6 בפברואר 2014 שמונה ימים בבייג'ין נוחתים בסין קדם אותנו בשעת צהריים שדה תעופה מרשים ורחב ידיים שנבנה לקראת אולימפיאדת 2006. השדה ענק בהשוואה לכמות המבקרים בו ותקרתו בנויה בצורת גב הדרקון, "זנבו על הקרקע וראשו בעננים" -; החיה המקשרת בין הקיסר הקרקעי לבין הקיסר האלוהי שמשכנו בכוכב הצפון. בלי לדעת או לתכנן זאת מראש, מסתבר שנחתנו בבייג'ין (בירה צפונית בתרגום מילולי) בערב ראש השנה, לתחילת שנת הסוס. בסין יש מחזוריות של 60 שנה בלוח השנה. 12 בעלי חיים (עכברוש, שור, נמר, ארנבת, דרקון, נחש, סוס, כבשה, קוף, תרנגול, כבש, חזיר) מוכפלים בחמשת יסודות הפנג-שווי: אדמה, מתכת, עץ, מים ואש. את החג חוגגים במשך שבועיים, כששני הימים הראשונים מהווים שבתון, ולאחריהם תקופת "חול המועד". דבר ראשון לוקח אותנו המדריך "לדפוק שעון" בקניון יאשו (ראו בהמשך בפרק הקניות), ולאחר שעתיים נוסעים למלון. אחד השינויים שבולטים לעיין, בהשוואה לביקור קודם בסין הוא שהסינים כמעט שאינם יורקים ברחובות, וגם בדלי הסיגריות אינם מעטרים את הרחובות מסתבר שהממשלה עשתה מאמץ למגר שתי תופעות אלו, ובהצלחה רבה. את כל הלילה הראשון ליוו מתחי זיקוקי דינור כבדים מכל הסוגים, מינים וגבהים, כמו הפגזות של תת מקלע. בסביבות 10 בלילה עוד היה אפשר ללכת לישון, אך בערך בחמישה ל 12 התעוררנו על רקע מתחים כבדים מאד. מהקומה ה 9 (הספרה המסמנת בסין עושר) במלון Rainbow אפשר היה לראות עשרות רבות של אתרים בהם יורים זיקוקים. בסביבות 10 דקות אחר חצות שוב היתה ירידה בתדירות והיקף המתחים וניתן היה להמשיך לישון. ברחוב אפשר לקנות מרגמות זיקוקים לשימוש עצמי כך שכל סיני יכול לפתוח נקודת שיגור, וכך זה נראה, ונשמע במשך 12 שעות של ליל החג......... ולמחרת הזוהמה ברחובות והערפיח שנשאר. הזיקוקים ילוו אותנו במהלך כל הביקור, אך במינון נמוך יותר. ביום השמיני (הספרה שמונה מסמנת בסין מזל) והאחרון שלנו בסיור, שוב התגברו המטחים. טיול מאורגן ? פעם ראשונה שאנחנו נוסעים בטיול מאורגן. הקבוצה הטרוגנית. לצד נוסעים שלא יודעים לדבר אנגלית, השתתפו נוסעים שטילו במדינות רבות. ועל כל אלה צריך ל"נצח" המדריך, לנסות לרצות את כולם, ולוודא שאף אחד לא מאבד את הדרך. המדריך שלנו בעל ידע רב מאד, אך לא היה ברור לאורך הטיול אם הוא יותר מדריך או יותר משווק. כן, כשמשלמים 3,500 ₪ על טיול מאורגן לשמונה ימים בסין כולל רווח למשווק ("גרופון"), לחברה המארגנת ("אופיר טורס"), טיסה באל על, מלון + ארוחת בוקר, אוטובוס ומדריך (אחד ישראלי ואחד סיני) צמודים וכרטיסי כניסה לאתרים, הטיול כולל גם סיורים (בתשלום נוסף) וביקורים מודרכים