בקיץ האחרון יצאנו לטיול משפחתי של חודשיים במזרח. מסלול הטיול – חודש בסין, שבועיים סרי לנקה ושבועיים תאילנד (לא, זה לא רק נשמע חלום...)
רקע – משפחה עם ארבעה ילדים בגילאי 10-20. כבר הרבה שנים חולמים על טיול לסין אך תמיד ברגע האחרון תופסים רגליים קרות ומשנים ליעד אחר. אז אחרי שצברנו פז"ם מכובד בטיולים במדינות פחות שגרתיות, ואחרי שהילדים קצת גדלו החלטנו שזה הרגע להגשים חלומות ישנים..
אז לטובת אלה שאין להם סבלנות לקרא הרבה – אתחיל בסיכום כללי –
סין מדינה מרהיבה ביופיה, יש בה שפע של אתרי טבע מיוחדים, האדריכלות מדהימה, גם העתיקה וגם המודרנית, הם חובבי גשרי זכוכית ועוד כל מיני גימיקים ומבנים שהם מתהדרים בהם (הכי ארוך בעולם, הכי גבוה בעולם, הכי הכי הכי בעולם...). התרבות שם מרתקת ביותר. לאורך כל הטיול הרגשנו שאנחנו נמצאים בעולם מקביל. שום דבר שם אינו דומה לעולם שאנו מכירים. מבחינה טכנולוגית הם מתקדמים מאד ועקפו את רוב מדינות המערב בסיבוב. מנגד, המדינה עצומה ולכן המרחקים גדולים והנסיעות ארוכות. במהלך הטיול בקושי רואים פרצופים מערביים (אחת ליומיים שלושה יצא לנו לראות פרצוף מערבי, וראינו רק 2 ישראלים במהלך כל החודש), זה לא שאין תיירים זרים זה פשוט שיש מיליארד ורבע סינים שמאפילים על כל השאר... בנוסף לכך יש את הקשיים הידועים של שפה ושל אוכל. בשורה תחתונה, אחד הטיולים המרתקים והיפים ביותר שעשינו, אך בהחלט יעד מאתגר שלא מתאים לכל משפחה.
אז מכיוון שסין שנויה במחלוקת ונחשבת למדינה קשה לטיול, החלטנו לא להחליט על משך זמן הטיול בה. קנינו כרטיס הלוך לבייג'ין וחזור לאחר חודשיים מבנגקוק, את כל האמצע השארנו פתוח. לא ידענו אם נמצה ונתעייף מסין אחרי שבועיים, שלושה, חמישה שבועות או יותר. אז העדפנו להשאיר את זה פתוח ולזרום. בהחלט אחת ההחלטות החשובות בטיול. ללא מחוייבות ועם אפשרות זרימה וספונטניות.
שפה - הם באמת לא יודעים אנגלית. התקשורת נעשית בעזרת אפליקציות, לרוב זה עובד אך לעיתים זה לא .. (אין קליטה, התוכנה פתאום לא מגיבה, או סתם המשפטים מורכבים או ארוכים מידי לתרגום), מה עושים? מתאזרים בסבלנות, בסוף מצליחים. הניסיונות שלנו ללמוד קצת סינית לא ממש צלחו. הם פשוט לא הבינו אותנו. השפה שלהם עובדת על צלילים, מספיק שתשנה משהו בהטעמה של המילה בשביל שהפירוש שלה יהיה שונה ממה שהתכוונת להגיד.
