בסיום התואר הראשון החלטנו שני זוגות צעירים (בני 27-28) לעשות טיול ג'יפים של 9 ימים בגיאורגיה. שמענו לא מעט המלצות על גיאורגיה – מדינה קטנה, לא רחוקה מישראל, עם נופים מדהימים, אנשים טובים ואוכל טוב. מצאנו דיל טוב לטיסה ישירה לבירת גיאורגיה (טביליסי) בצאת יום כיפור (מוצ"ש). הטיסה של חברת Georgian airways עלתה כ- 2000 ₪ הלוך-חזור וזה הדיל הכי המשתלם שמצאנו. התכנון היה להשכיר ג'יפ בטביליסי ולטייל במקומות שונים במדינה (road trip) ובסופו לחזור לטביליסי (טיול מעגלי).
היום הראשון: הגענו לטביליסי בערך ב-12 בלילה ולקחנו מונית למלון. את המלון הזמנו מראש דרך האתר בוקינג. בסך הכל מלון חמוד ולא יקר במיקום מעולה! החיסרון העיקרי במלון הוא שהעובדים שם לא דוברים אנגלית (אלא רק גרוזינית ורוסית) והיה קצת קשר לתקשר איתם אבל איכשהו מסתדרים.
היום השני: אחרי ארוחת הבוקר במלון (סבירה, לא משהו) יצאנו מהמלון עם התיקים לכיוון חברת השכרת הג'יפים. ההליכה הייתה כחצי שעה ובדרך חצינו את הנהר היפה של טביליסי. חברת השכרת הג'יפים נקראת geo rent car ואנחנו בסך הכל ממליצים עליה (ראו הרחבה ב"השכרת ג'יפ בגיאורגיה). עובדי החברה מדברים אנגלית מצוינת וקל לתקשר איתם. לצערנו (או יותר נכון למזלנו- תכף תבינו למה) לא שילמנו את המקדמה על הג'יפ שהזמנו באינטרנט ולכן היה להם מחסור בג'יפים וכשהגענו אמרו לנו שאין ג'יפ. לאחר שיחה איתם התברר כי הם עובדים גם עם אדם פרטי שיכול להביא לנו את הג'יפ שלו לטיול וכל התשלום והעסקה מולו יתבצע דרכם. בסופו של דבר זה יצא לנו טוב כי קיבלנו ג'יפ מעולה (מיצובישי פאג'רו קינג) שהוסיף לחוויית הטיול. היציאה מהעיר טביליסי ליעד הבא הייתה חוויה מאוד מאתגרת (ראו כותרת "נהיגה בגיאורגיה")
מטביליסי נסענו לכיוון העיירה בורג'ומי. העיירה בורג'ומי היא עיירה קטנה שנמצאת באזור הררי (הרי הקווקז הנמוך). היא ידועה בזכות מי המעיינות שלה (יש מותג של מים מינרלים שנקרא "בורג'ומי"). האזור מאוד הררי וירוק מוקף בנהרות ובפארקים. הגענו לעיירה בשעות אחר-הצהריים ונסענו לכיוון המלון ויקטוריה פנורמה. המלון נמצא במקום גבוה, מעל העיירה והנוף ממנו מקסים. הצוות במלון מאוד ידידותי ומדברים אנגלית שוטפת. מהמלון יצאנו לטייל לאורך הנהר של בורג'ומי. יש שם טיילת יפה ליד הנהר כשהגענו אליה כבר החשיך ורוב הדוכנים שם נסגרו (מומלץ להגיע בשעה יותר מוקדמת.
היום השלישי: אחרי ארוחת בוקר מעולה במלון (שכללה גם פנקייקים עם ריבת אוכמניות מצוינת) יצאנו לכיוון שמורת הטבע של בורג'ומי. הגענו למרכז המידע לתיירים ושם בחור חמוד שדובר אנגלית (ןגם קצת עברית כי הוא ביקר בישראל) נתן לנו מידע על המסלולים השונים בשמורה. החלטנו ללכת על המסלול (מעגלי) הקצר יותר- כשעתיים. המסלול עצמו היה יפה, נוף של יער ירוק ומיוחד. ממליצה אולי לנסות מסלול ארוך יותר שאמור להיות יותר מעניין. אחרי שהלכנו קצת לאיבוד בדרך חזרנו לג'יפ והמשכנו ליעד הבא.
