רישיקש הדרומית מאד שקטה כי אין בה כלי רכב. לבד מפרות אין תנועה ברחובות והכל פסטורלי. המים בגנגס קרים להחריד ורק לאמיצים אני מציע לטבול. אבל הודים רבים מגיעים ונכנסים לזרם החזק כאשר הם מחזיקים בשלשלאות הברזל לאורך הגדה למנוע היסחפותם...
קצת על הטיסה, הערפל, הנחיתה וחוויות הנסיעה בדלהי. בנוסף, ביקור במיין בזאר, במבצר האדום ולסיום... קריסמס בהודו...
בניין מרהיב, גינות נקיות משעולים מדוייקים. דשא קצוץ דק. מטיילים מכל העולם והרבה מקומיים. הכניסה ליד הקופות מזוויעה כרגיל, קבצנים נטפלים אליך, אבל בפנים נאה מטופח ושקט... חוויות מהטאג` מאהל.
ראש השנה היהודי הוא מסורת מרתקת של מאכלים וסימליות, ואנחנו בחרנו להסתכל על הסמלים המוכרים שלנו מנקודת מבט שונה. מה אומרים הסינים על ראש הדג? ומה מביע הרימון לספרדים? הסמלים שלנו, הפרשנות של העולם.
אומרים כי את הודו ניתן לאהוב או לשנוא אך בלתי אפשרי להיות אדישים כלפיה. מי שמתאהב נשבה בקסמה. בכתבה שלפניכם סיפורה של משפחה שהתאהבה עד מעל הראש ומספרת על דברים רבים שהשאירו חותם, מזרח לצד מערב, חדש מול ישן, עוני מחפיר לעומת עושר בלתי נתפס, עולם שלם של ניגודים מוחלטים החי בהרמוניה מדהימה ומופלאה.
ראג`סטן, מדינה מדברית בעלת הסטוריה מרשימה ומבנים ושרידי מבנים מרשימים לא פחות, אפשר לצאת בה לטיול פילים וגמלים, שבעיקר בג'איסלמר הם תיירותיים מדי.
`` עניין הטעם הוא בהחלט סוגיה שיש לתת עליה את הדעת כשאתה נענה להזמנה מקומית. למשל, כאשר נילי טעמה את תבשיל התירס ביוגורט, העוותה את פניה קלות בשל החריפות הרבה. תנועה לא רצונית זו הספיקה כדי לגרום לדכדוך רב של בני הבית...``
פסטיבל הגמלים של פושקר הוא האירוע המרכזי של העיר מדי שנה, ומגיעים אליו מאות אלפי מבקרים, אבל במתחם הגמלים שמחוץ לעיר קורה הדבר האמיתי. שם מצחצחים את שיניהם, גוזרים את שערם ומציירים ציורים שונים על גופם.
העיר אמריצר ידועה בשל מקדש הזהב המרשים, שמושך אליו עולי רגל סיקים מכל הודו. מי שמבקר בו לא מפספס את המטבח המקומי, המאכיל אלפי אנשים, ואת הטקס המשעשע של חילופי המשמרות בגבול עם פקיסטן.
מיקי בן 31, וחברתו דקלה בת 28 מנהריה, שבים להודו. בתכנון גם קצת נפאל אולי תאילנד גם. בקיצור, טיול נחמד לחצי שנה ואולי קצת יותר, כי גם כך אחרי סיום הלימודים התקציב קטן והמינוסים רק גדלים.
שמורת הטבע רהנטהמבור היא אחד המקומות הטובים בהודו לצפייה בחיות בר בכלל ובטיגריסים בפרט. אפשר לצאת שם לספארי מרתק, ולהמשיך לעריה היפות של ראג`סטן. מה שבטוח, הביקור יהיה צבעוני,
משפחת חן - 2 הורים ושלושה ילדים צעירים, יוצאים למסע של שנה בהודו. ההורים כבר היו שם, וגילו מדינה עם נופים מגוונים ותרבות מרתקת, ולכן הם חוזרים אליה שוב במסגרת משפחתית, כדי פשוט להיות, לטעום, ולפגוש. הצטרפו אליהם למסע משפחתי בהודו.
