בהחלטה של רגע לאחר קריאת מספר פוסטים וכתבות באינטרנט הוחלט ברוב קולות שהפעם לא משכירים רכב לחופשה זוגית בשוויץ (הילדים כבר בצבא), הפעם הולכים על כרטיס חופשי/שבועי של רכבות swiss pass train.
הכרטיס לא זול. עלות לזוג ל 8 ימים כ 750 פרנק שוויצרי. מצד שני, אין צורך לדאוג לחניה, ניווטים ב waze או מפות, לא נדרש למלא דלק ואפשר להיות בתנועה ללא הגבלה ולהגיע לכל מקום...
הרכבות בשוויץ תענוג. מפוארות, שקטות, נקיות, אין שיחות סלולריות או צעקות, והכי חשוב יוצאות ומגיעות בזמן. שעה זו שעה ואם רשום שהרכבת יוצאת בשבע ושבע דקות. הרכבת תצא באותה דקה בדיוק. זו שוויץ…..
הכרטיס של swiss pass train לא כולל רק נסיעות ברכבת ואוטובוסים אלא גם כניסה לאתרים/רכבות ורכבלים כמו בהר ריגי ועשרות מוזאונים, כלומר כמעט “הכל כלול”. באתרי טבע נוספים יש הנחה של 50% על רכבלים ורכבות שיניים.
לינה – לאחר סקירת אתרי מלונות שונים, החלטנו ללכת על טיול כוכב, כאשר מקום הלינה נקבע בעיירה HORW פרבר של העיירה לוצרן במלון בשם Felmis. המלון מומלץ מאוד. ראשית קו אוטובוס ממוקם ביציאה מהמלון במרחק 17 דקות מתחנה מרכזית בלוצרן (על חשבון הכרטיס). קרוב יחסית ל 3 אטרקציות ההרים בסביבה פילאטוס, טיטיליס וריגי. ארוחת בוקר שוויצרית כלולה במחיר הלינה (עם מבחר של גבינות צהובות...) החדרים משופצים וכוללים מזגן וערכות קפה. מה צריך יותר מזה…
יש מקום לישון ויש תחבורה זמינה עכשיו הכל מוכן לחרוש את שוויץ….
מה עשינו:
יום ראשון שבו הגענו בצהרים לציריך בטיסה מתל אביב – סיור רגלי בלוצרן. עיר יפיפיה. 2 הגשרים העתיקים. טיול על חומה מימי הביניים. פסל האריה העצוב החצוב בסלע. טיילת לאורך האגם בצד בתי המלון המפוארים של העיר. מימין לשער התחנה המרכזית רחבת דשא על שפת האגם שאליה מגיעים המקומיים לתצפית על האגם. וגם כדי לרקוד על רחבה מאולתרת ריקודי סלסה. הצעירים מביאים take away של אוכל מהמזרח והאוירה מצוינת.
אם רוצים לחסוך ולא לאכול אוכל שוויצרי יקר במסעדה בלוצרן (40 פרנק למנה עיקרית) יש מבחר של מסעדות אורינטליות מהמזרח במחיר שווה לכל נפש. אפשר להפעיל אפליקציה מקומית כדי לאתר את אותם מסעדות ולראות המלצות לפני שנכנסים (טריפ אדויזור)
יום שני – הר ריגי
יוצאים מתחנה המרכזית של לוצרן מהמזח ביציאה לשייט לעיירה Vitznau לשייט של 50 דקות ומשם ברכבת גלגלי שיניים היסטורית לפסגת הר ריגי בנסיעה של עוד 50 דקות. סיבוב על הפסגה עם נוף מרהיב ולנו היה מזל באותו יום. הראות הייתה מצוינת ויש נוף מרהיב.
מהפסגה עשינו מסלול רגלי למטה לאחת מתחנות הרכבת שעברנו בדרך. המסלולים מ 45 דקות ויותר בשבילים מסודרים שבדרך מלווים אותנו צלילי פעמונים. לכל הפרות בטבע שמסתובבות בדרך פעמוני צוואר והצלילים שהם משמיעים יחודיים. לא תצאו כאלו צילים הצדינה אחרת….
אפשר לעלות שוב על הרכבת שיורדת למטה, או להגיע לתחנה של הרכבל Rigi Kaltbad ומשם למטה ובחזרה למעבורת לשייט.
אנחנו בחרנו לרדת בקו הרכבת השני לעיירה Arth-Goldau בדרך נופית אחרת ומשם תופסים רכבת מהירה ללוצרן.
כל עלויות התחבורה באותו יום כולל הרכבל ורכבת השיניים כלולות בכרטיס swiss pass train ללא תשלום נוסף. רק צריך לבחור יום בהיר ללא עננים או גשם עם ראות טובה. חוזרים אחר הצהרים ללוצרן ויש עוד זמן לטיול רגלי בעיר היפה.
