לכל אורך ההיסטוריה ועד עצם היום הזה, ברלין תמיד האירה פניה לאמנים: היא זולה, ידידותית ומשמשת אכסנייה מעולה עבורם. ניתן למצוא בעיר כמעט כל מה שרוצים - אמנות קלאסית, אמנות מודרנית וכמובן אמנות רחוב.
אין זה פלא שדווקא כאן ישנו אי מיוחד שמוקדש כולו למוזיאונים. מדובר כמובן באי המוזיאונים (Museumsinsel)
בסוף המאה ה-19, כשארכיאולוגיה היתה ה-עיסוק המגניב ביותר באירופה ואינדיאנה ג'ונס עדיין לא נולד, החלו ארכיאולוגים אירופאיים בחשיבה מהפכנית. הם מצאו שכיות חמדה מעניינות במדינות רחוקות - בדרך כלל באיזור המזרח התיכון. הרעיון היה להביא את המוצגים הביתה, לאירופה, היכן שהקהל האירופאי המתורבת יוכל לראות אותם בעצמו ולהעריך אותם.
ארכיאולוגים גרמנים הביאו אי אלו עתיקות לברלין, הקימו במרכז העיר מוזיאון על אי, והמקום הפך להצלחה מסחררת. כשנגמר המקום במוזיאון, נפתח לידו מוזיאון נוסף, לכל הממצאים החדשים שלא פסקו לבוא מהמזרח התיכון. וכשנגמר בו המקום, נפתח עוד אחד לידו, ועוד אחד, וכך הלאה.
המוזיאונים שבאי המוזיאונים בברלין, בנוים ברובם בסגנון שנקרא ניאו-קלאסי, המדמה מקדשים יוונים עתיקים. גם פה היה טמון מסר תרבותי, אותו ביקשו מקימי אי המוזיאונים להמחיש. אם בעבר אנשים היו הולכים למקדש, הרי שכיום הם הולכים למוזיאון, גם כדי לקבל תשובות ולהבין את העולם שבו הם חיים.
האי הקטן, שוכן במרכזו של נהר השפרה, ומבין שלל המוזיאונים שנמצאים פה, ניתן למנות חמישה מוזיאונים עיקריים: מוזיאון הפרגמון, נוייס מוזיאום (המוזיאון החדש), המוזיאון הישן, מוזיאון ההיסטוריה הגרמנית, והגלריה הלאומית הישנה. האי ממוקם מרחק הליכה של כ-15 דקות הליכה מאלכסנדרפלאץ. ניתן גם להגיע ברכבת התחתית ה-U-Bahn, ולרדת בתחנת U Märkisches Museum.
אין לכם מספיק זמן לחקור את כל המוזיאונים? הארכיטקטורה של הבניינים והגנים המטופחים מושלמים לסיור, טיול או פיקניק במזג האוויר הטוב.
מוזיאון פרגמון
בספטמבר 2023 המוזיאון נסגר לחלוטין למבקרים בשל עבודות שיפוץ נרחבות. האגף שבו נמצא "מזבח פרגמון" המפורסם מתוכנן להיפתח מחדש ב-2027, בעוד ששאר חלקי המוזיאון צפויים להיפתח ב-2037.
המוזיאון הקלאסי והמומלץ ביותר הוא מוזיאון פרגמון (Pergamonmuseum). הוא מציג ממצאים ארכיאולוגים מהמזרח התיכון. גולת הכותרת היא כמובן המקדש פרגמון, שעל שמו קרוי המוזיאון כולו. זהו מקדש יווני שהוקם במקור באסיה הקטנה (טורקיה של ימינו), פורק והורכב מחדש בברלין. המקדש עשוי אבן לבנה בהירה, ואת החדר שבו הוא מוצג, מעטרת רצועת אבן המספרת סיפור מיתולוגי. הפרגמון קרוי על שם העיירה בטורקיה שממנה הגיע. גם הצבע "פרגמון" - גוון הנע בין צהבהב ללבן - מגיע משם.
בחדר נוסף, ישנו שער כניסה לשוק רומאי, הנראה כמו ארמון. כל חדר, למעשה, מספר סיפור שונה מתקופה שונה. יש גם חדר המוקדש לתרבות האשורית, שם ניתן למצוא כתובות עתיקות יומין בשפה שקדמה לעברית (ולא, זו לא ארמית. מדובר על השפה שממנה התפתחו השפות השמיות). ישנם גם מספר עמודים, בהם ניתן לראות דוגמאות בנות אלפי שנים לכתב היתדות - סוג כתב שנחקק באבן בעזרת פטיש ואזמל, ולמעשה מהווה את הכתב הראשון בעולם.
החדר המרשים ביותר הוא החדר הבבלי. במקום נמצא שער כניסה לעיר בבלית, עצום בגודלו, עשוי קרמיקה כחולה ומעוטר בחיות מיתולוגיות. בשנות השמונים, אגב, סדאם חוסיין ניסה לשחזר את השער בעיראק של ימינו (לאחר שביקש מהגרמנים שיחזירו לו את השער ונענה בשלילה), אך ללא הצלחה.
ישנה גם קומה נוספת לממצאים ארכיאולוגים המגיעים מאזור ישראל, ירדן וסוריה. הקומה נקראת העולם האיסלאמי, ובה ניתן למצוא גומחות תפילה שונות הנקראות מח'רב ועוד מוצגים מרשימים. הדבר היפה ביותר בקומה זו שאסור להחמיצו, הוא קיר ארמון מירדן, שנבנה מאבן גיר ומעוטר פיתוחים רבים. כדאי ומומלץ להקדיש לפחות חצי יום לביקור במוזיאון מרשים זה.