לאדאק שבצפון הודו מציעה למבקרים בה חוויה נפלאה הודות לטבע הנהדר וקבלת הפנים הלבבית. טרק באיזור הזה מזמן שלל הפתעות וחוויות בלתי נשכחות, אבל אם עושים זאת במשפחה - על אחת כמה וכמה. קדימה - מתחילים ללכת!
מנאלי ודרמסלה שבצפון הודו מהוות יעד מצויין לטיול משפחתי מרתק ומגבש. בכתבה שלפניכם חוויה משפחתית - טבע הפראי מהפנט, טיולים רבים באיזור, קורסים מעשירים ושלל פעילויות.
העיר רישיקש היא מוקד משיכה ידועה להרבה מטיילים, אבל היא גם מקום מצויין לשים לב להבדלים שבין להיות ``תייר`` לבין להיות ``מטייל``. כאן פוגשים סוף סוף את הודו האמיתית, ונהנית מכל רגע. ויש גם המלצות טובות לבילויים באיזור.
ראג`סטאן שבצפון מערב הודו ידועה בעריה המרתקות, ובעיקר בתושביה עם השפמים המדושנים והתרבות העשירה. הצטרפו למשפחת חן, הפעם בגרסה מורחבת, שמטיילת בדלהי, בטאג` מהאל, בג`איפור, בפושקר ועוד, ונותנת לכם עצות טובות לטיול שלכם.
הודו כבר מוכרת למטייל הישראלי כל-כך עד שלפעמים אנחנו שוכחים עד כמה היא רבגונית ושונה. מבט של מי שהגיע לביקור קצר בה, מזכיר לנו עד כמה כל מבט בה מפגיש אותנו עם זרות נפלאה. לפניכם כתבה על הודו ממבט של סבא וסבתא, שבאים לבקר את המשפחה המטיילת שלהם.
אחד היעדים הפופלאריים בצפון הודו הוא עמק נוברה. מרחבי טבע עצומים, דיונות חול, כפרים קטנים וקסומים והמון שקט. משפחת חן יוצאת לטיול בן שלושה ימים בג'יפ לאזור וממשיכה משם למנאלי. אתם מוזמנים להצטרף.
הימצ`אל פראדש ידועה בנופיה המרתקים, בכפרים השלווים שבה, בעמקים רחבי הידיים ובעיקר בהרים המושלגים שסובבים את הנוף. לפניכם מסלול טיול במדינת ההימלאיה שמתחיל בשימלה, עובר בקינור וספיטי ומקנח בקולו ובדלהי, עם טיפים מועילים ומידע שיעזור לכם בתכנון.
"אני מרגיש שאפילו טקסי שרפת הגופות כבר לא מעוררים בי אותן תגובות כמו בהתחלה, וזה, יותר מהכל, סימן בשבילי לקום ולהמשיך הלאה; הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי כאן זה שאתרגל למשהו, שאקבל את הדברים כמובנים מאליהם, שאפסיק לשאול, לחפש, להתעניין; אבל אני אגיע הנה שוב, אני בטוח". איציק גונן מסיים את ביקורו בורנאסי וממשיך ברכבת לאגרה.
איציק גונן לוקח קורסים ברייקי וביוגה במהלך שהותו ברישיקש. הוא מסיים את השבוע עם שרירים תפוסים אך עם בסיס טוב, כעת הוא מתפנה שוב לתור את סביבותיה של העיר ולהפגש עם דמויות מעניינות נוספות.