יום שלישי – אינטרלאקן ועמק 72 המפלים לאוטרברונן (Lauterbrunnen)
הגענו לאינרלאקן מלוצרן ברכבת פנורמית . הנוף מדהים. נסיעה יחסית איטית של שעתיים (ברכב אותה נסיעה לוקחת שעה). באינטרלאקן לא התעכבנו והמשכנו ברכבת לעיירה לאוטרברונן .
העיירה שוכנת בגיא בין 2 הרים שלאורכם עשרות מפלים מסוגים שונים. אפשר לעלות ברכבל לפסגת אחת ההרים ומשם ברכבת על הצוק, או לחזור בצניחה. כל אחד והעדפותיו. אנחנו בחרנו בדרך השמרנית של מסלול רגלי שלוקח שעה עד שעתיים לאורך הגיא תוך עצירה במפלים השונים. בסיום השביל הפתעה מרשימה. מפלי טרומבלך (Trummelbach ). מפלים אדירים מאחורי הסלעים שמקורם בקרחונים. הצפיה במפלים כרוכה בעליה במדרגות משופעות בתוך הסלעים שמסביב מים זורמים בשטף אדיר. המקום המרשים ביותר בטיול.
את הדרך חזרה עשינו באוטובוס ללאוטרברונן ומשם ברכבת בחזרה לאינטרלאקן.
כאן התאכזבנו. אינטרלאקן משעממת. רחוב ראשי מסחרי אחד ואין מה לעשות בו . אין נהר, אין גשרים, אין מבנים מעניינים. בדיעבד הינהו צריכים להשאר עוד בלאוטרברונן ולא למהר לחזור לאינטרלאקן.
חזרנו ללוצרן באותה רכבת. שוב נסיעה של שעתיים ברכבת איטית יחסית
יום רביעי – מפלי הריין וציריך
התחלנו את הבוקר בנסיעה ברכבת לציריך ומשם ברכבת ישירות לעיירה שפהאוזן שממנה מגיעים למפלי הריין. הדרך למפלים באוטובוס שמוריד אותך באמצע עיירה (שיקולי מסחריות?) שממנה צועדים ברגל מחפשים את הכניסה לאתר של מפלי הריין. יש לשים לב לדגש הבא. השלטים כנראה משיקולי מסחריות מצביעים על מסעדה שנמצאת מול המפלים ומרוחקת מהם. יש להגיע לגשר שמעל הריין לתצפית על המפלים ולמרכז מבקרים שממנו ניתן לרדת במדרגות ולהציץ במפלים שקרובים אליך מאוד. נראה מיותר לצאת בשייט בסירה מול הזרם.
שרוצים לחזור מגלים הפתעה. יש רכבת ישירה מכניסה למפלי הריין ישירות לעיירה שפהאוזן. נסיעה באותה רכבת גם למפלים יכלה לחסוך הרבה זמן ולחסוך ירידה בעיירה. המידע על הרכבת הישירה למפלי הריין לא הופיע באף ספר תיירות. אפשר לסייר קצת בעיירה אבל לצערינו לא מצאנו אף מסעדה שהיתה פתוחה לארוחת צהרים (אלא רק לגלידה ועוגה) בשעות הצהרים ולכן אכלנו שוב מחוסר ברירה במקדונלד (בכל רחוב מרכזי ובכל עיר גדולה וקטנה בשוויץ תמצאו מקדולנד- האימפריה בשיאה)
חזרנו ברכבת לציריך והגענו בסביבות 3-4 . העיר מרשימה. רחובות עתיקים, כנסיות, קתדרלות, נהר, גשרים. מצאנו מסעדה לא רעה וזכינו לאכול פונדו וקטלט במסעדה לא יקרה ליד הנהר ויש לא מעט מסעדות בציריך עם אוכל שוויצרי מסורתי. שם המסעדה אדלר.
חזרנו ללוצרן בשעה מאוחרת עייפים ושבעים…
יום חמישי – ברן
יצאנו בבוקר ברכבת לברן ומשם ברכבת לעיירה ההיסטורית מורטן במרחק 40 דקות נסיעה. העירה כוללת איזור היסטורי וחומה שנשתמרה מימי הביניים שאפשר ללכת עליה לסיור קצר.
העברנו בעיירה ההיסטורית מספר שעות בטיול רגלי וחזרנו לברן.
גם ברן מצטרפת לרשימה המכובדת של הערים היפות של שוויץ. מהתחנה המרכזית הולכים לאורך הרחוב הראשי, עוברים ליד המזרקות ההיסטוריות והשעון העתיק שמתעורר לחיים כל שעה.