ב"מפעלים" (חנויות) רבים. ביקרנו בבית מרקחת טבעי בו המליצו לנו "פרופסורים" סיניים על תרופות טבעיות לאחר שאבחנו את המחלות של כל אחד במקביל בטיפול "פוט מסאז' באמצעות הצצה על הלשון, הציפורניים ומדידת דופק. לפרופסורים היתה תשובה די סטנדרטית לכל הבעיות: כדורים טבעיים לשלושה חודשים לניקוי כליות / כיבה / כבד. העלות לשלושה חודשים לכל סוג כדור 1,800 יואן. יש מטיילים שהומלץ להם לקחת שני סוגים, ויש כאלו שגם קנו....... ביקרנו במפעל תרופות, ובחנות סכינים שהסתירה אחריה בשיטת מסדרון איקאה את שוק "רמלה לד". ביקרנו ב"מפעל" התה של דר' תה", ביקרנו ב"מפעל" בו צוירו כדי חרס / אגרטלים בעבודת יד בטכניקה סינית (קלוזונה), ב"מפעל" מוצרי משי, פנינים, משי, סכינים, תרופות כשבכל חנות חברי הקבוצה השאירו אלפי שקלים.......... היתה קורלציה שלילית בין גיל הקונים לבין כמות הקניות. בדרך לכל טיול, עוברים דרך חנות / מפעל, כשבחנות החזיותהמדריך ספר שבנסיעתו הקודמת הוא הביא לכל בנות המשרד בארץ חזיות במתנה (לא ברור איך על רקע המידות הקטנות שאפיינו את החזיות שהוצגו לנו). הסיורים במפעלים, היו מעניינים, בהיבט הכרת דרכי מכירה ושיטות עבודה, ובהתעלם ממטרתם. את חלק מהמטיילים עניינו רק הקניות, לא אלו שב"מפעלים" אלא אלו שבשווקים. ב"מפעלים" מוכרים בד"כ במחירים של פי ארבע מהשווקים בעיר, אך תמיד מסבירים שאצלם מקורי ובשווקים חיקויים זולים. בקבוצה מקבילה אלינו שהתאכסנה באותו מלון היו ישראלים שמרגע שנחתנו בבייג'ין נפרדו מהקבוצה ועסקו רק במילוי המזוודות לקראת החזרה. יש גם יתרונות (רבים) בטיול מאורגן. לומדים דברים רבים שבטיול עצמאי לא מבחינים בהם, למשל שבכניסה לכל מבנה יש שני אריות (שמסמנים עוצמה) הזכר משחק ברגלו בכדור והנקבה בגור אריות, שלצבעים השולטים במקדשים יש משמעות: אדום מסמן עושר, וצהוב מסמן קדושה. למדנו על חיות מהמסורת הסינית, למשל השיאנג'י -; חיהגאונה שתרגמה לקיסר את דברי שליטים רחוקים שהגיעו אליו ולא ידעו לדבר סינית, או הסנג'י שעמד בכניסה למעון הקיסר וכל נכנס היה צריך להכניס את היד שלו לתוך הפה שלו. על ידיהם של מבקרים שאינם דוברי אמת החיה היתה סוגרת פיה, כך ששקרנים נמנעו מלהיכנס לארמון הקיסר. בכניסה לכל ארמון עומד הדרקון. הדרקון, אשר רגליו על האדמה וראשו במרומים מסמן את הקשר שבין הקיסר שיושב על האדמה לבין הקיסר האלוהי. ליד הדרקון, בכניסה לכל ארמון, יש קערה גדולה של מים שממנה ישתה הדרקון. הקערה משמת גם לכיבוי שריפות מכיוון שהמבנים עשויים מעץ. מתחתיה יש מקום לשים קרשים בוערים בחורף הקר, בכדי למנוע קפאון של המים. בכניסה לכל מבנה / שער יש סף המוגבה ממפלס