אורי ונטלי

Paris (403).JPG


מסלול זה הינו המשכו של ירח הדבש שלנו, שהתחיל בחמישה וחצי ימים בלונדון. על כן, מספור הימים הינו בהמשך ישיר.
 החלק הראשון מתואר במאמר "לונדון כן מחכה לנו".

יום 6 

 אחרי קצת יותר משעתיים נסיעה ב- Eurostar פגשנו ארץ, אנשים ושפה חדשים. אחרי הנסיעה והתארגנות קצרה בדירה ששכרנו, יצאנו לטיול לפנות ערב בשער הניצחון ובשדרות שאנז אליזה. האווירה הרומנטית בשני אתרים אלו עוצרת נשימה, ומעבר לנשנושים וקניות, פשוט פסענו לאורך השדרה יד ביד, נהנים מהרומנטיקה של עיר האורות...

יום 7

 מזג האוויר החורפי ליווה אותנו מלונדון ועד לפריז, ואת היום הראשון שלנו בפריז התחלנו בהליכה תחת מטרייה לעבר מגדל אייפל. בדרך עצרנו ליד גשר Ponte de l'Alma ובו אנדרטת להבת החירות, שמזוהה כאנדרטה הלא רשמית של הנסיכה דיאנה, למרות שנבנתה שנים לפני מותה, מאחר ונמצאת סמוך למקום התאונה הטרגית בה נהרגה.
גני שאן דה מארס הם גנים ירוקים ויפים המובילים אל מגדל אייפל ובקצה השני שלהם נמצא קיר השלום, בו כתובה המילה "שלום" ב-49 שפות שונות (כן, גם עברית). הקיר באופן אירוני מעט, עבר השחתה וונדליזם לאורך השנים (כפי הנראה על ידי תנועות ימניות קיצוניות), אולם הוא עדיין מרשים. מגדל אייפל הנשקף מבעד לקיר זכוכית זה יוצר מראה מיוחד.
המשכנו למגדל אייפל עצמו, אולי הסמל המזוהה ביותר עם פריז. על מנת לחסוך את התור הזמנו כרטיסים דרך האינטרנט עוד מהארץ, החלטה שהתבררה כמאוד נכונה. העלייה לקומה השלישית והאחרונה חוויתית אולם התצפית ממנה פחות טובה מאשר בקומה הנמוכה יותר, במיוחד ביום חורפי או ערפילי.
את המחצית השנייה של היום הקדשנו לרובע המונמרטר, אולי הרובע האמנותי והרומנטי יותר בעיר.
 עם ההגעה לרובע דרך תחנת המטרו Abbesses נתקלים בקיר האהבה – קיר גדול עליו כתוב "אני אוהב/ת אותך" ב-250 שפות שונות (ושוב, עברית היא אחת השפות האלו...).
 ארוחת צהריים אכלנו במסעדה מקסימה בשם Le Poulbot, מסעדה ביתי שמנוהלת על ידי בבושקה צרפתייה מסורתית, עם אוכל ביתי וטעים.
המשכנו אל הסמל של רובע המונמרטר – בזיליקת "הלב הקדוש" היפה עם התצפית היפה עוד יותר על פריז. ניתן להתנייד אל הגבעה או לרדת ממנה באמצעות רכבל, או לעלות מספר לא מבוטל של מדרגות.
 רובע המונמרטר ידוע גם בגבעת האמנים שבו, וכיף להסתובב בין עשרות אמנם, ציורים וצלילים כיפיים.
 לפנות ערב ירדנו למרגלות המונמרטר וביקרנו בחנות השוקולד של מדאם שוקולד, דניס אסאבו, A L'Etoile d'Or, חנות שכבר 40 שנה מוכרת את מיטב השוקולד והמתוקים תוצרת צרפת. לא זול בכלל, אבל המטעמים הינם תענוג והשיחה עם דניס המקסימה (שאיננה דוברת אנגלית, ומצליחה לתקשר עם הלקוחות למרות זאת) הינה חוויה נהדרת.
 לא לשכוח בסוף הטיול במונמרטר לעבור ליד המולין רוז', הקברט המפורסם בפריז....

