יום ד' 7/8
שעתיים וחצי נסיעה דרומה לתוך מדינת פנסילבניה ואנחנו מגיעים לעיר Scranton ולמכרה הפחם Lackawanna. הסיור המרתק במכרה יורד לעומק רב ומספק הצצה לעולם הקשה והמסוכן של עובדי מכרות הפחם שחלקם היו ילדים.
אחרי הסיור אנחנו ממשיכים בנסיעה ובמהלכה מזהים את לוחית הרישוי ה-49 (Vermont) ובכך משלימים את אתגר לוחיות הרישוי (ללא קנדה). שעה וחצי נסיעה נוספות ואנחנו מגיעים להרי הפוקונוס לישוב קטן בשם Tannersville ללילה אחרון לפני ניו-יורק.
יום ה' 8/8
את חציו הראשון של היום בילינו בפארק המים הגדול ביותר בפנסילבניה שנקרא Camelbeach Mountain Waterpark. פארק המים נמצא חמש דקות נסיעה מהמלון בו ישנו וכך הגענו בין הראשונים. פארק המים, שהיה בעצם פארק השעשועים היחיד בכל הטיול, היה מוצלח מאד והילדים התרוצצו בו עם חיוך גדול על הפנים.
בשעה 14:00 בערך אנחנו נפרדים מפארק המים ומתחילים את החלק האחרון של המסע בנסיעה לעיר ניו יורק. היעד הוא מלון הניו יורקר במנהטן. אנחנו חוצים את ניו ג'רסי ומצטרפים לפקק המזדחל אל מנהרת לינקולן. בין הסיבובים בירידה למנהרה אפשר לראות את קו הרקיע של מנהטן. 24 שנים עברו מאז הביקור האחרון שלי בניו יורק ואני מתרגש שוב לראות את הבניינים הגבוהים. שעה ארוכה עברה עד שיצאנו מצידה השני של המנהרה אל התוהו ובוהו התחבורתי של שעת העומס לפנות ערב במנהטן. בכל צומת רחובות עומד שוטר והמוני בני אדם חוצים את הצמתים. אבל מה שהיה קשה מנשוא היה הצפירות, בכל המקומות שהיינו בהם לא שמעתי צפירה אחת ונהגים המתינו בסבלנות ראויה לציון גם אם הנהג לפניהם התעכב ברמזור או בפניה. במנהטן נראה כאילו כולם צופרים, לנהג במכונית לפניהם או להולכי הרגל שחוצים באדום. למזלנו, ההגעה למלון היתה יחסית פשוטה ומצאתי מקום לעמוד לפרוק את האוטו. כשסיימנו להוציא את הכל זה היה נראה כאילו פינו אותנו מהדירה – מזוודות, צ'ימידנים, תיקים, שקיות, שמיכות וכמובן כל דבר שנדחף לתאי האחסון הרבים ועכשיו צריך להחזיק בידיים. השארתי את כולם על המדרכה, בתקווה שיצליחו להסתדר ולעלות הכל לחדר, וחזרתי להילחם בתנועה עד לסניף חברת ההשכרה. הסניף היה בסך הכל 10 בלוקים מהמלון אבל לקח לי יותר מחצי שעה להגיע. זהו, הגיע הזמן להיפרד מהאוטו ששירת אותנו בביטחון, בחריצות ובאמינות לאורך 4520 מייל. רגע לפני שאני מוסר את המפתחות עוד הרצתי בראש איך להסביר על הברד בדקוטה הדרומית, אבל שום שאלה לא נשאלה.
חזרתי למלון על מנת לעזור במבצע הכביסות שהעסיק אותנו ברובו של הערב. הילדים רעבים ואנחנו נכנסים לפיצריה מול המלון ועולים לחדר לנוח מעט. אח"כ, בשעה מאוחרת יוצאים לסיבוב ראשון בעיר ולטיימס סקוור. הילדים מתחילים להבין שניו יורק שונה מאד מכל מה שהם ראו עד עכשיו.
יום ו' 9/8
בבוקר אני רוצה לאכול בייגל ניו יורקי אמיתי ולשמחתי יש כזה ממש מעבר לפינה- Liberty Bagels Midtown. כל אחד מזמין לעצמו בייגל ואת כל ההזמנה לוקחים איתנו ארוזה בדרכנו לטיילת High Line. ממש בעלייה לטיילת ברחוב 30 יש כסאות שנראה כאילו מחכים רק לנו. אוכלים בנחת וממשיכים לטייל בטיילת היפה עד ל-Chelsea Market. משם הולכים ברגל דרך הווילג' עד ל-Washington Square Park.
הכוחות אוזלים לילדים ומכיוון שבערב עוד מחכה לנו הצגה בברודווי, אנחנו חוזרים למלון ברכבת התחתית כדי לנוח ולהתארגן.
