ברכבת לילה לרישיקש

נפרדנו בערב ממקדש הזהב ויצאנו ברכבת לילה ל- Haridwar בדרכנו לרישיקש. 12 שעות נסיעה, מחלקה ראשונה, תא פרטי, שתי מיטות תחתונות ושתיים עליונות, הנדנוד המונוטוני והמאוורר הבודד בתקרה. שלושה מאווררים נוספים אינם תקינים ובמקום מתג האור מצאנו בלילה חוטים מנותקים. זוהי הודו ואף אחד לא יוצא כאן מכליו בגלל הפרטים הקטנים. ודאי שלא אנחנו. הבוקר מוצא אותנו עומדים בתחנה המי יודע כמה, ממתינים לתאום הרכבות. קופים מסיירים על הרציף מחפשים חלון פתוח לביזה. משפחות קבצנים מסיירות גם הן. בתשע בבוקר הגענו ל- Haridwar. העיר יושבת על הגנגס והיא אחת מהערים הקדושות שנבנו לאורכו. מקדשים וגאתות פזורים ליד הנהר ואנו חולפים על פני הגשר רכובים על ריקשה מרחק 40 דקות לרישיקש. 160 רופי לריקשה. ניתן גם לעלות על אוטובוס מקומי במחיר זעום.

לתחילת הכתבה

רישיקש

רישיקש לא היתה בתכנון המקורי. מאמריצר יש רכבת ישירה דרומה לרג`סטן, יעדנו הבא. ובכל זאת רישיקש לא ויתרה, וממרומי Elichi Garden , מסעדה המשקיפה על הגנגס, אנו מברכים על שהגענו לכאן, מתענגים על ההרים הירוקים, על הג`ינג`ר בכוס התה ועל מזג האוויר הנעים של תום המונסונים. התמקמנו ב- Lakshman Jhula על הגדה המזרחית מעבר לגשר הכבלים החוצה את הגנגס. זרימת הנהר חזקה ומותירה רישומי מערבולות יפים על פני הנהר. בהמשך בחנו אותם מקרוב ברפטינג נחמד בן תשעה ק"מ בדרגה שתיים.

מצאנו את מלון Om נקי באופן ראוי לציון, אך לאחר כמה ימים התפנה מקום באשרם Saint Shiva ואנו עברנו לחדר גדול עם מרפסת מדהימה על גדת הגנגס.
במסעדת Ganga View, שמאלה מהגשר, נהנינו מטוסט עגבניות ושום טעים ופגשנו בעלמא בת ארבע וחצי, בעמיר בן ה- 9 ובהוריהם, יעל ואמנון. הם מטילים כבר שבעה חודשים בהודו והזמן עושה עמם רק טוב. ישבנו על גדת הגנגס, הילדים התרחצו בנהר ובנו ארמונות בחול. נראה שחווית הטיול ניכרת בכולנו אך יותר מכל בילדים. קורנים, מאושרים ועצמאיים.

 לרישיקש חשיבות דתית בעיני ההינדים וכל ערב אנו יורדים לאחת הגאתות שעל נהר הגנגס ומשתתפים בפוג`ה (תפילה) עם שקיעה. הפוג`ה הגדולה מתקיימת בגאת המרכזית ברישיקש עצמה במורד הגנגס, שם השטנו קעריות עלים עמוסות פרחי טגטיס, קטורת ונר. אנו העדפנו את האווירה המקומית, השירים, השמחה ועשרות הילדים, בפוג`ה השכונתית ליד האשרם שלנו. הפוג`ה בגאת ברמג`ולה ,מדרום לגשר השני בהמשך השוק, היא היפה, השמחה והמרשימה ביותר. עמוד הנרות מועבר בין הקהל וההינדים מתבסמים באורו, מעבירים כפות ידיהם מעל האש ומלטפים את פניהם.

בבוקר יורדים ההודים לטבילת בוקר, שילוב של רחצה וניקיון, תפילה וריקוד. הדיאלוג המתמשך הזה בין ההינדי לנהר מאדיר את מושג השאנטי בעיני. בוקר, אני והנהר עם כל הזמן שבעולם ושום דבר אחר. אני נזכר ביקיצות המהירות שלי ביום שיגרה, עשר דקות ואני ברכב לעבודה, וחושב כיצד ומתי איבדנו את היכולת לפרגן לעצמנו.

 ועדיין לא סיפרנו על הנשים והנהר. אין חושני יותר מלראות את הנשים יורדות בקבוצות אל הנהר מכבסות את הסארי (בד דק באורך של כחמישה מטר העוטף את גופן), ומתרחצות בנהר בשמלה התחתונה הנצמדת לגופן.

לתחילת הכתבה

קצת טיפים ומקומות ב- Lakshman Jhula

רישיקש הינה מרכז יוגה ענק וכמעט בכל אשרם ניתנים שיעורי יוגה בבוקר ובערב. יש גם קורסים רצופים המתמשכים על פני חודש.

בצד המערבי של הגשר נמצא Devraj Coffee Corner המנוהל ע"י נפאלים. זוהי חנות ספרים קטנה ומאפיה קטנה עוד יותר אך ממנה ניתן להשקיף על הגשר מקרוב. פרה שעומדת על הגשר נעקפת בזהירות, קופים חומים אורבים על כבלי הגשר תרים אחרי שקיות אוכל וחוטפים פה ושם. הצבעוניות על הגשר מרהיבה וצלמים הודים מציעים שרותיהם לעולי הרגל.