אוכל – במקומות המתויירים ניתן למצוא אוכל מערבי. במקומות הפחות מתויירים (כמו פנגחואנג וגאנג ג'יה ג'יה ואפילו ביונאן) היה הרבה יותר מאתגר. לעיתים מצאנו את עצמנו מבזבזים שעות בחיפוש אחר מסעדה עם אוכל מערבי (פיצה/פסטה/צ'יפס). למי שלא מפונק בעניין אוכל ואין בעיה לאכול אוכל סיני ולטעום טעמים שונים, לא תהיה בעיה. למי שכן – כדאי לקחת את הנתון הנל בחשבון. כמו כן כדאי להבין שאין בתפריט שלהם מלח או סוכר. כלומר האורז ללא מלח התה ללא סוכר וכו'. בנוסף קחו בחשבון שחלק מאד מרכזי מהתפריט שלהם עשוי מחרקים / זוחלים / מקקים / תולעים ושאר חיות שעד לפני רגע התרוצצו בגיגית בכניסה למסעדה. כמו כן החטיפים בסופר עשויים גם הם מכל הטוב הזה...(:
בישול עצמי - השכרת דירות עם מטבח פחות נהוגה בסין (רק בקונמינג שכרנו בית ב air bnb ). כמו כן לבקש מהמלון לבשל במטבח שלהם גם פחות רלוונטי (בניגוד למדינות כמו הודו ששם זה מאד מקובל ונפוץ). כך שהפתיתים והקוסקוס שהבאנו מהבית נשארו ברובם בתיק...
הסינים – עם נחמד ואדיב בצורה בלתי רגילה. יהפכו עולמות בשביל לעזור לך גם אם הם לא מבינים מילה. בנוסף – מאד ישרים ואמינים. מילה זו מילה. אף אחד לא ניסה לעבוד עלינו בשום שלב. מספר פעמים שכחנו פלאפון על שולחן/ תיק על האופנוע או כל דבר אחר, לאחר שנזכרנו הגענו לחפש את האבדות והכל חיכה לנו בדיוק היכן שהנחנו את הדברים. ברכבת, כשלא היה מקום לתרמילים שלנו, הנחנו אותם בקרון אחר בלב שקט ובידיעה שאף אחד לא יגע בהם למרות שאנחנו לא בסביבה. בשורה התחתונה – המדינה עם תחושת הבטחון הכי גדולה שטיילנו בה.
תקשורת – כידוע לכולם אין אפשרות בסין להתחבר לוואצאפ / פייסבוק / גימייל / גוגל וכו. לפני היציאה מהארץ הורדנו כ5 VPN לכל נייד ובכל מקום הצלחנו להתחבר ולגלוש בעזרתם.
צפיפות – במידה ומטיילים בחופשים הסיניים (אנחנו טיילנו באוגוסט שזה החופש הגדול גם שלהם), יש לקחת בחשבון צפיפות ועומס בכל אתרי התיירות. וצפיפות בסין היא צפיפות.... הסינים מאד אוהבים לטייל, תיירות הפנים שם שוקקת חיים בצורה בלתי רגילה וכל האתרים מפוצצים בתיירים. מכיוון שהם עם מאד מאורגן ומסודר, ישנם בתוך שמורות הטבע שאטלים לכל מקום ותורים מסודרים לכל רכבל או כל אטרקציה אחרת. רק לקחת בחשבון המתנה של שעה ארוכה בחום בין מיליון סינים.
מחירים – סין אינה מדינה זולה. התמחור מתחלק לשניים: לינה ואוכל הם החלק הזול. נסיעות וכניסות לאתרים הם החלק היקר. כלומר, ככל שתזוזו יותר ותעברו ממקום למקום, וככל שתכנסו לאטרקציות בתשלום, כך מחיר הטיול יעלה.
מחירים לדוגמה – רכבת מבייג'ין לגווילין עלתה 66$ לאדם בקרון הארד סליפ. אותו כרטיס לקרון סופט סליפ עלתה 120$, טיסה בקו זה עלתה 200$ לאדם.
ארוחה למשפחה כ 200- 140 שקלים.
מלונות – בין 300-500 שקלים ללילה למשפחה. בבייג'ין ויאנגשו יותר לכיוון ה500 שח, וביונאן וחונאן יותר לכיוון ה300 שח.
מונית לנסיעה של 4 שעות – 700 שח.
