טרק EBC אוורסט בייס קמפ במספרים

יצאנו (זוג, בני 30) לטרק EBC באמצע ספטמבר 2013.

1. לוקלה- בנגקאר - 4 שעות. 2980 רופי. (400 חדר זוגי + 2 מקלחות)
2. בנקאר- נמצ'ה בזאר - 5 שעות. 4400 רופי (850 כביסה, 1100 חדר ומקלחות).
3. יום התאקלמות - עלינו למלון "אוורסט וויו". שעתיים עלייה + שעתיים לסיבוב דרך הכפר קונדה. העלייה למלון מומלצת בטירוף. כנראה המרפסת השווה בעולם. בסה"כ הוצאנו 5160 רופי (מתוכם 630 קניות של שטויות ועוד 2000 על ארוחת בוקר במלון המפונפן :) )
4. נמצ'ה בזאר- פורטסה טנגה - 5 שעות. 3500 רופי (800 חדר ומקלחות). יש דרך מישורית שמקיפה את הגבעה של המלון ממזרח, דרך הכפר קיינג'ומה. אם כבר עליתם למלון היא מאוד מומלצת. הליכה מישורית ונעימה של כשעתיים עם נוף מדהים של עמק קומבו, אמא דבלאם ואפילו של האוורסט. בכל מקרה עולים למונג-לה, פאס ראשון בגובה 4000 עם יופי של נוף ויורדים ל"כפר" של גסטהאוס אחד על הנחל.
5. פורטסה טנגה- דולה - 3.5 שעות, 3900 רופי.
6. דולה- מצ'רמה- 4 שעות, 3350 רופי (400 לינה ומקלחות). ישנו בלודג' מעולה עם אוכל מעולה בשם NAMGYAL. המקום נמצא בחלק הצפוני (והרחוק) של הכפר, אבל קל לזהות אותו כבר מהירידה לכיוון הכפר - מבנה מרובע עם חצר פנימית גדולה והמון דגלי תפילה. בעל הלודג' תומך בארגון של רופאים שפועל במצ'רמו, מייעץ למטיילים ועוזר מאוד לפורטרים. אפשר ללכת שם להרצאה על מחלת גבהים וגם לתרום להם כמה שקלים.
7. מצ'רמה- יום התאקלמות - 3950 רופי. עלינו לשלוחה שמעל הכפר מדרום. בערך שעה לכל כיוון. השביל מוביל לשם בכל מקרה למחרת, אבל התצפית משם מאוד יפה, ואפשר גם לעלות גבוה יותר אם רוצים.
8. מצ'רמה- גוקיו - 4 שעות, 3350 רופי (בלי מקלחות. היה קר מדי). שעה הליכה בכל כיוון מהכפר לאגם גוקיו הרביעי (המקומיים ששאלנו התעקשו שזה 4 שעות). לא מאוד התלהבנו והתחיל שלג אז ויתרנו על ההמשך וחזרנו לכפר... ישנו במקום נחמד שנקרא "צו-אויו וויו לודג'". אשה נחמדה, אוכל טעים, והכי חשוב – הלודג' הכי צפוני על שפת האגם. יש לו נוף לצ'ו אויו ולגוקיו רי, והוא הכי קרוב לשביל שמוביל לאגמים הצפוניים ולגוקיו-רי.
9. גוקיו רי - 2.5 שעות עלייה, 1.5 שעות ירידה, 3550 רופי (שוב בלי מקלחות). התצפית מדהימה!!! לדעתנו שווה לחכות כמה ימים למזג אוויר טוב אם צריך. לגוקיו-רי עולים מוקדם מאוד כדי להספיק לתצפית לפני שעולים עננים. הרבה אנשים גם ממשיכים אחרי הירידה מהגוקיו-רי לכפר הבא באותו היום.
10. גוקיו- דראגנק - 3 שעות, 6500 רופי (לינה בחינם, 900 מקלחות, 1100 על אוכל וממתקים ליום הארוך של הפאס. בדיעבד מיותר לגמרי... 700 טעינת סלולרי מלאה) כפר יקר נורא. אפשר למצוא גם פורטר ליום של הפאס והמחירים מאוד משתנים. חשוב!! חציית הקרחון לכיוון דראגנק נעשית בשביל חדשולא בזה שמסומן במפות. לשאול בגוקיו לפני שיוצאים לדרך!
11. דראגנק- דזונגלה - 4.5 שעות עלייה, 4 שעות ירידה, 1940 רופי (חדר חינם, בלי מקלחות)
12. דזונגלה- לובוצ'ה - 4 שעות, בערך 3800 רופי (1100 חדר ומקלחות)
13. לובוצ'ה- גורק שפ - 3 שעות, 5300 רופי (כולל מקלחות וקנייה של מלא שטויות). יצאנו באותו יום לבייס-קמפ. לקח לנו 4 שעות (הלוך חזור + איזה חצי שעה של תמונות והתלהבות והתברברות שם). בעיננו הטיולון הזה מאוד מעניין ומומלץ.
14. קאלה פטאר 2.5 שעות טיפוס. שעה וחצי ירידה. 4300 רופי. חזרנו לעוד לילה בגורק-שפ כי קיווינו שנוכל לעלות למחרת עוד פעם לתצפית המטורפת הזאת. מדהים. גם כאן – אם צריך, שווה לחכות למז"א טוב.
15. גורק שפ- דינגבוצ'ה - 4.5 שעות, 3100 רופי. כפר גדול עם מאפיות ואינטרנט ומלא לודג'ים.
16. דינגבוצ'ה- צ'וקונג - 3 שעות (מאוד מאוד לאט. אפשרי בשעתיים), 2500 רופי (בלי מקלחות)
17. צ'וקונג"נתקענו" יום נוסף בצ'וקונג בגלל סופת שלגים. 3000 רופי (יום שלם של אכילת שטויות בלודג')
18. צ'וקונג- טנגבוצ'ה – 4.5 שעות, 4500 רופי. מתוך זה 1250 רופי הלכו על מאפיות בדרך, שהיו מאוד מפתות ואפילו עוד יותר מאכזבות. ישנו בלודג' שנקרא "טאשי דאלק". מול המנזר, נוף מעולה, אנשים נחמדים ואוכל ממש טוב.
19. טנגבוצ'ה- מונג'ו – 5שעות (2 עד קיינג'ומה, שעה לנמצ'ה ועוד 2 למונג'ו), בערך 2000 רופי. אכלנו במסעדת "8848" בנמצ'ה. ישנו בלודג' מעולה שנקרא summit home. חדר גדול עם מקלחת מעולה, אוכל מצוין ומשפחה נחמדה מאוד.
20. מונג'ו- לוקלה - 6 שעות הליכה. לארוחת ערב כבר אכלנו סטייק בטאמל
    
