טרק האוורסט- סיפור דרך ועלויות

יצאנו לטרק ב- 29.9.11 בימים הראשונים היה קצת מעונן אך בתחילת אוקטובר התבהרו השמיים והיה לנו מזג אוויר מעולה. אנחנו ממליצים לצאת בערך בתאריכים אלו (קצת לפני שיא העונה) לפני שהמסלול מתמלא באלפי מטיילים ,יאקים וחמורים ונוצרים פקקי תנועה לאורך השבילים.

זמני הליכה- לרוב הזמנים שכתובים במפה היו די מדויקים לגבינו. מדובר בקצב הליכה בינוני. מי שהולך מהר ואין לו בעיה עם הגבהים יעשה את זה בהרבה פחות זמן. זמני ההליכה שאני כותבת בסיפור דרך כוללים מנוחות והפסקות לאורך הדרך.

מחירי הלינה הם לחדר זוגי.

מדד הדלבט- דלבט זו המנה הלאומית, היא הכי יקרה בתפריט כי ישrefill. מורכבת מהרבה אורז, מרק עדשים, ותבשיל עם תפוחי אדמה. כשמסיימים יום ארוך ומאוד רעבים לרוב המנה היחידה שמשביעה זה הדלבט. פירטתי את מחירי הדלבט כדי להמחיש את העלייה במחירים עם העלייה בגובה ואת עלות המחייה בטרק.

 יום 1- Lukla- Monjo

הטיסה הייתה אמורה לצאת ב-6:00, נאמר לנו להגיע שעה לפני לשדה תעופה. אך הוא נפתח רק בסביבות 5:30. המראנו באיחור קל.

כדי לראות את הרי ההימלאיה (במידה ולא מעונן) כדאי לשבת בצד שמאל של המטוס. הנחיתה עברה בקלות ובמקצועיות (לכל החוששים).

התחלנו ללכת ב- 7:30 לכיוון מונג'ו. הדרך רצופה בכפרים (יש תחושה שהולכים לאורך כפר אחד ארוך) כל הדרך יש עליות וירידות יחסית מתונות. הגענו למונג'ו לאחר 5.5 שעות הליכה.

הוצאת Tims, Permit- בסוף הכפר מונג'ו נמצאים המשרדים של השמורה ושם מוציאים את האישורים לטיול: הTims- וה-permit

גסט האוס לא מומלץ- ישנו בגסט האוס האחרון בכפר 200 רופי (לפני המדרגות שיורדות למשרדים של השמורה). האישה שמנהלת את הגסטהאוס לא יודעת מילה באנגלית והייתה מאוד לא נחמדה. מדד הדלבט- 300

 יום 2- Monjo -; Namche Bazar -; Khumjung

ממונג'ו יורדים במדרגות כ-10 דקות ומגיעים לכפר jorsle. אחריו יש הליכה קצרה בדרך מישורית ומתחיל טיפוס של 700 מטר לנאמצ'ה באזר. (למרות שמופיע במפה שיש עוד כפר בדרך הוא לא קיים במציאות). הטיפוס לנאמצ'ה ארך כשלוש שעות. מנאמצ'ה בחרנו את השביל השמאלי ל- khumjung זו עלייה יותר תלולה והדרך יותר יפה. הגענו ל- syangboche אחרי עלייה של שעה ורבע. בסוף הכפר יש שלט שמראה על פיצול ימינה לkhumjung ושמאלה ל- Khunde (הפיצול לא מופיע במפה). הלכנו בשביל הימני ולאחר כחצי שעה (ואף פחות) הגענו ל- khumjung.

לינה: ישנו ב- Himalaya Guest House רופי 50 נמצא במרכז הכפר. מדד הדלבט- 350

אומנם השירותים היו מחוץ לגסט האוס וברמה ירודה, אבל האישה שמנהלת אותו הייתה ממש נחמדה, דיברה איתנו בערב והייתה מאוד נדיבה בחימום המקום (זה ממש לא מובן מאליו בטרק הזה). מאוד נהנינו מהאירוח.