לאחר הליכה קצרה עצרנו במוזיאון איינשטין. דירתו הצנועה של הגאון היהודי ששינה את פני הפיסיקה המודרנית. מדהים כיצד הדירה והמוזיאון הצנוע מושך כל כך הרבה מבקרים ולא מעט תיירים ממזרח אסיה שבאים לשמוע על חייו. הנקודה הישראלית מוזכרת במוזיאון. ההצעה להיות נשיא מדינת ישראל ומסע התרומות של אינשטין לטובת אוניברסיטת ירושלים.
משם אנחנו ממשיכים לאתר חובה. מכלאת הדובים ליד גשר הכניסה לעיר העתיקה. אפשר לטייל מסביב ולהתרשם מהפיתוח הסביבתי שנבנה לרווחת הדובים סמלי העיר.
בחזרה לתחנה המרכזית יש לא מעט מסעדות טובות במחירים סבירים ברחוב שמאחורי הרחוב הראשי. אנחנו עצרנו במסעדה איטלקית מצויינת שהבעיה העיקרית שלה היתה השרות האיטי (מלצרית אחת על 12 שולחנות) שכמעט וגרמה לנו לאחר את הרכבת בחזרה ללוצרן
יום ששי – באזל
התכנון המקורי היה לעלות לפילאתוס מרחק של מספר תחנות אוטובוס מהמלון, אבל השמים היו אפורים, ירד גשם והטמפרטורה בראש ההר ירדה ל 4 מעלות ואז החלטנו לוותר לטובת יעד אחר.
בחרנו בעיר באזל. נסיעה ברכבת של שעה בנופים שונים מאשר בנסיעות קודמות. יורדים בתחנה הרכבת המרכזית, מחפשים את מודיעין התיירים. העובד שם מזהה שאנחנו ישראלים ומסמן לנו על המפה את המלון של “הרצל” ואת הקזינו המקומי בו התכנס הקונגרס הציוני הראשון.
מאחר ותחנות הרכת בשוויץ היסטוריות ונבנו שעדיין רוב התחבורה התבססה על רכבות וסוסים לפני עידן הרכבים, הם ממוקמות במרכזי הערים. במרחק הליכה קצרה מגיעים לנהר הריין ולעיר העתיקה. גם באזל כמו קודמותיה יפה מאוד, נקיה ומאוד נעים לטייל בו.
הגענו למלון “שלושת המלכים” בו צולמה תמונתו המפורסמת של הרצל. השוער בכניסה צוחק שאנחנו שואלים אותו לגבי הרצל. הוא אומר שבכל שעה ובכל יום שהוא עובד מגיעים לכאן ישראלים ושואלים את אותה שאלה. הוא מכניס אותנו בשקט לצד האחורי של המלון מאחורי הלובי המפואר ואז אנחנו עומדים במרפסת המפורסמת ומצלמים את הנוף והגשר של באזל כמו בספרי ההיסטוריה.
לאחר מכן ממשיכים ברחובות היפים של העיר ככר העיריה הישנה עם הבנין המצועצע, ככר השוק.
החלטנו לעצור לביקור במוזיאון הצעצועים וטדי בר. מספר קומות מושקעות. להפתעתינו לא נגבה מאיתנו . מחיר המוזיאון כלול ב swisscard.
חזרנו בחזרה בשעות הערב והתחלנו בהתארגנות לקראת החזרה הביתה.
מספר טיפים לסיכום:
שוויץ היא מדינה יקרה ופחות מתאימה למשפחות עם ילדים קטנים שמחפשים פארקי שעשועים ואטרקציות. היא מתאימה למי שאוהב ללכת ברגל, לראות נופים ולהנות מהטבע וערים יפות. הכרטיס של swiss card משתלם ביותר. מעבר לכרטיס הנסיעה השבועי, אוכל ולינה (בהתאם לתקציב והעדפות של כל אחד) כמעט ולא הוצאנו כסף בנושאים אחרים כגון כניסה לאתרים.
בכל תחנת רכבת בשוויץ יש עמדת מודיעין. כדאי לעבור שם שמגיעים ולקבל מהם מפה המלצות למסלול רגלי ואתרים מעניינים (הם גם מעדכנים על אתרים בשיפוצים או סגורים).
חשוב לתכנן את ימי הטיול מול תחזית מזג האוויר. אין טעם לטפס להר שיורד גשם או אין ראות.
לוצרן היא מקום מצויין ללינה ומתאימה לטיולי כוכב. המרחקים משוויץ אינם גדולים מעיר לעיר ואפשר להספיק לא מעט בנסיעה יומית לאתרים שונים.
נסיעה נעימה
