את ההיכרות הראשונה שלנו עם האיים האזוריים עשינו דרך זוג חברים שביקרו באיים בסתיו , האמת , זה לא לקח הרבה זמן מרגע שראינו את התמונות ושמענו את הסיפורים ועד לרגע שהתחלנו בתכנון הטיול .
אני נוהג לחפור עמוק כשאני מתכנן את הטיולים והחופשות מחוץ לישראל , מביקור באתרים הסטנדרטיים ( בוקינג טריפאדוויזר וכו' ) דרך בלוגים כתבות וסרטונים שנמצאים ברשת ועד לאפליקציות שאפשר להוריד לנייד .
זה לא משנה אם אשתמש ת'כלס רק ב 10% מתוך המידע שקיים , החוויה של הטיול מתחילה כבר בתכנון .
מכיוון שזו הפעם הראשונה שלנו בליסבון , החלטנו להקדיש לה כמה ימים .
טיסה לליסבון וחזרה לתל אביב עם אל על .
טיסות מליסבון לאיים , טיסות בין האיים וחזרה לליסבון sata סה”כ כ 440 אירו לכל הטיסות לאדם.
לא לכל האיים יש טיסות ישירות מליסבון וגם בינייהם לא תמיד יש טיסות ישירות , ולכן חשוב לתכנן כמה שיותר מדוייק על מנת לחסוך זמן .
היום הראשון – טיסת ערב לליסבון , *מונית מהשדה למלון inspira santa marta
*שימו לב , ישנם נהגים של מוניות שלא מפעילים מונה ונסיעה של 15 אירו יכולה להגיע ל 38 אירו .
נסיעה במונית משדה התעופה בליסבון למרכז העיר צריכה לעלות 15-20 אירו , כדאי תמיד לשאול את הנהג כמה תעלה הנסיעה , גם אם בסוף זה לפי המונה , זה מראה לו שאנחנו ערניים .
היום השני – קבענו סיור עם נמרוד (נימי) היינו כ 15 ישראלים . קצת היסטוריה קצת אטרקציות וסיפורים מקומיים , והמלצות להמשך הביקור בליסבון .
בערב הלכנו לאכול ב ramiro החוויה הכי גדולה מהביקור במסעדה זה התור בחוץ . צריך להירשם במכונה ולקבל פתק עם מספר אותו יקריאו בשש שפות כשיגיע תורכם , אנחנו חיכינו קרוב לשעה . אם זכרתם לשמור מטבע של 2 אירו , תוכלו לפנק את עצמכם בבירה בזמן ההמתנה .
היום השלישי – לקחנו אוטובוס לרובע בלם , הליכה לאורך הנהר ביקור באנדרטת התגליות ובמגדל בלם , וכמובן pasteis de belem המפורסמת .
בחזרה למרכז העיר ומנוחה באחד מהגנים על קנקן סנגריה .
בערב אכלנו ב sr. lisboa
ביום הרביעי – בעצם עכשיו מתחיל הקטע שלשמו התכנסנו .
שעה וחצי טיסה לאי טרסיירה , את הצימר שלנו canario do mar שכרנו דרך בוקינג .
עם פרננדו בעל הצימר יצרנו קשר כבר מהארץ ולאורך כל השהות שלנו בטרסיירה תיקשרנו דרך הווטספ ,
רכב שכרנו מראש דרך rentangra בהמלצת פרננדו , בדרך משדה התעופה לצימר ניסינו לעלות לתצפית senhora do facho אבל היה ערפילי ומעט גשום אז החלטנו לוותר ( דרך אגב , ערפילים וקצת גשם , יש הרבה אבל בדרך כלל זה מקומי ואפשר בנסיעה זהירה לעבור לצד אחר של האי ולהנות מיום בהיר )
במקום התצפית נסענו למסעדה מקומית באזור הצימר שלנו , גם המסעדה boca negra וגם המנה שהזמנו alcatra de peixe בהמלצת פרננדו .מבחוץ המסעדה נראית כמו בר מקומי , אנשים יושבים בחוץ ונהנים מבירה ויין . ליד הדלפק ישנה דלת כניסה למסעדה פשוטה שמשמשת בעיקר את המקומיים . תבשיל הדגים שהזמנו היה אולי המאכל הכי טעים ומפתיע בטיול כולו (ולכן חזרנו שוב למחרת ) התבשיל מגיע בסיר מבעבע ומוגש עם לחם מקומי , מי שזו לו פעם ראשונה , יעבור הדרכה קצרה ע”י המלצרית לגבי צורת האכילה המסורתית של המנה . חובה .
הצימר היה מושלם . מהכביש ישנה כניסה דרך שער לחצר עם חניה . בעזרת ההוראות של פרננדו פתחנו בקלות את הדלת . הצימר משופץ מרוהט ומאובזר כחדש . על השולחן , נשנושי ברוכים הבאים , כמה מוצרי התחלה במקרר ומזווה מלא בכל טוב .
