אז מדוע הטרק האחרון? אולי כי מאי התעייפה מללכת והחלה לחלום על בואנוס, אולי כי כולנו, אל מול הרצון לטעום עוד ועוד ממקומות קסומים כבר הרגשנו את עייפות הגוף, אולי בשל הזריחה על הטורוס דל פניה שמלאה את הלב ולא הותירה מקום, אולי, אבל בעיקר כי זהו הטרק האחרון שנעשה.
תמר ושמעון משנים כיוון ונוסעים לדרום אמריקה. בחלקו הראשון של סיפור המסע הם חודרים ללב התרבותי של ברזיל. העיר סלבדור מפגישה אותם עם האמונות, הריקודים והמסורת המרתקת של המקום.
בקוזקוד היה איחוד מרגש. אמא, אבא ואני המשכנו ביחד אל מטעי הקוקוס, תעלות המים והחופים הלבנים, משם בריקשה, אוטובוס מקומי ובמחלקה השניה של הרכבת עד לקוצ`ין. קפה קר, מחסני תבלינים ובית כנסת, קצת אנגינה ואני רואה ארבע עיניים שרואות הכל בפעם הראשונה.
עוד שבועיים יוצאים, יש המון הכנות, דברים טכניים שצריך לסיים, ציוד שצריך לקנות, תפקידים להשאיר לבני המשפחה, תכנון טיול לפחות כללי, ביטוחים, כרטיסים, אבל העיקר, יוצאים להגשים חלום!
מבקרים בואשישט, מעיינות חמים ומפל, פוגשים קופים ומנסים קורס בישול ושיעור ביוגה. ומה עוד עשינו במקלוד? קשה להזכר, הכל מתערבב לרצף של גשם, ארוחות בוקר, שיעורי יוגה, ארוחות ערב, שיטוטים בעיר וארוחות צהריים.
ממשיכים. ניר ושירי מגלים שזה לא כל כך נורא להשאיר את הילדים עם בייביסטר...ונטע לומד מהו שנורקל...וענברי?!- נהנה לשחק....
הדרך מדלהי לפושקר התחילה ביום צילומים לסרט בוליוודי בהשתתפות כוכב מפורסם (וגם בהשתתפותי), עברה דרך הטאג` מאהאל ונמשכה בשוד בחסות החשיכה ומפגש עגום עם המשטרה ההודית, נשנשתי שוקולד פרה ברחובה הראשי של ג`איפור, ובסוף הגעתי.
אחרי קוצ`ין וחוות התבלינים אפשר להמשיך להרים, להגיע למונאר המוקפת מטעי תה מדהימים, ללמוד כיצד מכינים תה, לשוט בתעלות הטבעיות של קרלה ולנוח כמו שצריך בחוף ורקלה המקסים.
נוסעים אל איסטנבול? איפה נמצא בית-הכנסת הקרוב ביותר למלון שלכם? ומה עם מסעדה כשרה? כל המידע במרחק הקלקה אחת.
דמיינו לעצמכם מבצר עתיק שחולש על עיר שבתיה צבועים בגוונים שונים של כחול, דמיינו שמש מדברית ששוקעת מאחורי אגם שפעם ביקר בו סופר אנגלי חשוב, וארמון שעל קירותיו מצויירות בחורות שיוצאות לצייד, לבושות בחצאיות שקופות. ברוכים הבאים לבונדי.
במאונט אבו אתה יכול לשוט באגם בסירות ברבור ולשבת לצפות בשקיעה רומנטית בהוני מון פוינט.. להיגעל מהתיירותיות ושימאס לך, או להסתובב במקדשים ובאוניברסיטאות ולהסתכל איך אתה יכול להשתנות כשאתה מחליט. רג`סטן - הסוף.
מדיו המשכתי לבדי למומביי (מדינת מהארשטרה) שבה ביליתי 16 שעות אורבניות (פיצה, מוניות, כספומט) ומשם לגוקארנה ול-Om Beach (מדינת קרנאטקה) מקום אורבני קצת פחות (חול, ים, רוח)
רקדנו ומסביבנו פרות וסוסים שהסתובבו חסרי מעש סביבנו. השתוללות כזו מזמן לא נראתה ברחבי הודו. והיותר מעניין הוא שלא היו שם סמים! בכלל בכלל, ולא היה שם אלכוהול. רק אנשים יפים, עם מצב רוח לחגיגה, אנרגיות טובות, וכמובן, הברנ-ג`ה.