    
    כמה טיפים שלנו לטרק -
    1. לצאת לפני העונה - ה"עונה" בטרקים בנפאל מתייחסת לתקופה שבה מז"א הכי מתאים להליכה, ולכן כל שנה באמצע אוקטובר מספר המטיילים על השביל עולה בצורה קיצונית. מצד שני, בגלל שמדובר בהרים גבוהים, מז"א לא תמיד צפוי, אז בכל מקרה כדאי להיערך (מבחינת ציוד) לקור קיצוני, שמש חזקה, גשמים ושלג.

1. המסלול ה"הפוך" – רוב המטיילים עולים בעמק המרכזי, של קומבו, ויורדים בחזרה באותה הדרך או דרך עמק גוקיו. אם רוצים להיזהר קצת בגבהים "נאלצים" לבלות הרבה יותר זמן בעמק שבו עולים. לדעתנו, עמק גוקיו הרבה יותר יפה, הרבה יותר שקט וגם הרבה פחות עמוס ומתוייר. הפאס מהצד הזה תלול מאוד, ומכוסה דרדרת אבנים שמכוסות לפעמים בשלג וקרח, שלדעתנו קל יותר לטפס עליה מאשר לנסות ולרדת אותה. בכיוון הזה העלייה הדרגתית ומחולקת יפה לימי הליכה של 3-5 שעות, עם כפר נורמלי לישון בו 300-400 מטר מעל הכפר הקודם.
2. מחירים ועלויות - זה טרק יקר מאוד בקנה מידה נפאלי, אבל גם זול מאוד בכל קנה מידה אחר, בטח ביחס לנופים שרואים בו. לגבי ההוצאות שלנו, חשוב לומר שאנחנו היינו לפני שיא העונה. המקומות היו די ריקים, והמחירים היו יותר גמישים. מצד שני, למרות שמחיר הלינה מאוד גמיש, דברים מתכלים שמישהו סחב במעלה ההר (כמו אוכל או גז למקלחת) הם תמיד יקרים וקשה להתמקח עליהם. עסקאות חבילה (לינה+מקלחת+לאכול אצלם) עזרו להוריד מחירים. אנחנו תקצבנו 50 דולר ליום לשנינו, וזה היה די ויותר למרות שהתפנקנו בכל הזדמנות שהייתה לנו (פורטר בפאס, הטענת פלאפונים, חטיפים בכמויות והלודג'ים הכי טובים שמצאנו). פגשנו זוג שהסתדר גם עם 30 דולר ליום, אבל די בהתכלבות (חלקו מנות אוכל, ישנו במקום הכי זול וכו').
3. ניווט והתמצאות –למרות שכמעט ואין שילוט, השבילים מאוד ברורים. כמעט תמיד יש איזה מקומי על השביל שיסביר איפה אתם ויכווין אם צריך (למרות שנדיר שצריך...), ואם אתם בשיא העונה השביל גם פשוט מרוצף במטיילים, פורטרים וחמורים. בכל מקרה, מומלץ לקנות בקטמנדו מפה טובה של האיזור. נחמד לדעת מה יש מסביבכם, איך קוראים להרים ולכפרים ואיזה שביל מוביל לאן. החלק היחיד שהיה טיפה בעייתי לניווט היה חציית הפאס. בכל מקרה, לא מומלץ לצאת לבד לפאס וגם לא לחצות לבד קרחונים אחרי שלג כבד, או בתנאי ראות קשים.
4. פורטר, כן או לא –כשמטיילים עם פורטר הרבה פעמים יוצא שנגררים אחריו, בגלל שהוא מכיר את האיזור. טיילתי לא מעט בהימאליה וראיתי הרבה פעמים שאנשים עוצרים, אוכלים וישנים במקומות שעליהם הפורטר ממליץ. לפעמים זה בגלל שהמקום טוב, לפעמים זה בגלל שנמאס לו ללכת או שזה הלודג' של דוד שלו. חוץ מזה, לקחת פורטר זה להסכים להיתקע שלושה שבועות עם מישהו שלא מכירים.