ימי הסתגלות-בכל הספרים מומלץ לעשות יום הסתגלות בנאמצ'ה, אנחנו לא עשינו כיוון שהיינו אחרי הטרק באנפורנה ולא הרגשנו צורך. עם זאת בימים שהיינו בגובה של מעל 4500 עשינו ימי הליכה מאוד קצרים.

 יום 3: Khumjung -; Pangboche

ביציאה מהכפר פספסנו את השביל הנכון והתחלנו ללכת בשביל לכיוון גוקיו: עלייה במקום הירידה שמסומנת במפה (כך הבנו שטעינו). אין ממש שילוט בתוך הכפר לכן כדאי לשים לב.

מסוף הכפר עד ל- Punki Tenga הליכה של כ-45 דקות בירידה יחסית תלולה. משם עלייה תלולה ומתישה של שעתיים ל- tengboche. בטנגבוצ'ה יש מאפייה שווה אך יקרה: עוגה- 300, כיכר לחם -; 500.

משם מתחילה ירידה קצרה והליכה במישור עד שמגיעים לגשר שממנו מתחילה העלייה לכפר פאנגבוצ'ה. השער שרואים מרחוק הוא רק חיזיון שווא ולא שער הכניסה לכפר. משם יש עוד כ-15 דקות עד לכפר.

לינה -; Om Kailash Hotel לא שילמנו על החדר. מדד הדלבט- 400

 יום 4- Pangboche - Dingboche - Dugla

ההליכה לדינגבוצ'ה ארכה שעתיים וחצי. לאחר כשעה וחצי הליכה מפאנגבוצ'ה הגענו לפיצול: ימינה לכיוון הנהר והגשר לדינגבוצ'ה ושמאלה שביל שעולה על ההר לכיוון Periche. המשכנו לכיוון דינגבוצ'ה כי רצינו להגיע ל- Chukung אך וויתרנו בגלל שהיה מעונן והיינו קצת לחוצים בזמן.

גם בדינגבוצ'ה יש מאפייה עם אותם מחירים מופקעים כמו בטאנגבוצ'ה, רק הרבה פחות שווה.

מדינגבוצ'ה יש עלייה תלולה קצרה ואח"כ ירידה קלה והליכה בדרך מישורית ונוחה כשעתיים וחצי עד ל- Dugla. הכפר שמופיע במפה (Dusa) לא ממש קיים במציאות. אלא יש בדרך 2-3 מבני אבן נטושים. יש נוף מאוד יפה לאורך כל הדרך. דוגלה זה לא ממש כפר אלא מקום שבו יש מבנה גדול של שני גסט האוסים.

מהדרך רואים אגם גדול יש שביל וניתן ללכת אליו כ-35 דקות. אך רואים את האגם מלמעלה עם ממשיכים לגוקיו אחרי הקלאפטאר.

לינה- 200 מדד הדלבט- 500.

- Side Trip to Chukung מצו'קונג מטפסים ל- Chukung Ri ולפי מה שמספרים יש תצפית מאוד מרשימה. משם אפשר להמשיך ללו בוצ'ה בשתי דרכים: טיפוס ארוך לפס- Kogma La מסיפורים של מי שעשו את הפס הדרך והטיפוס קשים. הדרך השנייה היא לרדת חזרה לדינגבוצ'ה ולעלות דרך דוגלה.

יום 5- Dugla - Gorak Shep

מדוגלה מתחילה עלייה תלולה של כשעה ל-pass Duglaמשם עד ללו-בוצ'ה עוד כשעה הליכה בעלייה מתונה.
 מלו-בוצ'ה יש הליכה די מישורית של כשעה עד לעלייה ללו-בוצ'ה פס (עלייה קצרה של כ-20 דקות). ומשם עוד כשעה ורבע של הרבה עליות וירידות (קצרות) עד לגוראק-שפ. הדרך כבר קשה בגלל שהולכים בגובה של יותר מ-5000. סה"כ 4.5 שעות הליכה.