הכניסה בכ 20 ס"מ. מטרתו למנוע מהרוחות הרעות להיכנס לבית. כן, לא רק אצלנו יש "מים קדושים" וסיפורים על מקל שהופך לנחש.... הקיסר בסין התנהלו ארבע שושלות של קיסרים, האחרונה שבהן היתה שושלת מינג ששלטה מהמאה ה 15 ועד שהקיסר האחרון "פוי" ביטל את הקיסרות. קדמה לו ה"קיסרית" היחידה "סו-שי". סו-שיהתחילה כפילגש של הקיסר שקדם לה אך ילדה לו את בנו הראשון, וכשאשתו הראשונה היתה עקרה. היא הועלתה למעמד של אשה, ולאחר שלוש שנים נפטר הקיסר. הקיסר מינה שמונה מיועציו שימלכו תחתיו עד הגיע בנו לגיל 21 אלא שסו שי בצעה מהפכה ולקחה על עצמה את הקיסרות. חודשיים לפני הגיע בנה לגיל 21 הוא חלה (או "חלה") וסו-שי בחרה את אחיינה פוי, שהיה בן שלוש להיות קיסר. כך הרוויחה 18 שנות קיסרות נוספות. להיות קיסר משמעו זכויות רבות: חיי עושר, שפע של ארמונות, להלן תמונה מארמון הקיץ בביג'ין אשר לצדו נחפר אגם בידיים של מאות אלפי סינים. לקיסר כ1,000 פילגשים (שנבחרים על ידי האמא בד"כ). המינוי לפילגש הוא לכל החיים. בפילגש יטפלו סריסי הקיסר. הסריסים עצמם סורסו כדי שלא יתפתו..... הקיסר מקבל את ההחלטות המשמעותיות לגבי ההמלכה, מטפל בענייני החוץ ומגשר אל העולם האלוהי. חובה אחת בלבד יש לקיסר: לדאוג לכך שיהיה גשם (לא יותר מידי) ותהיה תבואה. לשם כך מגיע הקיסר פעמיים בשנה למקדש השמיים שנמצא ב"אמצע" העולם, בדומה לירושלים שנחשבה עבורנו כמרכז העולם...... המקדש בצורה עגולה, נמצא במרכז רחבה גדולה בצורת ריבוע. העגול מסמן את השמש והריבוע את האדמה, כששניהם משתלבים אחד בשני , כפי שה"ין" וה"יאנג" (בצורה העגולה שמחציתה לבנה ומחציתה שחורה) משלימים אחד את השני ויוצרים איזון בין קר לחום, בין נוקשות לרוך. הקיסר נישא אל המקדש על גבי אפריון לאורך שביל מורם במעט מעל הרחוב בו רק לו מותר לנוע. ושם, במקדש השמיים, הוא מסתגר במשך יומיים לאחר שצם במשך שלושה ימים. התפילה כנה ואמיתית, אם לא תצלח, ותהיה בצורת, או שלא תהיה תבואה, יוקז ראשו, שכן ככל הנראה הקשר בינו לבין הקיסר האלוהי ניתק ויש להחליפו לצורך שינוי רע הגזרה. העיר האסורה העיר האסורה מצויה במרכז העיר, בצמוד לכיכר טיאנאנמן. הכיכר, שמצויה בצמוד לפרלמנט הסיני מוגנת על ידי שוטרים רבים, לצורך מניעת התארגנות של המונים שינסו להשתלת על הפרלמנט. מצדה האחד של הכיכר מצוי המוזוליאום של מאו צה טונג, ומצידה השני הכניסה לעיר הקיסרית שמובילה אל העיר האסורה. בכדי לעבור אל העיר האסורה יש לעבור דרך העיר הקיסרית, בפתחה מתנוססת תמונתו של מאו צה טונג (בתמונה מעלה). לעיר האסורה, הנמצאת מרחק שלושה ככרות משער העיר הקיסרית, התאפשרה הכניסה רק