סיור מקדשים בעיר קיוטו. כפי שכבר אמרתי, מרוב מקדשים, ההחלטה לאיזה מקדשים ללכת הייתה קשה. אבל מקדש אחד הופיע בכל מקום שקראתי. מקדש הזהב.
קמנו מוקדם ונסענו באוטובוס למקדש הזהב (KINKAKUJI).
מקדש זה משמש כאחד הסמלים החשובים של קיוטו. המקדש נבנה במאה ה-14 כווילה לאחד מאצילי החצר, אבל השוגון יושימיצו אשיקאגה Yoshimitsu Ashikaga אימץ אותו לעצמו וחי שם לאחר שפרש מהשלטון. הוא בנה את הפגודה המוזהבת ואת הגנים ב 1394 בנו הפך את המקום למקדש בודהיסטי. בשנת 1950 הפגודה נשרפה כליל ובשנת 1955 נבנתה מחדש כעתק מדויק למקור. מקדש זה הוא אוצר לאומי ומוכרז ע"י אונסקו כאחד מהאוצרות העולמיים.
המקדש נפתח בשעה 09:00 והיינו ראשונים. משלמים בכניסה 500 ין.
היה יום מקסים שמיים כחולים והדבר היחיד שהפריע לעמוד ולהנות מתמונה מדהימה, אלו כמויות המבקרים המקיפים אותך ומצלמים ומצלמים. הכל בשקט מופתי. כשמתקרבים למקדש הוא קצת מאכזב. קטן, והזהב שרואים מרחוק היא רשת מוזהבת וכשעומדים מקרוב האפקט המוזהב נעלם.
גם כך מדובר בתמונה מדהימה. אתה עומד נפעם ומצלם ומצלם (איך אפשר להשאר אדיש) צלמתי איזה 60 תמונות כולן די דומות
![מקדש הזהב]()
טילנו לאיטנו בגנים מסביב אבל התמונה של הפגודה כה יפה שחזרנו לצלם עוד פעם.
מבלי להרגיש הזמן עף.
ביציאה ראינו דוכן שמכר פיסטוק מצופה בוואסבי. טעמתי אחד מעולה שיכנעתי את שרה לטעום ומיד קנינו 2 שקיות.
המקדש הבא - מקדש/פגודת הכסף (GINKAKUJI)
ביציאה לכביש הראשי מצד שמאל מול תחנת האוטובוס, התיישבנו לשתות קפה. הכינה לנו אותו אישה זקנה במכונת וואקום והקפה יצא צלול וטעים. נהננו. נסיעה קצרה באוטובוס ומגיעים למקדש הכסף.
כביש הכניסה למקדש ארוך ומלא בחנויות מזכרות משני הצדדים.
![חנות מזכרות]()
כולל מאכלים טיפוסיים. שווה לנסות מאפה הנקרא קינטובה KINTUBA הנראה כמו רחת לקום חום, הוא עשוי משעועית אדומה וסוכר הנדחסים חזק ומבושלים.
בכניסה למקדש הזהב (600 ין) יש גן אבנים מדהים הגן נקרא "חול הים הכסוף" והוא מדויק להפליא עם קו קטן שמקלקל את הדיוק, שנעשה במתכוון כדי להוכיח ששלמות אין אצל בני אדם.
![גן חול במקדש הכסף]()
הפגודה עצמה מרשימה פחות (טוב אחרי שרואים את פגודת הזהב)
המקדש נבנה ע"י Yoshimitsu Ashikaga כאחוזה פרטית בהרים בשנת 1482. מאוחר יותר הפך למקדש הנקרא Jisho-Ji .
![פגודת הכסף]()
![פגודת הכסף]()
צבע הכסף נוצר מצבע החומרים שמהם הוא בנוי, והוא לא מצופה ברשת כמו מקדש הזהב.
את שני הפגודות והגנים מסביב אני יכול להגדיר במילה אחת שלווה. אתה מסתובב בגן ורואה מפל קטן פרחים עצים ננסיים והכל מדוגם וכה יפה.
יצאנו משם בכוונה ללכת בשביל הפילוסופים הנמצא ביציאה משמאל. אך שלט גדול ומחסום קידם אותנו וציין שהאזור בשיפוץ.
ברחוב הראשי ראינו סופר ענק, החלטנו להכנס ולספוג קצת מזגן, סיבוב בסופר מלמד המון, אפשר לראות מאכלים שלא ראינו בחיים, ומה אנשים קונים. השוני בעיקר נמצא באזור מאכללי הים. כמות אדירה של מאכלי ים, חלק גדול לא מוכר לנו. כמובן שתמנונים תופסים חלק נכבד על המדפים. קנינו לעצמנו משהו קטן לגרוס והמשכנו בדרכנו למקדש הבא. מקדש Heian - jingu Shrine
כשיורדים מהאוטובוס מתגלה שער טורי ענק בצבע כתום בוהק המשתרע משני צידי הכביש
![טורי בהיין]()
המקדש עצמו נבנה בשנת 1895 כדי להנציח את שנת ה-1,100 מאז שעיר הבירה הועברה לקיוטו.
המקדש הצבוע בצבע שני עז ובירוק. הוא העתק של בית העיריה העתיק של הבירה היין (Heian) ביחס של 5/8 למבנה המקורי.
הוא בנוי בצורת האות "ח" ואין בו יחודיות מושכת.
מאחורי המקדש יש גנים להליכה המומלצים מאד כתקופת פריחת הדובדבן. אנחנו היינו עייפים מידי. והתישבנו לנוח על אחד הספסלים.
ממול ראינו עץ של פתקים
אני לא יודע אם העובדה שהמקדש הזה קדוש מאד בעיני היפנים, או שהיו הרבה חגיגות במקדש, אך כמות הנשים שהיגיעו למקדש עם קימונו הייתה גדולה במיוחד.
התחנה הבאה הייתה הטירה של קיוטו. למעשה לא תכננו מראש להיכנס לטירה, אך בדרך למרכז העיר ראינו את הטירה והחלטנו להיכנס.
![שער הטירה בקיוטו]()
השעה הייתה כבר קרוב לארבע והיינו עיפים מאד. השמש קופחת על הראש. גם חם, וגם לחות גבוהה. יום קיץ חם באוגוסט שלנו.
בכניסה (700 ין) יש דוכן שאפשר לשכור בו מכשיר עם אוזניות לקבלת הסבר. (500 ין) שכרתי אחד כזה והסתובבנו בפנים. יש 2 חדרים עם דמויות הממחישות את עולמו של השוגון,
אך מעבר לזה רוב הטירה ריקה ובכל חדר יש שלט המסביר למה הוא שימש. די משעמם לטעמי. מחוץ למבנה יש גנים מטופחים כולל גן סלעים.
![גן סלעים בטירה בקיוטו]()
החומה והחפירים מסביב דומים למה שאנחנו מכירים מכל טירה באירופה. לטעמי הטירה לא מדהימה ואפשר לוותר.
יצאנו אחרונים מהטירה וטיילנו להנאתנו לשוק SHIJO שוק קטנטן בו יכולנו לשבת ולאכול משהו
לפוסט הראשון <<לפוסט הקודם לפוסט הבא>>