לינה- ישנו בגסט-האוס הראשון בכפר: Himalaya Lodge מדד הדלבט- 520 לינה 100 רופי.

הגסט האוס מומלץ: לא התקמצנו על החימום, מנות יחסית גדולות וטעימות.

יום 6- עלייה ל- kalapatar

התחלנו לטפס ב- 5:30 וזו הייתה טעות קשה כיוון שהיה קפוא בחוץ ולא הייתה שום סיבה לטפס כל כך מוקדם כי הייתה ראות מעולה גם עד 12:00. כדאי לעלות לבושים היטב בייחוד אם יש רוח מקפיאה (מי שעולה לאט בגלל קשיי נשימה לא ממש מצליח להתחמם מהמאמץ). בכל מקרה כדאי לקחת לפסגה את כל הלבוש החם האפשרי. הטיפוס אורך כשעה וחצי עד שעתיים. הנוף בפסגה מדהים ושווה את המאמץ והקור. הירידה אורכת כשעה.

יום 7- Everest Base Camp

רוב האנשים ישנים בלו-בוצ'ה עולים מוקדם בבוקר לגוראק-שפ ומטפסים באותו יום לקלהפטאר או לבייס קמפ.

ההליכה לבייס קמפ הרבה יותר קלה מלקלהפטאר. הליכה של שעתיים בדרך של עליות וירידות מתונות (300 מ' עלייה). הייחוד של הבייס קמפ לעומת הקלהפטאר הוא שרואים את ההרים והקרחונים ממש מקרוב, הולכים על הקרחון ורואים את כל הברכות שבו ואיך הוא מפשיר. הנוף מדהים שווה ללכת. החזרה ארכה כשעה ורבע.

 יום 8- Gorak Shep - Dzongla

שעה וחצי ירידה ללו-בוצ'ה. מלו-בוצ'ה ממשיכים לרדת עד שמגיעים לפיצול של השביל, שמתחיל על צלע ההר מימין. אין שלט שמראה על הפיצול וקל לפספס אותו אז צריך לשים לב. יש עלייה קצרה ואח"כ הליכה די מישורית על צלע ההר. כ-45 דקות לפני שמגיעים לכפר כבר רואים אותו מרחוק. מלו-בוצ'ה לדזונגלה שעתיים וחצי הליכה. כשהגענו בסביבות 12:30 התחיל לרדת שלג.

לינה- 100 רופי. בכפר יש רק שלושה גסט האוסים. אנחנו ישנו ב-Green Valley Lodge

יום 9- Dzongla - Cho La Pass - Tangnag

ביום הזה כדאי לצאת מוקדם כי הפס מתכסה בעננים בשעות הצהריים והדרך ארוכה ומתישה. (כבר ב-10:00 התחיל להיות קצת מעונן ומאנשים אחרים שמענו שב-13:00 כבר ירד שם שלג) בספרים מומלץ לקחת מדריך או ללכת אחרי קבוצה עם פורטר. כשיצאנו למסלול היו עוד הרבה מטיילים במסלול כך שלא הייתה בעיה.

יצאנו ב- 6:00 כשעה הליכה בדרך מישורית עם עלייה מתונה עד שמגיעים לעלייה התלולה לפס.

שעה ורבע נוספות של עלייה תלולה עד ל"לפס המדומה": בסוף העלייה ממש מטפסים על הסלעים בעזרת הידיים ומגיעים לשטח די מישורי שכולו מושלג עם הרבה רוג'ומים ודגלים צבעוניים נראה כמו הפס אך זה לא! משם ממשיכים עוד כ-45 דקות של הליכה נוחה בשלג כשרק הטיפוס הסופי לפס מאוד תלול. הגענו לפס אחרי 3 שעות של הליכה איטית ומנוחה "בפס המדומה".

