היום הראשון- הגעה לפריז וסיור באיל דה לה סיטה.
שעת הגעה: 13:15, שעון פריז.
טמפרטורה חיצונית: בסביבות 11 מעלות, מעונן (חורף ישראלי קלאסי, עונת מעבר אירופאית) מה שכן, היה קריר- אבל מצויין.
קוד לבוש לימים הבאים: מעיל קליל, צעיף וחולצה ארוכה.
נחיתה בנמל התעופה "אורלי" - הממוקם דרומית למרכז לפריז (כ 30-35 דקות נסיעה ברכבת).
הגעתי "לאורלי" ושמחתי לגלות שהשילוט ברור למדיי ומופיע גם בשפה האנגלית (תמיד), כך שמצאתי בקלות את דרכי החוצה.
בכדי להגיע למרכז פריז עמדו בפניי כמה אפשרויות. אני, בכדי לחסוך זמן, טרטורים ואפשרויות לכיוס הציוד יקר הערך שלי- לקחתי את "האופציה היקרה".
מה כללה "האופציה היקרה"? נסיעה רק ברכבות (2) והגעה עד הלב ההיסטורי של פריז (מול קתדרלת הנוטרדאם)- המחיר: 11.50 יורו. (לא המחיר הכי סטודנטיאלי, אבל משתלם לדעתי).
איך עובד עניין הרכבות משדה התעופה "אורלי" לפריז: תחילה יש לקחת רכבת פנימית של שדה התעופה הנקראת "
ORLYVAL". רכבת זו ( כ- 7 דקות נסיעה בלבד) תיקח אתכם משדה התעופה עד לתחנת Antony- אשר היא תחנת רכבת הקשורה למערכת הרכבת התחתית של פריז. כשאתם מגיעים לAntony אתם נמצאים על קו הרכבת התחתית- הפרברית של פריז RER B. אם ברצונכם להגיע למרכז פריז כעת עליכם לעלות על הרכבת שנוסעת לכיוון צפון. התחנה אליה אני נסעתי הייתה .Saint Michel- Notre dam הכרטיס שקניתם בהתחלה כלל גם את הנסיעה ב "ORLYVAL" וגם הנסיעה בתחתית בAntony. לפרטים נוספים של שעות יציאת הרכבות, יעדים וכיוונים אני ממליץ על
הלינק הזה. סיכום החוויה שלי מהנסיעה ב"ORLYVAL" + RER B: נכון, אומנם יקר יחסית לשאר האופציות
(המפורטות כאן בטבלה)- אך מצד שני מאוד נקי, מסודר, משולט, לא צפוף ברכבת הפנימית עד לתחנת Antony , וגם מרגיש כמו "ללכת על בטוח" לא להתברבר ולבזבז זמן יקר בלחפש את עצמכם.
שימו לב לדבר אחד! – כשאתם עולים על רכבת ה RER B בAntony לכיוון מרכז פריז- הישמרו מכייסים. מדובר כאמור ברכבת פרברית של העיר ולכן האוכלוסייה כוללת לא מעט מהגרים ואנשים שינסו לתפוס אתכם ברגע לא מפוקס – ולקחת את הארנק, התיק או כל דבר אחר. החברים המקומיים סיפרו לי שלא מעט מהם נשדדו על הרכבות הפרבריות- אך אם זאת אני הרגשתי מאוד בטוח, גם בהלוך לשדה וגם בחזור. כך שמומלץ לקחת את הכול בתור המלצה בעירבון מוגבל- פשוט אל תהיו מפוזרים ובהלם- ואף אחד לא יתעסק אתכם.
ועוד משהו קטן בקשר לרכבת התחתית: הרכבות התחתיות של פריז ממוקמות (לרוב) בעומק, ולכן מצאתי את עצמי קצת מתאמץ בסחיבת המזוודה שלי במדרגות של הרכבות. לא התרשמתי שהמעליות נפוצות מאוד (גם לא מצאתי אותן, ויש הרבה ללכת ברגל לעיתים בתוך המנהרות). אבל כמובן שהרכבות תמיד הגיעו בשעתן, יצאו בזמן, והגיעו לכל יעד כמעט אשר חפצתי בו.
לגבי כרטיס רכבת תחתית בפריז לכל השבוע: חבר המליץ שאין צורך, ואכן באמת כך היה. בימים הראשונים השתמשתי בממוצע פעם אחת ביום ברכבת התחתית( כי כולכך יפה ומעניין בחוץ והכל יחסית קרוב) - ורק לקראת הסוף התעצלתי מעט והשתמשתי יותר - אבל אין ספק שבכל מצב לא הייתי מנצל את כל מחיר העלות של הכרטיס השבועי לכן- מי שאוהב ללכת ברגע - שיוותר ויקנה בכל פעם כרטיס נסיעה בודד. חשוב: שיהיו לכם מטבעות- לא מקבלים במכונות לקניית כרטיסים שטרות אלא רק בדלפק המאויש.
הגעה למרכז פריז, תחנת הרכבת Saint Michel- Notre dame:
ראו בזאת הצעה למסלול לאחר הצהריים:
ההלם הראשוני של פריז במלוא תפארתה (טוב עכשיו מותר). יופי ופאר שנשקפים כבר בכיכר המזרקה היפיפייה הזו כאשר רואים את מרכזה ההיסטורי של העיר תוסס ומלא אנשים.
