הקדמה
מעולם לא הייתי בחוץ-לארץ בערב השנה האזרחית החדשה, שאיננה נחגגת בארצנו הקטנטונת, ועל כן הקדמתי השנה, לשוב מחופשה בישראל, על מנת להיות כאן בברצלונה בערב השנה האזרחית החדשה.
כבר שבועיים לפני חג-המולד קושטה כל העיר, פנסים צבעוניים בדמויות של חיות וצורות גיאומטריות צבעוניות נתלו ברחובות, כל בנייני הציבור הוארו בשרשרות אור, החנויות קושטו אף הן בשרשרות נייר של דמויות פפה נואל ועצי אשוח מוארים הוצבו בכל פינה. תחושה של חג שררה באויר כאילו משהו נפלא עומד לקרות בערב השנה החדשה.
חגיגות השנה החדשה
בכיכר קטלוניה הכיכר המרכזית בעיר, הוקמה במת ענק ומכשירי הגברה הוכנו מבעוד מועד. כבר במטרו בדרך לכיכר נראו הדברים אחרת, המטרו המה אדם, קבוצת איטלקים, אורחים בעיר, הקימה מהומה רעשנית, חבריה שרו וצעקו כשהם אוחזים בידיהם בקבוקי שמפניה וחלקם כבר נראו שתויים כדבעי, המונים גדשו את הכיכר, רובם תיירים וזרים, אוחזים בקבוקי יין או שמפניה והמתינו לספירה הגדולה לאחור בטרם יראה השעון חצות. הספרדים עצמם, נשארו בבית, מסבים לסעודת החג עם בני המשפחה, וצופים באירועים בטלויזיה מתכוננים לקיים את מנהג אכילת הענבים. כאשר השעון מצלצל חצות נוטלים בכל פעימה ענב אחד סמל למתיקות ולשלמות השנה החדשה.
בחצות בדיוק הופרחו בלונים לאויר וזיקוקי די-נור צבעו את השמיים והאירו את העיר לקול מצהלות הקהל פתיחת בקבוקי השמפניה וברכות לשנה החדשה. כל מקומות הבילוי נפתחו בשעה מאוחרת מהרגיל וגבו מחירים גבוהים מהמקובל.
בשעה שתיים לערך חזרתי לכיכר, המוני אדם עמדו מסביב משליכים למרכזה את הבקבוקים הריקים כשהם נהנים מקולות הניפוץ וממראה מעוף הבקבוקים אל מרכז הכיכר בטרם התנפצו. הכיכר התמלאה בשברי זכוכית, ריח אלכוהול מעורב בניחוח שתן נישא באויר. המראה היה לא נעים, אפילו אלים במקצת, אבל בעיקר מאכזב.