היעד העיקרי של הטיול היה אזור הרי הקווקז הגבוה והעיירה מסטיה וכדי להגיד אליו היה צריך לעבור בעיר זוגדידי ולעצור שם ללילה. מהביקורות שקראנו על העיר קיבלנו רושם של עיר רדומה ולא מעניינת ולכן החלטנו ללון בעיירת חוף שנמצאת קצת מערבה ממנה ונקראת אנקליה.
באנקליה יש מעט בתי מלון (אנחנו ראינו רק שלושה) והחלטנו ללון באחד. הם דרשו מחיר קצת יקר אך הצלחנו להוריד אותם. המלון נמצא ממש על החוף והגענו בדיוק בזמן השקיעה. הלכנו לאורך הים כדי לראות את השקיעה. הטיילת לאורך הים מאוד יפה אך הייתה ריקה מאנשים. בכלל העיירה הייתה די רדומה, כנראה שזה בגלל שהגיע הסתיו ונגמרה עונת הרחצה. אכלנו במסעדה בערב שגם הייתה ריקה (היינו הלקוחות היחידים).
היום הרביעי: אחרי ארוחת הבוקר במלון שהייתה די מאכזבת ביחס לרמה של המלון יצאנו לכיוון העיר זוגדידי כדי לתדלק לפני הנסיעה הארוכה למסטיה. העיר זוגדידי אכן נראית עיר משעממת ואפורה וראינו שבאמת אין הרבה מה לעשות שם. הדרך מזוגדידי למסטיה אורכת כ-3 שעות והיא מהממת ביופייה. הנסיעה לא פשוטה, הכביש צר והוא מתפתל בין ההרים ולכן צריך לנהוג לאט ובזהירות. בדרך עצרנו בסכר אנגורי שהוא סכר ענק ויפיפה(צירפתי תמונה). לאורך כל הנסיעה ליווה אותנו נהר אנגורי הכחול והיפה. מידי פעם הפתיעו אותנו מפלים קטנים שהיו בצידי הכביש ועצרנו להצטלם. אני באמת ממליצה לעשות את הדרך הזו בג'יפ ולא בתחבורה ציבורית. אנשים שעשו את הדרך במונית פספסו את כל הקטעים היפים בדרך.
הגענו לעיירה מסטיה היפה (ראו תמונה) בשעות הצהריים המאוחרות ובחרנו לישון בגסטהאוס "שלווה ונרגיזה" שקראנו עליו המון המלצות באתר. המארחים שלווה והבת שלו מקסימים. החדרים עצמם סטנדרטים עם חדר מקלחת ושירותים. אנחנו נפלנו על חדר עם מקלחת עם זרם ממש חלש וזה היה קצת מבאס אבל בסך הכל הגסטאוס מומלץ (אנשים טובים, אוכל טוב). החיסרון העיקרי שלו הוא שהוא ממש בכניסה לעיירה מסטיה ולכן מרוחק מלב העניינים. לנו זה לא הפריע כי היה לנו גי'פ אבל לתרמילאים שלנו שם זה קצת הפריע. המארחים שלנו המליצו לנו ללכת (לפני שיחשיך וייסגר) לרכבל שליד מסטייה. הופתענו כי לא שמענו על הרכבל מראש. הרכבל עצמו ממש זול ומאוד מומלץ! הנוף מההר מהממם ויש אווירה טובה. יש שם גם בית קפה קטן (קצת יקר) וישבנו שם לשתות ולהנות מהנוף. (ראו תמונה). בסוף היום אכלנו שם בבר-מסעדה היחיד שמצאנו "קפה לולה" שמציע אוכל ושתייה טובים במחיר מצחיק (ראו כותרת "אוכל בגאורגיה"). פגשנו שם המון תרמילאים ישראלים והבנו שהישראלים השתלטו גם על מסטיה.
