טעימה ראשונה מקיוטו, ממקדשים עד רובעי הגיישות

היום הראשון קיוטו , יום רביעי 1 באוקטובר.

אחרי שינה עמוקה על מזרני פוטון ב Machia ששכרנו, בית יפני עתיק משופץ, התעוררנו ליום הראשון בקיוטו. חלי, המדריכה הישראלית שחיה ביפן כבר 11 שנה אספה אותנו ליום טיול. התחלנו בלוגיסטיקה בתחנה המרכזית להפעיל את כרטיסי הרכבת המהירה ולשריין מקומות ישיבה לנסיעות בהמשך הטיול, תחנת הרכבת גדולה ומעוצבת, ועם חנויות מגוונות. נכנסנו לקנות כריכים לארוחת בוקר ולמדנו שביפן לא נהוג לאכול תוך כדי הליכה. מצאנו מקום לאכול בעמידה, ולא מצאנו פח לזרוק את הפסולת... כי לא אוכלים שם בחוץ !!!

נסענו לביקור בטירה של השוגון האחרון Nijo Castle ששימשה אותו רק פעמיים כיוון שמקום מגורי הקבע שלו היו בטוקיו. הטירה בסגנון יפני חללים גדולים לביקור של בעלי האחוזות כאשר הדרג הגבוה והמקורב לשוגון מתארח באולמות הפנימיים, השוגון תמיד יושב בבמה המוגבהת ומאחורי הקיר שומרי הראש מסתתרים, הסימן לכך שיש שומרי ראש הוא חבלים כתומים. לאורך אולמות הארוח מסדרון ארוך, את הצעדים שלנו שומעים שכן זו ריצפת הזמיר, מערכת אזעקה יפנית להתריע מלוחמי נינג׳ה שקטים, חתיכות מתכת בין הקורות המחוברות מלמטה משמיעות את צליל האזהרה מפני מסתננים. סביב הטירה גנים יפים ואגם, הכל מעוצב ומוקפד. מסביב לאגם סלעים שתרמו בעלי האחוזות במצוות השוגון ומסמלים את ההרים.

אחרי הטירה נסענו בתחבורה הציבורית אל שוק האוכל Nishiki Market שמכונה גם Kyoto kitchen. שוק נקי ומסודר שונה מהדימוי הראשון שעולה בראש כאשר חושבים על שוק, כל חנות מתמחה במזון מסוג מסויים, מאכלי דגים, מאכלי תה ירוק, מאכלי סויה, מתוקים ועוד הרבה דברים לא מזוהים. השפים בקיוטו רוכשים שם בבוקר את חומרי הגלם למסעדות, איכות המוצרים נחשבת לגבוהה וגם המקומיים עורכים שם את הקניות.

מהשוק המשכנו למדרחוב המקורה עם החנויות השונות ועצרנו לצהרים במסעדת הסושי Musashi Sushi, טעים מאוד ומגוון,מלווה בתה ירוק מרווה עבורי. בהמשך קנינו גם גלידה אמריקאית ירוקה על בסיס תה ירוק, ובכלל הרבה מוצרים שמוכרים לנו יש גם עם תה ירוק, לא כל אחד אוהב, ממליצה בחום להתנסות חלק מהחוויה של מקום חדש. המשכנו לשוטט ברובעים השונים של הגיישות, סמטאות קטנות שבערב מתעוררות לחיים, עם מסעדות וברים, הכל מאוד מעוצב ונעים למראה. הגענו לאיזור גיון בו בנייני קומות, בכל קומה מועדון ארוח של גיישות. עדין יש ביפן כאלף גיישות, באחד הערבים נלך להסתובב ואולי נפגוש גיישות מטופחות.

לאורך הטיול היום ראינו יפנים ויפניות עם קימונו, מסתבר שקיוטו שהיתה הבירה העתיקה של יפן היא מוקד תיירות חשוב ליפנים, וכחלק מהמסורת מסתובבים עם הקימונו והכפכפים ומצטלמים עם התלבושות המסורתיות.

בקיוטו אלפיים מקדשים שונים!! ומקפידים מאוד על שימור המבנים העתיקים והמראה, ולכן אין בקיוטו גורדי שחקים. אי אפשר לסיים את היום בלי ביקור במקדש, ולכן עלינו אל מקדש המים הטהורים Kiyomizu Dera Temple , המקדש ממוקם בגובה עם תצפית יפה אל העיר קיוטו. כאשר מטפסים אל המקדש עולים ב"סמטת שתי השנים" שבה אם נופלים תהיה לנו שתי שנים של מזל רע, משם ממשיכים לעלות ב"סמטת שלוש השנים" שמבטיחה שלוש שנות מזל רע לנופלים, לשמחתנו הצלחנו להתגבר על האיום ולהגיע בשלום אל המקדש. המקדש הוא מבנה המורכב מקונסטרוקציה מורכבת של עצים ללא שימוש במסמרים כלל, הוא משקיף על מעיין המים הטהורים ממנו זורמים שלושה זרמים של מים שמי ששותה מאחד מהם זוכה בחוכמה או בבריאות או באריכות ימים, היפנים ממתינים בסבלנות בתור ובתורם שותים מאחד מהזרמים, למתחכמים ששותים מיותר מזרם אחד צפוי מזל רע כי הם לא הסתפקו במועט. במתחם המקדשים קבוצת תלמידות ותלמידים בני חמש עשרה שפנו אל עומר באנגלית עילגת ובקשו את עזרתו במשימה של המורה לאנגלית בה הם התבקשו לפנות לזרים ולשוחח עימם באנגלית, עומר שיתף פעולה וסיימנו בתמונה קבוצתית. משם המשכנו בסמטאות וגילינו שאכן הדירה שלנו ממש קרובה!!!

סיימנו יום עמוס במראות ומידע ראשוני על החיים ביפן, על אמונות ומנהגים. וכאשר רואים חבורה צעקנית של מלוכסני עיניים מירב הסיכויים שאלו סינים ולא יפנים... קפצנו לסופר לקנות אוכל לארוחת הערב והבוקר, הכל ביפנית טהורה.

עובדה מעניינת לסיום: ביפן ממוקמים אוטומטים לשתייה כמעט בכל רחוב אומרים שעל כל שבעה יפנים יש אוטומט שתייה!! הספקנו לטעום פנטה ענבים ופנטה מנגו.