כסף – לסינים אין כרטיס אשראי או ארנק באופן כללי. כל התשלומים שלהם נעשים בנייד בעזרת אפליקציית WE CHAT, שהיא המקבילה לוואצאפ שלנו רק הרבה יותר חכמה ומתקדמת. התשלום בכל מקום נעשית על ידי סריקת קוד בנייד. בין אם זה חנות בגדים, בסופר או אפילו בדוכן רחוב פשוט וקטן. תיירים יכולים אמנם להוריד את תוכנת הווי צ'ט ולהשתתמש בה לתקשורת עם הסינים אך לא יכולים לשלם באמצעותה מכיוון שאין לנו חשבון בנק סיני. לכן אפשרויות התשלום לתייר הן מזומן או אשראי במידה וניתן. יש לקחת בחשבון שאין צ'יינגים בסין. המרת כסף נעשית בבנק בלבד (בשעות מאד מסויימות ובתורים ארוכים). כספומטים לעומת זאת יש בשפע.
טיסות בינלאומיות – אוזבקיסטן איירליינס. הלוך לבייג'ין חזור מבנגקוק, 620$, נרכשו כ10 חודשים מראש. יציאה בתחילת אוגוסט חזרה בתחילת אוקטובר.
מלונות – המלונות בסין מאד יפים ומאד מעוצבים בעיצוב צעיר ועכשווי (גם בתי קפה רבים). מלבד בייג'ין, לא הזמנו מקומות לינה מראש על מנת לאפשר לעצמנו חופש ולא להיות כבולים להזמנות שבוצעו מראש. בשום מקום לא היתה לנו בעיה למצא מקום, יש שפע של מלונות וחדרים פנויים בכל מקום (בחודש אוגוסט). בדרכ מה שעשינו הוא הזמנה של לילה ראשון יום לפני ההגעה או אפילו בדרך אל היעד החדש. אחרי לילה אחד החלטנו אם להאריך ללילות נוספים או לעבור למלון אחר. גם כשעברנו למלון אחר, מספיק לעבור 100-200 מטר ימינה או שמאלה בשביל להשתדרג מבחינת תנאים או מבחינת מחיר או שניהם גם יחד. לנו זה עבד נפלא.
רכבות – קטגוריית הרכבות מחולקת לשניים. רכבות קצרות של מספר שעות ניתן להזמין יומיים שלושה מראש. ולפעמים גם מהיום להיום. רכבות שינה בקווים ארוכים יש להזמין שבועות מראש. נוגד בהחלט את שאיפת הטיול הספונטני שרצינו... רכבת לילה בקו ג'אנג ג'יה ג'יה - קונמינג ניסינו להזמין שבוע מראש אך לא היו כרטיסים ולכן נאלצנו לקחת טיסה. כרטיסי רכבת ניתן להזמין באתר CTRIP.
טיסות פנים – יש המון טיסות ובשפע, לרוב ניתן להזמין גם מהיום להיום. הזמנה ניתן לבצע בCTRIP.
התניידות כללית בסין – טיסת פנים אחת, רכבות, מוניות, ובתוך הערים עצמן טוסטוסים. למשפחות שהן מעל 4 איש לקחת בחשבון שהמוניות לא מסכימות לקחת יותר מ4 אנשים. ידרשו ממכם לקחת 2 מוניות או שתצטרכו להזמין מראש רכב גדול לכולכם.
המסלול - בייגי'ין, יאנגשאו, פנגחואנג, ג'אנג ג'יה ג'יה, דאלי, ליג'יאנג, קונמינג.
התחלנו בבייג'ין. על מנת לאפשר נחיתה קלה בעיר העצומה הזו, הזמנו מראש מלון ל3 לילות ראשונים והזמנו נהג מונית שיחכה לנו בשדה התעופה. מכיוון שנחתנו ב9:30 בבוקר סיכמנו איתו שהוא יהיה איתנו כל היום. את הנהג סידר לנו השליח מבית חב"ד בעיר. היה יום מאד מוצלח, ולכן בערב סיכמנו איתו על יום נוסף של ליווי צמוד וקבענו איתו ל7 בבוקר למחרת, נסיעה לחומה הסינית.
