אתונה היא יעד הכי מצופה והכי לא מצופה שנתקלתי בו. מצד אחד ממש ככה דמיינתי את אתונה, שטח אורבני גדול ולא אחיד. למרות השיוך האירופאי, העיר נעדרת ארכיטקטורה אירופית קלאסית, היא מאוד מחוספסת וכך גם תושביה. הקרבה לישראל באה לידי ביטוי שהיוונים שם די דומים לישראלים, גם במזג, וחלק מהרחובות שם מזכירים את אלנבי.

מהצד השני, הופתענו מההווי הכיפי, המוני אנשים ברחובות, אווירה של מדריד עם הרבה מאוד סמטאות, עם מוזיקה יוונית שבוקעת מהבוזוקיות, משמחה של תיירים בטברנות וגם הרכבים מוזיקליים מאולתרים ברחוב הראשי, חנויות גלידה, שוקולדים ומאפיות בסמטאות ואפילו עיסוי של שעה בעשרים יורו.

ואחרי ההקדמה המתישה הזו, אתונה היא עיר אנדרייטד ולדעתי זה נובע מהקרבה לישראל (טיסה של שעתיים ועשרים), זה כמו שהרבה פעמים נצא לבלות לא בעיר שבה אנחנו גרים, שיש קסם בזה שאנחנו נוסעים שעות ארוכות עד אילת. כאילו מה שרחוק יותר יותר טוב. אבל אתונה מוכיחה שהיא יכולה להיות קרובה לישראל ובאותה מידה אטרקטיבית מהרבה ערים אירופאיות אחרות.

מרכז אתונה שבה מתרחשת כל הסצנה הוא בערך גוש של 4 וחצי שכונות שהליכה מקצה אחד של הגוש לקצה השני הוא אולי 20 דקות הליכה. באתונה יש מטרו אבל כשמעל הקרקע יותר מעניין ממה שקורה מתחת לקרקע, אין באמת צורך במטרו.

הקוליסואום ומגדל האייפל של אתונה הוא כמובן האקרופוליס, הגבעה שעליה מוצב הפרתינון, המקדש היווני העצום של אתונה העתיקה. ההר הזה, העצום בגודלו יחד עם הפרתינון מוארים כל ערב וכל העיר חיה לרגליהם. זו הסיבה שהסצנה הכי חזקה באתונה היא הרופ טופ, הברים והמסעדות שבקומות העליונות של הבניינים עם נוף לגבעה הכי מפורסמת במדינה. וכשאני אומר קומות עליונות באתונה אז זה שש קומות במרכז העיר ועד תשע קומות בטבעת החיצונית. מה שהופך את אתונה לעיר נמוכה מאוד.

ארבעה ימים זה פרק זמן מצוין לאתונה. לדעתי מיותר לנסוע לפיראוס ומשם הפלגה לאיים, גם בגלל שזה סיפור לא זול, גם בגלל שזה לוקח לא מעט זמן (למשל לאי הקרוב אגינה צריך להקדיש שלוש שעות הלוך חזור כולל נסיעה לפיראוס והפלגה לאי). אם באתם לספוג את העיר ואת החוויה של העיר, עזבו אתכם חופים באיים. זה תעשו כשתטוסו מראש לאיים (רודוס, כריתים, קוס, שבכל אחד מהם יש חופים שווים). ואם בכל זאת בא לכם חוף ים, אז סעו לחוף בוליבר (מרחק של 30 דק' נסיעה באוטו) שנותן מענה ותחושה של חוף ים באי יווני.

אז הנה המלצותיי:

1. אקרופוליס והפרתינון

לא לפספס, פשוט לא. אתם לא צריכים להיות חובבי ארכיאולוגיה, אתם לא צריכים להיות היסטוריונים ואתם לא צריכים להיות מטיבי לכת. זה פשוט אתר חובה למי שבאתונה.

זה כמו לא ללכת למשחק של ארסנל בלונדון כי אתה לא אוהב כדורגל, כמו לא לבקר בוותיקן כי אתה לא חובב אומנות. יש דברים שהם מעבר, הם ליבת החוויה. החוויה במשחק כדורגל בריטי זה משהו שמעבר לכדורגל, זו תחושה מיתית. הוותיקן מוציא ממך וואו גם אם אתה סולד מנצרות ושונא אומנות, כי זה פשוט מעבר לזה.

