מבקרים עם אביב במקומות מיוחדים בברצלונה
כולם רוצים לבקר, לראות ולקנות במקומות מיוחדים. כאלה שרק אתם מכירים, שלא מופיעים באף מדריך תיירים, ושמהווים חוויה מעניינת ויחודית. כתבה ראשונה בסדרה.
כולם רוצים לבקר, לראות ולקנות במקומות מיוחדים. כאלה שרק אתם מכירים, שלא מופיעים באף מדריך תיירים, ושמהווים חוויה מעניינת ויחודית. כתבה ראשונה בסדרה.
``הקפה כאן מצוין!`` קראה אתי בחדווה, ``ודקורציה של בומבונים משוקולד מעולם לא הזיקה למצב הרוח``. ואכן, `קקאו סמפקה` היא אתר חובה לשתות קפה או צ`וקולטה בברצלונה. מקום למי שכבר ראו הכול....
``ידעתי שזה לא הולך להיות קל. ענבל,``איש העולם השלישי``, הבהיר שאין לו שום כוונה ליהנות מהעולם הראשון- הוא כבר היה בו, הוא מכיר אותו וזה לא מעניין אותו. בכלל, הוא קפץ לברצלונה רק מפני שעבר פה במקרה, בדרכו לארץ``. אביב מברצלונה מסביר כיצד זכה בחבר שחושב ש
``המוזיאון לתולדות קטלוניה?`` תוהה קרולינה ידידתי הקטלונית, ``אתה בטוח? אני לא מכירה מוזיאון כזה.`` ``כן`` אני מתעקש. ``אז אתה כנראה מעודכן יותר ממני. אולי זה מוזיאון בשביל להביא אליו קבוצות מבתי-ספר..`` אביב שוחכח את הסלידה שלו להיסטוריה ומתבונן על ההיסטוריה של קטלוניה.
אביב ממשיך בסקירת תולדות קטלוניה מימי הביניים ועד שלהי המאה העשרים, באמצעות התצוגה במוזיאון לתולדות המחוז. הוא מנסה להיזכר כמה פעמים בימי ילדותו או נעוריו לקחו אותו למוזיאון? אולי שלוש פעמים! זה היה באיזה טיול שנתי או בסדרת החינוך בצבא.
מקום שהוא פשוט מאגר רב עוצמה של אסתטיקה ויוקרה, חוויה לכל מי שיש לו עניין בעיצוב הבית- ומלבד זאת, עם יד על הלב, איפה עוד בעולם ראיתם חנות שחולקת כבוד להולכים על ארבע, ממש כמו להולכים על שתיים?
בעיר שיש בה רכבת תחתית שום דבר הוא לא רחוק מדי ולפיכך, ביקור במוזיאון הכדורגל הוא לא יותר מקפיצה. המוזיאון נמצא במתחם Camp Nou ( איצטדיון הכדורגל הגדול באירופה), ומגרש הבית של קבוצת הכדורגל המפורסמת של העיר, Barca כפי שהיא מכונה בפי אוהדיה.
יש מקומות בעיר בה אתה מתגורר אליהם אתה חוזר יותר מפעם אחת. כזה הוא המוזיאון לאמנות בת זמננו (MACBA) המציג תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית מן המחצית השניה של המאה ה- 20.
בלב שכונת ראוואל בצמוד למוזיאון לאמנות מודרנית עכשוית ה- MACBA שוכן משכן אמנות נוסף, המרכז לתרבות בת זמנינו של ברצלונה. יחד מהוים שני המקומות פנינת תרבות בלב שכונה שבעבר היתה הדלת האחורית...
זהו אחד המקומות בברצלונה בו האוכל הוא שילוב של יצירתיות, טריות, פשטות, מצוינות ומחיר מצחיק. לטעמי אין מקום מוצלח ממנו לארוחת צהריים או ארוחת ערב קלה.
כך יעשה לקדושה שהעם חפץ בייקרה - חגיגות ``לה מרסה`` הן, לדברי העירייה, החג העיקרי של העיר ברצלונה והוא עמוס מסורות תרבותיות...
כל השכונה לבשה חג, הרחובות קושטו ודגלים נתלו על הבתים, יומה הלאומי של קטלוניה. אני כאן, צופה, משתתף, אבל עדיין מן הצד, אלה לא החגיגות שלי...
הם צבעוניים, מציעים מבחר גדול ומגוון המגרה את העין והחיך וזולים. אבל לא כל הנוצץ זהב הוא והזול הוא היקר דווקא, כמה עובדות על שוקי האוכל בברצלונה.
כ- 290 עבודות הכוללות ציורים, רישומים, תחריטים, פסלים וקרמיקה שהארוטיקה משמשת בהם נקודת חיבור, נושא העובר כחוט השני במכלול יצירתו של רב האמן ממלגה.
