נתיב: הדרך מלה פאז לרורנבקה (דרך המוות).
נמל תעופה קרוב: בשתי הערים שוכן נמל תעופה נוח, כך שאפשר לטוס את כל הדרך. היציאה היא משדה התעופה הנמצא בלה פאז (La Paz) והנחיתה מתבצעת ברורנבקה (Rurrenabarque). מחיר הטיסה הוא 50 דולר לכל כיוון (נכון למאי 2000). אלא שכרגיל בבוליביה, בטיסות אין לרוב מקום וגם מועדי הנסיעה אינם סדירים. כך שעשרות כלי רכב ימשיכו לנוע בדרך זו ובהם יסעו גם תרמילאים ישראלים, שרוצים לטייל ביערות הגשם של בוליביה ולשוט בקנו על הריו בני.
מרחק אווירי בין שתי הערים: רורנבקה נמצאת 300 ק"מ צפונית מלה פאז.
העונה מומלצת: אפריל עד אוקטובר הוא זמן העונה היבשה, אז הדרך בטוחה יותר.
סוג הרכב בו נוסעים אינו משנה, כדאי לקחת בחשבון שזו נסיעה ארוכה והרכב צריך להיות חזק ובד בבד גם נוח. בדרך כלל תרמילאים נוסעים באוטובוס מקומי, או משכירים ג`יפ.
מדובר בדרך עפר רעועה וצרה החצובה על צלע שרשרת הרים, שרובה בעלייה חדה או בירידה (בהבדלי גבהים של 1000 עד כ-4000 מטרים). רוחב הדרך הוא לא הרבה יותר מרכב אחד ואינו עולה על ארבעה מטרים (לרוב פחות). הנסיעה אורכת בין 18-30 שעות תלוי במצב הכביש (רטוב ובוצי או דרך עפר יבשה). הדרך מפורסמת בעולם כולו בזכות יופייה - יערות הגשם של האמאזונס, הרים ועמקים. הבעיה היא שיושבי הרכב נוסעים בפחד מתמיד כשמצד אחד המצוק ומהצד השני תהום של 350 מטרים.
זו נחשבת לאחת הדרכים המסוכנות בעולם. דרך זו גבתה את חייהם של שמונה מטיילים ישראלים בדצמבר 99` ועוד מטיילים רבים נוספים בחלוף הזמן ועל כן מכונה "דרך המוות".
על הדרך נמצאת העיירה קורויקו - כפר נופש של מקומיים רבים. מקום מקסים ורגוע, על נופיו של היונגאס (שרשרת ההרים המיוערת).
בטיחות: הנסיעה אינה קצרה כלל. הכביש נסגר בהוראת השלטונות עם רדת החשיכה - בניסיון לצמצם את מספר התאונות. לרוב גם מי שיוצא מרורנבקה עם שחר אינו מספיק להגיע ללה פאז בשעות ונאלץ לבלות את הלילה על אם הדרך. ההמלצה המקובלת גם להרפתקנים שבקרב המטיילים הישראלים היא לעשות את הדרך הלוך מלה פאז בטיסה ולחזור באוטובוס או רצוי יותר בג`יפ. מהסיבה הפשוטה: כשעולים את דרך המוות נצמדים לקיר המצוק. כשיורדים נדחקים על פי התהום ובמקרה כזה, לא פעם, רק אלי האינקה יכולים לעזור.
מרכזים רפואיים בבוליביה
כתובות ואמצעי יצירת קשר עם מרכזי בריאות בבוליביה. לשמור למקרה הצורך.
