איסלנד למיטיבי לכת - חלק ג' (הפיורדים והמערב)

יולי 2017

זהו המשך ישיר של הפוסט חלק ב'

מתחילים את השליש האחרון של הטיול, הפיורדים המערביים. זהו החלק בטיול שהיה קשה ביותר למצוא לגביו פרטים כי הוא פחות מתויר ומתועד. עם הגעה לפיורדים מסתמן שאפשר להקדיש טיול שלם רק שם. איך מתארים את הפיורדים? זה כאילו מישהו החליט שנוסף על כל הנוף הקיים צריך להוסיף נוף אלפיני ולחבר לו חופים צהובים שחורים ולבנים. הטיול בפיורדים מזמן שעות נסיעה ארוכות ממקום למקום, אבל כל רכס או פיורד שעוקפים כאילו מתחרה עם הקודם. לא יודעת איך אין עדיין טרקים מוסדרים שחורשים את הפיורדים – המקום הזה לא מפסיק להפתיע.

לחלק המזרחי העליון של הפיורדים לא הגענו – יש שם שמורת קרחון גדולה נוספת (לא הצלחנו למצוא מידע על טיולים שם שאינם מאורגנים) וכל החלק הצפוני שייך לשמורת Hornstrandir אליה מגיעים עם מעבורת ולוגיסטיקה סבוכה קצת (שמורה פראית לגמרי).

יום 12 – מגיעים לפיורדים וÍsafjörður

1. התעוררנו בHvammstangi והתכוננו לנסיעה של 4.5 שעות לעבר Ísafjörður. הנסיעה היתה יפה וסיפקה לא מעט אטרקציות בפני עצמה. אחרי שעתיים וחצי בערך עצרנו ליד מלון Reykjanes שנראה די מוזנח וקיבל סה”כ ביקורות די שליליות. הסיבה לעצירה היתה מחשבה לתדלק, אבל גילינו שמחוץ למלון יש בריכה בנויה חמה (גיאותרמית) גדולה מאוד שצופה לים. הם אמנם חסמו קצת את הנוף עם בטון (אני מניחה נגד הרוח) אבל ניצלנו את זה לעצירה מרעננת מאוד (700 ISK כניסה, תשלום במלון).
2. המשכנו בנסיעה ואף עצרנו ליד מושבת כלבי ים (היה פשוט תמרור עם ציור של כלב ים). אליהם הצלחנו להתקרב קצת יותר. לעת ערב הגענו לבירת הפיורדים וÍsafjörður . מרכז המבקרים נסגר מוקדם והמשרד בקמפינג לא ידע לספר לנו הרבה על טיולים באזור אז הסתפקנו בארוחת ערב דשנה באתר קמפינג מוצלח מחוץ לעיר. מעל הקמפינג היה טיפוסון של 200 מטר לצד מפל שמאפשר תצפית על העיר והעמק וסיפק לנו סוף יום רגוע ומוצלח.

יום 13 – טיול, כפר דיג ומפל אדיר

1. התעוררנו ופנינו למרכז המטיילים שם קיבלנו קצת המלצות ומפה מצוירת של האזור ומסלולים קיימים. על אף שהמסלולים מצוירים במפה כמעט כולם לא מסומנים בשטח ולרוב אפילו לא מכילים שביל הליכה. דהיינו, המלצות לאיפה כדאי להסתובב בטבע. בחרנו מסלולון חד כיווני של 2 ק”מ טיפוס לצוק מעל הפיורד שנראה שיספק תצפית יפה (Kubbi). המסלול הסתבר כמסובך יותר משחשבנו כיוון שאין שביל הטיפוס הוא בשיפוע די רציני ויש לעשותו בזהירות דרך עשבים גבוהים והרבה אבנים ובקצב איטי. הגענו לנקודת תצפית יפה אך לא לפסגה המסומנת במסלול. בסוף הירידה לצערי נקעתי את הקרסול בצורה רצינית וזה תקע פנצ'ר רציני בתוכנית לעשות מסלולי הליכה נוספים באזור.
2. אחרי מנוחה קלה באוטו והבנה שמדובר בנקע ולא בשבר החלטנו שלא צריך טיפול רפואי מיידי והחלטנו להמשיך את היום בצורה קגועה. נסענו לכפר הדייג Þingeyri שגם ממנו נראה שיוצאים מסלולי הליכה מסומנים יותר ומסומנים פחות (גם פה מרכז המבקרים מספק מפה מאוירת). החלטנו לשבת בבית קפה להנות ממרק בטטה וקפה חם ולהמשיך בדרכנו.
3. אז נסענו למפל Dynjandi , המפל היחידי שנתקלנו בו שלא נגמר בfoss (שזה מפל). את המפל רואים במרחק קילומטרים כבר מהכביש בשל היותו כל כך רחב והוא ללא ספק פנינת הפיורדים. הוא יושב במרכז פיורד כך שכל הנוף מסביבו מקשט אותו באווירה מדהימה והיה שווה לצלוע את כל הדרך למעלה אליו (רבע שעה כולל צליעה) ולעמוד מתחת לפלא הזה.