עוד ערב חולף על שפת האגם. הפעם שקיעה של מעמד הר סיני - קרני השמש בוקעות מבעד לעננים שחורים, יוצרות הילה של זוהר שמימי, גבוה מעל לאגם הקטן הבוהק. היום ערב שבת, וכשאנו הולכות לתור אחר ארוחת הערב אנחנו נתקלות בשלט ``שבת שלום`` מעל פתח המסעדה שמעבר לפינה. בפנים מוכנה ארוחת מזנון ישראלית למהדרין, כולל חומוס, סלטים וחיקוי מעניין לחלה של שבת.
אנחנו ממשיכות פנימה לתוך העיר, ונכנסות ישר לרחוב הראשי של העיר שבתוך החומות. המבנים האדמדמים האחידים חולפים על פנינו, משאירים רושם מהמם של יופי ומורכבות, אינספור מרפסות מגולפות סוככות, בקומה שניה, על החנויות שמתחתן. מראה כזה, לכאורה אחיד וחוזר על עצמו אך בעת ובעונה אחת כל כך מעוטר ומגוון - שהעין לא יודעת לאן להסתכל קודם - לא ראיתי בשום מקום אחר בהודו.
בגואה פוגשים הודו אחרת - דקלים גבוהים, כנסיות לבנות, תווי פנים וסגנון בנייה פורטוגזים. בירתה של גואה, פאנאז`י, היא עיר מעניינת עם נהר חוצה, בו עומדות שולות צדפות, אוכל טוב, שוק מרשים ורוח טובה מהים הערבי השוברת את החום.
פתאום החיים שלך מקבלים נקודת מבט אחרת, יותר שלווה, יותר רגועה, יותר מקבלת. פתאום אתה מרגיש שהכל אפשרי, אם רק תרצה, ואתה יכול להתפנות ולחשוב מה באמת אתה רוצה, מה החלום שלך? מהו הדבר שאם היה מתרחש היית אומר לעצמך `היה שווה לחיות את החיים האלה?` איציק גונן ממשיך במסע בעקבות הגנגס ומגיע מרישיקש לורנאסי.
החוף הצפוני של וורקלה נהדר - המים בו חמימים, השקיעות יפות ונעים להשתזף בו ובחוף הדרומי מתגודדים עולי רגל המפזרים במים את אפר מתיהם. איציק גונן ממשיך את מסעו בקראלה, מבקר במקדשים צבעוניים עליהם סופרו אגדות, זוכה לברכות מנשים מקומיות ושט בתעלותיה הארוכות ליעד הבא.
כן, ככה זה כשאתה מטייל לבד, לפעמים כיף לך לבד, ולפעמים אתה מרגיש בודד, ומת לחברה. לפעמים אתה מתחבר עם אחרים וטוב לך, ולפעמים כשאתה עם אחרים אתה כבר רוצה להיות לבד...
בעיר איימנם בקראלה נמצא בית המשפחה של ממאצ`י, רהל ואסתה, מהספר `אלוהי הדברים הקטנים`, עם המדרגות המובילות לנהר והמקדש המקומי. איציק גונן ממשיך לצעוד בעקבות הספר ולומד על ההבדל שבין דמיון למציאות. בדרכו הוא גם מבקר באבהילש סינימה בקוטאיאם, ובמקדש שיווה העתיק והחשוב שהאור בו דולק ברציפות כבר 450 שנה.
טיול למפלים ברישיקש, צעידה למקדש נילקאנתה מאהדב וביקור במרכז של אנדרו כהן. איציק גונן ממשיך את שהייתו ברישיקש הקסומה ומשתף אותנו בחוויותיו.
הבעיה היחידה שיש כאן איזה עז, כן, כן, עז, שנצמדת אלי ומנסה לעזור לי לגמור את הפאפאיה... אני נותן לה את הקליפות, אבל זה ממש לא מספק אותה, ובינתיים מצטרפות אליה עוד כמה עיזים חברות, וגם כמה קבצנים שנמצאים בסביבה. בסוף נשבר לי ואני קם, חוצה את הגשר, ותופס לי פינה שקטה על הדשא בחצר אחד האשראמים... איציק גונן ממשיך בחוויותיו ברישיקש.