בערב יוצאים שוב לטיימס סקוור והפעם לתיאטרון מינסקוף לראות את ההצגה מלך האריות. הילדים היו מאד סקפטיים וחשבו שמה שיראו יהיה דומה להצגת ילדים בבית הספר, אבל זה לא היה יכול להיות רחוק יותר מהחוויה המופלאה שחווינו. מיד בתחילתה, ההצגה סחפה את כולם ובסיומה, שעתיים וחצי לאחר מכן, הגדולים עמדו ומחאו כפיים והקטנה ניגבה דמעה. במילה אחת – וואו. לא לחינם ההצגה הזאת רצה כבר 20 שנה בברודווי.
יום ש' 10/8
את הבוקר מתחילים מוקדם כדי לעלות לאמפייר סטייט לפני שיהיה עמוס. רבע שעה הליכה מהמלון ועצירה לקנות בייגלס לא.בוקר ובשעה 08:00 אנחנו כבר בכניסה לבניין, ללא תור וללא דוחק. עולים במהירות לקומה 86 ואח"כ ל-102 ונהנים מכל רגע. מזג האוויר ממשיך להאיר לנו פנים ואפילו לא חם מדי.
אחרי התצפית יורדים לתחתית ונוסעים עד לאנדרטה המרשימה לזכר ההרוגים בפיגועי 11/9.
משם הולכים ל-Wall Street וצוחקים למראה הביזארי של האנשים העומדים בתור למשש לשור את ה'חואבוס'. ממשיכים לשוטט ב-Battery Park עד השעה 15:00 בה היו לנו כרטיסים לשייט לפסל החירות. השייט קצר ומעט צפוף אבל אפשר למצוא מקומות נוחים לצילום בדרך. יורדים באי הקטן, הולכים מסביב לפסל ואח"כ עולים לבסיס (Pedestal).
את השייט מסיימים בחזרה בבאטרי פארק ומשם ממשיכים בתחתית לגשר ברוקלין. בפארק חביב יושבים לאכול גלידה ולצפות על הגשר היפה עם מנהטן ברקע לקראת השקיעה. מכיוון שכולנו היינו עייפים מהיום הארוך, חוזרים ישירות למלון בתחתית. מאוחר יותר, הילדים נשארים והמבוגרים יוצאים לבילוי מאוחר בפלאנט הוליווד בטיימס סקוור.
יום א' 11/8
היום הוא יום ההולדת של מס'3 ועוד מהארץ הוא תכנן מה הוא רוצה לעשות ביומולדת בניו יורק. ומה שהוא בחר היה משחקי מציאות מדומה. מצאנו מקום בשם VR World NYC ברחוב 34 והשדרה החמישית ממש מול האמפייר סטייט. קנינו כרטיסים לשעתיים לכולם והזמן ממש עף. הילדים שיחקו לבד, במשחקי זוגות ואפילו נלחמו בזומבים בקבוצה של ארבעה. מס'3 היה בעננים ואין לי ספק שאת היומולדת הזה הוא לא ישכח.
אחרי ה-VR התפצלנו, כל הבנות הלכו למוזיאון המטרופוליטן והבנים הלכו לשוטט בחנויות קומיקס ולפגוש קרוב משפחה נוסף שגר במנהטן.
בשעה 17:30 אנחנו נפגשים שוב בסנטרל פארק ב-Belvedere Castle משם ממשיכים טיול לעת ערב בשבילי הסנטרל פארק. אף אחד לא מדבר על כך, אבל כולם יודעים שזהו ערב אחרון בניו יורק ובארה”ב בכלל. א.ערב אחרונה וחגיגית אוכלים במסעדה בשם The Smith בברודווי ו-64.
יום ב' 12/8
היום מוקדש להשלמת קניות (בעיקר מזכרות ומתנות), וכך מעבירים את הזמן עד הצהריים ובשעה 14:00 מגיעה המונית של סופרשאטל לקחת אותנו לשדה התעופה. נוסעים ברחובות ניו יורק בשקט, כל אחד מרוכז במחשבותיו. המחשבות שלי מעורבות – מצד אחד רצון עז לחזור הביתה ומצד שני חבל שהמסע מסתיים. אני בטוח שאצל כולנו נשאר רצון לחזור ולראות עוד ואולי ככה עדיף.
אפשר להגיד שהזמן שעבר במהירות מסחררת הוא עדות מצוינת להנאה שהפקנו. ספירת הימים שחלפו נעשתה קשה משבוע לשבוע ודוגמה טובה לכך היתה לפני ההפלגה במעבורת על אגם מישיגן. עמדתי עם הקטנה והסתכלנו על מפה של ארה"ב ושרטטתי לה את הדרך שעברנו ומה עוד נשאר והיא לא האמינה איך כבר הגענו לאגמים הגדולים ושנשארו עוד פחות משבועיים... איך הזמן טס. היה גם שלב מסוים שהילדים התלוננו שהזמן עובר כל כך מהר ובעצם בקושי נשאר להם זמן לחופש הגדול... רחמים.
הטיסה חזרה יוצאת מ-JFK עם סוויס. ממריאים ב-18:00 נוחתים לעצירת ביניים של שעתיים בציריך ונחיתה סופית בנתב"ג ב-13/8 ב-14:30.
הסוף.