כשהצלחנו להתנתק נסענו לאתר הקמפינג Talknafjördur שם נרגענו בבריכה המקומית והלכנו לישון (שמסתבר שזה לא טוב לנקע בקרסול, אז אל תעשו את זה).

יום 14 – מפלצות ים, פאפינים והרבה נסיעה

1. חזרנו מעט על עקבותינו (חצי שעה נסיעה אחורה) ונסענו למוזיאון מפלצות הים בBíldudalur כי כבר מהארץ הרעיון נשמע לנו חביב. המוזיאון קטן ומקפיד על אווירה מפלצתית ונחמדה. הוא בעיקר לוקח את עצמו מאוד ברצינות ומלא בעדויות, תמונות וסיפורים שמוכיחים שאכן יש מפלצות באיסלנד. המיצג הוא גם סרטונים, גם הקלטות וגם כמה מיצגים אינטראקטיבים נחמדים והיה מגניב (1000 ISK למבוגר). לאחר המוזיאון נשארנו בעיר לנקינקיות גלידה וקפה אל מול הים.
2. לאחר שעתיים נסיעה בערך הגענו לצוקי Látrabjarg שהם הנקודה המערבית ביותר באיסלנד ואירופה כולה וגם מספקי כמקום קינון למיליוני פאפינים. גילינו שתחילת אוגוסט זה כבר לגמרי סוף העונה והפאפינים כבר עזבו אבל הצלחנו לתפוס יחידי סגולה במצלמה בכל זאת. הרוח במקום אגב חזקה מ-א-ו-ד. בדרך לשם גם ראינו חופים יפים שלא היו מביישים את תאילנד (רק עם רוח וקר שם).
3. את שאר היום בילינו בנסיעה של כמעט 4 שעות כדי לבלות את מחר בחצי האי סנפלסנס. נפרדנו מהפיורדים היפים בעצב ותחושה שצריך לחזור.

את הלילה בילינו באתר הקמפינג Laugar í Sælingsdal שגם שם רדפו אותנו רוחות קשות מאוד אבל היה מעיין קטן בצורת ג'קוזי בחינם באתר עצמו.

יום 15 – חצי האי Snaefellsnes

1. הרוח לא נחלשה בבוקר וישר ברחנו לGrundarfjörður, עירה שבשבוע האחרון של יולי פוצחת בפסטיבל צבעים בה כל חלק של העיר תולה שלטים ומדבקות צבעוניים בצבע שלו. עצרנו לארוחת בוקר והמשכנו לאטרקציה הקרובה מפל Kirkjufellsfoss הצמוד להר החרוט שמופיע באינסוף סרטים וכמובן במשחקי הכס.
2. נכנסנו אל שמורת Snæfellsjökull, שנמצאת בשפיץ של חצי האי והיא סוג של מיני-איסלנד – מכילה את הנופים והתופעות שרואים בשאר האי אבל בכמה קילמוטרים מרוכזים. טיפסנו על הר הגעש לשעבר Saxhóll ועפנו עם הרוח כל הדרך למטה. 
3. עצרנו למספר תצפיות על הר הגעש המושלג Snæfellsjökull בעצמו ולבסוף ליד המגדלור ומרכז המבקרים בקצה הדרומי של השמורה. גם פה היו טרולים במים (תצורות בזלת) וחופים שחורים יפים (Londrangar) הסתובבנו קצת בחופים ובין התצורות ונהננו מהשמש.

חזרנו צפונה ללינה בקמפינג של Ólafsvík.

