באוגוסט 2017 טסנו לחופשה משפחתית בת עשרה ימים בחלק הדרומי של פינלנד (כולל הלסינקי), משפחה בת 5 נפשות: זוג הורים, 2 "ילדים" גדולים בני 18 ו-16 וילד קטן בן 8.
פינלנד היא ארץ שלא זוכה להרבה שמש, וגם בקיץ מסתובבים בה עם בגדים ארוכים, אבל לאלה שבאים מאיזורים חמים, נחמד מאוד להתקרר קצת למשך תקופה קצרה בקיץ.
פינלנד היא ארץ יפה מאוד, יש בה שפע של יערות, אגמים ושמורות טבע, חלקן עם פעילויות נחמדות למשפחות ולכל מטייל.
פינלנד היא ארץ המומינים והליקוריץ (SALMIAK). בכל מקום רואים את דמויות המומינים, שהמציאה הסופרת המוכשרת טובה ג'נסון, ואשר מספקים פרנסה היום להרבה מאוד פינים. הליקוריץ קיים כמעט בכל מאכל בפינלנד, החל מהסוכריות ("סוכריות סוס") וכלה בגלידות, משקאות, מסטיקים ועוד...
אנחנו משפחה שטיילה הרבה מאוד באירופה, ודי שבעה מערים, ולכן תכננו הרבה טיולים בטבע בנסיעה הזו, וזה היה מוצלח מאוד.
להלן פירוט של מסעינו בארץ האגמים והמומינים:
יום א' – נחתנו בשעה מאוחרת בשדה התעופה של הלסינקי, והלכנו רגלית למלון הילטון בשדה התעופה (כ10 דקות הליכה). בינתיים הבן הגדול החל להרגיש לא טוב, דבר שישפיע קצת על היום למחרת. התמקמנו במלון והלכנו לישון.
יום ב' – הבן הגדול קם עם דלקת עיניים ושיעול L. הבנו שלא נוכל להמשיך בטיול מבלי לבקר אצל רופא כלשהו. פנינו היו מועדות לעיר PORVOO, ולכן חיפשנו שם מרפאה, ולמזלנו מצאנו כזו מרפאה והצלחנו לארגן תור לרופא. אכלנו ארוחת בוקר מצויינת במלון (שהתבררה אחר כך כארוחת הבוקר הטובה ביותר בטיול) והלכנו חזרה לשדה התעופה כדי לאסוף רכב שכור, שבו גילינו לוח כחול, שלא הבנו באותו רגע את פשרו...
נסענו דבר ראשון למרפאה. הכל הלך חלק. הבן הגדול כנראה חלה בוירוס והייתה לו דלקת עיניים והוא קיבל טיפות מהרופא. קנינו את הטיפות, חזרנו לרכב, ולהפתעתנו וצערנו הרב גילינו דו"ח של 50 יורו על החלון. מסתבר, שאת הלוח הכחול צריך להניח ברכב כדי להראות מאיזו שעה מתחילה החנייה, אבל לצערנו, אף אחד לא טרח להסביר לנו את זה בחברת ההשכרה.
למרות העצבים, המשכנו בדרכנו ונסענו למרכז העיר PORVOO. זוהי עיר קטנה וחמודה עם בתים קטנים וצבעוניים, כנסייה ומבנים אדומים, שנראים כמו אסמים, שניצבים לאורך הנהר.
הסתובבנו במרכז העיר, בין החנויות הקטנות והמסעדות, וחיפשנו מקום לארוחת צהריים. מייד הבחנו שהמחירים בפינלנד הם לא מחירים שאנו מורגלים בהם. מנה ממוצעת עולה בין 15-20 יורו בלי שתייה. בסוף נתקלנו במסעדה סינית של "אכול כפי יכולתך" כולל שתייה וקינוח ב-11 יורו לאדם ומחצית המחיר לילד, ושם אכלנו ארוחה סבירה וממלאת.
