המוזיאון היהודי - לא מה שחשבתם. כן, כמובן שיש שם גם את אספקט השואה. אבל זה חלק (צנוע) מהכלל, ולא העיקר בהכרח. המוזיאון מציג 3 את ההיסטוריה היהודית מהעת שבה החלה הגלות ועד ימינו. מרשים. החלק החזק ביותר הוא התצוגה/פסל ``שלכת``. במוזיאון ישנה כרגע גם תערוכה (בעלות נוספת) בנושא האדריכלות היהודית. היה קצת מאכזב.
הטופוגרפיה של הטרור - תערוכה פתוחה (בשטח פתוח - להצטייד במטריה אם קמתם לבוקר מעונן) אוזניות באנגלית ניתן לקחת מה``פריקסט`` הסמוך. סיכום היסטוריית עלית ונפילת הרייך (כמובן כולל מה שבאמצע) מצוינת. קצת מרענן ללמוד על ההיסטוריה, לשם שינוי לא מהאספקט היהודי, אלא כפי שהתרחשה אחת לאחת.
בית ועידת ונזה - והפעם אכן סיכום של מלחמת העולם השנייה מנק` המבט היהודית. חובה! ערוך ומוגש בצורה מצוינת. התערוכה הממוקמת בוילה הידועה לשמצה נעה במעגל בין החדרים השונים ומספרת את הסיפור היהודי (אך לא מתעלמת מהקורבנות הנוספים של המלחמה). החל מהדיקטטורה החדשה בגרמניה, תיאור החיים לפני המלחמה, פרוץ המלחמה בפולין, הגטאות, ההוצאות להורג, ועידת ונזה, השילוחים, מחנות המעבר ומחנות המוות, אושוויץ בפרט, החיים במחנה הריכוז, מרד הגטאות, סוף המלחמה והשחרור. מ א ל ף. ממליץ בחום לקנות את החוברת (5 יורו) שהיא למעשה התערוכה עצמה בכריכה רכה.
הרייכסטאג - לאחר המתנה לבידוק הביטחוני, עולים במעלית עד לגג, שם מתחילים לטפס סביב פנים כיפת הזכוכית ונהנים מתצפית של העיר מלמעלה. אלא אם כן אתם חובבי אדריכלות ומעוניינים להתרשם מהיצירה הארכיטקטונית הזו - לא חובה. ישנם עוד מקומות בעיר בהם ניתן לצפות בעיר מהגובה עם תורים קצרים יותר.
בית הכנסת החדש - זו אחת הנקודות בה אנחנו מצטערים על כך שהסיור על החיים היהודים בברלין היה מחוץ לעונה במהלך הביקור שלנו. מבנה מרשים, מבפנים זוכים לראות את מה שהיה מקדם אך יוצאים בתחושת שפספסנו כאן משהו. בקומה העליונה, מתקיימת השנה תערוכה ``יהדות יחסית`` (2005 הוכרזה כ``שנת אינשטיין``) ומציגה את חייו של אינשטיין מהאספקט היהודי שלו. פועלו כפיסיקאי ממש מוצנע. ממש מרענן ללמוד על האיש מהנק` הפחות פופולרית שלו.
מוזיאון פארגמון - מונומנטאלי! רק בבקשה להגיע רעננים בבוקר או אחרי שנת צהריים הגונה. מרתק ולוקח כ-4 שעות.