החומה הסינית – ביקשנו ממנו שיקח אותנו לבאדאלינג אך הוא המליץ דווקא על מוטיאניו. זרמנו... הנסיעה לשם ארכה שעה וחצי. האתר עצמו למרבה הפלא ממש לא היה מוצף במבקרים. החומה מדהימה ביופייה והנוף מסביב מרהיב ועוצמתי. לחומה עצמה עלינו ברכבל גלישה (ספסל זוגי פתוח). על החומה עצמה טיפסנו במשך 3 שעות. הטיפוס קשה ובסביבות 10 כבר התחיל להיות חם. בחזור ירדנו במגלשות מגניבות והילדים היו באושר גדול מהגלישה למטה. סהכ היה יום מאד מוצלח ומהנה.
למחרת הסתובבנו לבד במוניות. סהכ היינו באתרים המרכזיים של בייג'ין (מקדש השמיים, העיר האסורה, כיכר טיאנמן וכו). בייג'ין עיר יפיפה ואטרקטיבית מאד. באוגוסט יש לקחת בחשבון חום ולחות לא פשוטים. חלק מהאתרים (כמו העיר האסורה) עמוסים בצורה קיצונית.
עזבנו את בייג'ין והדרמנו ליאנגשו. רכבת לילה (שהוזמנה כחודש מראש) בקו בייג'ין – גווילין. רכבת בת 19 שעות. קרון הארד סליפ הוא בעל 6 מיטות, וקרון סופט סליפ הוא בעל 4 מיטות. בשלב זה של הטיול היינו חמישה (הבן הצטרף בהמשך), ולכן בחרנו בהארד סליפ וקיווינו שאף סיני לא יצטרף אלינו לתא. בסוף הסתבר ששתי סיניות הצטרפו אלינו למסע...(: כך מצאנו את עצמנו 19 שעות בקרון בגודל 2 מטר על מטר שמונים, עם זוג מיטות, לכל מיטה שלוש קומות, כל המשפחה פלוס כל הציוד שלנו פלוס 2 סיניות. אל תשאלו אותי איך עשינו את זה, אך למעט התקף קלסטרופוביה קשה בו לקיתי ברגע שהבנתי מה גודלו של התא.... כל שאר הנסיעה עברה דווקא בנעימים והיתה טובה הרבה מעבר לתחזיות הקודרות שלי... הקרון ממוזג ויחסית נקי, המיטות עם מצעים מסודרים, שקעי הטענה לניידים. הבנות הקטנות ממש נהנו ואמרו שזה הרבה יותר מהנה מאשר העיר האסורה הצפופה והמזיעה של בייג'ין.
אחרי 19 שעות ירדנו מהרכבת ולקחנו מונית של שעה וחצי ליאנגשו. יאנגשו עיר יחסית קטנה שממוקמת באזור מרהיב ביופיו. המקום הוא פשוט גם עדן למטיילים. בלי סוף טיולים בנוף היפיפה, והמון אטרקציות לתיירים חסרי מנוח כמונו. היינו שם שבוע ויכולנו להשאר שבוע נוסף. את כל ההתניידות באזור עשינו על טוסטוסים חשמליים, שזה כיף לא נורמלי. בשבוע הנ”ל עשינו טיולים רגליים באזור, רפטינג הכי מטורף שעשינו אי פעם, שיטוט בין הכפרים הסובבים את העיר, שיט בסירות במבוק בנהר, שחיה בכל מיני פינות חמד בנהר, טיפוס לנקודות תצפית. אין צורך לתכנן מראש, בכל מלון יגידו לכם מה האטרקציות ואם תרצו ידאגו לכם להסעה וכרטיסים.