 מעברו המזרחי של הגשר מתנשא מקדש הפעמונים, Trayambakeshwar Temple. בכל קומה קבועים עשרות פעמונים לאורך מסלול היקפי העולה קומה קומה וחושף נוף מרהיב של הגנגס והעיר. נישות לצידי המסלול מאכלסות פסלי אלים ואלות לבושים ומעוטרים בבדים מסוגננים ופרחים. אנו הצטיידנו בחנות הספרים בספר המפרט ברישום והסברים קלים על האלים והתרבות ההינדית, וטיפסנו במעלה המקדש מגלים את שמותיהם של האלים. אל תשכחו לצלצל בפעמונים שכמעט אינם חדלים בשל תנועת המאמינים במקדש. ממול מתנוסס מקדש נוסף, העונה לפעמונים בתפילה רמה מרמקולים ישנים.

לתחילת הכתבה

מסעדות ומקומות לארוחת הבוקר

מעליו במעלה השביל נמצאת מסעדת גג נחמדה, Hill Top. נסו את הסלט הישראלי ותפוחי אדמה מוקרמים. המשיכו שמאלה מהגשר ותמצאו את מסעדת Ganga View אשר כשמה, משקיפה על הגנגס. טוסטים טובים בבוקר וסלט פירות מעולה. שימרו על צלחתכם מפני הקופים.

פנו ימינה מהגשר ותגיעו למסעדה הכחולה, Lucky, אוכל הודי מצוין וזול וכמובן, נוף על הגנגס מהמרפסת. אנו אהבנו מאוד את Elichi Garden המשקיפה אף היא על הנהר. מוזלי מצוין. ממוקמת במורד השביל מול מלון Om . חלפו על פני המלון דרומה ותגיעו ל- Italian Restorant שם חגגנו את ראש השנה. התחיל ביוזמה של כמה צעירים ונגמר בחגיגה של ממש עם מעל 150 חברים. הבנות טרחו בקילוף תפוחי אדמה ואורית על הפשטידות. גיטרה תופים ואפילו שירונים. סעודת חג כהלכתה. אם משהו משמיע מלה רעה על הנוער שלנו, שלחו אותו להודו שיראה ויתפעם.

 פגשנו את משפחת חורב שהגיעה להודו למסע משלה. זה עתה חזרה מטיול בהרים ליד מקורות הגנגס, עייפה ומאושרת. אנו מצרפים שוב את ברכותינו ומאחלים להם שנה טובה ומוצלחת. עבור הילדות וגם עבורנו, המפגשים האלה נהדרים. מחליפים חוויות כמעט ללא מילים. לקראת החג, הישלנו מעלינו את הביגוד המערבי ומאז אנו מסתובבים בבגדים לבנים קלים ונוחים שתפרנו אצל תופר מקומי. למחרת בבוקר נפרדנו מרישיקש בדרכנו לדלהי.

לתחילת הכתבה

קצת על טיולים

משמאל לגשר Lakshman Jhula, בצד המזרחי, נתן לשכור מונית למקדש במעלה ההר. הינדים רבים עולים לרגל לשם. כדאי לשכור ג`יפ או מונית יחד עם מטיילים נוספים ולשלב המתנה ליד מפלים יפים וטיול רגלי למפלים רחוקים יותר. הדרך אינה סלולה אך נוחה ועולה במעלה הגנגס.

דרך יפה לאורך שדרת עצים מקשרת בין שני הגשרים בצד המזרחי. דרך ה"באבות" קראנו לה בשל הבאבות הרבים הנמצאים שם.

 על טיולים למקורות הגנגס לא נספר. במהלך חודש ספטמבר עלו לרגל אלפי סיקים לאגם הקדוש להם. 12 שעות נסיעה באוטובוס מקומי, עוד יומיים טיפוס בואך לאגם. זקנים נשים וטף הולכים או נישאים על גבי פרדות או סבלים, מקיימים עליה לרגל. שם גם תמצאו את עמק הפרחים. במעלה הנהר מצויים מוקדים החשובים להינדים, כמו המעיינות החמים בבדרינט. אנחנו לא יצאנו ולצערנו לא נוכל לספר יותר מכך על ההרים. נשמח אם מי מהגולשים ישלים את הריבוע הזה כי נראה שהאזור ראוי לכך.

סליחה תקלה
 המחשב הנייד, שבאמצעותו אנחנו שולחים את הכתבות והתמונות, הושבת עקב תקלה ואנו נוסעים לדלהי כדי לתקן אותו. כמו כן גם קווי האינטרנט ברישיקש לא הקלו עלינו. התאספו מיילים רבים מכם ואנו מבטיחים לענות בהמשך לאחר שנתגבר על התקלה. גם תמונות נוספות ממקדש הזהב באמריצר ומרישיקש נשלח בהמשך.

שנה טובה לחברים ולגולשים ולהתראות כנראה באג`מר שברג`סטן, שם מתקיים פסטיבל הסופים השנתי ולהקת שבע תתארח זו השנה השניה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה