באופן רשמי, היינו באוסטריה כבר פעמיים, אבל לא ממש. בפעם הראשונה היינו עם שני קטנטנים בחווה חמודה הרחק מאזורי התיירות המקובלים. בפעם השנייה עצרנו לכמה ימים בפלכאו בדרך לטיול בסלובניה את תיאור קורותינו שם ניתן למצוא ב: https://www.lametayel.co.il/posts/g1mld9
הפעם זה היה טיול של פעמים ראשונות:
פעם ראשונה שחזרנו אל אותו מדינה
פעם ראשונה בחבל טירול
פעם ראשונה שנסענו רק 8 ימים
פעם ראשונה (וכנראה גם אחרונה) של טיסת קונקשן
פעם ראשונה שפספסנו טיסה
פעם ראשונה שניסינו (חלקנו...) להביט על הנוף ממרומי מצנח רחיפה
פעם ראשונה שהמזוודות לא הגיעו בחזור
המתבגרים שלנו הקצו לנו רק 8 ימים לחופשה משפחתית בין שלל העיסוקים והפעילויות שלהם. החלטנו ללכת על בטוח ולהתמקד באיזור קטן בטירול, עמק Stubai וטעימה קטנטנה מעמק Oetz הסמוך. בשל פרק הזמן הקצר והעובדה שלא מצאנו טיסות למינכן בזמנים מתאימים, החלטנו לטוס עם Austrian Airlines לווינה ומשם להמשיך בטיסה לאינסברוק. זה אמור היה לחסוך כחצי יום של נהיגה לכל כיוון. הטיסות שמערכת ההזמנות נתנה היו של קונקשנים קצרצרים, 30 דקות בהלוך ו 25 דקות בחזור.
יום 1
הפתיחה היתה קצת צולעת. הטיסה הלוך מהארץ לווינה, יצאה באיחור של שעה, כך שאת טיסת ההמשך לאינסברוק פספסנו. לא נפרט את היחס (או חוסר היחס) שזכינו לו מחברת התעופה, אבל בסופו של דבר שוכנו בשלושה חדרים זוגיים במלון בשדה התעופה בווינה. כיוון שחששנו ממצב שבו המזוודות לא יגיעו (את המזוודות לא קיבלנו והן עברו ישר להמתנה לטיסה של מחר), היו לנו בתיקי היד שני סטים של בגדים להחלפה, מה שאיפשר להתחיל את יום המחרת בצורה רגועה יחסית.
יום 2
טיסת בוקר לאינסברוק. שדה קטן ואינטימי (הולכים ברגל מהמטוס לטרמינל) ובתוך כמה דקות התאחדנו עם המזוודות. סה"כ התחלנו את החופשה באיחור של כשעתיים. מזג האוויר היה צפוי להיות גשום. אומנם כל דבר עדיף על הסיר המהביל של אוגוסט בארץ אבל גשם משבש את תוכניות הטבע והאוויר הפתוח שהיו לנו. הופתענו לטובה ממזג אוויר מעונן אבל לא גשום ומיהרנו לפעילות הראשונה בהר Muttereralm. עולים ברכבל והירידה במורד ההר מתבצעת ב Mountain Carts, מין תלת אופן שמצויד רק בבלמים. מסלול כורכר של כ 5 ק"מ, בשולי היער עם תצפיות לנוף מרהיב לאורך הדרך. אם צוברים מהירות יכול להיות קצת מפחיד אבל סה"כ השליטה בידיים שלך. כיף אמיתי!
מעודדים, המשכנו לגשר אירופה Europe Bridge)). הגשר נחשב לגבוה באירופה (גובה 190 מטר מעל העמק) ואפשר לטייל עליו ברגל ולעלות לתצפית עליו מגבעה סמוכה. הגשר משמש גם מקום פופולארי לקפיצות באנג'י.
מקום החניה המומלץ:
Europabrücke-Parkpl. 1, 6141 Schönberg im Stubaital
יש שם חניה גדולה וכמה מסעדות (גם מקדונלדס).
אכלנו צהריים במסעדה באיזור המנוחה הצמוד לגשר והמשכנו לכיוון עמק Stubai. קטע הכביש A13 מכיוון אינסברוק אל דרומה העובר מעל גשר אירופה, הוא כביש אגרה שאינו כלול במדבקת הכבישים המהירים של אוסטריה.
מעודדים ממזג האוויר שהיה מעונן בלבד עצרנו בפארק החבלים Outdoorprofi. הבחור בכניסה היה מאוד הגון ואמר שלהערכתו יתחיל גשם בחצי שעה הקרובה ובמידה ותתחיל גם סופת רעמים, הם יאלצו לסגור. שמענו לעצתו והמשכנו למקום הלינה שלנו, אליו הגענו כשנפתחו ארובות השמיים.
Ferienwohnung Mondial
Innerrain 11, 6167 Neustift im Stubaital, Austria
+43 5225 62489
את פנינו קיבלה במאור פנים ובגרמנית שוטפת, אישה חביבה ונמרצת בת 82, אימה של בעלת הבית. הדירה עצמה מאוד מרווחת ונעימה ומהחצר בה גדלים עצי אגס ותפוח, נשקף נוף מרהיב.
בעיירה יש שני סופרמרקטים, תחנת דלק ושפע של מסעדות ונעים מאוד להסתובב בה. המיקום מושלם וזמן הנסיעה לכל האטרקציות שבאיזור לא עולה על 10 עד 25 דקות.
יתרון נוסף של מקום הלינה, הוא כרטיס ההטבות של העמק,Stubai Super Card , שמעניק הנחות וכניסות חינם לאטרקציות שונות בעמק Stubai.
https://www.stubai.at/en/activities/hiking/stubai-super-card/
אפשר להשתמש בכרטיס במשך כל ימי השהייה במקום הלינה, כולל ימי ההגעה והעזיבה.
יום 3
התעוררנו לבוקר גשום ולכן נסענו לפארק המים של Stubai בעיירה Telfes. בריכה חמודה ומקורה בתוספת שתי מגלשות נחמדות סיפקו לנו תעסוקה לשעתיים וחצי. כרטיס Stubai מעניק כניסה אחת חינם בכל שבוע למשך שלוש שעות.
StuBay Freizeitcenter
Landesstraße 1
6165 Telfes im Stubai
https://www.stubai.at/en/activities/refreshing-stubai/stubay/
הגשם פסק והחלטנו לנסות את מגלשות ההרים בהר סרלס (Serles). כבר בקופות הרכבל למטה נאמר לנו שהמגלשות לא עובדות כרגע בגלל הגשם שירד קודם. כיוון שכרטיס שטובאי מזכה בעלייה וירידה חינמית ברכבל מדי יום, החלטנו לעלות למעלה בכל זאת. ההחלטה התגלתה כמצוינת. דווקא בשל מזג האוויר המעונן, הנוף בפיסגה היה פשוט מהמם והשתנה ללא הרף בשל תנועת העננים. השתקפויות מושלמות של ההרים הסובבים באגם הקטן שבפיסגה סיפקו שפע של אפשרויות צילום.
למרות שעולם המים שבפיסגה מיועד לקהל צעיר יותר, אי אפשר לעמוד בפיתוי והחבר'ה שלנו נסחפו במהירות לבדוק את המתקנים השונים, מערכות של סכרים שאתה יכול לבנות ולפרק וכך לנתב את זרימת המים, גלגלות להעלאה של דליי חול, רפסודה שמונעת במשיכת חבל ועוד.
היה מאוד נחמד להיווכח שבתכנון נכון המשחקים האקטיביים האלה גוברים על הטלפון. בגלל מזג האוויר, היינו שם כמעט לבדנו. כשפנינו לרדת ברכבל הגיעה חבורה גדולה לבושה בבגדים מסורתיים, ונראה היה שהגיעו לחגוג אירוע משפחתי כלשהו, במסעדה שבמקום.
ירדנו למטה ושוב ניסינו את מזלנו בפארק החבלים שנמצא ממש בקירבת מקום, אבל הוא היה סגור בגלל הגשם שירד בבוקר.
לארוחת צהריים עצרנו במסעדה חמודה בשם Kampler Seestube. ליד המסעדה אגם, גני שעשועים ומגרשי כדורגל, מקום מושלם להפסקה בדרך.
משם המשכנו אל שביל המים הסוערים (Wild Wasser Weg). יש כמה וכמה דרכים לטייל בשביל הזה שכשמו כן הוא, מתפתל לצידו של ערוץ גועש ומדי פעם חוצה אותו על גבי גשרים. השביל מוליך גם אל מפלים מרשימים, מפלי Grawa.
אנחנו החנינו את הרכב ב Parkplatz Ruetz Katarakt, חצינו את הכביש וליד תחנת האוטובוס שבמקום נכנסנו אל השביל.
השביל מתפתל ביער ומגיע אל נהר ה Ruetz שזורם לו בקניון צר וגועש. עוצמת הזרימה מאוד מרשימה.
גשם שהתחיל בתוספת השעה המאוחרת גורמים לנו לוותר על המשך המסלול להיום. בדרך חזרה אל הצימר, בסמוך ל Volderau, הבחנו במפל נוסף ש"נוזל" לו ממרומי ההר הסמוך. לפי המפות, מדובר במפל Mischbach .
בצמוד לבריכה המחוממת ב Neustift, יש בר קטן ובו אולם באולינג קטן ומיושן. הכדורים קטנים מהרגיל ומערכת של חוטים מושכת את הפינים כלפי מעלה. אחרי כמה סבבים הגענו למסקנה שאין שום אפשרות להפיל את כל הפינים במכה אחת (strike). למרות זאת היה כיף. כששאלנו את הברמנית אם הפיצות שלהם טובות, היא היתה כנה מספיק כדי לומר לנו שהפיצה שלהם קנויה ומחוממת. היא שמחה אבל להמליץ לנו על מסעדה איטלקית שלדבריה מגישה את הפיצה הטובה ביותר, Ristorante Pizzeria Pavillon La Siciliana ב Fulpmes, כ 10 דקות נסיעה משם. לא יודע לשפוט האם מדובר בפיצה הטובה ביותר אבל המקום היה מלא, המלצרים דוברי איטלקית והאוכל טעים מאוד.
בדרך הספקנו עוד לעצור בשדה של דלעות, שצבען הכתום בלט על רקע כל גווני הירוק שסבבו אותן.
יום 4
מזג האוויר התבהר ואנחנו חזרנו שוב אל מגלשות ההרים בהר סרלס. זמן הפתיחה של המגלשות נדחה שוב ושוב בהמתנה לייבוש של המסילה. אחרי המתנה של כשעה התייאשנו וירדנו אל פארק החבלים Outdoorprofi.
Adventure Park Tirols outdoorprofi GmbH
Gschnalsgasse 3, 6166 Fulpmes
קיבלנו הדרכה ופנינו אל המסלולים. כיוון שכל ילד עד גיל 16 צריך להיות מלווה על יד מבוגר, נאלצנו גם גלית ואני להצטרף. דרגת הקושי הבינונית התגלתה כמוגזמת עבורנו ויובל וגלית החליטו לפרוש. כדי לא לאכזב את יעל שלא יכלה להמשיך לבד, המשכתי איתה ועם אלון במסלול. לי היה מפחיד ולא כיף ושמחתי מאוד שאיכשהו שרדתי את הסיוט הזה. יעל ואלון נהנו מאוד וזה כמובן חשוב הרבה יותר.
חזרנו אל העיירה שלנו, Neustift im Stubaital ושכרנו אופניים. שימו לב שהתשלום על ההשכרה היא בד"כ ליום שלם ללא קשר לזמן הלקיחה של האופניים. בשל מחסור באופניים במידה שלה, יעל זכתה מן ההפקר באופניים חשמליות. רכבנו לכיוון קרחון שטובאי, כאשר המסלול עובר בחלקו ביער ובחלק לצידי נהר ה Ruetz.
המסלול פשוט יפהפה אבל מה שנראה כמישור או כעלייה מתונה התברר כלא קל, במיוחד בגלל שהמושבים של האופניים היו לא נוחים בצורה קיצונית.
יעל חגגה עם האופניים החשמליות ולא הבינה על איזה קושי אנחנו מדברים. בדיעבד, יכול להיות שהיה כדאי לרכב לכיוון ההפוך שכן למראית עין, השיפוע נראה מתון יותר. כך או כך, מסלול שווה ביותר ושווה את המאמץ.
ניסינו עוד לעלות להר Elfer שתחנת הרכבל שלו ממוקמת ממש בשולי העיירה. לא הספקנו, אבל ניצלנו כבר את ההזדמנות והזמנו מקום לראפטינג ליום המחרת, בחברה שהמשרד שלה ממוקם ממש במגרש החניה של הרכבל.
SOURCE TO SEA - Raftingstation Stubai
Moos 12, Neustift im Stubaital, Tirol
0043 - (0)660 756 9539
[email protected]
www.s2s.at/rafting
בזמן שנותר, פנינו אל הבריכה בעיירה עצמה, שגם אליה כרטיס שטובאי מקנה כניסה חינם בכל יום.
https://www.stubai.at/en/leisure-centre/
הופתענו לטובה. בריכה חמודה מאוד, מחוממת ואפילו שתי מגלשות נחמדות. הבריכה פתוחה עד 21:00 וכשאנחנו היינו לא היתה עמוסה בכלל.
יום 5
מזג אוויר מושלם לטיול רגלי ואנחנו בחרנו באתר הסקי Schlick 2000.
https://www.stubai.at/en/skiing-resorts/schlick2000/
עלינו ברכבל עד לתחנה העליונה (כ 2600 מ'). מהתחנה העליונה יש אפשרות לעלות ברגל לתצפית ממרפסת שקופה. אנחנו החלטנו לא למתוח את החבל מבחינת קיטורים, ויתרנו על התצפית ופנינו לרדת ברגל אל התחנה האמצעית. במפות האתר מדובר בשילוב של מסלולים 4 ו 5 עד לאגם Panorama. הנוף של הצוקים המשוננים של ההרים הסובבים, בשילוב הירוק של היער, מהמם.
הירידה לא מאוד תלולה והשביל עובר במסלול הטבע שבו תחנות עם הסברים שונים על הנוף, בעלי החיים, צמחייה ועוד. למרות שההפעלות מיועדות לילדים צעירים יותר, המחשבה שהושקעה בכל תחנה נושאת פרי ומעוררת עניין לעצור וללמוד תוך כדי משחק.
תחרות הקפיצה לרוחק שעשינו מול המרחק שבעלי חיים שונים יכולים לקפוץ, היא רק דוגמה אחת לפעילות כזו.
אגם Panorama קטן למדי אבל מספק השתקפויות יפות של ההרים מסביב.
ממנו ועד לתחנת הרכבל האמצעית, עקבנו אחרי מסלול דיסקיות העץ (Scheibenweg).
https://www.stubai.at/skigebiete/schlick2000/aktivitaeten/erlebniswege/details/scheibenweg/
מדובר במסלול מיוחד בנוי ממסילות עץ שמאפשר לגלגל בתוכו דיסקיות עגולות עשויות מעץ. את הדיסקיות שוכרים תמורת אירו אחד בתחנת הרכבל התחתונה (לפני שעולים) בתוספת פקדון של שני אירו שמוחזר אם תבחרו להחזיר את הדיסקית כשתסיימו (אנחנו בחרנו להשאיר אותה כמזכרת). הפטנט פשוט גאוני וירידה לא קצרה וחסרת עניין מיוחד עוברת במהירות עבור קטנים וגדולים כאחד. לאורך המסלול תחנות שונות עם משחקים מיוחדים שעושים שימוש בדיסקית. שאפו גדול על המחשבה והביצוע.
מהתחנה האמצעית ירדנו ברכבל למטה. סה"כ, כ 3 שעות של כיף באוויר הפתוח.
הפעם החלטנו שאין שום סיבה שמגלשות ההרים בהר סלרס לא יפעלו ועלינו אל ההר בפעם השלישית. מגלשות מעולות! מסלול ארוך של 2.8 ק"מ, סיבובים חדים ושיפועים תלולים, כיף גדול.
https://www.stubai.at/en/skiing-resorts/serlesbahnen/skiing-resort/summer-toboggan-run/
הסתפקנו בגלישה אחת ומיהרנו אל הרפטינג שהזמנו אתמול.
אנחנו בחרנו ברפטינג משפחתי רגוע על נהר ה Ruetz. רפטינג סוער יותר אפשרי על נהר ה Inn שחוצה את Innsbruck. בנקודת המפגש מקבלים חליפות גומי, קסדות ותדריך בטיחות ומשם הסעה לנקודת ההתחלה. סה"כ רפטינג כייפי, לא מאוד מאתגר, משולב כמובן במלחמת מים (קפואים!) עם סירות אחרות. בנקודה מסויימת עצרנו ומי שרצה (כולם) יכול היה להסחף בזרם כמה עשרות מטרים ולהרגיש את עוצמת הזרימה. נקודת הסיום היתה ליד מסעדת Kampler Seestube, שעצרנו בה לצהריים רק יומיים קודם לכן.
יום 6
גולת הכותרת של עמק שטובאי היא קרחון שטובאי שאת קצהו ראינו אפילו מחצר הצימר שלנו.
סידרה של רכבלים מוליכה אל פיסגת ההר שמתנשאת לגובה של 3210 מ' ונקראת גם Top of Tyrol בשל היותה הפיסגה הגבוהה ביותר ברכס הרי האלפים בטירול. האמת שקצת התאכזבנו מאחר והפיסגה היתה חשופה כמעט לחלוטין עם שרידים קטנים של שלג וקרח במרחק.
למרות זאת, הנוף ממרפסות התצפית מאוד מרשים.
ירדנו אל התחנה האמצעית שם פזורים כסאות נוח אל מול הנוף ויש איזור שבשנים קודמות היה מכוסה עדיין כולו בשלג, בחודש אוגוסט. מעט למטה משם נכנסנו לביקור במערת קרח, בעומק של 30 מ' מתחת לקרח. את החלק העליון של גוש הקרח העצום שהמערה חצובה בתוכו, האוסטרים עטפו ביריעות פלסטיק מיוחדות, כנראה כדי להאט את קצב ההמסה של הקרח. המערה מרשימה ומספקת תזכורת לעוצמה של הקרחון. מחוץ למערה אפשר היה עדיין לחוות הליכה זהירה על פני שרידי הקרחון ולהתרשם מזרמי מים קפואים שבוקעים מתוכו.
קינחנו במילקשייק אל מול הנוף היפהפה וירדנו בחזרה למטה. שם ליד החניה הבחנו בכמה מפלים מרשימים וזרימה חזקה של מים. מה שאצלנו היה הופך בוודאי לגן לאומי, לא זוכה באוסטריה אפילו לשם משלו.
בדרך חזרה עצרנו במפלי Grawa.
התכנון המקורי שלנו היה להגיע אל המפלים במסלול הליכה שנקרא שביל המים הסוערים ושהתחלנו ללכת בו שלשום, עד שגשם שהתחיל לרדת גרם לנו לעצור. הפעם הסתפקנו בעצירה ליד מסעדה בשם Grawa Alm, משם מתפתל שביל קצר בין העצים שמגיע ממש למרגלות המפלים המאוד מרשימים, וליהנות מרסס המים הקפואים.
כיוון שמאוד נהנינו מהגלישה במגלשות ההרים בהר סרלס, החזרנו לחזור לשם לגלישה נוספת. בשל השעה היה כבר תור לא קטן למגלשות ונאלצנו להמתין כ 40 דקות. את זמן ההמתנה העברנו בהחלפת טיפים עם משפחה ישראלית נחמדה שפגשנו בתור. הפעם לצערנו "נתקענו" אחרי גולשת מבוגרת שגלשה באיטיות מוגזמת ומרגיזה וגרמה לנו לעצור שוב ושוב ולחכות שנוכל להמשיך. סיום בטעם חמוץ למגלשות מוצלחות.
אחרי שבפעם שעברה לא הספקנו לעלות אליו, מיהרנו אל הר Elfer, ההר שראינו את פסגתו מוקפת במצנחי רחיפה צבעוניים מדי יום.
בדיעבד הסתבר לנו שבחודשי הקיץ, ביום רביעי האחרון בכל חודש, הרכבל פועל עד השעה 21:30 במקום 17:00 כמדי יום.
https://www.stubai.at/en/skiing-resorts/elferbahnen/
בפיסגת ההר נמצא שעון שמש ענקי ויש ממנו תצפית מרהיבה על העמק.
מלבד הנוף עיקר העניין הוא לצפות בגולשים "ממריאים" ממנו בכמה צעדי ריצה קלילים במדרון התלול.
ירדנו למטה ברכבל והלכנו את משטח הנחיתה הסמוך, שדה ירוק ענק. שם הצטרפנו לרבים אחרים ששרועים על הדשא או יושבים על כסאות וצופים בגולשים נוחתים.
אלון החליט שהוא רוצה לנסות ובספונטניות לא אופיינית הזמנו מקומות למחרת בבוקר לאלון, יובל ויעל.
לקינוח, עלינו לתצפית על עמק Stubai מנקודת התצפית (Aussichtspunkt) שההגעה אליה היא מתוך הישוב. תצפית יפה, אבל עלייה מתישה.
יום 7
המתח וההתרגשות היו גדולים מדי עבור יובל והיא החליטה לוותר. גלית, שבעומק ליבה רצתה גם היא להתנסות בחוויה, תפסה את מקומה ויובל ואני תפסנו פיקוד על התיעוד מהקרקע.
עלינו ברכבל לפיסגה שם במהירות הבזק המדריכים התאימו להם את הציוד והיו מוכנים להמראה. יובל ואני "טסנו" למטה ברכבל ואז רצנו אל איזור הנחיתה כדי להספיק ולצלם אותם. לקח קצת זמן עד שאיתרנו אותם בשמיים ובינתיים, עד שהבנו שטעינו ביעד, היו כמה זרים גמורים שהתקרבו לנחיתה וזכו מאיתנו לתיעוד מרשים.
אחרי כמה דקות נחתו כולם בשלום עמוסי חוויות ואדרנלין.
הגיע הזמן לעבור למקום הלינה החדש שלנו בעמק Oetz. בדרך החלטנו לעצור לביקור עירוני קצר באינסברוק. חנינו באחד החניונים במרכז העיר, ממש בצמוד לקניון Kaufhaus. למי שיש יותר זמן יכול לנצל את כרטיס שטובאי לנסיעה חינם ברכבת חשמלית שיוצאת מ Fulpmes ומגיעה עד מרכז אינסברוק. אנחנו לא כל כך אנשי עיר ולכן השאלה הראשונה של הילדים היתה, מה עכשיו? מה בעצם אנחנו עושים כאן?
התחלנו להסתובב במדרחוב Maria-Theresien ולהכנס לחנויות שנראו לנו מעניינות. הכיוון הכללי היה אל הגג המוזהב (Golden Dachl). בסמוך אליו ניצב מגדל העיר (Stadturm) ושמחנו לעלות למרפסת התצפית שבראשו באינספור (לפי הספרים 148) מדרגות לולייניות.
מראשו תצפית יפה על העיר ואפשר לראות אפילו את מגלשת הסקי האולימפית Bergisel, שבפרוורי העיר.
המשכנו הסתובב בעיר ולדגום את החנויות והקניונים ובהם ה Kaufhaus, ה Rathausgalerien, ו Sillpark. מציאות גדולות לא מצאנו אבל אנחנו ממש לא טובים בזה ככה שיכול להיות שיש כאלה.
המשכנו אל מקום הלינה שלנו. ה Waze הוליך אותנו בדרכים שלא פעם נראו צרות מדי למעבר והעלו בי חשש אם בחרנו נכון. לבסוף, הגענו אל:
Apart Waldesruh
Wald Seetrog, 6471 Arzl im Pitztal, Austria
המקום נראה חדש ונוצץ עם הקפדה עם כל פרט, פשוט מדוגם. בעלת הבית לא דוברת אנגלית אבל פיצתה על זה בהמון חיוכים ורצון טוב. Google Translate עבד שעות נוספות בהצלחה רבה. הבית ממוקם בישוב קטנטן בשם Wald, כאשר הישוב הגדול הקרוב ובו סופרמרקט ומסעדות הוא Arzl im Pitztal.
כביש מפותל מקשר בין השניים אולם הוא עדיף לאין ערוך על פני הדרך שהגענו בה. מ Arzl ניתן להתחבר לכביש הראשי, כביש 171, ולמרות שהנסיעה דרכו ארוכה יותר, העדפנו את נוחות הנסיעה דרכו מכאן והלאה.
לארוחת הערב החלטנו לנסות ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת. האחת, לראות גשר שנראה מרשים בתמונות וממנו תצפית יפה. השנייה, לאכול במסעדה שבקצה הגשר, שנראתה ביתית ונחמדה. ההימור התגלה כלא פחות ממצוין. הגשר, Benni Raich-Brücke, הוא גשר תלוי להולכי רגל שנמתח לאורך של 137 מ' ובגובה של 94 מ' מעל קניון. הנוף מרהיב!
בין היתר הגשר משמש גם לקפיצות באנג'י, מה שנתן את השם למסעדה שבקצהו, Bungystüberl Pitztal. מלבד הנוף המהמם שהמסעדה צופה אליו, מדובר במסעדה מקומית חמודה שמנהלות שתי נשים שמאוד השתדלו והתאמצו (וגם הצליחו!) להשביע את רצונותינו הלא פשוטים. עד כדי כך שאלון התעקש שנחזור לשם גם למחרת לארוחה נוספת. בקיצור, היה מעולה.
ממש לפני שהחשיך הספקנו ליהנות ממגרש הכדורגל של FC Wald, שהיה ממוקם ממש ליד הבית. שני ילדים נחמדים ששיחקו שם איפשרו לנו להשתמש בכדורים ואנחנו הרגשנו ספורטיביים לכמה דקות.
יום 8
פנינו אל מגלשות ההרים ב Imst, שנושאת בכתר של הארוכות ביותר בעולם, 3.5 ק"מ.
https://www.imster-bergbahnen.at/en/summer/alpine-coaster/good-to-know/
ללא ספק גלישה נחמדה אם כי נהנינו לא פחות ואולי יותר מהמגלשות בהר סרלס ("רק" 2.8 ק"מ) שלתחושתנו מציעות קצת יותר ריגוש.
כשסיימנו פנינו אל אגם קטנטן בשם Badesee Hoch-Imst שנמצא ממש ליד מגרש החניה. האגם מספק השתקפויות יפות של ההרים הסובבים ומקום לנוח בצל העצים.
ירדנו אל מרכז העיירה, שם מכנסיית סיינט ג'ון מתחיל מסלול הליכה בקניון רוזנגרטן שמוליך עד למערה שנקראת המערה הכחולה (Blue Grotto).
https://www.imster-bergbahnen.at/en/summer/hiking/rosengarten-gorge
ההבטחה היתה למסלול יפה, עם זרימה חזקה של מים, הרבה מאד ירוק וגם פסלים בצורות מיוחדות שהוכנו מגזעי עץ. בפועל זרימת המים לא היתה מרשימה והשילוב של זה עם מזג האוויר החם והעלייה התלולה במעלה הקניון (עלייה שעשרות משפחות עם קטנטנים חלפו על פנינו), הביאה אותנו לעצור ולוותר.
בדיעבד, יכולנו לרדת מהאגם הקטן שביקרנו בו קודם אל המערה הכחולה ומשם לרדת במורד הקניון. יש אוטובוס מטיילים חופשי שנוסע בין מרכז העיירה לחניון שליד הרכבל ואפשר לנסוע בו בחזרה.