היום החמישי: אחרי ארוחת בוקר טובה בגסטהאוס הלכנו למרכז המידע לתיירים שם המליצו לנו לעשות את הטיול לקרחון צ'לדי. הטיול עצמו קצר יחסית (כשלוש שעות) והנוף בדרך נפלא. הדרך עוברת לאורך נהר סוער של מים קפואים שיוצאים מהקרחון והיא מסתיימת בקרחון עצמו ואז חוזרים לנקודת ההתחלה (מסלול מעגלי). הטיול מאוד מומלץ. לקח לנו זמן לקלוט שהדבר החום-אפור הזה שממנו יוצא הנהר זה הקרחון שפשוט מלוכלך בבוץ ולכן הוא לא לבן. (ראו תמונה). חזרנו בצהריים, אכלנו ארוחת צהריים בקפה לולה ובערב- ארוחת ערב בגסטהאוס ולישון. בעיירה אין יותר מידי חיי לילה והפאב היחיד זה קפה לולה. עוד קצת על מסטיה: במסטיה עצמה יש אווירה שקטה ופסטורלית שעושה חשק להישאר בה עוד ועוד. האנשים ידידותיים והנוף מדהים. מסטיה שוכנת באזור הררי (היא בגובה של 1500 מטרים) ומוקפת בהרי הקווקז הגבוהים- אפשר לצאת ממנו להמון טיולי-יום קצרים. בגלל שהתאהבנו במסטיה החלטנו להישאר שם לפחות לעוד לילה נוסף.
היום השישי: שוב ארוחת בוקר בגסטהאוס ונסיעה לכיוון הטיול הבא- הטיול לצלב. מעל מסטיה, על הר גבוה, נמצא הצלב. הטיול אליו לא פשוט, עלייה מאוד תלולה אך לאורכו יש נחלים קטנים עם מי קפואים ואפשר לעצור ולהתרענן בהם. העלייה לקחה לנו כ-3 שעות אך הירידה לקחה שעה. מה שמיוחד בטיול זה לא הצלב עצמו אלא הנוף המדהים הנשקף מההר שבו הוא נמצא. ממליצה בחום. חזרנו מהטיול גמורים ישר לארוחת הערב בגסטהאוס. בגסטהאוס פגשנו שתי משפחות של ישראלים שגם השכירו ג'יפ. התכנון המקורי שלנו היה לחזור ממסטיה חזרה לזוגדידי ובהמשך עד לטביליסי דרך קוטאיסי. שמענו מישראלים שפגשנו שם שכולם ממשיכים לכפר אושגולי – או בטרק שנמשך כמה ימים או במונית שהנסיעה לוקחת כמה שעות והנסיעה לשם היא נסיעת שטח קשה מאוד. לאחר שהתלבטנו מה לעשות (לקחת מונית? לנסוע לשם עם הג'יפ? או לחזור לזוגדידי?) החלטנו ביחד עם המשפחות שפגשנו לנסוע עם הג'יפים עד לאושגולי ולהמשיך משם בדרך עוד יותר קשה עד לקוטאיסי (ראו כותרת "הדרך מאושגולי לקוטאיסי")
היום השביעי: שוב ארוחת בוקר (הפעם אחרונה) בגסטהאוס וממנו נסיעה בג'יפ עד לאושגולי (כ-3 שעות). נסענו ביחד בשיירה של 3 ג'יפים (הג'יפ שלנו ועוד 2 ג'יפים של המשפחות). הנסיעה הייתה לא פשוטה בכלל ובגלל שבלילה היה גשום הדרך הייתה מלאת בוץ והנסיעה הייתה יותר ארוכה משציפינו. למרות הקשיים זה היה חלק מהחוויה, הנוף בדרך היה יפה. כשהגענו לאושגולי הנוף היה עוצר נשימה וזה היה בהחלט שווה את הנסיעה הקשה. (ראו תמונה). לאחר סיבוב קצר באושגולי מצאנו מקום ללינה ביחד עם שתי המשפחות. הגסטהאוסים שם הם ברמה יותר נמוכה משל מסטיה, הם קטנים יותר ויש מקלחת ושירותים משותפים לכל הגסטהאוס. אך מצאנו גסטהאוס קטן שבו חלקנו את חדר המקלחת והשירותים רק עם שתי המשפחות שבאו איתנו. מכיוון שהגענו בשעות אחר הצהריים לא היה לנו זמן לעשות טיול ארוך. אנשים המליצו על הטרק לקרחון שחארה שאורך מספר שעות טובות (כ-8 שעות). בסוף עשינו הגענו רק להתחלה של המסלול וחזרנו הנוף היה מדהים. קצת על אושגולי: כפר קטנטן שידוע כמקום המיושב הכי גבוה באירופה (כ-2200 מטרים). והוא משקיף על ההר הכי גבוה בגיאורגיה- הר שאחרה (כ-5000 מטרים). הביקור באושגולי הוא חובה לדעתי לכל מי שמגיע למסטיה (ובכלל לכל מי שמבקר בגאורגיה).
