הנחיתה
מחאנו כפיים בנחיתה ורצנו לפגוש את אימא רותי... כולם מחבקים את כולם ואז הגיע תורינו הגדולים. עמדנו שם בבן גוריון, זוג הורים מאושר, שנה מאז יציאתנו את הארץ ובכינו בכי משחרר, חזרנו כולנו ללא פגע! אפשר לטעות ולחשוב כי עסקנו במהלך השנה בחרדות ודאגות. לא! עסקנו רק בהנאה הצרופה, לא דאגנו ולא חששנו. הפעלנו שיקול דעת רוב הזמן לדעת רוב הבריות. נודה כי בראות כוכב נופל ועם קצת אמונה תפלה בלב, ביקשנו משאלת שלומות לכולנו אך לא מעבר לכך. ובכל זאת, מסתבר שאי שם רבץ לו מטען האחריות וחיכה להשתחרר בנחיתה בארץ. ה-24 ביולי 2004, שנה למסע, אנחנו בוחרים להוריד את המסך עם השמש השוקעת, מעל הים, נמל ת"א, מקום מופלא ומומלץ, שם גם נתחיל את המסע הבא!
סיכום
ידענו שאנו יוצאים למסע מופלא אך הכנו עצמנו גם לרגעים קשים ואלה... לא הגיעו. בכל מקום וארץ הופתענו מעוצמת החוויה. מוזר, הרי עיני המרצים להם הקשבנו בחנויות ה"מטייל" נצצו, טיילים אחרים שיבחו אך משהו פנימה גורם לך להקטין ציפיות, כך יצא ששמחנו בכל פעם ומקום מחדש.
הודו - לפני המסע "שיווקנו" לילדים את הודו כפרק קטן והכרחי לפני תענוגות ניו-זילנד ואוסטרליה. בהגיענו גילינו כי הם, לא פחות מאיתנו, נהנים מכל רגע - מהשילוב ההזוי של ההמולה והשנטי, מהצבעוניות התוססת אל מול השלווה הפנימית, חווינו פרק מתרבות עשירה ואנו יודעים כי נחזור לעוד.
טרקים - "טרק", מילה מרשימה לטיול בטבע. לעיתים הטיול נגמר רק בחלוף למעלה משבוע, לעיתים הטיפוסים מיגעים ואפילו מדי, לעיתים קר ואפילו קר מאד. אך תמיד חיממה אותנו הגאווה בילדינו. יחד וכל אחד לחוד, למדנו כולנו תעצומות חדשות של הגוף והנפש.
יחד בסירה אחת - אז לא סירה אלא רכבי הקראוון ולא שבוע אלא חצי שנה. ידענו שנסתדר אך לא שיערנו שנשאב מהיחד הזה את עיקר החוויה בארצות הפסיפיק.
אוסטרליה - כאילו מדינה אך בעצם יבשת. הגענו לכאורה שבעים מנפלאות ניו-זילנד השכנה אך נתפסנו מיד בייחודיות האוסטרלית. התרשמנו ממרחבי הטבע והחיות המעניינות ולא פחות הרשימה הרוח הספורטיבית והקלילה של האוסטרלים עצמם. גם לכאן עוד נחזור.
משנה מקום משנה מזל - פגשנו משפחות כמונו שיצאו לשנה וכבר נרגיע ונציין כי אין בפרק הזמן הזה משהו מחייב לתחושת ההצלחה. חלק מהמשפחות העדיפו להתמקד בארץ אחת. לדידנו חלק מההצלחה והעניין נבע מהיות המסע שלנו מורכב מפרקים שונים. מחד בכל ארץ ציפייה חדשה מילאה את ליבנו ומאידך לא נמליץ על מרוץ נעיצת סיכות על הגלובוס...
ובכל זאת טעויות?
- מי שעקב יודע שנכשלנו פעם אחת בשתיית מים לא מינרלים בהודו וכבר למחרת נאלצנו להבהיל את כרמל הקודח לבית חולים.
- במשך שנה שלימה סחבנו כמות תרופות שלא הייתה מביישת בית מרקחת שכונתי ממוצע. אין בכך כל צורך. ממילא בעת צרה פונים לקבל יעוץ מקצועי ולא דוחפים לילדינו או לעצמנו מיני כימיקלים. קחו פחות והיעזרו ביד מקומית מקצועית ומכוונת.
- הרשימה קטנה כי זהו הפלא במסע, הנך נהנה מהרגע ואינך מבכה את זה שחלף, המסלול הוא זה שתחת רגליך ולא דווקא השביל בו צעדו קודמיך.
כתבים בשטח - זכות ולא חובה
כמוכם היינו פעם על תקן גולשים באתר למטייל. קראנו בשקיקה את כתבות משפחת שפירא, חשנו כיצד החלום מתעצם לכדי החלטה. מודעים לתרומה הגדולה של המעקב אחריהם באמצעות האתר הרגשנו חובה מוסרית לשמש גם אנחנו מודל למשפחות נוספות. ניסינו להעביר בכתבות מידע אישי ושימושי כאחד ולא ניסינו לייפות או להסתיר. באופן טבעי קשיי הטיפוס וקוצר הנשימה התגמדו קלות בחלוף מספר ימים עת ישבנו מתחת למאוורר בגסטהאוס והקלדנו את הכתבה, מעבר לכך האמינו כי לא חטאנו בגלוריפיקציה, אכן היינו מאושרים יום יום במשך שנת מסע שלמה! כבר במהלך השנה קיבלנו תגובות ושאילתות ממשפחות שיוצאות לדרך וחשנו כי החובה שלקחנו על עצמנו הפכה לזכות גדולה. אם הנכם חשים כי נדרש עוד צעד בטרם תחליטו לממש חלום דומה, אל תהססו וצרו עימנו קשר באמצעות אתר זה. באהבה, הפלגים.
Same same but different
אז מי היינו? משפחה ישראלית די רגילה - אבא חוזר מאוחר מהעבודה, אימא מורה, הבת מול הטלביזיה, הבן בכדורגל, ילד שלישי מוסיף להמולה, בקיצור משפחה רגילה.
מי אנחנו כיום? עברה שנה והמשפחה די השתנתה. גילינו את הספר ואת השיחה, את השלווה ואת הצנעה. נשמר את הרוב או נכנע לסביבה? ימים יגידו...ותודה על ההקשבה.
תודות:
לכל הטיילים שפגשנו בדרך, על היחד והעיצה הטובה.
למשפחות הישראלים ב"ניכר", על אתנחתאות של "בית" וספרי הקריאה.
לנילי ומנהלי האתר - על התמיכה והבמה.
לקוראים - על הפרגון והמילה הטובה.
לחברים שטיפלו בכל עניינינו בארץ והנעימו את החזרה.
לבני המשפחה שידעו לטפל בכל הנושאים שעלו על הפרק ונתנו לנו להמשיך בטיול כמתוכנן.
לכולם תודה.
מה הלאה?
האם נצליח שוב להתאגד כולנו לפרק כזה או דומה, האם נתפצל, האם פשוט נבקר את הילדים עת יטיילו הם את הטיולים שלהם? השאלה אינה האם אלא רק מתי ואיזו מהנוסחאות הבאות נזכה לממש!
ולסיכום, מי שזוכר את ציטוטיו של כרמל מהכתבות הראשונות- הנה שניים אחרונים לסגירת המעגל:
- אימא, בישראל מותר לשתות מהברז?
- !Cool, sweet, totally