במרחק 3 נסיעה מיאנגשו נמצאת לונגשאן. איזור כפרי השופע בשדות אורז מדהימים. רוב המטיילים ביאנגשו מגיעים לשם במסגרת של יום טיול. אנחנו ממליצים בחום להקדיש יומיים לאיזור ולישון לילה באחד מהכפרים. אין כמו שקיעה או זריחה בשדות האורז. מראות שעין מערבית לא רגילה לראות. ישנו במלון בוטיק מהמם בשם rice view villa באחד הכפרים וזו בהחלט היתה אחת החוויות של הטיול (83$ לחדר משפחתי גדול מאובזר ומעוצב). הגישה למלון הנל ולעוד הרבה מלונות בכפרים האלו היא בעייתית בגלל תוואי השטח. הרכב מגיע עד לנקודה מסויימת ומשם יש לצעוד כ10-15 דקות. לכן את כל הציוד יש להשאיר ביאנגשו ולהגיע עם תיקים קטנים בלבד. חוויה יוצאת דופן.
מיאנגשו לקחנו מונית של 6 שעות לפנגחואנג, עיירה עתיקה ומאד מיוחדת ויפה במחוז חונאן.
לקחת בחשבון שבפנגחואנג מאד קשה למצא דוברי אנגלית או אוכל מערבי. לא ראינו שם בכלל אנשים מערביים.
אחרי יומיים בפנגחואנג לקחנו מונית של 3 שעות לג'אנג ג'יה ג'יה או בשמה המוכר יותר – שמורת אווטאר. שמורת טבע יפיפה עם הרבה מסלולים, מעליות, רכבלים וכל מה שהסינים אוהבים.
באחד הימים נסענו לגשר הזכוכית שנמצא כשעה נסיעה מהשמורה. את הגשר תכנן האדריכל הישראלי חיים דותן. רצוי להזמין יום מראש דרך המלון כרטיסי כניסה לגשר, מכיוון שמספר המבקרים על הגשר מוגבל. לאחר העמידה המסורתית בתור, מקבלים גרבי בד מצחיקים אותם יש לשים על הנעליים, במטרה לא ללכלך את הזכוכיות עם סוליות הנעליים. לבעלי פחד גבהים – שיהיה בהצלחה… (:
לאחר מספר ימים לקחנו טיסה לקומינג (כרטיסים נרכשו שבוע מראש בctrip) ומשם רכבת של שעתיים לדאלי. מיד עם הנחיתה מרגישים שהגענו למחוז שונה לגמרי. אפילו מזג האויר היה קריר ולראשונה בטיול שלפנו את הסווצ'רים מהתיק. דאלי עיירה מקסימה. ישנו בעיר העתיקה. מקום עם הרבה קסם. גם פה שכרנו אופנועים חשמליים ויצאנו להסתובב בכפרים שסובבים את העיר. איזור מדהים ביופיו, מלא איכרים, שדות, והרים. כמובן שיש גם את שלושת הפגודות היפות.
לאחר מספר ימים המשכנו לליג'יאנג. עיר גדולה ויפה, עם אתרי טבע בסביבתה.
התכוונו משם להצפין לשנגרילה, אך הילדים מיצו את סין ומיצו את הטיולים האינטנסיביים ורצו חופש ים ושמש. אז בדקנו את קמבודיה / בורמה / לאוס / תאילנד / סינגפור וכל יעד ירד מסיבה זו או אחרת...
לאחר סיעור מוחות, דיונים משפחתיים ומספר בדיקות החלטנו בשיא הספונטניות לנסוע ללמוד גלישת גלים בסרי לנקה. זה היה היעד היחיד שהיה עליו קונצנזוס משפחתי.
רכשנו כרטיסי טיסה מקונמינג לבנגקוק (60$), וכרטיסי טיסה נוספים בקו בנגקוק – קולומבו – בנגקוק (270$, שלוש שעות טיסה לכל כיוון).
לקחנו רכבת לילה מליג'יאנג לקונמינג, בילינו סופ”ש נחמד בקונמינג, נפרדנו לשלום מסין ונחתנו בקולומבו בירת סרי לנקה.