מהפס יש ירידה מאוד תלולה ומחליקה בשלג כך שכדאי להיזהר. עם זאת השביל מאוד ברור כי רבים וטובים כבר הלכו בו. אני נפלתי המון ובחלק מהמקומות התקדמתי בהחלקה על התחת (הייתי עם מכנסי גשם וזה מנע הירטבות). לאחר שעה וחצי סיימתי את הירידה התלולה בשלג בקצב מאוד איטי (אולי הכי לאט שאפשר). הירידה מסתיימת בהליכה קצרה על בולדרים (סלעים גדולים) כדאי לשים לב לרוג'ומים ולשביל כי הוא לא כל כך ברור. (היו אנשים שהתברברו שם)

אחר כך מתחיל שביל נוח עם עלייה של כ-20 דקות ואחריה ירידה ארוכה לכפר. מהפס עד ל- Tangnag שלוש וחצי - ארבע שעות. הגענו לכפר ב13:30 אפשר להמשיך לגוקיו (כשעתיים הליכה) אך אנחנו ויתרנו כי היינו מותשים. לינה- Khumblia Hotel 200. מדד הדלבט- 600 הכי יקר בטרק.

 יום 10- Tangnag - Gokyo

המפה שלנו הייתה מעודכנת לשנת 2010 והשביל שמסומן בה בין tangnag לגוקיו מוביל לדרך ללא מוצא לכן חשוב לשאול את המקומיים מה כיוון ההליכה לגוקיו. עד לקרחון אין שביל ברור וצריך לעקוב אחרי הרוג'ומים. גם על הקרחון אין שביל ברור ויש הרבה התפצלויות בשביל ורוג'ומים שמצביעים לכיוונים שונים. מרחוק כבר אפשר לראות את השביל שעולה מהקרחון ואם יש התלבטות לבחור בשביל שהולך לכיוונו. אחרי העלייה מהקרחון הליכה של כ-20 דקות עד לגוקיו. ההליכה לגוקיו קצרה וקלה לכן אפשר להמשיך באותו יום לאגמים, אנחנו החלטנו להישאר בכפר ולנוח.

לינה-Gokyo Lake Side לא שילמנו על החדר. מדד הדלבט- 450

 יום 11- Gokyo טיול לאגמים

הליכה של 50 דקות עד לאגם הרביעי במסלול ברור עם הרבה עליות וירידות מתונות (בניגוד למה שכתוב בספר: שעה וחצי הליכה). משם הליכה של עוד שעה וחצי עד לאגם החמישי. (למי שאין כוח/זמן להמשיך לאגם החמישי לדעתנו הוא לא יותר מרשים מהרביעי, עם זאת שניהם מאוד יפים ושווה להגיע לפחות לאחד מהם.) הדרך חזרה ארכה שעתיים.

 יום 12- Gokyo Ri - Macharmo

יצאנו ב- 7:00 לטפס ל-Gokyo Ri (אין למה לטפס בזריחה השמיים נקיים מעננים עד שעות הצהריים המוקדמות ובבוקר קפוא ויש רוח.) שעתיים של טיפוס. הנוף בפסגה מדהים ושווה את המאמץ: רואים את האגמים ונוף פנורמי של כל ההרים. הירידה ארכה 45 דקות.

לפני שיצאנו מגוקיו התקשרנו להזמין את הכרטיס חזרה לקטמנדו.

מגוקיו יש ירידה שבסופה עלייה קצרה ומגיעים לכפר מאוד קטן בלי גסט האוסים. 20 דקות אחריו נמצא Macharmo סה"כ שעתיים מגוקיו למצ'רמו.

לינה-Trekers Lodge 100 . נמצא בתחילת הכפר. הדלבט גדול טעים ומשביע. (לא היה צורך בריפיל!) בנוסף הם לא התקמצנו על החימום.
 

יום 13- Macharmo - Namche Bazar

אומנם זה נראה כמו סוף הטרק כיוון שחוזרים ללוקלה ויורדים בגובה אך אין לזלזל ביומיים האחרונים של הטרק. הם לא פחות מתישים כיוון שהולכים הרבה יותר שעות ביום והדרך מלאה בעליות וירידות.