יום 16 – סוף Snaefellsnes והלגונה הכחולה

1. חזרנו דרומה שוב לRauðfeldsgjá Ravine שזהו נקיק בין צוקים שניתן ממש ללכת בו מעל נחלון שזורם מתחתיך (חצי שעה בערך). מגיעים לבריכה עם חבל וניתן להמשיך אף יותר פנימה אך צריך לבוא מוכנים להירטב לשם כך.
2. הגענו לעיירה Hellnar ששוכנת על חוף טורקיזי ויפה. בחרנו לעשות מסלול קליל של 2 ק”מ (לכל כיוון) לעיירה ליד Arnarstapi. המסלול עובר לאורך החוף ורואים בו את התצורות בזלת במים, טרולים בחוף, מערות ולשונות מים בתוך הצוקים. בין התצורות לבה גם הקשת Gatklettur היפה (נמצאת ממש בארנרסטפי וניתן להגיע משם לעצלנים). ההליכה יפה וקלה (הייתי עם הנקע) ובסוף/התחלה אפשר לשבת בבית קפה על החוף ולצפות בהר המושלג היפיפה ברקע.
3. מכאן נסענו לריקאוויק. עברנו בדרך ליד מכתש Eldborg אבל הפניה אליו לא מסומנת היטב ופספסנו (ניחא). שימו לב שהכביש כאן מתפצל לשניים ויש קיצור דרך כביש אגרה שהוא בעצם תעלה מתחת לים (1000 ISK). אם תרצו לחסוך, שימו לב לפנות בזמן.
4. הסתובבנו לשעה קלה בריקאוויק, אכלנו בהמבורגריה זולה וטובה (בVitabar ), טיילנו בין חנויות המזכרות המצחיקות ובעיקר העברנו את הזמן עד הלגונה הכחולה.
5. הנסיעה ללגונה מריקאוויק היא בערך 45 דקות. הלגונה הכחולה היא בריכה גיאותרמית ענקית שבנו עליה מתחם ספא. יש לה גוון תכלת ייחודי בגלל הסיליקה במים והיא בטמפרטורה אידאלית של ~38 מעלות. את הכרטיסים הזמנו בארץ כ3 שבועות מראש בשל הביקוש הרב ועל אף כמות האנשים לא הרגשנו צפיפות. הגענו ב8 וחצי בערב ונשארנו עד כמעט חצות (המתחם נסגר ב12) במים אפשר לעשות מסיכות סיליקה, מסאז'ים, להזמין בבר שנמצא בתוך הבריכה וסתם להירגע. המחיר – נע בין 6,100 ISK למבוגר או יותר כתלות בשעת הכניסה ובשירותים הכלולים בכרטיס.

הגענו בשעת לילה מאוחרת יחסית לקמפינג בעיירה הצמודה Grindavik שהייתה מלאה לחלוטין ומצאנו לנו מקום אחרון. למחרת בבוקר התעוררנו, אכלנו, ארזנו, ניקינו את האוטו וב11 נפרדנו מאיסלנד ועלינו על המטוס. עד הפעם הבאה.

טיפים

• לתכנון הטיול השתמשתי ב: בלוגים (בארץ ובחו”ל), קבוצת הפייסבוק של ישראלים באיסלנד, באתרים שצירפתי בפוסט עצמו ובספונטניות תוך כדי הטיול. את כרטיסי הטיסה והקמפר הזמנו 3 חודשים לפני בעוד שאת התכנון עשינו שבועיים לפני בלבד (דבר שהתאפשר בגלל הקמפר).
• הדבר היחיד שהזמנו מראש היה האוטו, הלילה הראשון ברקאוויק והכרטיסים ללגונה הכחולה. לשאר האטרקציות נראה שתמיד יש מקום פנוי (שיט לוויתנים, טיולי יום מאורגנים, שיט אמפיבי בלגונת קרחונים, הליכה על קרחונים וכו').
• אין צורך להוציא מזומן (אולי עד 10000 ISK). בהכל ניתן לשלם באשראי – הכל. דלק, שירותים ציבוריים, כל החנויות, אתרי קמפינג. המטבעות טובים לכביסה, מקלחות ושירותים נדירים בהם אין כרטיס אשראי. לעיתים יש מכונות שניתן להוציא מטבעות דרכם ישירות עם האשראי.
• פגשנו מספר מטיילים שקיבלו דוחות מהירות (יקרים! מאות יורו!) וראינו מספר משטרות. המהירות המותרת היא 90 בכביש סלול ו80 בכבישי עפר. גם ככה בכבישים אין שוליים והם צרים והדרך כל כך יפה שלא תתבאסו שאתם נוסעים במהירות המותרת, אז מומלץ.
• תקנו סים בתחילת הטיול, יש קליטה ברוב המוחלט של המדינה. זה עולה בערך 1000 ISK ויותר ממספיק לכל הטיול. פתרון קל במקום לעשות חבילה.
• בקרו באתר קמפינג בתחילת הטיול – אנשים משאירים למטיילים הבאים גז, אוכל ומלא ציוד, תוכלו לחסוך הרבה מאוד כסף.