2. ארה"ב מחוף אל חוף קיץ 2019 - סן פרנסיסקו ימים 1-3

יום ו' 12/7

טיסת יונייטד אירליינס לסן פרנסיסקו יוצאת בחצי שעה איחור לאחר שנאלצו להוריד מהמטוס נוסע שחש ברע. הטיסה ארוכה אבל הילדים מאושרים משלל הטכנולוגיה ולא ממש ישנים. גם אני ישן חצי שעה פה וחצי שעה שם.

נוחתים בשעה 06:00 בערך ומיד מתגלגלים לעמוד בתורים. בשעה 07:30 עברנו את המשוכה האחרונה בדמות פקיד משטרת גבולות מנומנם ופנינו לאסוף מזוודות ולחפש את ההסעה של סופרשאטל (מומלץ) שהוזמנה מבעוד מועד. היעד הראשון – מלון Marines' Memorial.

בגלל שעת הנחיתה המוקדמת עוד מהארץ התכתבתי עם המלון לגבי אחסון המזוודות עד לשעת הצ'ק אין. הם כתבו שישמחו לעזור ולכן כיוונתי את השאטל ישירות למלון. מזג האוויר בבוקר נראה בהיר וככל שהתקרבנו לעיר נעשה ערפילי וקריר.

בכניסה למלון קיבל את פנינו בחור שחום וגדול בשם טרוי ובחיוך רחב תפס פיקוד על המזוודות והתיקים. אני ניגשתי לקבלה להודיע שהגענו ולבצע צ'ק אין. פקידת הקבלה החביבה בדקה את הפרטים, הסתכלה על הניירות שלי והודיעה לי שטעיתי בהזמנה... הזמנתי 3 לילות ל-12 לאוגוסט במקום ל-12 ליולי!!!! San Francisco, we have a problem.

אני עייף מהטיסה, מציץ אחורה על טרוי שמסדר את כל הציוד שלנו, רואה את הילדים מתרווחים על הספות בלובי הקטן ועל אשתי היקרה שעומדת וקוראת על כל החיילים והגנרלים של המרינס שהלובי והמלון משמשים להם כיד זיכרון. איזה טעות של טירון, ממש לא ככה דמיינתי את התחלת הטיול. מה עושים? יהיה סיוט למצוא מלון אחר עכשיו.

הפקידה החביבה מסתכלת ורואה את מה שאני רואה ואומרת לי, תן לי לבדוק מה יש לי פנוי. היא בודקת ביעילות מרשימה ותוך שתי דקות אומרת לי שיש סוויטה פנויה. זאת לא תהיה 303 שהזמנתי אלא 603, אם זה לא משנה לי. ברור שזה לא משנה לי העיקר שיש קורת גג ומספיק מיטות לכולם.

אני משחרר אנחת רווחה, מודה לפקידה מקרב לב ומתאפק לא לזנק מעבר לדלפק להצמיד לה נשיקה. טרוי שולף לנו מפה ומסמן את המלצותיו ואנחנו יוצאים לראות קצת את העיר לפני שהעייפות והג'טלג יכריעו אותנו. אחרי א.בוקר קלילה ביוניון סקוור אנחנו הולכים לרחוב גרנט וצ'יינה טאון. מצלמים, קונים ואוכלים עוגיות מזל.

משם ממשיכים ברגל לכיוון Fisherman's Wharf, רואים מרחוק את אלקטרז ואת שלל מלכודות התיירים ברציפים. אני מחפש את גשר שער הזהב אבל הערפל מכסה אותו ורואים רק את חלקו התחתון. אחרי א.צהריים באפלביס עם ההמבורגרים הראשונים על אדמת ארץ ההמבורגרים הבלתי מוגבלים, העייפות מתחילה לתת את אותותיה והודעה מהמלון שהחדר מוכן מזרזת אותנו. את הדרך חזרה עושים בקרונית המפורסמת. חוויה. במהלך היום אנחנו מתחילים אתגר שאף Road Trip איננו שלם בלעדיו והוא רישום של לוחיות רישוי לפי מדינות. צריך למצוא 50 כדי להשלים את האתגר, די מהר מבינים שאת הוואי כנראה לא נראה, אז צריך להגיע רק ל-49 ולמי שרוצה יש גם טריטוריות קנדיות כבונוס.