ב-23 באוקטובר 2023, ייסגר מוזיאון הפרגמון לתקופה ממושכת, לצורך שיפוצים. המוזיאון הקטן - Pergamonmuseum. Das Panorama, הממוקם ב- Am Kupfergraben 2, יישאר פתוח לקהל הרחב עד לתום השיפוצים ב-2024.
המוזיאון החדש
מחוץ למוזיאון הפרגמון נמצא הנוייס מוזיאום (Neues Museum), שמשמעות שמו בגרמנית היא "המוזיאון החדש". למה חדש? פשוט כי בישן נגמר המקום. כמו הפרגמון, גם הנוייס מוזיאום מציג לקהל ממצאים עתיקים מהעולם הישן. בעוד שמוזיאון הפרגמון מתפזר על פני אזורים שונים במזרח התיכון, הנוייס מוקדש כולו למצרים העתיקה.
גולת הכותרת של המוזיאון היא נפרטיטי, אותה מלכה מפורסמת מהאלף השני לפני הספירה. הפסל שלה אמנם צבעוני ומרהיב, אך מפתיע בדרך כלל את המבקרים עקב מימדיו הקטנים (אל תצפו למשהו בסדר גודל של הספינקס). גם קומת המרתף של המוזיאון מעניינת, ומכילה קברים מצרים עתיקים.
מעבר לתערוכה, ורבים יאמרו אף שיותר מהתערוכה, הדבר המעניין במוזיאון הוא דווקא עבודות השחזור המדהימות שלו. המקום הופצץ ונהרס באופן חלקי במהלך מלחמת העולם השנייה. אגב, יצירות האמנות והממצאים הארכיאולוגים שרדו את ההפצצות. הנאצים העבירו אותם לבונקרים מאובטחים לפני שההפצצות התחילו, ובכך הצילו משהו עבור הדורות הבאים.
אחרי המלחמה, בתקופת מזרח גרמניה (אי המוזיאון נמצא בחלק המזרחי של ברלין), המקום עמד שומם בחורבותיו. הנוייס מוזיאון היה בניין הרוס, חיות בר ישנו בין הריסותיו וונדליסטים השחיתו את המעט ששרד.
לאחר איחוד גרמניה הוחלט על שיפוץ המוזיאון. למשימה נקרא האדריכל הבריטי דייויד צ'יפרפילד. האדריכל אמנם יכול היה לשחזר את הבניין בהתאם לתוכניות המקוריות, שעדיין היו בנמצא. אבל הוא החליט שלא. לדבריו, אם הבניין היה חוזר להיראות בדיוק כמו לפני המלחמה, הרי שיש בדבר ניסיון למחוק את המלחמה ואת האחריות הגרמנית - מהזיכרון, כלומר להראות את המלחמה ולא להסתיר אותה.
צ'יפרפילד עשה עבודה שנחשבת על ידי רבים ללא פחות מגאונית. כדי להבין אותה, חייבים לבקר במוזיאון עצמו.
במקום אחד, למשל, היכן שהייתה תקרה צבעונית מעוטרת, הוא השאיר את החלק שלא נפגע, ואת החלק המשוחזר עשה בשחור לבן - כדי שיהיה ברור שיש חלק מקורי ויש חלק משוחזר. כך גם על רבים מהקירות והרצפות. במקום אחר, השחיתו ונדליסטים את אחד הפסלים שלא נלקחו על ידי הנאצים לבונקר הממוגן, וחרטו עליו כתובות ("ביטלס לנצח", למשל). צ'יפרפילד ביקש להשאיר את הפסל כמו שהוא, עם הכתובות החרוטות עליו. כיום תוכלו למצוא במוזיאון פסלים בני אלפי שנים, ועליהן כתובות עדכניות יותר (בנות 50 שנה ולא יותר).
ומה עוד יש באי המוזיאונים?
אם יש נוייס מוזיאום (מוזיאון חדש), חייב להיות גם אלטס מוזיאום (Altes Museum) הנקרא גם ה"מוזיאון הישן". המוזיאון כולל יצירות אמנות שהוגדרו על ידי הגרמנים כקלאסיות: מתקופת יוון ורומא העתיקה, מה שנחשב גם לערש התרבות המערבית. זהו גם המוזיאון הראשון שנפתח באי.
הגלריה הלאומית הישנה, המכונה גם האלטה נציונל גלרי (Alte Nationalgalerie) היא הגלריה הגדולה ביותר בגרמניה ליצירות אמנות קלאסיות ואימפרסיוניסטיות, בעיקר מהמאה ה-19. הביקור במקום מומלץ במיוחד לחובבי הציור וגולת הכותרת, תערוכה חדשה מיצירותיו של הצייר הנודע גוסטב קלימט.
מוזיאון ההיסטוריה הגרמנית (Deutsches Historisches Museum) נמצא גם הוא באי, ומציג תערוכות מרתקות הקשורות לקורות העם הגרמני לאורך השנים. המוזיאון מומלץ במיוחד לחובבי היסטוריה או גרמנופילים (חובבי התרבות הגרמנית). אם בחרתם שלא להיכנס אליו, עצרו בכל זאת לפני המבנה המרשים, ושימו לב כי גג המוזיאון מעוטר בפסלי אבן של דמויות חבושות בקסדה. זאת משום שבעבר, שימש המבנה העתיק כמחסן הנשק של ממלכת פרוסיה.
הכותב הינו עדי חלפון מחברת "ברלין טורס לאה" - סיורים מודרכים בברלין וסביבותיה.
