדיסטים צריכים גם מיגון לברכיים ולמרפקים.

יש חנויות שנמצאות ממש בפתח האתר או על המסלולים. בד"כ הן יותר יקרות. לפעמים למלון שהזמנתם יש דיל הנחה כלשהו עם אחת מהחנויות באזור. ותמיד כדאי לבדוק מראש מחירים.

חנות קרובה נוחה כי אם קורה משהו תמיד קל ונוח להגיע ולהחליף ציוד.

למי שעושה סקי- חשוב מאוד לוודא שהנעליים לא לוחצות, לא להתפשר בעניין זה כי כפות רגליים כואבות זה גיהינום. בעיקר כשקר. אם יש קצת לחץ בקשו נעל אחרת או בגודל אחר . תמדדו עד שיהיה נוח. אם אתם מתחילים , תוציאו עוד כמה שקלים ותשכירו קסדה. מתחילים נוטים ליפול הרבה...

בקבלכם את הציוד צלמו אותו במצלמה. קל מאוד לשכוח איך נראים המגלשיים/ נעליים שלך ביום יומיים הראשונים כשמניחים אותם יחד עם עשרות פריטים של גולשים אחרים.

ציוד אישי- ציוד זה כולל חליפת סקי, כפפות, משקפת, גרביים ולפעמים גם בגדים תחתונים תרמיים.

זהו ציוד לא זול ולכן צריך להפעיל כאן קצת שיקול דעת.

אם זאת חופשה ראשונה אפשר בהחלט להשאיל ציוד מחבר טוב/ בן משפחה. יש גם חנויות שמשכירות ציוד אם כי לא כ"כ בזול.

אם החלטתם לקנות – יש מבצעי מכירות עונתיים, יש חנויות בחו"ל שמוכרות יחסית בזול. לא חובה לקנות את הציוד הכי הכי. גם ציוד טוב "סתם" יעשה את העבודה יופי.

לדעתי הכי חשובים הם (בסדר יורד) :כפפות, מכנסיים, גרביים, מעיל.

בגדים תחתונים תרמיים (חולצה + אופציה לגטקס) אפשר להשיג בחנויות של חיילים או אפילו במועדוני כושר. כל חולצה "נושמת" תעשה טוב את העבודה.

מעיל כפפות ומכנסיים הם סיפור יקר. לטעמי הכי חשובים הם המכנסיים והכפפות. אם אין מעיל אפשר תמיד להסתדר עם מעיל חורף טוב ולבד שיהיה אטום יחסית למים אבל הכי חשוב שיאפשר לכם חופש תנועה. לפני הרבה שנים גלשתי עם דובון. לא הכי אלגנטי, לא הכי נוח אבל עשה את שלו...

חשוב שהמעיל ירד לקו האגן ולא יהיה קצר בקו המתנים ( שלא יכנס שלג). כמו כן חשוב (לימי סופה) שלמעיל יש כובע שגולש קצת מעבר לקו המצח. יש מעילים עם שתי שכבות- חיצונית אטימה ופנימית מחממת (פליז). בחלקם אפשר להפריד בין השכבות. אפשר בהחלט לקנות מעיל יותר זול בעל שכבה אחת ובימים קרים ללבוש סוויטשרט או סוודר קל מתחת.

אם אתם קונים מעיל. בדקו שיש הרבה כיסים ומקומות אחסון. ודאו שיש כיס קטן לכרטיס הסקי פס, כיסים פנימיים לציוד שלא צריך מיד, כיס למשקפיים/ משקפת/ מצלמה קטנה. ודאו שנוח לפתוח את כל הריצ'רצ'ים גם עם כפפות. כיסי הכפפות צריכים להיות גדולים בגלל גודל הכפפות. המעיל צריך להסגר טוב מבפנים (חגורת הבטן) בכדי למנוע חדירת שלג. לרמת האטימות של המעיל אין חשיבות רבה גם אטימות של 3000 מצוינת. פתחי אוורור בבתי השחי מועילים במיוחד בימים חמימים.

המכנסיים צריכים להתרחב למטה ולתהחלק לשניים- חלק בתוך הנעל וחלק מעליה. בדקו שיש להם כיסים נוחים וגם כאן יש עניין של טעם, שליעקס או חגורה. בכיסי המכנס תכניסו כסף, ארנק, חטיפי אנרגיה וכו'. חשבו לוודא נוחות תנועה בהם ושאפשר לפסק את הרגליים מבלי ליצור קרע. זה קורה הרבה כשמחליקים ומאבדים שליטה.

יש גם סרבלים, שאני אישית לא מחבב אבל הפרמטרים לבדיקה הם דומים.

כובע חורפי טוב (צמר או פליז) הוא חשוב. אפשר גם להביא מחממי אוזניים לימים חמימים יחסית.

בעניין הכפפות יש שתי אסכולות- כפפות בחתיכה אחת, וכפפות כפולות- חלק פנימי דק (פליז או משהו כזה) וחלק חיצוני עבה ומחוספס. מי שמרבה לצלם יצטרך להוריד את הכפפות לשם כך ולהישאר עם כף יד עירומה זה לא נעים. לכן רצויה כפפה כפולה. אם אתם רק גולשים כפפה ביחידה אחת היא פתרון מצוין.

גרביים- אם לא השגתם גרבי סקי, לא נורא. גרבי צמר טובים יעשו את העבודה גם כן.

משקפיי שמש הם חובה- הקרינה והאור בהרים חזקים ביותר. למי יש כסף אפשר להשקיע במשקפי סקי (גוגלס).

