ברלין ספוגה בהיסטוריה ובתור שכזו היא משופעת אנדרטאות ואתרי זיכרון לרוב.
אנדרטה מיוחדת מאוד, המככבת במפת אתרי ברלין הינה אנדרטה לזכר חללי הצבא הכובש, שהחריב והשתלט באכזריות על העיר ב-1945.
האנדרטה נמצאת בפארק טרפטו ובה זכיתי לטייל עם אביחי בקר.
אביחי מתאר: בכניסה לאנדרטה מופיע בגרמנית וברוסית הכיתוב "מנוחת עולמים לגיבורים אשר נהרגו למען החופש והעצמאות של הרוח הסוציאליסטית ובמלחמתם למען המולדת".
אנדרטה זו הינה אתר הזיכרון הרשמי עבור שלטונות ברית המועצות שאז ורוסיה כיום לקורבן הקשה שהקריב העם הרוסי בעבור כוחות האור והנאורות שבמין האנושי, ובהגנה על המולדת הרוסית.
טרפטופארק מהווה אתר עלייה לרגל עבור משלחות רשמיות של אזרחים ומדינאים מברית המועצות ורוסיה כיום.
הפארק מהווה בית עלמין בנוסף להיותו אנדרטה, אשר טמונים שבעת אלפים מבין עשרים ושניים אלף החיילים הסובייטים שנפלו על כיבוש ברלין והכחדת השלטון הנאצי.
האנדרטה מעוצבת כצלב אשר המבקרים בה יכולים להתהלך לאורך השבילים החוצים אותה לאורכה ולרוחבה. בשטח הפארק עצים ודשאים לרוב והעצים מסוככים על הפוסעים בשבילי האנדרטה,כאילו עוטפים אותם בענפיהם. האווירה באנדרטה שקטה מאוד, רבת רושם והוד. מורגש הכבוד המוענק בה לנופלים ולאזרחים הסובייטים שחירפו נפשם להגנה על ביתם וארצם. לאורך השבילים ישנן מסגרות בטון ובתוכן כתובות ברוסית ובגרמנית, וכן תמונות המתעדות שורה ארוכה מאוד של טקסי תנועות הנוער המזרח גרמניות, טקסי השבעה וחניכה שנערכו במקום.
אביחי מציין כי לתנועות הנוער היה מקום של כבוד במערכת החינוך המזרח גרמנית ואנשים השתייכו אליהן עד לגיל 25.
אביחי מציין כי לתנועות הנוער היה מקום של כבוד במערכת החינוך המזרח גרמנית ואנשים השתייכו אליהן עד לגיל 25.
האנדרטה נחנכה ב-8 במאי 1949, במלאות ארבע שנים לכניעתה של גרמניה הנאצית לבעלות הברית. ב-3 באוקטובר אותה שנה, נוסדה גרמניה המזרחית, אך בהסרת הלוט מעל האנדרטה קיימו ראשי הצבא הסובייטי ומנהיגי המדינה שבדרך מעין טקס העברת אחריות על האנדרטה באופן סמלי מהצבא האדום לרשויות הגרמניות האזרחיות.
מה מתואר בתמונות? יש תמונה של אישה, העומדת ומבכה על מות בניה. תמונה נוספת היא של מטוסים גרמניים המפציצים עיר בברית המועצות, רואים את התושבים נסים על נפשם, למשל אישה הבורחת כשתינוק על זרועה. בתמונה נוספת אנשים מקימים מקלטים מאולתרים, ובתמונה הבאה ארבעה בני משפחה מגנים בגופם על ביתם. האב מתבונן במשקפת אל האויב המתקרב, ילד קט מחזיק בידו בקבוק תבערה, הבן הגדול אוחז תת מקלע והאם מחזיקה רובה. התמונות מסמלות בצורה חיה ואותנטית את הסבל שהיה מנת חלקו של אזרחי ברית המועצות בשל הכיבוש הגרמני.
אנו רואים עיר בלהבות. רואים משפחה המבכה את מות האם. תמונות אלו, המתארות את לחימת העם, ממחישות עד כמה מהווה עבור ההיסטוריוגרפיה הרוסית מלחמת העולם השנייה את מלחמתם הגדולה של העמים שהרכיבו את ברית המועצות. חשוב להדגיש אכן כי עמים אלו שילמו את המחיר הכבד ביותר מספרית ואיכותית על היותם קורבן לתוקפנות הגרמנית ומלחמתם הנחושה להכניע את השלטון הנאצי.
התמונות מעבירות את הסיפור ההיסטורי ממגננה למתקפה. הן מציגות את החיילים הנשבעים לדגל ולמולדת ומתעלמות באדיקות מפעולות הכיבוש שביצע הצבא האדום כנגד גרמניה. בפסגת ניצב פסל ענק של חייל בצבא האדום המחלץ ילד גרמני מבין הלהבות.
בתמונה נוספת, חייל גיבור שב לביתו באמא רוסיה. אשתו ובנו הקט מקדמים אותו בפרחים ועלמת חן משקה אותו במשקה מן הכד.
בתמונה נוספת, חייל גיבור שב לביתו באמא רוסיה. אשתו ובנו הקט מקדמים אותו בפרחים ועלמת חן משקה אותו במשקה מן הכד.
אנדרטה זו הינה עבור שלטונות רוסיה כיום אתר השווה בחשיבותו להר הרצל עבור הציונות. כל מנהיג רוסי המגיע לברלין מתייצב באנדרטה וסוקר משמר כבוד. גרמניה ורוסיה כיום מרבות בטקסים הדדיים להנצחת החיילים משני הצדדים שנפלו במלחמה. האנדרטה אמנם הקומה בברלין המזרחית, אך גם בגרמניה המאוחדת נשמר לה מקום של כבוד והיא אף שופצה ביסודיות פעמיים ב-2001 וב-2004.
מאורע מעניין מאוד סימבולי אירע לאביחי ולי בעודנו יושבים על אחד הדשאים ומשיחים על ההיסטוריה המזרח גרמנית. ניגש אלינו שוטר ובתקיפות דרש שנרד מהדשא ונכבד החיילים הקבורים באתר זה. לא נותר אלא לקוות כי יום אחד גם ישראל והפלסטינאים יפגינו כבוד והכרה בסבל שנגרם לצד השני בשל סכסוך הדמים.
מצד נוסף, מצמררת הידיעה מה היה המחיר ששילמו כל הצדדים הלוחמים במלחמת העולם השנייה, מחיר אשר הוציא להם את החשק להפגין שוביניזם לאומי, אם לא אצל כולם, אז אצל רבים מהם. רק הכרה בסבל שגורמות ראיית השני כאובייקט והליכה אחר אידיאולוגיות של הבדלי גזע, דת ומעמד המאפשרות כביכול פגיעה באחר, מאפשרת בניית חיים אנושיים יותר, מכילים יותר, ליברליים יותר, ובסופו של דבר, גם בטוחים יותר.