החדר (סוויטה) במלון עולה על כל הציפיות. סלון מרווח עם ספה נפתחת, חדר שינה לילדים וחדר שינה להורים עם מקלחת ושירותים נפרדים. וואו, זה באמת מה שנקרא נחיתה רכה. יש wifi ויש שקעי usb להטענה, הילדים מאושרים. אנחנו מתארגנים ומחליטים לצאת לא.ערב מוקדמת בדיינר סמוך, הילדים מתחילים להירדם על השולחן בדיינר וזה סימן שהגיע הזמן לסיים את היום הארוך שעברנו.

בערב ראיתי הודעה במייל שנאלצים לבטל לנו את הקמפינג שהזמנו ב-Crater Lake. הסיבה – גיזום עצים לבטיחות. אלו היו אמורים להיות שני לילות ב-Mazama Village, עשר דקות נסיעה משפת המכתש, ועכשיו נצטרך למצוא להם תחליף וזה לעוד פחות משבוע! ברגע זה אני עייף מדי לחשוב על זה, נטפל בזה מחר.

יום ש' 13/7

כולם ישנו טוב ומתעוררים מוקדם. מתחילים את היום בא.בוקר משובחת במלון ובלי להתמהמה יוצאים לכיוון רציף 33 למעבורת לאלקטרז. הכרטיסים הוזמנו חודשיים מראש לשעה 09:30. המעבורת יוצאת בזמן בסדר ויעילות אמריקאי מובהק. על האי מקבלים מכשיר עם אוזניות לסיור מודרך. הסיור מרתק ואפילו הצעירים מתעניינים. האי עצמו יפה עם הרבה בעלי כנף וצמחייה מטופחת. אחרי שעתיים וחצי מרגישים מיצוי והולכים להמתין למעבורת חזרה. גם היום ערפילי וקר וגשר שער הזהב ממשיך להסתתר בערפל.

אנחנו נכנסים לרציף 39 העמוס בתיירים. מחפשים כלבי ים, רואים אותם מרחוק ומחליטים לעזוב את המקום בגלל הדוחק. נכנסים למאדאם טוסו לבקשת הילדים ומעבירים שעה בכיף. אח"כ חוזרים למלון למנוחה והתארגנות. לקראת ערב אנחנו יוצאים לפגוש חברים שגרים בסן פרנסיסקו לסיור ציורי קיר בשכונה בה הם גרים (Mission) ואח"כ ארוחת ערב בסגנון לטיני/מקסיקני בביתם. בדרך נתקלנו בתצוגה מרשימה של Lowriders (מכוניות שמוסיפים להם מערכות הידראוליות להגבהה והנמכה) והמון מוסיקה לטינית ברחוב, מן חגיגה צבעונית שמתרחשת בכל שבת.

יום א' 14/7

הבוקר מתחיל שוב בא.בוקר במלון ולאחריה החלטנו להתפצל, האשה לוקחת את שני הגדולים למוזיאון לאומנות SFMOMA ואני הולך עם הקטנים למוזיאון הימי, שם גם אפשר לקנות את כרטיס הפארקים הלאומיים (America The Beautiful). היום עוד יותר קר וערפילי מהימים הקודמים ועדיין אין זכר לגשר שער הזהב. בצהריים כולנו נפגשים במגדל קויט לתצפית על העיר ומשם ממשיכים לרחוב לומברד. ההליכה ברחובות סן פרנסיסקו לא פשוטה כלל ומה שנראה קרוב על המפה מתברר כעליה תלולה ומעייפת. חוזרים למלון למנוחה קלה ויוצאים לא.ערב ב-Loris Diner.

במהלך היום מצאתי לנו מקום לישון בסמוך לקרייטר לייק. הכי קרוב שיש וזה בערך 45 דק' נסיעה. אלו מושגים שמבינים רק כשחווים את המרחקים וקנה המידה בארה"ב. החלטה נוספת שקיבלתי היתה לקצר את השהות בקרייטר לייק ולהוסיף את הלילה הבא לשני הלילות שאחריו וכך "למרוח" את המקטע שהיה אמור להימשך יומיים על פני שלושה ימים. ביטול הקמפינג יצר הזדמנות שניצלתי אותה לשנות מעט את המסלול באיידהו ולהוסיף שני אתרים שיתוארו בהמשך. הראשון הוא הפארק הגעשי Craters of the Moon והשני הוא הכור הגרעיני הראשון בו הפיקו חשמל והידוע בשמו EBR1.