האקרופוליס עבורם זה כמו מעיין של חיי נצח, זה העבר שלהם בדיוק כמו שזה ההווה והעתיד. חוץ מזה, יש שם נוף מטורף

2. אגם ווליאגמני

גם הוא מתוייג תחת המאסט ליסט. כמה פעמים בחייהם תגיעו לאגם עם מים צלולים, נוף מהפנט, מתקנים ושירות ברמה הכי גבוהה ופדיקור כאקסטרה מהדגיגונים שמברכים אתכם בטבילה הראשונה? בהחלט מקום יוצא דופן. ממליץ בחום להקדיש לפחות חצי יום בכיף שלכם. הדרך הכי מהירה וזולה לשם היא מטרו קו אדום ממרכז אתונה ועד לתחנה האחרונה במזרח- איליינקו. משם תיקחו אובר בעלות של 12-14 יורו (אל תחכו לקו 122, אל תגידו שלא אמרתי).

יש לא מעט מיטות שיזוף, שולחנות וכסאות ואפילו מיטות אפיריון (אם כי למוזמנים מראש), כך שאין צורך למהר להגיע מוקדם בבוקר.

שנית, תביאו בגדים להחלפה, יש שם מקלחונים אישיים נקיים מאוד מאוד.

3. קניות

אתם תקראו הרבה שיטענו שאין מה לקנות והכל יקר ויהיו כאלה שיכתבו שדווקא זול ושווה לקנות. בקיצור כולם צודקים ואני אסביר. המחירים באתונה לא הכי אטרקטיביים, כלומר הם זולים יותר מישראל אבל אני תמיד אומר שזו לא חוכמה, אצלנו פשוט יקר מדי. בכל מקרה הם זולים יותר מאיתנו אבל לא בדרמה, זו לא בולגריה ואפילו לא לונדון או מדריד. מה שכן, יש שתי אופציות שמוזילות את הקנייה והופכות אותה למשתלמות במיוחד:

א. חנויות אופנה מקומיות- אומנם לא תקבלו החזר מס אבל החנויות המקומיות מציעות איכות ותמורה הולמת במחיר הרבה יותר אטרקטיבי מהרשתות

ב. נניח ואתם חסידי אומות המותג, סורו להונדוס, שזה המשביר לצרכן שלהם ומכיל את כל המותגים הבינלאומיים וחפשו את המבצעים. הפערים אדירים. במיוחד בקרב אופנת ילדים. למשל נעליים שזולים מישראל בעד 20%, יחסית לא דרמה, אבל יש עליהם עוד 50% הנחה ואז זה וואו.

4 אתונה לקתה במחלת האינסטגרם,

כלומר הנראות החיצונית של החנות, הקינוחים וארומת המותג גדולים יותר מהטעם. הרבה יותר גדולים. הגענו לחנויות ומסעדות קינוחים נחשבות במיוחד, עם ציונים בשמיים בגוגל וחלקם עם פוזה אינסטגרמית מהסרטים (למשל הנזל וגרטל), אבל כגובה ליטוש האינסטגרמי כך עומק הצער שלנו על מטבעות היורו שאבדו על קינוחי פח. במילים אחרות, אל תתנו ללוק להטעות אתכם, לא מה שיפה בהכרח טעים. באותה נשימה ממליצים בחום לוהט על גלידת דה וינצ'י- הגלידה הכי הכי טובה באתונה (גם באגינה) ביי פאר, וטעמנו המוןן.

5. אתם צמחוניים? באסה,

למה? כי אתונה לא משופעת מסעדות צמחוניות. זה ניחא, הבעיה יותר כואבת כשבגוגל תחפשו מסעדה צמחונית, תראו רשימה מרשימה, תראו גם דוכנים ומסעדות שצבועים בירוק בינלאומי שמאותת לנו שפה אין חיות והופ- בתמונה הבאה תראו קותלי חזיר באותה מסעדה. בקיצור תבדקו טוב טוב אם אכן המסעדה צמחונית.