Paris (51).JPG




יום 8 

יום שכולו טירוף חושים - יורודיסני! הזמנו בזכות טיפים מנצחים מאתר זה כרטיסים משולבים לשני הפארקים (דיסנילנד עצמו וה- Studios), דרך אתר FNAC, במחיר מצחיק (חצי מהמחיר בקופות הפארק).
מכיוון שהיינו בתקופה שאינה שיא העונה התיירותית, התורים היו לטובתנו, לא נזקקנו לכרטיסי FastPass, שבדרך כלל מאוד מקצרים את התורים. הספקנו את כל המתקנים שרצינו ומעבר, בשני הפארקים, הצטלמנו עם הרבה דמויות ונהננו מהמופעים. מעבר לרכבות ההרים המפורסמות והותיקות בפארק (Big Thunder Mountain, Space Mountain, אינדיאנה ג'ונס), לא לוותר על המתקנים המרהיבים של It's A Small World, שודדי הקריביים, ו- Buzz Lightyear. בפארק ה- Studios קיימים שני מתקנים מטורפים עיקריים – רכבת שנבנתה בשיתוף עם להקת אירוסמית וכוללת נסיעה פרועה בתוך אולם המעניק תחושה של הופעה חיה – תאורה מיוחדת ומוזיקת רוק משובחת של הלהקה, עם כמה סיבובים ופניות שיהפכו לכם את הבטן. המתקן השני הוא המפחיד ביותר שידענו מימינו (ואני למודת רכבות הרים, כולל הרכבות הגדולות באירופה), זהו מתקן ה- "Tower of Terror", שבו אתם יושבים במעלית מתרסקת, כשכל מה שמפריד ביניכם לבין העולם הבא הוא חגורת בטיחות. אגב, זהו המתקן לו היה התור הכי ארוך בו נתקלנו ביום זה.
המצעד בצהריים כייפי ושמח, והמצעד המואר בערב עוד יותר מדהים ביופיו וכולל פירוטכניקה בלתי נתפסת.
 אין לוותר על היום השמח הזה שמאפשר להשתולל ולהנות כמו ילדים...


Paris (115).JPG

Paris (150).JPG


יום 9

כשכל הגוף כואב ומותש מרכבות ההרים של אתמול, פתחנו את בוקר יום 9 בביקור בכנסייה המפורסמת של נוטרדאם. הארכיטקטורה והרוזטות מאוד מרשימה. אנחנו ויתרנו על עלייה רגלית למגדל הפעמונים (אנחנו לא צריכים הוכחות שקווזימודו שם), אבל האופציה בהחלט קיימת.
לא רחוק מהכנסייה קיים אי קטן בתוך נהר הסיין ובהמשך קיים גם גשר שבוהק למרחוק – "גשר האוהבים" (או גשר האמנויות, Pont Marie) – גשר רומנטי מאוד שעל גדרותיו מחוברים עשרות אלפי מנעולים של זוגות אוהבים שביקרו במקום. כיף להסתובב בין המנעולים ולגלות מנעולים ממש מקוריים (אזיקי פרווה, מנעולי וינטג', מנעולי אופניים). עדיף להצטייד במנעול מהבית ולכתוב/לחרוט עליו את שמותיכם ואת התאריך. בכל מיני דוכנים על גדות הסיין מוכרים מנעולים פשוטים במחירים מופקעים.
 ארוחת צהריים אכלנו במסעדה מקורית ומדהימה בשם "Le Suffle", שנמצאת לא רחוק ממוזיאון הלובר. המסעדה כולה על טהרת הסופלה – מנות ראשונות, עיקריות ואחרונות על בסיס בצק מוקצף של סופלה, כמו סופלה רוקפור, פטריות, ברוקולי וכו'. אחת המסעדות המופלאות שאכלנו בהן בחיינו, ואחר כך גילינו שהיא מומלצת על ידי מדריכי מישליין.
 המשכנו לכנסיית מדלן המרשימה, ולידה מתחבא בוטיק Maille של חרדל צרפתי ועוד רטבים שונים. בהחלט חרדל נפלא ומזכרת טעימה הביתה. המשכנו לכיכר הקונקורד, שבמרכזה עומד אובליסק מצרי עתיק. בעבר הייתה זו כיכר המהפכה בה נערפו ראשים, ביניהם של מארי אנטואנט.
המשכנו את היום בסיור במוזיאון ה- Orangerie, מוזיאון קטן ואינטימי שגולת הכותרת בו היא חבצלות המים של מונה, אך גם יצירות של מודיליאני, פיקאסו ורנואר. לאחר מכן התרעננו בגני טווילרי, הגנים העתיקים בפריז וגם הרומנטיים ביותר בהם. בגנים יש נקודה מסומנת בה יש תצפית מיוחדת, ממנה נראה כי הקונקורד נמצא "בתוך" שער הנצחון (שער הנצחון הינו בקצה הרחוק של שדרות השאנז אליזה, ואילו הקונקורד בקצה הקרוב של השדרה). .
בחרנו להגיע למוזיאון הלובר בשעות הערב הפחות עמוסות, ביום בו הוא פתוח עד מאוחר. מדובר במוזיאון ענק בו צריך לכתת רגליים מרחקים גדולים מאוד, אז מומלץ גם כאן, לבוא מוכנים עם תוכנית באיזה יצירות להתמקד. כמובן שהמונה-ליזה תהיה אחת מהן, אך היצירה הזו עמוסה במבקרים וממש קשה להתקרב. שווה לבקר גם בפירמידות החיצוניות של הלובר וגם במתחם ה"קרוסל דו לובר" שבו חנויות בוטיק מפורסמות.