לקיסר, פילגשיו, משפחתו, אורחיו ומשרתיו. כאשר שלושת החצרות הראשונות מהוות את העיר הקיסרית. חצרות אלו שמשו כשטחי התארגנות ומנהל לצוות המטפל בקיסר. להלן תמונת היכל קבלת האורחים בעיר האסורה. החומה הסינית החומה הסינית נמצאת במרחק של כ שעה וחצי נסיעה מבייג'ין. כמובן שגם בדרך אליה עברנו בשני מפעלים: מפעל לתרופות ו"מפעל" לקלוזונה (שיטה לציור על אגרטלים הכוללת סימון ציור בעזרת חוט מתכת וטפטוף צבעים לתוך המתחמים שסומנו). החומה נבנתה לאורך יותר מ 8,000 ק"מ על ידי מיליוני סינים. חלק גדול מהבונים מתו, ונקברו בתוך לבני החומה אשר עשויים בחלקם מאבנים דחוסות.החומה, כמו אחרות בתוך בייג'ין, נבנתה בכדי להגן על סין מפני הרוחות הרעות שמצפון (מצפון תפתח הרעה לא רק אצל היהודים), וגם כהגנה משבטים מונגוליים ומהקור הצפוני. בקטע שעברנוגובה החומה כ 6 מטר, פחות ממחצית גובה החומה של העיר העתיקה בירושלים. רוחבה בחלק העליון כשלושה מטרים, והיא מתפתלת על הרים משופעים. גובה המדרגות שונה האחת מהשניה, בכדי להקשות על צבא כובש, אם יצליח לעלות עליה. שרותים ציבוריים ניתן למצוא שירותים ציבוריים ברב רשתות המזון המהיר האמריקניות, בכל הקניונים / שווקים, וגם ברחובות, חינם ללא תשלום. השירותים הציבוריים בסין השתנו ו"התמערבו". עדיין ניתן למצוא בול פגיעה, אך בכמחצית מהמקומות הציבוריים קיימים שרותי כסא. חלק מהסינים והסיניות עושים את צרכיהם בישיבה בדלת פתוחה..... קניות קניות הן חלק אינטגרלי מביקור בבייג'ין. חלק גדול מהישראלים מגיעים לבייג'ין בשביל הקניות. בייג'ין היא כבר מזמן לא עיר זולה. יש בה קניונים שלא יביישו את השדרה החמישית בניו יורק. חנות Hollister, לדוגמא הממוקמת בקניון שליד שוק "יאשו" נראית בדיוק כמו מקבילתה בשדרה החמישית בניו יורק, לרבות המחירים. בחנות North-face שבקניון הצמוד לשוק יאשו מחיר מעיל יהיה פי 10 מהחיקוי שבשוק יאשו נמכר ב 150 יואן, איכות החומרים טובה משמעותית. את הישראלים מחויב המדריך לקחת שש פעמים לשלושה שווקים של חיקויים לתיירים: שוק יאשו, שוק הפנינים ושוק המשי (אין קשר למשי או פנינים). בכל שוק צריך המדריך להתייצב עם הקבוצה בכניסה, ולאחר כשעתיים + נוספות ביציאה. בשוק יאשו ושוק המשי יש בעיקר ביגוד, ובנוסף מעט הנעלה ואלקטרוניקה. שוק הפנינים חזק יותר באלקטרוניקה, ויש בו גם תכשיטים, צעיפים, ועוד כל טוב. בשווקים אלו המחירים נמוכים יותר ונמכרים בהם בעיקר זיופים. כך מוצע למשל סמסונג 4 ב 100 דולר, לטענת המוכרת מקורי מהונג קונג. הפנו אותנו לרכוש אלקטרוניקה אצל מוכרת בשם מינג המצויה בקומת הכניסה לקניון הפנינים אשר מוכרת כאמינה על ידי המדריכים הישראלים, אך בסופו של דבר לא קנינו אצלה מכיוון שהמחירים אצלה היו יקרים. רשת חנויות ביגוד יפנית שגילינו " Uni-qlo" משכה את עינינו. מגוון הבגדים יפה מאד (ספורט אלגנט) במחירים תחרותיים לחנויות כמו H&O בישראל. תחבורה ציבורית יומיים לפני סוף הטיול החלטנו שהטיול הקבוצתי מיצה את עצמו ועוד יום בשווקים "גדול עלינו". נעזרנו בתחבורה ציבורית.