1. גבהים –אם אין לכם נסיון בשהייה בגבהים, כדאי מאוד להיצמד להיצמד לכללים. צריך להקפיד על הגובה שבו ישנים - לא עולים יותר מ-400 מטר בין לילה ללילה, למרות שבמהלך היום אפשר ואפילו כדאי לטפס גבוה יותר. מעל גובה 3000 מטר, צריך לעשות יום התאקלמות כל 1000 מטר - ישנים לילה נוסף באותו גובה.
   במסלול כמו שאנחנו עשינו נוח לעשות ימי התאקלמות כאלה בנמצ'ה (3500 מטר) ומצ'רמו (4500 מטר).
   הקפדה על הכללים האלה גורמת לכך שרוב ימי ההליכה הם קצרים- 3-4 שעות. מצד שני, הרבה פעמים מרגישים טוב, ומתפתים "למשוך" לכפר הבא. רק שתדעו שאם עושים את זה מעלים את הסיכויים לחטוף מחלת גבהים בהמשך הטרק, ושמחלת גבהים הכי שכיחה בקרב אנשים צעירים וחזקים.
    אפשר לקבל הרצאה מעניינת ומחכימה על מחלת גבהים בכפר מצ'רמה כל יום בשלוש. (תשאלו שם איפה ומתי)
2. הטיסות מלוקלה – קודם כל כדאי לדעת שרק חברה אחת (YETI AIR) עדיין מפעילה טיסות ללוקלה, וזה גרם למחירים להיות גבוהים יותר מבעבר. נכון לספטמבר 13 טיסה הלוך-חזור לאדם עלתה 310 דולר.
   בטיסה אל לוקלה כדאי לקחת טיסה מוקדמת ככל האפשר. עם כל שעה שעוברת עולים עננים, והסיכוי לביטול הטיסות גובר. אם מגיעים מוקדם אפשר גם להתקדם יותר ביום הראשון ולחסוך הליכה ביום השני, שהוא קשה יחסית בגלל העלייה המייגעת לנמצ'ה.
   בטיסה מלוקלה כדאי לדעת ששדה התעופה בלוקלה מתנהל בגדול כמו תחנת מוניות. אפשר להיכנס למשרד של YETIבלוקלה (נמצא בכפר עצמו, לפני הירידה לשדה) ואם יש מקום פנוי בטיסה קרובה, הם מאוד ישמחו להעלות אתכם עליה.
3. ציוד– בקטמנדו יש טונות של ציוד ברמה לא רעה ובמחירים מצחיקים. חוץ מנעליים תרמיל ועוד כמה דברים קטנים, שעדיף לקנות מראש, אפשר למצוא שם הכל. אם צריך, תקדישו יום-יומיים להתארגנות בקטמנדו. צריך להסתובב ולחפש ולראות הרבה, אבל אפשר למצוא ביגוד איכותי.