אגב, אנחנו לא צמחוניים, אנחנו יותר על העניין הסמי כשרותי. אגב, פלאפלייה טעימה (שכביכול צמחונית) Sultan Falafel- ליד הכניסה לאקרופוליס.

אגב, גם המסעדה של חב"ד לא רעה בכלל ביחס לרפיטיישן של חב"ד באירופה. המחיר... לא אופייני לאתונה. מהצד הכואב יותר.

אגב- פיצה טעימה מהטאבון (והפיצות שלהם לא טעימות)- נסו את SMAK

מאפייה טובה ובינלאומית שאנחנו תמיד מקפידים לפקוד- PAUL- רשת פטיסרי צרפתית.

6. רופ טופים שווים במיוחד

א. ATTIC- אחד הרופטופים המדוברים והמוכרים ביותר. קרוב מאוד לכיכר מונסטראקי, מאוד שיקי, יש די ג'יי שמנגן ונוף מטמטם לאקרופוליס.

ב. רופ טופ פחות מוכר ולדעתי טוב יותר- Buena Vista Social Bar

רופ טופ קובני עם מוסיקה לטינית, יותר שמח, יותר קצבי, גם נוף שווה.

7. עיסוי

טוב זה הזוי, בשאנז אליזה של אתונה, רחוב ארמו, יש כמה מכוני עיסוי. שניים מהם בקרבת מקום אחד לשני ומציעים עיסויים במחירי בדיחה. 20 יורו לשעה וכאלה. בואו נאמר שזה לא דייויד אינטרקונטיננטל, אבל זה נראה בסדר גמור, המסג' היה אחלה והמוני ישראלים מפרקים את המקום. (צרו קשר עם אמה המקסימה בוואטסאפ +30 6944965007)

כיוון שלזוגתי העיסוי לא היה כ"כ טוב. חיפשנו משהו אחר, עם חמאם. אלא שפתאום יש פער עצום ובלתי מוסבר בין ה20 יורו לשעה לבין 90 יורו לשעה...

חיפשנו משהו באמצע, היה לא קל, אבל בסוף מצאנו את Hando Massage, ליד כיכר אומוניה. 50 יורו לשעה, מקום קלאס, מעסות מקצועניות ברמות גבוהות. אחלה מקום.

8. לגבי הסעות מהשדה ואליו.

אנחנו הישראלים מהווים שוק תיירותי חזק באתונה, צחקנו שאם מוציאים מפה את כל הישראלים, הרחוב ריק. טוב לא באמת אבל עדיין, תשמעו עברית בכל פינה. בקיצור מה שאני בא להגיד, זה שאם מחיר האובר/מונית מהשדה ולשדה הוא 40 יורו, תפסו עוד איזה זוג ישראלי וסעו ביחד, זה יעלה 20 לכל אחד. פשוט מאוד

אגב, המחיר בלילה גבוה יותר. מחיר סביר שמצאנו- 50 יורו.

9. טסנו עם ראיינר-

אחת מחברות התעופה ה.... בואו נאמר שבפעם הבאה נחפש עוד אופציות, גם יקרות יותר. זה כאילו אתה מרגיש את הלואו קוסט עוד לפני שטסת. בכרטיסים רשום המראה מטרמינל 3, אנחנו מגיעים, מתברר שהם בכלל לא טסים מטרמינל 3 אלא מטרמינל 1. אין להם מספיק כוח אדם, אז רשות שדות התעופה מתגברים אותם. בהושבה הם זורקים כל אחד בקצוות של המטוס כאילו לאנוס אותך לקנות מקומות. בחזור הם ייבשו אותנו על לא עוול בכפינו😊 במסדרונות בלי כסאות המתנה כאשר חלל ההמתנה (עם כסאות!) פשוט היה סגור בפני טיסה אחת בלבד- לישראל עם ראיינר.

10. ואחרון אחרון חביב (וכדי להגיע לעשרה סעיפים) לכל מי שרוצה להתמצא במרחב, מצאתי ברשת מפת גוגל טובה עם מוקדי תיירות, בילוי, מסעדות. הוספתי כמה נקודות, לשימושכם
https://www.google.com/maps/d/edit?mid=1e-h2e3qlwNslTDGl1qwzTRi_aPwD5rc&usp=sharing