רשת כבישים ענפה נבנתה בהי ג'ין, ועדיין תנועה ברכב לוקחת זמן רב, די פקוק. סביב מרכז בייג'ין נסללו 6 טבעות של כבישים מהירים, כאשר מרכז העיר נמצא בתוך הטבעת הראשונה. רמזור אדום מהווה בגדר המלצה בלבד..... הדרך היעילה יותר להתנייד בבייג'ין הינה הרכת התחתית. 2 יואן (1.2 ₪ לנסיעה). התחנות חדישות נקיות, והשילוט באנגלית מעולה. גם איכות הרכבות מזכירה יותר את הונג-קונג מאשר את מדינות המערב: חדישות ונקיות, כשברב הרציפים דלתות כפולות. שיקול מרכזי בבחירת מלון צריך להיות קרבה לתחנת רכבת תחתית. ולמי שמעוניין יש גם "תל-אופן" בדומה לתל אביב. אוכל כל תייר יוכל לגוון את התפריט בבייג'ין, החל במסעדות מקומית בו הארוחה תעלה כ 20 יואן לסועד, דרך מקדונלד או KFC בהן ארוחה תעלה כ 25 יואן לסועד, ועד מסעדות יקרות יותר במגוון מחירים רב. במסעדות הרחוב הסיניות בד"כ בחירת המזון היא על פי תמונה, כך שלא ברור מה הן מכילות, לשומרי הכשרות שמאתנו. בחלקן, בעיקר אלו שבקניונים יש כיתוב באנגלית מתחת לתמונה כך שניתן לדעת מה רכיבי המנה. רב המנות חריפות, אך באמצעות הבעות פנים ניתן לברר לגבי כל מנה אם חריפה. את ארוחת הצהריים שלנו באחד הימים עשינו ב"בית הפיתה", המסעדה הישראלית היחידה בביג'ין חוץ ממסעדת בית חב"ד. המסעדה ממוקמת בקומה השניה של בנין שבסמוך לשוק יאשו. ביציאה משוק יאשו פונים שמאלה, לאחר מכן ברמזור הראשון ימינה, בפניה הראשונה שמאלה, ולאחר כ 70 מטרים יש שלט גדול על הבניין. עולים במדרגות לקומה השניה.האווירה במסעדה מאד רגועה. למרות שרב הסועדים בה היו מלוכסני עיניים, השירים המושמעים בה רק בעברית, ובעלי הבית, זוג ישראלים, מסבירי פניםונחמדים. ארוחה ישראלית אמיתי עלתה לנו 115 יואן. ביקרנו בשני סופרמרקטים גדולים. אחד מהם מרשת TESCO. מחלקת בעלי החיים מגוונת ביותר, כולל צפרדעים וצבים חיים. טמפרטורה בחוץ קר. גם ביום כשזורחת השמש. חובה ללבוש גטקס, שני זוגות גרביים, ואת הפנים לכסות בצעיף, חם צוואר, או לרכוש ב 10 יואן כיסוי פה ואף של מנתחים. יש לנעול נעלי עור נוחות להליכה ולא נעלי ספורט מבד. קר, קר מאד. אם אפשר לכוון את הנסיעה לכיוון מרץ, המחיר מעט יותר יקר, אך הקור פוגע פחות באיכות הטיול ומונע את הנטייה להכנס למקום חם באמצע