לאחר ארוחת הצהריים החלנו בנסיעה של כשעתיים למלון של שלושת הלילות הבאים, ליד העיירה אנטולה. למקום קוראים ANTTOLANHOVI, וזהו קומפלקס של מלון ווילות ליד אגם ושמורת טבע. אנחנו הזמנו וילה, שבאה מצויידת עם 4 חדרי שינה, 3 אמבטיות, סאונה, אופניים, תה וקפה, וכל מה שצריך כדי להרגיש בבית. המקום יפהפה, ומהוילה שלנו נשקף נוף מדהים של האגם.
החלטנו שביום הבא אנחנו לא נוסעים לשום מקום, אלא נשארים למצות את היופי שבמקום הזה. נסענו לסופר בעיירה מיקלי כדי לקנות כמה מצרכים, ואכלנו ארוחת ערב בוילה.
יום ג' – אכלנו ארוחת בוקר במסעדה של המלון – ארוחת בוקר הכוללת דייסה, פירות יער, לחמים, ביצים, נקניקים (למי שרוצה), פירות ועוגות. כאן עליי לציין, שבכל מלון שהיינו תמיד היו דייסה ופירות יער לארוחת בוקר – וזו כנראה ארוחת הבוקר המקומית. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו למסלול הליכה של 5 ק"מ בתוך השמורה שבה נמצא המלון. זה לקח לנו כשעה. יש במקום כ-5 מסלולי הליכה וריצה, ומסלול מיוחד גם לאופניים. אחר כך הלכנו לאגם, ולקחנו סירה ושטנו בה (זה כלול במחיר הוילה). הגברים התנסו בהשטת הסירה, ועשו עבודה מצויינת.
לאחר מכן נסענו לעיר מיקלי למצוא מסעדה לארוחת צהריים ולקניות. שוב נתקלנו במחירים הגבוהים, אבל הגענו למסקנה, שהכי מומלץ לאכול במסעדות בצהריים, משום שאז בדרך כלל יש ארוחה עסקית של מנה ראשונה, עיקרית, מים ולפעמים גם קפה ותה. עשינו קצת קניות בסופר וחזרנו למלון – חלק הלכו לבריכות ולסאונות במלון, וחלק עשו טיול עם האופניים.
יום ד' – נסענו לעיירה SAVONLINNA שבה יש טירה מפורסמת על גדות האגם, ששמה OLVANLINNA. באמצעות הטירה הבנו קצת את ההסטוריה של פינלנד, שהייתה חלק מהממלכה השבדית והייתה צריכה להתמודד עם מלחמות נגד הרוסים.
הלכנו גם למוזיאון שמול הטירה ולמדנו על אורח החיים הפיני וטיילנו בשתי אוניות.
מצאנו מסעדת דגים לארוחת צהריים. אכלנו סלמון, סרדינים (ששמם מוייקי בפינית) ופיש אנד צ'יפס. לא הייתה ארוחה עסקית במקום, ושילמנו כ-90 יורו על ארוחה, כולל מים. לאחר מכן המשכנו לטייל בעיירה לאורך האגם וחזרנו למלון היפהפה שלנו. חלק מאיתנו הלך שוב לבריכות וחלק נשאר בחדר.
יום ה' – עזבנו את המלון היפהפה. התחנה הבאה שלנו בפינלנד הייתה טמפרה, אבל שמענו על שמורת טבע יפהפיה בשם REPOVESI, שמאוד רצינו לטייל בה, למרות שהיא היוותה סטייה גדולה מהדרך שלנו. לכן נסענו שעה וחצי כדי להגיע אליה, וזה באמת היה שווה. זו שמורת טבע יפהפיה שבה ניתן לעשות מסלולי הליכה שונים. אנחנו בחרנו במסלול של כ-5 ק"מ, שבמהלכו עברנו על גשר תלוי, עברנו לגדת האגם השנייה על רפסודה, וטיפסנו על סולמות וגשרים שונים בדרך.במשך כל המסלול יש שלטים המסבירים על השמורה, על החיים בה כעת ובעבר. בנוסף, אפשר לקטוף פירות יער בשמורה, והילדים מאוד נהנו מזה. הגענו גם לאיזור שבו ניתן לעשות פיקניק ושבו יש מתקנים לעשות על האש. ישבנו ואכלנו סנדביצ'ים, וראינו משפחה שחזרה בדיוק מדיג באגם עם דג שמן, שהם התכוננו לשים אותו על הגריל.
לאחר הטיול בשמורה נסענו שעתיים וחצי לעיר טמפרה ובדרך עצרנו בפונדק יפהפה לקפה ועוגות. הגענו בערב למלון רדיסון בלו טאמר בטמפרה. זה מלון שנבנה בתחילת המאה ה20 ועבר שיפוצים במשך השנים, אבל שמר על אופיו הענתיקי. עשינו טיול קצר במרכז העיר, שהיא מאוד תעשייתית, אבל כיוון שגם היא נמצאת ליד אגם, יש לה יופי מיוחד. אכלנו ארוחת ערב במסעדה מקסיקנית וחזרנו למלון.
יום ו' – את היום השישי לטיול הקדשנו לסיור בעיר טמפרה. לאחר ארוחת בוקר טובה באולם יפהפה של המלון, טיילנו בעיר. התחנה הראשונה הייתה כנסייה. מרבית הכנסיות בפינלנד מתאפיינות בפשטות לעומת כנסיות אחרות שראינו באירופה. הלכנו גם לשוק קטן, וראינו איך נראית תוצרת פינית מקומית – סוג של אפונה ירוקה ופירות יער נמכרים בכל דוכן. אחר כך הלכנו למוזיאון המומינים, שרק נפתח ביוני השנה. המוזיאון מציג את כל הספרים של הסופרת טובה ג'נסן ואת דמויות המומינים שהיא המציאה. הסופרת כתבה 13 ספרים על מומינים, יצורים דמיוניים, שכל ילד פיני גדל עליהם. אותן דמויות של מומינים נראות בכל מקום בפינלנד ונמכרות על גבי מוצרים רבים, כגון: סדינים, ממתקים, ארנקים, וכו'...
לאחר הביקור במוזיאון מצאנו מסעדה נפאלית נחמדה שהציעה ארוחה עסקית מצויינת בפחות מ-10 יורו לאדם. זו הייתה אחת הארוחות הטובות ביותר שאכלנו בפינלנד. ארוחה עסקית בפינלנד כוללת בדרך כלל מנה ראשונה, מנה עיקרית, קפה ותה, מים ולפעמים גם קינוח. אחרי המסעדה הלכנו למוזיאון פתוח של בתי ה-AMURI. המוזיאון מציג בתים, שבהם היו גרים הפינים במאות ה-19 ועד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בטמפרה. מרבית התושבים של הבתים האלה היו עובדים של המפעל FINLAYSON (מפעל שהקים סקוטי בשם פינלייסון עבור הפינים בתחילת המאה ה-19), שדאג לעובדים שלו מיום לידתם ועד מותם. הבתים האלה הכילו לעיתים ארבע משפחות, כשכל משפחה גרה בחדר אחד וכולם השתמשו במטבח משותף וגם בשירותים משותפים. לאחר הביקור במוזיאון הפתוח הלכנו למגדל תצפית, שממנו (לאחר טיפוס בכמה מדרגות או עלייה במעלית) ניתן להשקיף על כל העיר טמפרה. בתחתית המגדל נמצא בית קפה המוכר את הסופגניות הפיניות הטובות ביותר (לפי מה שרשום). כמובן שלא ויתרנו על החוויה והתפקנו ב MUNKI (הסופנגניות בפינית) ובקפה.
חזרנו מפה למלון. בדרך, בלי שתכננו, הגענו למפעל העצום FINLAYSON, שהיום מתפקד כמתחם של אומנות בילויים.
יש לציין, שתיירים רבים מגיעים לטמפרה בשביל הלונה פארק המפורסם Särkänniemi. אנחנו ויתרנו על הפארק בטיול הזה.
יום ז' – נסענו לעיר HAMEENLINNA – עוד עיר שבה יש מצודה על שפת האגם. עברנו בין חדרי המצודה, שבה יש גם משחקים אינטראקטיביים נחמדים ותחפושות של אבירים.
לאחר מכן הלכנו למרכז העיר ומצאנו מסעדה תאילנדית שהציעה ארוחה עסקית במחיר טוב. אחר כך נסענו כמה דקות לשמורת הטבע AULANKO וטיילנו באיזור של שני אגמים שונים (אחד האגמים נקרא אגם הברבורים). שוב נתקלנו בשפע של פירות יער, שהילדים נהנו לקטוף. באגם השני עלינו למגדל תצפית והשקפנו על הנוף היפה של השמורה, וכשירדנו התפנקנו שוב בקפה ועוגות בבית הקפה שבמקום.
חזרנו למלון שלנו בטמפרה ועצרנו בדרך בקניון עצום עם פארק שעשועים (FUN LAND) בקומה השנייה, חנויות ומסעדות וקנינו מצרכים לערב.
יום ח' – עזבנו את טמפרה כשפנינו לכיוון ESPOO, בה תכננו לישון כדי להגיע להלסינקי לטייל. הגענו בשעות הבוקר המאוחרות למלון GLO SELLO, ולהפתעתנו הם הסכימו כבר לתת לנו את החדרים שלנו. המלון הזה צמוד לקניון עצום עם שפע של חנויות, סופרמרקטים ומסעדות. החלטנו לחפש שם מסעדה לארוחת צהריים. מצאנו מסעדה אסיאתית שוב, שהציעה ארוחה עסקית במחיר טוב. לאחר מכן נסענו לשמורת הטבע NUKKSIO, מרחק כחצי שעה נסיעה מESPOO. טיילנו בשמורה והבנים קטפו ואכלו פירות יער עד שנאלצנו להפסיק אותם כדי שלא תכאב להם הבטן. ראינו גם פטריות רבות, שמטיילים קטפו. בפינלנד הגישה היא, שהטבע שייך לכולם, וכולם רשאים לקטוף את פירות היער והפטריות.
לאחר הטיול בשמורה חזרנו לאיזור המלון, טיילנו בקניון הצמוד, שתינו קפה בבית הקפה המצויין ESPRESSO HOUSE, ממנו נהנינו גם בימים הבאים בהלסינקי, וקנינו בסופר הענק בקניון מצרכים לערב.
יום ט' – הימים האחרונים של הטיול שלנו הוקדשו להלסינקי. נסענו למרכז הלסינקי כדי להחזיר את הרכב, כיוון שבהלסינקי עצמה אין צורך ברכב. היה מעניין שהמשרד של חברת ההשכרה היה צמוד לבית כנסת. היום התשיעי של הטיול הוקדש לסיור בעיר. התחלנו את הסיור בעצירה במרכז המידע קרוב לכיכר השוק בו ניתן לאסוף מפות של העיר, כולל מפה חמודה של מומינים בה מצויינים בתי קפה וחנויות של מומינים ועוד אתרים מעניינים לילדים ולהוריהם. המשכנו לעבר ה-MARKET SQUARE ליד הנמל, שבו יש שפע של דוכנים המציעים ארוחות של דגים, מרק סלמון, מאפים וכו' וכן דברי פולקלור מקומי ומזכרות. אחר כך הלכנו לשוק המקורה המקסים – MARKET HALL.
בשוק הסגור ניתן לאכול ולקנות שפע של מוצרים פיניים מקומיים, כולל: דגים מכל הסוגים, כשגולת הכותרת היא הסלמון והמויקי, סוכריות, מיני פאטה מוזרים (כולל: פאטה דוב L), סוכריות SALMIAK, מוצרים של מומינים, הרבה דברי מאפה ועוגות ועוד... אחר כך הלכנו לכנסייה הרוסית USPENKO, וביקרנו בפארק על שם סופרת המומינים טובה ג'נסון (הפארק עצמו לא היה מלהיב במיוחד). אחר כך הלכנו לכנסייה הלבנה המרשימה, והגענו בדיוק בזמן שהתחיל קונצרט צ'מבלו. גם הכנסייה הזו הצטיירה ככנסייה מאוד פשוטה מבפנים ביחס לכנסיות אחרות שראינו באירופה. נהנינו מהקונצרט החינמי והמשכנו בדרכנו.
צעדנו לכיוון רובע ההיפסטרים כדי למצוא מקום לאכול ארוחת צהריים. נתקלנו בשוק מקורה נוסף בהגיענו לרובע, שהיה דומה מאוד לשוק המקורה הראשון עם קומה שנייה של דברי אומנות מקומיים. מצאנו מסעדה איטלקית עם ארוחה עסקית במחיר טוב ואכלנו שם צהריים. אחר כך ביקרנו בגנים הבוטניים היפים והמשכנו עד להיכל המוסיקה, ששמענו שאמורה להיות בו תחרות של שיזור פרחים. הסתובבנו במקום וראינו סידורי פרחים מהממים.
סיימנו את היום שוב בקפה ESPRESSO HOUSE המצויין בקניון פורום, ונסענו ברכבת חזרה למלון. לפני כן רכשנו כרטיסיה ליומיים לתחבורה הציבורית לכל המשפחה, שכוללת נסיעה בכל אמצעי התחבורה כולל שייט.
יום י' – נסענו מESPOO להלסינקי ברכבת (15 דקות נסיעה), והלכנו לנמל כדי לתפוס שייט לאי SUOMENLINNA. השייט היה כלול בכרטיסיה של התחבורה הציבורית שלנו. את השייט לקחנו מאיזור ה-MARKET SQUARE. השייט אורך כ-20 דקות. טיילנו באי, היה נחמד, ביקרנו גם במוזיאון צעצועים שיש בו צעצועים מתחילת המאה ה-19 ועד לימינו. כמובן שהיו שם גם צעצועי מומינים. מצאנו מסעדה מקסימה באי ליד הים, ואכלנו ארוחת צהריים טובה לפני ששבנו להלסינקי.
כשהגענו להלסינקי לקחנו חשמלית ונסענו לפארק SIBELIUS על שם המלחין הלאומי של הפינים. יש בפארק היפה פסל עצום של חצוצרות ששווה להגיע לפארק כדי לראות אותו.
לאחר מכן שבנו למרכז הלסינקי, הסתובבנו קצת בקניון הגדול STOCKMANN, שוב שתינו קפה ואכלנו עוגות טובות ב-ESPRESSO HOUSE, קנינו סוכריות ליקוריץ מצופות בשוקולד (מעדן!) וחזרנו למלון ב-ESPOO ברכבת.
יום יא'- היום האחרון – הטיסה שלנו הייתה רק בערב. החלטנו לעשות צ'ק אווט במלון בESPOO, לנסוע ברכבת להלסינקי ולהשאיר בתחנת הרכבת בתאים מסודרים את המזוודות. בהלסינקי הלכנו שוב לכיכר השוק והזמנו שייט לאי VALISARI. עלות השייט 8 יורו למבוגר, ו-4 יורו לילד הלוך ושוב. VALISARI הוא אי שנפתח לציבור רק לפני שנה. הוא הצליח לשמור על אופיו הטבעי ונחמד מאוד לעשות בו מסלול הליכה של שעתיים. בדרך עוברים באגם קטן, ויש נקודות תצפית שונות לנוף משגע.
לאחר השייט שבנו להלסינקי והחלטנו לאכול את הארוחה האחרונה שלנו בכיכר השוק. הסתבר, שזו הייתה החלטה טובה מאוד. הדגים בשוק, במיוחד הסלמון והסרדינים מצויינים, ונהנינו מאוד. המחירים לא מאוד זולים לשוק, אבל האוכל איכותי.
לאחר הארוחה הסתובבנו עוד קצת במרכז, קנינו מעיל במחיר מעולה באחת החנויות לבן, אכלנו גלידה לקינוח, ושבנו לתחנת הרכבת כדי לקחת את המזוודות ולנסוע לשדה התעופה.
הטיול היה חוויה נחמדה מאוד. מומלץ מאוד לשוחרי שמורות טבע ואוהבי נופים ואגמים. J