חצי שעה של ירידה מתונה עד ל- Luza, משם שעה נוספת של הליכה על צלע ההר בירידה מתונה עד ל- Dole. מ-Dole מתחילה ירידה תלולה של כשעה, עם הרבה מדרגות עד ל- Phorste. מ- Phorste מתחילה עלייה תלולה (כ- 400 מטר טיפוס- פס נוסף.....) של כשעה ורבע עד ל- Mong La. (במפה מופיע כ- Mong ללא ציון הגובה ובמבט חטוף במפה לא שמים לב לעלייה התלולה בקווי הגובה)

ב- Mong יש מסעדות וגסט האוסים (כמובן שמאוד יקר: ספרייט- 300, סניקרס/מארס- 200) הגענו לפס ב-12:00 וכבר היה די מעונן. משם עוד שעתיים של ירידה (עם קצת עליות מתונות) לנאמצ'ה באזאר: אחרי הפס הולכים על צלע ההר עד שמגיעים לפיצול שבו צריך לפנות שמאלה לדרך עפר צדדית לכיוון Khumjung ולא להמשיך בדרך הראשית (אין שלט). אחרי הפנייה מתחברים לדרך ראשית ורחבה לכיוון נאמצ'ה. הגענו לנאמצ'ה לאחר 7.5 שעות (כולל שעה מנוחה ב- Mong).

לינה-Yak Hotel גסט האוס של אירופאים. 100 רופי לחדר קטן בעליית הגג עם תקרה משופעת שאי אפשר לעמוד בו ישר. שירותים מעולים, מים זורמים לראשונה אחרי הרבה ימים והרבה מים חמים במקלחת. מדד הדלבט- 450, מוזלי- 280, צ'אפטי אחד עם ריבה 190.

נאמצ'ה גדולה, צפופה ויקרה. יש שתי מאפיות (לטעמנו לא משהו בכלל) יקרות (רול קינמון 250 , חצי כיכר לחם 250) אך השוקולדים חוזרים למחיר סביר: מארס/סניקרס- 65

יום 14- Namche Bazar à Lukla

עד למונג'ו שעתיים של ירידה תלולה. משם עד ל- Ghat כשלוש שעות כשהדרך רצופה בעליות וירידות מתונות. מ- Ghat שעה ו-45 דקות של עלייה לכיוון לוקלה.

לינה-Namaste Lodge 100 רופי. מדד הדלבט- 300.
 

יום 15- Lukla - Katmandu

הטיסה הייתה אמורה לצאת ב- 9:00 והתבקשנו להגיע שעה לפני לשדה תעופה, אך כמובן שרק

ב-8:30 הגיע פקיד ששקל לנו את התיקים. כל הטיסות יוצאות באיחור בהתחלה נראה כמו בלאגן אחד גדול שבו אי אפשר לדעת מי עולה מתי אך יש שם גם קצת סדר: בחברת Agni Air מקבלים כרטיס עלייה למטוס כשלכל המראה יש צבע שונה וכתוב מספר, וכך כשמגיעים לשדה תעופה אפשר לדעת עוד כמה המראות צריך לחכות. הטיסה שלנו יצאה ב- 10:30. העלייה למטוס נעשית במהירות ומייד ממריאים. כדי לראות את רכס ההימלאיה כדאי לשבת בצד ימין, כמעט לאורך כל הטיסה רואים את ההרים.

מונית לטאמל- 200 רופי (היינו 4 וזה המחיר לכולם יחד) ב-pre-paid טענו שזה עולה 500 אז יצאנו לכיוון המגרש עם המוניות ושם עברנו כ-5 נהגים שצחקו עלינו כשאמרנו שאנחנו משלמים 200 עד שאחד הסכים למחיר ולקח אותנו.