בדרכנו חזרה לברצלונה דנו בסוגיה איזה צעצוע עשוי לייצג בצורה הטובה ביותר את צעצועי הילדים בישראל אותו נוכל לשלוח לז`וזפ מריה שיציגו במוזיאון. הצעות יתקבלו בברכה.
רחובות העיר מוארים באורות צבעוניים, חלונות הראווה מקושטים, המונים סובבים בין החנויות בחיפוש אחר מתנות לחגים הקרבים, באוניברסיטה מדגישים כי למרות החופשה הארוכה עלינו ללמוד בבית. המון דברים קורים כאן בדצמבר ובינואר.
התהליך התחיל לפני כמעט שנה. הוא היה ארוך, מסורבל, בלתי יעיל ובעיקר טרחני ומרגיז, השבוע באתי לקחת את תעודת התושב שלי. ובא לציון גואל...
הביקור מזמן חוויה אינטראקטבית והזדמנות להפליג על כנפי ההיסטוריה המפוארת של הים, להתוודע אל חייהם של יורדי הים, מסירות מפרש קטנות ועד משחתות אדירות, והכל בצבעים, במודלים מדויקים, בשמע ואפילו באנגלית. מקום של הנאה לגדולים ולקטנים.
אם נקלעתם בצהרי יום א` אל מול הקתדרלה שברובע הגותי, ודאי הבחנתם בכעשרה גברים בחליפות שחורות מתארגנים לנגינה בכלי נשיפה שונים ובעשרה כסאות המסודרים בשתי שורות על גבי במה נמוכה.
אכלתי בברצלונה כבר הרבה פעמים פאייה, הטעימה ביותר היתה במסעדת פועלים קטנה ליד הבית שלי. באחד הימים לימדה אותי מונטסי להכין פאייה, לאחר שלושה נסיונות התוצאה כלל לא רעה. הסוד הוא כמות הנוזלים הנכונה...
למרות שאני מתגורר כאן כבר למעלה משלוש שנים, העיר הזאת מגלה לי בכל פעם פנים חדשות. הפעם הצעה בלתי שגרתית למתקדמים שכבר היו בברצלונה ומכירים את כל אתרי החובה, למעונינים לראות דברים חדשים בפרברי העיר או סתם למי שעתותיו בידו.
מי שאינו מסתפק בארכיטקטורה, במסעדות, בכנסיות ובישיבה בבתי קפה, ישמח לשמוע על ברצלונה של עולם החי והצומח. יש בעיר טבע חי, מעניין וזמין בפארקים, בגן החיות ובאקווריום הענק, ומי שאוהב בעלי חיים יוכל לראות אותם כאן בשפע.
מצאתי את הדרך האולטימטיווית לאלו המבקשים לשוב לברצלונה, קיצור קורות העיר דרך ברזיותיה. בהגיעי לברצלונה, לפני יותר משלוש שנים, שמתי לב כי העיר משופעת במתקני מים זורמים המשמשים לשתיה. זמן ארוך יחסית נדרש לי על מנת לאסוף שלל מגוון של אותן ברזיות והתחקות אחר
איך מתארים עיר שכולה פלטת צבעים גדולה? שדרות לה רמבלה הססגוניות והפסלים החיים, בתי מלאכת המחשבת של גאודי, קרנבל אנושי של יום א` בפארק לה סיוטדלה, פסיפסים מתפתלים בפארק גואל ופטריוטיות קטלאנית מכל עבר. ברצלונה על קצה המזלג...
אנטוני גאודי במיטבו. עוד כנסייה יוצאת דופן שבנייתה לא הסתיימה , בכפר שהוקם סביב מפעל הטקסטיל של אאוסאבי גואל, פטרונו של האמן. וכל זה במרחק של כ- 25 דקות מברצלונה.
דוד ומלכה נוחתים בברצלונה ומיד מתחילים להכיר בה כל פינה: הם מבקרים במבנים של האדריכל גאודי, מטיילים בשדרת הרמבלה נוסעים אל מונסרט ועוד...
כיום בית הכנסת העתיק נקרא על-שם רבי שלמה בן אדרת והוא עוד אחד מהסימנים לנוכחות יהודית בברצלונה. בית הכנסת ששופץ ונפתח מחדש לפני כשנה מהווה עדות מתחדשת לחיים שהתקיימו כאן.
ריאה ירוקה בשולי העיר, מוקפת בקמפוס של אוניברסיטת ברצלונה ב- Vall d`Hebron: לשוטט בין הירוק והמים הזורמים ולנסות לדמיין איך חיה כאן המשפחה העשירה לפני שנים רבות. לבסוף, לחפש את הדרך אל הפסל הניצב במרכז מבוך הברושים.
המקום הכי גבוה לתצפית על העיר ומעבר לה. יצירה ארכיטקטונית טובלת בירוק. אפילו תל אביב מוזכרת שם. שווה ביקור.