אי הדבש נמצא במדינת פרנה Parana. בעיקרון זהו אי דייגים, אולם בימי החג האי מתמלא בהמוני ברזילאים הבאים לכאן לחופשה. לאי חופים נהדרים ושבילי הליכה לכל אלה שאינם אוהבים סתם לשבת ולרבוץ מבלי לעשות כלום.
הפעם עידן ושרון ניתקלים ראש בראש בתופעת הקרנבל הברזילאי, ומצליחים אפילו להנות ממנה. מאד. משם, באווירה נינוחה הרבה יותר, הם ממשיכים לפיסת גן העדן הנקרא ``אי הדבש``.
אחרי ביקור במפלי האיגוואסו המרהיבים, עידן ושרון נאלצים להיפרד מאיתי ועמית, וממשיכים לדרכם לתוך מדינה חדשה ושפה חדשה עוד יותר. חברים מקומיים שהם פוגשים גורמים להם להתאהב מייד.
רועי וברוך, מגיעים לצפון-מזרח ברזיל ומגלים במעבר בין ישובים קולוניאלים, סדינים לבנים, שפע ערים, Sertao אחד וגם שברזיל היא לא רק חופים אלא הרבה מעבר אבל לסיום, בכל זאת, מגיעים לג`רי קואקוארה כדי לבדוק האם רועי סוף סוף יזכה להגשים את פנטזיית החוף הרטובה שלו.
``במבט ראשון ממש לא אהבתי את מנאוס, עיר מכוערת להפליא. לאט לאט ככל שלמדתי להכיר אותה, אופיה גבר על יופיה וכעת כשאני עומד על הסיפון ומביט במנאוס נעלמת לאט לאט אני מרגיש עצוב.``- ענבל מתקרב לחיי היומיום בעיר מנאוס וממנה ממשיך לסנטרם, עיר נוספת באזור האמזונס של ברזיל.
ההיצע שניתן לתיירים באי סנטה קתרינה הוא בלתי מוגבל. ענבל מבקר בפלוריאנפוליס, מצליח להבין את קסמו של המקום ועושה סקירה מקיפה של החופים באי.
הכתבה הבאה הינה הראשונה בסידרה של 4-5 כתבות על טיול שעשיתי למרכז/צפון ברזיל. בוניטו (יפה בפורטוגזית) אכן מקום יפה ומאוד מתוייר. בעיירה עצמה אין מה לעשות אולם אוצרות הטבע בסביבותיה הופכים אותה לאחד המקומות המתויירים ביותר במטו גרוסו.
חוויות משפחת אוזן מהעיירות והחופים שמצפון לריו: בוזיוס, אריאל דה אג`ודה ועוד. לשמחת הילדים הם משכירים באגי, מבקרים בקלאב מד ובפארק מים. לקראת הסוף האוטו נתקע אבל בסוף הכל מסתדר על הדרך הטובה ביותר. בנוסף עוצרת המשפחה לסכם את השתלבותם של הילדים במסע ביבשת הדרומית.
עידן ושרון מטרקים בפרו, והפעם על גבי סוסים, שזה אמנם יותר קל, אבל יש לזה גם חסרונות בולטים (וריחניים...). בדרך הם גם פוגשים גופות חנוטות ואותות מהחלל החיצון, ואפילו נתקלים לרגע במאה ה-21.
נעם יורד לאורך קו החוף של פרו. הוא מתחיל עם גלישת חול באיקה, מסתקרן אודות קווי נסקה וממשיך לארקיפה ולקניון קולקה הגדול.
No hay nada escrito- לא תמיד המזל משחק בטיול (פתגם ספרדי). והפעם על איך סוף סוף השמש נעלמה והסופה הגיעה, איך הותקפנו על ידי זבובי ענק מוצצי דם ובסוף נתקלנו בחומה בלתי נראית שלא רצתה שנגיע לקרטרה אוסטרל. אבל יותר מהכל למה זה היה שווה את זה בכל זאת.
עידן ושרון נהנים ממטעמיה של ארגנטינה: לאחר סעודות וטיולים קצרים בברילוצ'ה ואל בולסן הם יוצאים לטרק באזור פעילות געשית, בין הר געש, גייזרים, מעיינות חמים ואגמים.
עידן ושרון נהנים בצפון פטגוניה. לאחר נופש בצ'איטן וצ'ילואה הם ממשיכים לקרטרה אוסטרל, מתמודדים עם חדשות רעות מהארץ ונפרדים מצ'ילה.