הטיול. האוויר מאד יבש. מבנים מעניינים העיר גדושה במבנים מעניינים, חלקם עתיקים, אחרים מודרניים. גם חלק מהמבנים החדשים שנבנו, למשל בניין הפרלמנט נבנו בסגנון משולב עתיק / מודרני, מחופה אבן מבחוץ. מהבניינים המודרניים שנבנו לקראת אולימפיאדת בי ג'ין הרשימו אותנו ביותר: ·היכל אומניות הבמה (ה"ביצה") הצמוד לכיכר טיאנאנמן. בניין רחב ידיים שנבנה לקראת האולימפיאדה, בתוכו ממוקמים האופרה הלאומית, התזמורת הלאומית והתאטרון הלאומי. הבניין מוקף במים, מתחתם עוברים בכניסה אל המבנה. ·מוזיאון בייג'ין, שלושה רבעים מנפחו חלל פתוח: ·האצטדיון האולימפי: ·שדה התעופה ובניין הטלוויזיה. חיי הלילה בייג'ין של הלילה יפה משמעותית מבייג'ין של היום. מבנים / עצים/ רחובות רבים מוארים, חלקם כשגרה, אחרים לכבוד ראש השנה. הסינים מורגלים בטמפרטורה הקרה והקר הלילי לא מרתיע אותם.אפשר למצוא אותם בפאבים שמול אגם חוחה שקופא בחורף ומשמש כאתר להחלקה על הקרח, בשוק האוכל הלילי, בו ניתן למצוא מיני שרצים ומאכלים. באזור במדרחוב קוו'מאן, או במדרחוב וו'יפונג'יג שצמוד לשוק האוכל הלילי. בצמוד למדרחוב קוו'מן ומדרחוב וו'יפונגינג מתקיימים רחובות בעלי צביון שונה לחלוטין. מול היופי וההדר מתקיים ברחובות אלו מסחר עממי של מוצרים זולים, ומסעדות זולות מהן עולה ריח צליית בשר. בקווימן רחוב זה נמצא במקביל למדרחוב ובוו'יפוגינג במאונך לו. במדרחוב קווימן אהבנו במיוחד חנות מזכרות שנמצאת בקצה הדרומי בצד המזרחי. מופעים הצטרפנו לשני מופעים אותם ארגן מדריך הקבוצה בתשלום, האחד "מסכת הזהב" -; מופע בסגנון לאס וגאס, והשני "נזירי שאולין" מופע שעניינו חינוך ילדים לשהיה במנזר. נראה כמו "צער בעלי חיים בעיניים מערביות. סוף דבר הסיור היה ממצא וכלל את כל האטרקציות התיירותיות (העיר האסורה, מקדש הדלי למה, החומה, השווקים, דובי הפנדה בגן החיות, טיול כרכרות ב"חוטונג", נסיעה (בתשלום) לעיר הקרח, ארמון הקיץ, מגדל השמיים, מבנים מעניינים......), על חלקן כתבתי במסמך זה. המדריך העביר את הטיול בצורה מעניינת ושלט ללא עוררין בקבוצה, הן במהלך הטיולים וגם בעת הביקור ב"מפעלים". גם הביקורים ב"מפעלים" כשמתעלמים ממטרתם נתנו להבין את הלכי הרוח ודפוסי ההתנהגות של האוכלוסיה המקומית. למרות החשש מטיול מאורגן בהשתתפות קבוצה לא מוכרת של מטיילים החוויה היתה מוצלחת ומלמדת, רבות תודות למדריך. מילים אחרונות אלו אני כותב על המטוס בטיסת אל על לארץ, מבצע הגהה ומצרף תמונות מכרטיס המצלמה. חזרה אל הריחות הטעמים והמשפה. היה מאד מעניין, ועדיין אין כמו לחזור הביתה...... מאד מומלץ, אך בחודשים בהם מעט פחות קררררר..... רונן הראל