Paris (268).JPG

Paris (297).JPG


יום 10

בהמשך למוזיאונים שביקרנו בהם ביום הקודם, את היום הנוכחי פתחנו במוזיאון ד'אורסיי, מוזיאון מודרני יותר, שלטעמנו הוא גם המוזיאון בו נהננו ביותר. מתחם המוזיאון הוא תחנת רכבת לא פעילה. המוזיאון מכיל יצירות מפורסמות של רנואר, מונה, דגה, ואן גוך ועוד...
המשכנו למוזיאון רודן, של הפסל הצרפתי אוגוסט רודן, בו גם גן ירוק של פסלים רבים. הפסלים מאוד מרשימים, ביניהם של האדם החושב ופסל הנשיקה.
 לאחר הפסקת צהריים נסענו לאזור מרכז פומפידו, ושם ביקרנו במוזיאון הבובות, מוזיאון קטן של בובות עתיקות ומודרניות, כיף גדול לכל מי שרוצה להיזכר בבובות מהילדות. בקרבת מקום נמצא גם גן ציבורי נחמד על שם אנה פרנק.
לפנות ערב ביקרנו שוב בשדרות השאנז אליזה וסמוך לשעה שמונה נסענו לארמון טרוקדרו, ממנו נשקף מגדל אייפל במלוא הדרו. בכל שעה עגולה המגדל מואר באלפי נורות מהבהבות למשך מספר דקות. מחזה מרהיב.

Paris (366).JPG

Paris (372).JPG


יום 11

ביום זה נסענו מחוץ לפריז באמצעות רכבת ה-RER לארמון וורסאי. את ההזמנה לסיור הזמנו עוד בארץ (כך שנבטיח מקום בסיור מוקדם), כאשר הוא כלל הדרכה גם בחלקים שאינם פתוחים לקהל הרחב, כמו חדרי השינה, הקפלה (הכוללת כיתובים בעברית) ועוד. הסיור במוזיאון היה מרשים, במיוחד אולם המראות המרהיב.
גני ורסאי עם שלל המזרקות גם כן מאוד מרשימות, אמנם אנחנו ביקרנו בהן ביום די חורפי. בניגוד למחשבה, המזרקות, מלבד אחת (מזרקת המראה) אינן מוזיקליות. מדובר במוזיקה ובמזרקות שפועלות בנפרד. עדיין מחזה נחמד.
 לפנות ערב חזרנו לפריז לבקר בפסטיבל היין השנתי שנערך באותם הימים, למרגלות כנסיית "הלב הקדוש" בגבעת המונמרטר. פסטיבל כייפי מאוד בו טעמנו הרבה יין ומשקאות אלכוהוליים אחרים, גבינות צרפתיות ומאכלים שונים. היו שם גם דוכנים רבים של קרפים, צדפות וכו'. מעבר לכך היו גם אמני רחוב שונים, והיה לנו כיף מאוד לבלות את אחה"צ האחרון שלנו בפריז הקסומה בפסטיבל זה.


Paris (448).JPG

Paris (459).JPG


יום 12

 היום האחרון שלנו בפריז היה גם היום הראשון של שבוע האוכל בפריז, ולכבוד זאת נערכו אירועים רבים בעיר לציון האירוע. עוד בארץ גילינו (די במקרה) כי הקורדון בלו, בית הספר לבישול המפורסם בעולם, פותח את שיעורי הבישול שנערכים עבור סטודנטים בבית הספר, לקהל הרחב – ללא תשלום (במקום מחירה הרגיל של חוויה זו, כ-50 יורו לאדם). מיהרנו להרשם עוד בארץ וזכינו לשבת כסטודנטים מן המניין בכיתה בה הדגים מאסטר-שף צרפתי בישול מרהיב של מאכלים מופלאים, נתן טיפים והסברים מפורטים, ואף טעמנו ונהנינו מכל ביס! פגשנו סטודנטים מכל העולם והייתה זו אחת החוויות המיוחדות ביותר בכל הטיול.
משם המשכנו לבקר בבית הקברות Pere Lachaise, בית קברות עתיק שפעיל עדיין, ובו קבורים מפורסמים רבים. רצוי להתכונן מראש לבית קברות זה, ממש כמו להליכה במוזיאון, מאחר והוא די מסובך בניווט. אנחנו הדפסנו מפה שהבאנו איתנו וסימנו על גביה קברים שהיינו מעוניינים לפקוד. בין הקברים המפורסמים ניתן למצוא את קברם של שופן, ג'ים מוריסון, אדית פיאף, מודיליאני ואוסקר ווילד. סביב חלק מהקברים מעריצים רבים השאירו את חותמם – כתובות גרפיטי סביב קברו של ג'ים מוריסון, נשיקות ומחוות אחרות סביב קברו של אוסקר ווילד ושאר סימנים אחרים.
המשכנו להפסקת אוכל בעוד מוסד פריזאי ידוע – קפה אנג'לינה שידוע בזכות השוקו והקינוחים שלו, ותמיד קיים תור ארוך בכניסה.
 אחרי סיור אחרון בשדרות השאנז אליזה ומבט אחרון אל שער הניצחון האהוב, ארזנו מזוודותינו ונסענו לשדה התעופה שארל דה-גול. עמוסי חוויות עלינו על מטוס חזרה לארץ. אל תדאגו, תמיד תהיה לנו פריז...


Paris (480).JPG
Paris (500).JPG