המחיר מתחיל מ-50-60 יורו ומשם מטפס. המשקפות היקרות גם עושות פולריזציה של השלג מה שמקל ביותר את הגלישה בשעות מסוימות ובזוויות אור מסוימות שבהם ללא משקפיים כאלו כל השלג נראה חלק ולא רואים את הגבשושיות שעליו. אין צורך להתפרע עם זה. אם אתם חובשי משקפיים בדקו שנוח להרכיב את המשקפת עליהם. חובשי עדשות , היזהרו מהיובש בהרים. רצוי להביא משקפיים לייתר בטחון

מעבר לזה- מחמם צוואר או צעיף לימים קרים+ סוויטשרט כלשהו לימים קרים יותר.

אם יש לכם רק חולצה נושמת אחת וזוג גרביים, קחו אבקת כבידה וכבסו אותם אחרי יומיים שלושה. במלונות חם ויבש, הכל מתייבש בן לילה.

לא לשכוח קרם שיזוף ורצוי גם טיפות עיניים כי הקור, הרוח והשמש נורא מייבשים את העיניים.

חשוב גם לדאוג לבקבוק מים קטן כי מזיעים הרבה בסקי וצריך להקפיד על משטר שתייה.

5) נימוסי סקי:

מעבר לזה שלא נדחפים בתור למעליות ( כאילו דה) יש עוד כמה דברים.

בעיקרון זה שמגיע מלמעלה (במורד ההר) אחראי לא להתנגש בזה שמתחתיו. אם אתם לא בטוחים האטו וסטו הצידה.

כנ"ל- הגולש המהיר אחראי לעקוף בזהירות את האיטי. אפשר תמיד לקרוא איזושהי קריאת אזהרה.

אם אתם עוצרים באמצע המסלול (קורה הרבה) השתדלו לעמוד ולעצור במקום בולט כך שהגולשים המהירים יראו אתכם מרחוק.

אם מישהו נופל והציוד שלו עף לכל כיוון מקובל לעצור, להביא לו את מה שנפל ולשאול אם הוא צריך עזרה. אתם תשמחו מאוד כשיעשו זאת בשבילכם.

אל "תחתכו" אנשים איטיים מכם. זה מאוד מפחיד אותם ועלול לגרום לאיבוד שיווי משקל. עיקפו ממרחק סביר.

מומלץ לא להיות "אבו עלי" ולנסות לגלוש במסלול שהוא הרבה מעבר לרמתכם. אתם רק תתקעו באמצע. כיף זה לא וזה מפריע לאחרים. זה במקרה הטוב. במקרה הרע זה ייגמר בנפילה כואבת או חלילה חמור מזה.

בדקו את שעת סיום/ סגירת הרכבל- בד"כ הצוות מאוד קפדן. אם כתוב בארבע אז בארבע סוגרים. אם תגיעו בארבע ודקה לא נורא , אם בארבע וחמישה עלולים לא להעלות אתכם. אתם ממש, אבל ממש לא רוצים לטפס רגלית על הר.

6) כללי:

רצוי להתייחס לחופשת סקי כמו אל בופה שופע במלון- לא חובה לאכול את הכל. כל אחד מוצא לעצמו מנה שהוא אוהב. התאימו את בחירת המסלולים , קצב הגלישה, כמות הגלישה ליכולותיכם. אפשר לגלוש לאט ולההנות לא פחות ממי שטס. זה מה שכ"כ יפה בסקי. זאת חופשה שמתאימה כמעט לכל אחד. כל אחד יכול למצוא צורה מעניינת וייחודית משלו לחוות אותה.

אם התעייפתם עצרו בצד למנוחה קלה, לראיית הנוף, לתצלום, לקפה. אין חובה להספיק את כווווול המסלולים. חשוב- לא לגלוש במסלול שמעבר ליכולת ולרמה שלכם רק בשביל לספר לחבר'ה.

אני ראיתי אנשים שבילו ימים שלמים בסנו פארק. יש כאלה שגולשים רק באוף פיסט. מהר מאוד או לאט מאוד. כל אחד מוצא לעצמו את הנישה הנוחה והמתאימה לו.

ראוי לזכור שעם כל הכיף סקי הוא ספורט מסוכן. נפילה לא טובה יכולה להסתיים בשבר או גרוע מזה.

תקשיבו לגוף שלכם ולמה שהוא משדר. אם אתם חשים עייפות רגעית, קחו את זה יותר באיזי.

חשוב להגיע לחופשה עם כושר גופני כללי טוב . אתם הרי מבלים ימים שלמים בגובה רב ובמאמץ פיזי לא קטן. לפני החופשה, פרט לאימוני כושר כללים, רצוי לעשות תרגילים לחיזוק הרגליים (כמו כפיפות ברכיים – סקווטים) וגם תרגילי גמישות למפשעה, לברכיים ולקרסוליים.

חופשה היא תמיד יותר כייפית כשיש כמה פרטנרים איתך. רצוי חברים טובים/ משפחה ועדיף כאלה שגולשים באותה רמה כמוך. כך אפשר לגלוש יחדיו וגם לבלות את הערב בתכנון או העברת קטעים על היום החולף. החברותה מוסיפה הרבה לאווירה, גם כשיוצאים לשתות משהו, בין אם מיד אחרי הגלישה או בערב.

מבחינת אריזה- לא צריך יותר מסוודר אחד (כי תלבשו אותו רק אם תצאו החוצה). סוויטשרט כלשהו.

לבנים לכל יום. 3-4 חולצות (לובשים אותן רק לארוחות) ומכנס ארוך. מכנס קצר לסאונה+ נעלי בית כלשהן.