קינחנו בקניון אחר ב Imst, קניון FMZ. קניון גדול ומוצלח עם הרבה חנויות נעליים וספורט.
לסיום היום נסענו אל ה Aqua Dome. זהו מתחם יוקרתי שמשלב מרחצאות וסאונות עם מגלשות מים, בריכות זרמים ועוד שעשועי מים. הסמל המסחרי של האתר הוא שתי בריכות גדולות ופתוחות שבנויות כקערות טיבטיות והכל כמובן אל מול נוף מרהיב. השילוב בין המים החמים, האוויר הקריר והנוף, יוצר חוויה יחודית.
לארוחת הערב האחרונה שלנו, "הסעודה האחרונה", חזרנו אל אותה המסעדה שאכלנו בה אתמול, שלא איכזבה.
יום 8
היום האחרון הגיע אבל הטיסה שלנו מאינסברוק לווינה רק בערב. נסענו אל אגם Piburger. האגם יפהפה, שקט וחלק כמו מראה ומוקף בעצים מכל הכיוונים. מסלול הליכה בין העצים מקיף אותו ומכל זווית השתקפות אחרת של ההרים והעצים. היינו כמעט לבדנו והצטערנו שלא לקחנו איתנו מגבת. הסתפקנו בטבילת הרגליים במים ובהאכלה של זוג ברווזים.
משם המשכנו אל מפלי שטויבן (Stuiben), המפלים הגבוהים ביותר בטירול (159 מ').
מסלול הליכה שמתחיל במגרש חניה ליד Umhausen מתפתל ביער ועולה עד למפלים. גשרי מתכת גדולים מאפשרים להמשיך ולטפס ממש עד לראש המפל. הטיפוס תלול ולאורך השביל יש נקודות תצפית שונות. אנחנו הגענו רק עד נקודת התצפית השנייה ממנה נשקף נוף מרהיב של המפלים המאוד מרשימים.
אפשרות נוספת שככל הנראה דורשת פחות מאמץ, היא להגיע ל Niederthai או ל Sennhof ומשם לרדת לראש המפלים. במקרה הזה נראה לי שמפספסים אבל את המבט מלמטה, שממחיש את העוצמה שלהם.
ליד מגרש החניה יש גם אפשרות לצפות במופע של עופות דורסים וכן אגם קטן עם חוף רחצה (בתשלום).
אכלנו צהריים במסעדה הסמוכה ומשם נסיעה של כשעה לשדה התעופה של אינסברוק.
הפעם הטיסה לווינה המריאה בזמן, בדיוק כשעמד להתחיל גשם, תחילתו של סופ"ש גשום.
הקונקשן שלנו בווינה היה של 25 דקות אבל כיוון שהיינו צריכים לעבור רק בביקורת דרכונים ולא בדיקה בטחונית (מוזר, אנחנו רגילים שלפני טיסה לארץ יש בדיקה ביטחונית גם למי שמגיע מטיסות אחרות), הספקנו להגיע ל gate בזמן ולעלות לטיסה. הדבר הראשון ששמענו בכריזה היה שמחפשים מתנדב נוסף לוותר על מקומו בטיסה בתמורה ל 400 אירו. עשרות ידיים הונפו במהירות....
הפעם הספקנו לטיסת ההמשך אבל המטען שלנו לא, וזכינו לראות אותו רק לאחר 3 ימים. נכון, במצב הנוכחי אנחנו אמורים להגיד תודה שהוא בכלל הגיע אבל אפילו שאתה בבית שלך, זה עדיין מצב לא נעים. מסתבר גם שביטוח הנסיעות מכסה רק מצב שבו המטען לא מגיע איתך לחו"ל. בכיוון ההפוך, הם נכנסים לפעולה רק אם הוא לא מגיע בכלל אחרי 3 שבועות.
זהו, היה כיף גדול (כרגיל) ולמרות החשש שלי מהנסיעה הקצרה יחסית, כולנו נהנינו מאוד.