היום השמיני: קמנו השכם בבוקר (6 בבוקר) אחרי לילה גשום וסוער מלא ברקים ורעמים. חששנו מהנסיעה לקוטאיסי כי שמענו שהדרך לא סימפטית ולא מומלץ לנסוע לשם כשגשום ויש בוץ. מכיוון שהיינו קבוצה של ג'יפים ניסינו להרגיע את עצמנו בעובדה שאם חס וחלילה אחד מהג'יפים יתקע יהיו 2 ג'יפים שיחלצו אותנו. הנסיעה מאושגולי לקוטאיסי אכן הייתה קשה עד כדי בלתי אפשרית (אך מאוד מומלצת!!). למזלנו היום היה בהיר ולא גשום והנוף בדרך מרהיב. הדרך לא סלולה, ועוברת בתוך נהרות זורמים. זו בהחלט הייתה חוויה שהוסיפה לטיול. לאחר כ-6 שעות הגענו לקוטאיסי ועצרנו בה לארוחת צהריים. בנקודה זו נפרדנו מהמשפחות שהמשיכו לדרכם ונסענו חזרה לטביליסי. הנסיעה מקוטאיסי לטביליסי נמשכה עוד כ-4 שעות. בהחלט יום קשה. הגענו למלון בטביליסי עייפים והלכנו לישון.
היום התשיעי והאחרון: בבוקר נסענו להחזיר את הג'יפ (השארנו את התיקים בשמירת חפצים במלון). היו לנו מספיק שעות עד לטיסה (בלילה) כדי לטייל קצת בעיר טביליסי (אחרי הכל זו עיר הבירה וחבל לפספס אותה). העיר עצמה יפה. לצערנו נפלנו על יום גשום ולא יכולנו לטייל בה יותר מידי אז בעיקר הסתובבנו שם במסעדות וחנויות. לקחנו רכבל ועשינו תצפית על העיר מלמעלה. בסוף היום לקחנו מונית לשדה התעופה ואמרנו שלום לגיאורגיה.
השכרת ג'יפ בגאורגיה
השכרת בג'יפ בגיאורגיה היא לא עסק יקר מידי, במיוחד מאחר והיינו 4 אנשים בג'יפ אז העלויות התחלקו ב-4. הג'יפ עלה לנו כ-85 דולר ליום, כ-21 דולר ליום לאדם. כמובן שזה לא כולל הוצאות דלק אבל הדלק בגיאורגיה גם היה זול (בערך חצי ממה שהוא עולה בארץ).
נהיגה וניווט בגאורגיה
כבר שנחתנו בגיאורגיה בלילה קיבלנו רושם ראשוני על הנהגים הגיאורגיים. נתחיל מזה שהנהג מונית שלנו נהג כמו משוגע במונית שבה המד מהירות לא עבד (ואין לנו מושג באיזו מהירות הוא נסע) ועקף רכבים על ימין ועל שמאל. איכשהו הגענו למלון בשלום. הנהיגה בגאורגיה, בעיקר בערים הגדולות כמו טביליסי מאוד מפחידה. אף אחד לא מציית לתמרורים ולרמזורים וכל אחד נוהג איך שבא לו אבל למרות זאת איכשהו הסתדרנו. גם בין הערים מפחיד (קצת פחות) בגלל נהגים שעוקפים רכבים בכביש דו סטרי ומתעלמים מהעובדה שמגיע רכב ממול.