דרמקוט זה מקום מקסים מקסים, כפר קטן, שכל בתיו מפוזרים בצורה א-סימטרית, בין ההרים. כדי ללכת מבית אחד לשני צריך ממש לעשות טרק. וכדי ללכת לאכול משהו בכלל סרט (טרק רציני יותר).
בבתי הסירות בקשמיר אפשר להעביר את היום בישיבה אינסופית על המרפסת ובעשיית ``כלום``. כשנמאסת הישיבה אפשר לצאת לטרק בהרים הקשמירים ולחזות בנופים המדהימים.
כי בכל סיפור יש עניין מעשי מחיי היום יום. רוגע, שמחה, אהבה, שלמות, פיוס, ללא קנאה, ללא כעס, ללא עצבים, ללא מסכות... וכן, כנראה שאנשים מתחברים למסרים הללו. אחרי הסיפורים מתחילים לנגן, יש גיטרות, חלילים, ואנשים טובים שיושבים על הרצפה, בפשטות, בגובה העיניים, שרים ומנגנים, עוצמים עיניים, ואולי אף מתפללים. מתפללים לשלום ואהבה לא רק פה בהודו, אלא בכל מקום, גם בארץ.
יצאנו מהרכב בחניון הממוקם בגובה 4600 מטר, הישר לסופת אבק וגשם כפורי. עננים ציירו לרגלינו מערבולות מהירות ובתוך ערפל הענן יכולנו לראות מעלינו את הרפוחיו הצהוב, לשם מועדות פנינו.
<B>נבדה</B>. בה השממה קמה לפתע לחיים בערי ההימורים הנוצצות, בה החוואים המקומיים הלבושים ג`ינס מאובק ונושאים על כתפיהם אוכף כבד, עומדים לפתע למול התיירים אשר ניצבים משתאים נוכח האורות והגרנדיוזיות שבערי התיירות אל מול הפשטות והיום-יום שבעיירות הסמוכות. <b>נבדה</B>, מדינת הניגודים - האבק והנוצץ, ההימורים והשקט, חופנת בחובה לא רק את לאס וגאס, הידועה לכל, אלא עוד עשרות עיירות קטנות ומספר לא קטן של פארקים ונוף מדברי.
זאת עדיין אותה ארץ אבל מדינות חדשות, אנשים חדשים, שפות שונות, אוכל שונה וכמעט כמעט טיול שונה מאשר בצפון הודו, מזל שהרכבת היא אותה הרכבת ובכל מקום יש צ`אי.
הכירו את משפחת גור בן שטרית: רפי (43), ורדה (41), נעם (8) ומיקה (5), שיוצאים לטיול בן שנה במזרח. מתחילים בהודו, וממשיכים לפי המזג.. אתם מוזמנים ללוות אותם במסע הגדול - מתחילים!
הקצה הצפוני ביותר של צרפת הוא למעשה חבל פיקארדי, אזור ירוק, שבולטות בו, בעיקר, הערים אימן, בווי וקומפיין.
מרסיי, העיר הגדולה של דרום צרפת תמיד נחשבה לעיר צבעונית ורב תרבותית. הנמל הגדול והחוף יוצרים נופים שהופכים אותה לאחת הערים המתויירות בצרפת.
מידע כללי על העיר רואן, על ז'אן ד'ארק והמוזיאון בעיר, על יצירות אומנות וגם על כנסיות.
קבלו את העיר העתיקה ביותר בפינלנד. מוזיאונים וקתדרלות ילוו את ביקורכם במקום. להלן מידע תמציתי על טורקו.
קרנפים, פילים, ג'ירפות, פרחים, עצים - פארקים לאומיים מדהימים נמצאים באיזור קניה. להלן מידע על הפארקים שאיזור. אל תפספסו.
ממש קרוב למומבסה תמצאו עיר אחת יפה, עם שם יפה, ופארקים לאומיים ששווים ביקור. קבלו את מלינדי.
אבן גדולה שמקושטת בציורים מסתוריים, סיורים בג'ונגלים של האיזור, טרקים לפסגת הר Balbi ועוד שלל דברים מעניינים תוכלו לעשות באיי פפואה ניו גינאה.
המישורים הגבוהים של מחוז קונגו (Congo) מתפרשים של חלקה המזרחי של המדינה, סביב אזור של אגמים יפהפיים. להלן