תחנת הרכבת Saint Michel – Notre dame- יציאה לתוך הכיכר.
![תחנה]()
l
המזרקה בכיכר Saint Michael
קצת על האזור כיכר Saint Michel:
מדובר באחת הנקודות המרכזיות של האזור העתיק של פריז (בין הרובע ה 6 לרובע ה 4).
ישנם מספר בתי קפה פריזאיים בכיכר, אך לצערי רובם מיועדים לתיירים ולוקחים מחירים גבוהים באופן יחסי (קפה ב 4 וחצי יורו כמו זה שלפניכם).
אני התיישבתי בבית קפה- בר חדש שנפתח החודש- במקום PIZZA MARZANO- אך איני זוכר את שמו והוא גם לא מופיע בגוגל נכון לרגע זה.(במפה: מדובר בבניין הפינתי הגדול בצד שמאל).
לגבי בית הקפה: מחירים יחסית גבוהים (בהשוואה למקומות לא תירותיים אותם פקדתי ביום הבאים), אבל קפה מעולה(!) וגם מנת פתיחה דיי מרשימה של טוסט סלמון וסלט ירוק טעימים מאוד. סהכול הוצאה: 10 יורו. ועוד פלוס גדול: הנוף הנשקף מהמסעדהמעולה. סיכום: לא רע בתור התחלה למסעדה תיירותית משהו.
השאריות מאמצע הארוחה: טוסט סהכול 4 יחידות וסלט לא רע.
המשך היום:
בעודי מחכה לחברי שיבוא לאסוף אותי לדירה שלו העברתי את הזמן בהתבוננות בעוברים ושבים מתוך בית הקפה וטלפונים להודיע ש"הגעתי! והכל בסדר".
לאחר התארגנות בדירה ומנוחה קצרה יצאתי לסיבוב בשעה 16:30 באיל דה לה סיטה:
מדובר באי העתיק בפריז, לב ליבה של העיר. מה יש לראות בו:
1. *
קתדרלת הנוטרדאם העצומה והמרשימה בכנסיות פריז (כניסה חינם, רק העלייה לאזור לתצפית מגדלי הפעמונים מלווה בתשלום. הקתדרלה אכן מרשימה כמו בסיפורים והאדריכלות הגותית שלה מעצימה את היופי והכוח שלה עוד יותר.
2. *
כנסיית שאיינט שאפל- היפה ביותר שראיתי בחיי (וראיתי לא מעט)- מלאה בוויטרזים, לא גדולה במיוחד, אבל מלאה בהיסטוריה וקסם שאין בשום כנסייה אחרת.
שימו לב- יש עלות כניסה בסך 5 וחצי יורו, ותור להמתין בו בכניסה מהצד השמאלי של "היכל הצדק" של פריז. שווה בהחלט.
לאחר סיור של שעתיים-שלוש לערך אחר הצהריים בכנסיות האי- החלטתי לחצות אותו (ואת נהר הסיין) לצד השני של הגדה לכיוון בית הערייה של פריז "הוטל דה ויילה".
"הוטל דה ווילה": בלי ספק מדובר, לדעתי, בבניין העירייה היפה ביותר שראיתי. הכיכר ממול גדולה ומרשימה, יחד עם זאת אם ירד גשם אל תתפלאו אם לא תראו סביבה נפש חיה. לא נכנסתי לבניין עצמו, סביבו יוצאים מספר רחובות ראשיים עמוסים בבתי קפה פריזאיים וגם סטארבקס ומקדונלדס למי שמחפש. בנוסף, ישנן חנויות אופנה צרפתיות לא יקרות בכלל לצעירים במחירים טובים מאלו שניתן אפילו למצוא בארץ (הסגנון של H&M וזארה). שווה להיכנס ולהתרשם.
![סטאר]()
אל תפחדו מהעובדה שהשמיים קודרים. יש ביכולה של העיר הזו להרשים גם שהשמיים מכוסים עננים והאווירה מעט אפלולית. כך או כך אם תגיעו למספר ימים בחודשי האביב ועד הקיץ- בטוח יצוצו גם ימים שטופי שמש בהמשך.
בשלב זה השעה כבר הייתה קרוב ל 20:30, אך עדיין השמש זרחה והאירה והחלטתי לשוב לדירה להתארגנות לקראת ארוחת הערב והמסיבה שתוכננה לכבוד בואי העירה.
בתמונה: חצייה מהגדה הימנית, מעל הסיין, חזרה אל איל דה לה סיטה. ברקע: "הוטל דה וויל".
כאן הסתיים לו היום הראשון שכלל הגעה בצהריים לפריז וסיור בשעות הערב המוקדמות באזור איל דה לה סיטה. כמובן (!) שמעבר לאטרקציות עליהן דיברתי יש המון ארכיטקטורה ונופים עירוניים מיוחדים להתרשם מהם, לכן עצה שלי: קחו הכל ב-א-י-ז-י ותיהנו כמה שיותר מהאווירה הפריזאית שמקיפה אתכם.
לסיום היום: הוטל דה וויל בלילה
בפוסט הבא: טיפים והמלצות קטנות לכל הסטודנטים והצעירים שביינכם.