לגבי הניווט, כדי להימנע מלשלם עשרות שקלים ביום על אינטרנט סלולרי (מאוד יקר בחו"ל) הורדנו אפליקציה מיוחדת לאנדרואיד שנקראת "Navigator" שפועלת רק על GPS ולא צריך אינטרנט בכלל. פשוט מורידים מראש את המפה של גיאורגיה ונוסעים. האפליקציה מאוד עזרה לנו ולא יודעים איך היינו מסתדרים בלעדיה.
לינה בגאורגיה
התלבטנו אם להזמין מקומות לינה מראש, בסופו של דבר טוב שלא עשינו זאת. הזמנו מקום דרך בוקינג רק ללילה הראשון בטביליסי (כי הגענו מאוחר בלילה לעיר וזו לא שעה להתחיל לחפש מקום לישון). ההמלצה שלי היא להזמין מקום לינה מראש רק בערים הגדולות כמו טביליסי, בשאר העיירות (בורג'ומי, מסטיה וכו') אין צורך להזמין מקום מראש. בכל עיירה יש מרכז מידע לתיירים ושם גם ממליצים על מקומות לינה טובים במחיר טוב. בעזרתם הגענו למלון בבורג'ומי שהיה מעולה. הלינה בגיאורגיה בדרך כלל כוללת רק ארוחת בוקר למעט בגסטהאוסים שם ניתן להזמין גם ארוחת ערב במחיר ממש טוב. למרות ששמענו שבגיאורגיה השירותים הם בורות "בול פגיעה" בכל המקומות שבהם ישנו, גם בכפרים, השירותים היו מודרניים. הלינה בגיאורגיה מאוד זולה. ברוב הטיול אנחנו "התפנקנו" על בתי מלון וזה יצא לנו גג 100 שח לאדם ללילה כולל ארוחת בוקר.
אוכל בגאורגיה
האוכל הגיאורגי הוא אוכל אורגני טרי ומורכב ברובו מירקות, ביצים, בצקים, גבינות, בשר בקר ובשר חזיר אנחנו כמעט שלא מצאתי מקומות שבו מוכרים עוף. בתור בחורה שמשתדלת לשמור על הכשרות כמה שניתן השתדלתי לאכול כמה שפחות בשר ואם כן לאכול אז לוודא שזה בשר בקר ולא חזיר. המאכל הלאומי שניתן למצוא בכל מקום הוא החצ'פורי המוכר- מאפה בצק ממולא בגבינות. יש גרסאות שונות שלו שמכילות גם בשר (שומרי הכשרות שימו לב- לרוב זה ממש לא כשר כי זה מכיל בשר וגבינה ביחד). בנוסף ברוב המסעדות יש גם אוכל רגיל- פיצות, מרקים, סלטים, בשר בקר ועוד. היין המקומי ידוע כיין טוב ויש סוגים רבים גם של בירות מקומיות.
הדרך מאושגולי לקוטאיסי
שמענו שיש "קיצור דרך" מאושגולי לקוטאיסי והיא אף מופיעה במפה אבל אף אחד לא מספר לך עליה. כששאלנו אנשים מקומיים הם המליצו שלא לנסוע בדרך הזו. הקיצור דרך הזה אכן מקצר את זמן הנסיעה מאושגולי חזרה לטביליסי (הדרך הרגילה היא לחזור באותה הדרך שבאנו- דרך מסטיה- זוגדידי-קוטאיסי-טביליסי מה שלוקח יותר מיום נסיעה אחד ודורש לינה במקום בדרך). התלבטנו קשות אם לנסוע בקיצור הדרך הזה. אחרי שראינו שיש עוד 2 משפחות שגם רוצות לנסוע בדרך הזו (אנשים רציניים, אחראים עם ילדים) הבנו שאולי הדרך הזו לא כל כך נוראית כמו שהיא נשמעת. בסופו של דבר, בעונות מסוימות, לפני שמתחיל השלג וכשעדיין לא ממש גשום הדרך לחלוטין אפשרית, בעיקר שעושים אותה כמה ג'יפים ביחד ויש גיבוי.
סיכום המסלול והטיול: מומלץ בחום :)