הצימר משופץ תוך ניסיון לשמור על חלקים אותנטיים מהמבנה הישן , בחוץ חוף סלעי ומסלול הליכה קצר לאורכו . במחסן יש אופניים לשימוש הדיירים . הצימר יכול לאכלס בקלות 5 אנשים .
מבט על הצימר
המסלול לאורך החוף
בערב אכלנו בטברנה של רוברטו (כדאי להזמין מקום)
https://www.facebook.com/taberna.roberto.5
רוברטו ואישתו מנהלים את המקום , היא במטבח והוא עם הלקוחות . כדאי להכנס למטבח ולבחור את המנה לפי מה שנמצא על הגריל .
רוברטו בחור חברותי מאוד מתעניין ומציע את עזרתו בכל דבר שאולי נצטרך , דרכו שמענו על פסטיבל של כמה ימים שנחגג בעיירה הסמוכה , הצלבנו מידע עם פרננדו ומצאנו את עצמנו מסתובבים ברחובות עם כמה אלפי חוגגים , לוגמים סנגריה ואוכלים מאכלי רחוב מקומיים , ב 2300 החלה תהלוכה סטייל “עדלאידע” עם רקדנים תזמורות ובמות ממונעות .
לביקור בטרסיירה ובכל האיים האזוריים אפשר להשתמש באפליקציה שנקראת visitazores .
https://www.visitazores.com/en
ולהעזר גם ב
http://trails.visitazores.com/en
אנחנו עשינו מסלול יפה של כ 9 ק”מ , מזג האוויר היה סגרירי , מדי פעם זרזיפי גשם , אז מומלץ תמיד להיות עם שכמיה בהשיג יד . אבל הגשם גם מרענן ומוסיף עניין ואווירה .
מתוך המסלול
עוד בטרסיירה , ביקרנו במערה וולקנית
בטרסיירה ובכלל באיים בהם אנחנו ביקרנו ( במיוחד בקטנים ) , אפשר גם פשוט לעלות לרכב , לתפוס כיוון ולנסוע ,הכבישים מעולים ומשולטים . אפשר לדלג לנקודות תצפית ,לעשות מסלול הליכה ולהמשיך . באיים הקטנים קשה לאבד את הדרך .
כך עברו להם יומיים נהדרים בטרסיירה .
ביום השישי אנחנו בטיסה לאי פלורס .
אם יש אי שבשטח מצומצם יכול לרכז את היופי של האיים האזוריים , הרי זה פלורס . הנסיעה לאורך הכבישים המטופחים , העצירות בנקודות התצפית וההליכה בשבילים , לכל כיוון שתסתכלו , נופים מדהימים , כמו בסרט , כמו בציור ילדים
סמוך לכניסה לדרך שמובילה למפלים יש בית קטן ומטופח צמוד לכביש . אם הדלת פתוחה תוכלו להתרשם מתחנת קמח תירס ישנה שעדיין עובדת כמו פעם , בעזרת המים המופנים אליה מהנחל .תרומה קטנה לגברת (הטוחנת) ותקבלו גם הדגמות והסברים בפורטוגזית .
רכב שכרנו פה
אין להם משרד קבוע בשדה , פשוט חיכה לנו בחור עם הרכב , בסך הכל ההשכרה היתה חלקה , כשהחזרנו את הרכב נאלצנו להתקשר למשרדי החברה בגלל שהטיסה הוקדמה בשעה . דרך אותה חברה שכרנו גם בסאו מיגל , אני בדרך כלל עושה ביטוח מלא , לא רוצה להתעסק עם הבדיקות האלו בהחזרה .
מגורים ב
מקום נחמד , בעל הבית ( ריקרדו ) שמח לעזור בכל נושא , כדאי להתיעץ איתו לגבי מסלולים ומזג אוויר . לנו היה בוקר אחד מאוד ערפילי , ריקרדו המליץ לנו לנסוע ( בזהירות ) לצד השני של האי באותו היום , ובאמת שם היה בהיר . בהזדמנות אחרת הוא המליץ על מסלול הליכה שעדיף לעשות הלוך חזור ולא ללכת את כולו בגלל שהחלק האחרון הוא על כביש , ללא שום עניין .
בכפר השכן faja grande יש מכולת שבה אפשר להצטייד במוצרים בסיסיים . בכפר יש גם כמה מסעדות נחמדות , אנחנו אכלנו ב papadiamandis , מקום נוסף שנחמד לאכול בו נמצא בכפר המשוחזר
אם אתם מעונינים להתארח במקום , כדאי להזמין מוקדם , וגם אם לא הסתדר , זה מקום יפה עם גינות פורחת אפשר פשוט לעשות סיבוב . המסעדה שממוקמת בכניסה , מגישה מנות קלות קצת שונות מהיום “ימי” הרגיל .
בפלורס תראו כנראה את הפריחות המדהימות שאי פעם ראיתם מחוץ לחממה . לאורך הכבישים יש מפרצונים שאפשר לחנות ולצאת להתרשמות מהנוף והפרחים .
בפלורס , כמו בטרסיירה . אין חשש לאבד את הדרך . אם אתם רכובים , אפשר לרדת מהכביש ולחקור שבילים צדדיים . אם אתם ברגל , אפשר להשתמש באפליקציה ובסימוני השבילים . השיטוט בפלורס מצריך צביטה מדי פעם להזכיר שזה לא חלום , ולא גן עדן .
ביום התשיעי אנחנו על טיסה עם עצירת ביניים של כשעה , בדרכנו לאי הגדול באזוריים , סאו מיגל . בשדה התעופה של פונטה דלגאדה אנחנו שוכרים רכב מאותה החברה שדרכה שכרנו בפלורס . גם פה המשרד נמצא בנייד ולאחר כמה דקות בחנייה , אנחנו יוצאים למרכז העיר , למלון בוטיק קטן ומקסים שממוקם במבנה היסטורי מתחילת המאה הקודמת .
במלון יש צוות נהדר , מתענינים ושמחים לעזור . תקבלו דף ומפה עם המלצות לאתרים ומסעדות . יש חניה צמודה למלון 5 אירו ליום , אבל היא מוגבלת במקומות , יש אפשרות להזמין מראש עם הזמנת החדר , חניה ציבורית גדולה יש במרחק 10 דקות הליכה מהמלון .
סאו מיגל הוא אי גדול יחסית לאיים האחרים באזורים , ולכן כדאי לרכז את הטיולים כל פעם לאזור מסויים .
בכפר caldeiras יש “מכון ספא” עם בריכה תרמית נחמדה , בעבור כמה אירו תוכלו לרחוץ במים החמים , ממול למכון , שוכנת מסעדה שהמנות העיקריות שלה מתבשלות במשך כמה שעות בעזרת האדים שנפלטים מהאדמה .אנחנו עשינו גם מסלול הליכה נחמד שיוצא וחוזר אל הכפר .
ביום אחר נסענו ל ferraria , חוף שבו יש נביעה של מים תרמים בתוך הים , לדאבוננו החוף היה סגור עקב מפולת שהיתה באזור ושיפוצים . אז המשכנו לנסוע לאורך החוף ללא מטרה מוגדרת . הגענו לעיירה candelaria u ולמסעדת O Raiao שהיתה על סף סגירה . מסעדה מקומית בסגנון בופה , בעבור 10 אירו תקבלו צלחת , והבופה לרשותכם ,שתיה בנפרד . המסעדה לא פתוחה כל יום והיא מגישה רק ארוחות צהריים .
כמו כן בסאו מיגל , בקרנו ב Jose do Forest Garden , מקום יפה ורגוע , עשינו טיול מסביב לאגם וקינחנו בשייק אננס אלכהולי .
מי שהגיע לסאו מיגל לקראת סוף הטיול ומצא את עצמו עם חוסר בחולצה או שתיים ואולי משהו שלא מצא בארץ , יוכל לפקוד את הסניף המקומי של דקטלון שנמצא בפונטה דלגאדה . עוד בפונטה דלגאדה , מסעדת בשר נחמדה Antonios .
והגלידריה המעולה Gelateria AbracAdabrA ,רק דקה הליכה מהמלון ,שווה לוותר על הקינוח במסעדה .
אותנו פחות מושך השייט בעקבות לוויתנים ודולפינים ,במרינה של פונטה דלגאדה תמצאו כמה חברות שמוציאות כאלו סיורים .
לאחר 4 ימים ולילות עמוסים ומהנים , אנחנו עולים על טיסה של אחה”צ ( לא לפני שביקרנו שוב את הגלידריה ) בדרכנו לליסבון .
בשביל לא להלחץ עקב טיסות מאחרות וכו' , לקחנו עוד לילה במלון santa marta . בעזרת עובדת הדלפק של המלון , הזמנו מקום במסעדה מצוינת במרחק הליכה מהמלון .
http://www.cervejariaribadouro.pt/
את החדר במלון עזבנו בשעות הצהריים , את המזוודות איחסנו בשמירת חפצים של המלון . יצאנו לשיטוט אחרון ( קניות/השלמות) ברחובות ליסבון . הספקנו לחטוף ארוחת צהריים במתחם timeout market .
וחזרה למלון . יאמר לזכות המלון שהם הציעו לנו להתרענן לפני הטיסה במתקנים של המלון ואף הזמינו מונית לשדה התעופה .
זהו , תהנו .
רונן