גסטהאוס זול בקטמנדו-Om Hotel אחרי סוויסה ממשיכים על הכביש הראשי לכיוון בית חב"ד, בפנייה הראשונה פונים שמאלה (לכיוון חנות לציוד טיולים שנקראת Kalapatar (חנות זולה) ואח"כ שוב שמאלה בסמטה הראשונה. (השלט של הגסט האוס נמצא גבוה). שילמנו 300 לחדר זוגי (מחיר ממוצע בעונה: 600-700) עם שירותים ומקלחת בחדר, היו מים חמים בשפע (לפחות עד שעות הערב), החדר נראה סביר החיסרון היחיד זה מזרון דק וקשה. יש מרפסת נחמדה בגג של הגסט האוס.

לשם החישוב וההקבלה לש"ח: 100 רופי = 5 ש"ח

ציוד טיולים- גם בפוקרה וגם בקטמנדו יש הרבה חנויות זולות. עדיף לקנות בפוקרה כי שם יותר זול. שתי חנויות מומלצות בפוקרה: Adventure והחנות שצמודה למשרד של סוויסה.

כרטיסי טיסה- 225$ הזמנו דרך סוויסה (אפשר להזמין גם בסניף של פוקרה) הכי משתלם לשלם בדולרים (חוסך עמלה של כרטיס אשראי או עמלת המרה לרופי). כשקונים קובעים רק את התאריך יציאה , את החזרה משאירים פתוח. אנחנו התקשרנו מגוקיו לקבוע את התאריך חזרה. לא ענו במשרד אך לקסמן ענה מייד בפלאפון: 9851053115. המידע שצריך להיות לכם כשאתם מתקשרים זה רק מספר הכרטיס טיסה.

מיסי נמל- 200 רופי לאדם לכל כיוון.

מונית לשדה תעופה- 200-250. נסיעה של כחצי שעה תלוי בתנועה.

Permit- מוציאים בסוף הכפר Monjo. עולה 1000 רופי

Tims למי שיוצא עם פורטר 900 רופי (בצבע כחול), למי שיוצא בלי פורטר 1500 רופי (בצבע ירוק). אפשר להוציא אצל סוויסה ב- 900 רופי גם אם יוצאים בלי פורטר. (אל חשש לא ישאלו אתכם איפה הפורטר בנקודות רישום לאורך הדרך זה לא מעניין אותם).

אם לא מוציאים אצל סוויסה משלמים על ה- Tims יחד עם ה- Permit במונג'ו.

פורטר- 1000 רופי ליום. סוחב תיק של 15-20 קילו. מספיק לציוד של שני אנשים. אפשר גם שלושה אבל אז כל אחד סוחב יותר בעצמו. עדיף לשכור פורטר בלוקלה כי אם הוא בא איתכם מקטמנדו משלמים לו גם על הטיסה.

עלות לינה ואוכל- 1000 רופי לאדם ליום. נישנושים הבאנו מקטמנדו, וקנינו רק מעט בדרך, לא קנינו שתייה (קולה, בירה, מים) לא כולל מקלחות

התמקחות- תמיד להתמקח על מחיר החדר והמקלחת. אנחנו שילמנו כמעט בכל המקומות אך הייתה קבוצה של 4 ישראלים שאמרו שהם לא שילמו בשום מקום על החדר.

ארוחת צהריים- אם רוצים לחסוך בעלות של ארוחת הצהריים אפשר לקנות כיכרות לחם גדולים במאפיות 500 רופי (יש מאפיות בנאמצ'ה, טנגבוצ'ה, דינגבוצ'ה) פרוס יותר נוח אבל גם מתייבש ומתפורר יותר מהר. בנוסף קנינו חמאת בוטנים בקופסה גדולה בקטמנדו.

נישנושים- בטרק מאוד יקר: פרינגלס- 500, מרס-150-200, עוגיות 150-200. אנחנו קנינו קצת עוגיות, אנרג'י, פירות יבשים ואגוזים בקטמנדו.

עלות האוכל: דלבט: 350-600, פסטה/נודלס/תפוחי אדמה: 250-450, מוזלי/ דייסת קוואקר (poridge): 100-320, צ'אפטי (סוג של לאפה קטנה) 130-250 לאחד.