כמה ימי נסיעה בטרמפים, שבהם הספקתי לראות נופים, להכיר מקומיים, להגיע לכפרים נידחים, לחכות שעות אינספור בקור, בגשם וברוח ואפילו להיתקל במשטרה המקומית.
מהעמקים הירוקים (ולאחר מכן שרופים...) של המזרח, לאגמים אדירים, דגים קפואים, קרחונים עצומים, צוקים גבוהים, ורוחות בלתי פוסקות של המערב, ארבעה אנשים קורעים את התחת לאורך ה 123.2 ק``מ של המסלול ההיקפי ב-Torres del Paine, שבעה ימים של בריאה מחדש.
עידן ושרון מטיילים יחדיו, אך לראשונה גם מתפצלים במהלך טרק בשמורה היפה בצ'ילה. בסיום מסע במזג אוויר קר ובנופים מרהיבים הם מתאחדים ונפרדים מצ'ילה.
ענבל נוחת לחום ולחות נוראים בלטיסיה. אם אתם תוהים מה בכלל הביא אותו לקולומביה, אז זו נטליה, אהובתו החדשה. הם מבלים ברוגע בעיירת הג'ונגל ונהנים להיות בחברת השני.
הר אקונגואה הוא ההר הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי. אמיר מצוייד בחבורה העליזה מרחבי הגלובוס, בוחר להגשים חלום ולכבוש את הפסגה, חרף מזג האוויר ההפכפך. האם יצליח?
הטיול מתחיל בצ`ילה - ויניה דל מר, פוקון ופוארטו מונט, ומשם ממשיכים אל אגמים, איים בעלי נופים מקסימים, דרכים מענינות, מפרצים ועוד.
ההכנות לטיול הן חשובות מאד, ויותר מזה - הן תורמות להתרגשות ולאווירת ההתרגשות מהטיול. רועי גמר יוצא לטיול ארוך בדרום אמריקה, ובכתבה זו תמצאו את כל המידע על ההכנות שלו.
ברילוצ`ה היא עיירת סקי יפה שוקקת חיים בארגנטינה, שמספקת תעסוקה לצעירים ולמבוגרים, ולחובבי סקי וסנובורד כאחד. טלי שבה עם חוויות מהאתר ומספרת על הסקי, האתר ועל אפשרויות הבילוי בו ובסביבותיו.
מבין ערי המרכז, מנדוזה (או מנדוסה) היא הרחוקה ביותר מהבירה (כ-13 שעות נסיעה באוטובוס). המהגרים הספרדים, שהגיעו לפרובינציה של מנדוסה, גילו בה שטחים עצומים של אדמה עם תנאים מתאימים לגידול יין.
משפחת צדוק לברזיל מגיעה ובני מנוסטלגיה מזיל דמעה, עשרים שנה חלפו עברוהרבה דברים כאן השתנו. סמבה, פוהו, ריקוד קפוארה, חופים אינספור ושיחה רצינית עם טל בבניירה.
ריו היא עיר ענקית המשתרעת על שטח עצום, ומסיבה זו קשה ``לחרוש`` אותה ברגל. אמצעי התחבורה בעיר נותנים מענה נוח ויעיל, במחיר סביר.
הסמבה היא מקצב ששורשיו טמונים עמוק בלבה של מערב אפריקה, אך כיום היא דווקא מסמלת את כל מה שמתחבר לברזיל, ובמיוחד לקרנבל המפורסם. כתבה זו מציגה את התפתחות הריקוד ואת משמעותו בקרנבל הגדול.
המטבח הברזילאי מגוון, והמאכלים בו משתנים מחבל ארץ אחד לאחר. בריו דה ז`נרו ניתן למצוא מבחר גדול של מאכלים ומסעדות ובהן אוכל מצוין המוגש בשפע.
כתבה קצרה המציגה את ההיסטוריה של ריו: איך קיבלה העיר את שמה, מדוע התושבים מכונים קריוקאש, ועוד.
אין ספק שביקור בעיר מדהימה זו יספק לכם חוויות רבות. חובבי האוכל לא יפסיקו לאכול (והרבה!), חובבי הכדורגל לא יפסיקו להתפעל מהאצטדיון הגדול בעולם... אז נכון, הטיסה היא ארוכה ומייגעת, אבל למי אכפת כשהמטרה כל כך נשגבת?
ריו דה ז`נירו יפה, מרתקת ומושכת אליה המונים אבל ``מנת יתר`` ממנה אינה מומלצת. קחו לכם פסק זמן מגושי הבטון, וצאו ליום נופש באחד האתרים הקרובים מחוץ לעיר.