טלפון- בגוקיו התקשרנו מ- Gokyo Namaste Lodge 150 רופי לדקה.

נייר טואלט- 180-250 רופי לגליל. מספיק להביא 2 גלילים לאדם מקטמנדו ואם מדובר בגברים אפשר גם פחות (הוכח מדעית שנשים צורכות יותר).

טעינת בטריות- 300 רופי לשעה, יש מקומות שבהם ניתן לקנות בטריות. עדיף להביא בטריות ספייר.

לאוהבי התה- אפשר להביא קופסה עם תיונים ולהזמין רק מים חמים מוזיל בכשני ₪ כל כוס. (זה לא רעיון שלנו יש תיירים אחרים שעושים את זה בטרק...)

מים- לא צריך לסחוב יותר מ 1.5-2 ליטר לאדם. כל הדרך יש כפרים ומקומות למלא בהם מים וכמובן לטהר אותם.

מקלחות- יקרות 200-500 רופי למקלחת (כמו תמיד תלוי בגובה). ברוב המקומות מתקלחים ב- Hot Backet דלי של מים רותחים שמוהלים במים קרים.

סבון- מספיק לקחת בקבוק קטן של שמפו ולא לקחת סבון ומרכך.

ביגוד- אנחנו לבשנו את אותם מכנסיים כל הטרק (מכנסי ניילון), חשוב להביא ביגוד חם ושיהיה עבה: גטקס, חולצה טרמית, סווטשרט, מעיל (עדיף מעיל פוך ולא רק פליז דו צדדי בייחוד לסובלים מקור). חם-צוואר, כובע צמר, כפפות, גרבי טרקים עבות, מעיל ומכנסי גשם. הלכנו כמעט כל הזמן עם כפפות. גם משקפי שמש, קרם הגנה וכובע חשובים מאוד כי גם כשקר יש קרינה חזקה.

ציוד נוסף- פנס, שעון מעורר, מגבונים (ברוב הימים אין מים זורמים לשטיפת הידיים וגם כשיש הם קפואים), כדורים למניעת מחלת גבהים (מאוד עוזרים), כדורי טיהור מים (אפשר לקנות בקטמנדו). יש בקטמדו סופר-מרקטים גדולים ובתי מרקחת עם כל מה שצריך לטרקים.

מקלות הליכה- מומלץ מאוד גם למי שאף פעם לא טייל עם מקלות. זה עוזר מאוד בטיפוסים ובירידות התלולות. זוג מקלות עולה 550 רופי (25 ₪)

מפה- לקנות את המפה הגדולה (200 רופי) למרות שהיא נראית מסורבלת. מאוד עוזרת ויש בה פרוט של זמני ההליכה בצורה די מדוייקת (למי שהולך בקצב בינוני).

טיפוס לפסגות- (קלאפטאר / גוקיו ריי) אין למה לצאת בזריחה!!!! אל תאמינו לפורטרים ושאר מקומיים. בשעות האלו קפוא בחוץ, עדיין יש רוח וזה מקשה על העלייה. עד 11:30 -12:00 ולפעמים גם אחרי יש ראות טובה הטיפוס לפסגות אורך 2-3 שעות כך שאין מה לצאת לפני 7.

בכל מקרה כדאי לקחת את כל הביגוד החם כי בפסגה תמיד קפוא.

סנדלים- אפשר להביא קרוקס הרבה יותר קלות משורש. בערבים ממש קר אז אין הרבה זמן לאוורר את הרגליים בכל מקרה.

כסף- כדאי לבוא גם עם שטרות של כסף קטן ולא רק 1000 אך באף מקום לא נתקלנו בבעיה של עודף.

פתרונות לשעות הפנאי המרובות- הימים בטרק קצרים הגענו בסביבות 13:00-14:00 ברוב הימים ויש הרבה זמן להעביר, אנחנו לא הבאנו ספרים כי סחבנו את הציוד בעצמנו אבל קלפים הם פתרון נהדר.