יום חמישי 21/8 Europahütte -> Zermatt
התעוררנו מוקדם ומבט מהחלון החוצה הבהיר שאין שום סיבה לצאת מהבקתה לצלם תמונות זריחה של גיבורים, כי הענן רובץ עלינו ומכסה הכל. הצעירה מעידה שישנה מצויין, אני קצת פחות, אולי בגלל המנורה של המסדרון שסינוורה אותי כל הלילה בכל פעם שמישהו יצא מאחד החדרים למסדרון והפעיל את חיישן התנועה. ואולי זה בגלל שדאגתי לחינם כי שכשנכנסנו אתמול לבקתה שתיתי שני ליטר מהברזיה לפני שהספקתי לראות שכתוב בגרמנית ציחה שהמים לא לשתיה. ירדנו לארוחת הבוקר שנפתחה בשעה 07:00 ומכיוון שהיה לנו נחמד בבקתה, אנחנו מתארגנים בעצלתיים ונפרדים לשלום מהצוות. בחוץ הערפל עדיין סמיך ולפי תחזית מזג האוויר הקודרת אני נפרד מזוג האמריקאים לשלום באמירה "No sun screen today".
ב-08:10 מתחילים ללכת ומיד יורדים עד לגשר התלוי Charles Kuonen Hängebrücke. הגשר הוא תוצר של גאונות הנדסית וחזון באורך של 494מ' (הארוך מסוגו בעולם - כך כתוב) ובגובה של 84מ' מעל ערוץ הנחל ובהקמתו נחסכו כשעתיים הליכה. החוויה של חציית הגשר בערפל איננה דומה כמובן לחוויה של חציה בראות טובה, אבל זה מה שיש ובמסגרת תיאום הציפיות לפני הטרק הסברתי לבת שלי שאת מזג האוויר לא נוכל לבחור, נערך אליו ונתמודד איתו, אבל לא נוכל להחליף וברוב המקרים לא נוכל לחכות שיתחלף בעצמו. בכל מקרה, הערפל נותן תחושה של מימד אחר וכמו שהצעירה אמרה, חצינו איפשהו אתמול איזה שער מבלי לשים לב ונכנסו ליקום הערפל. רק צריך למצוא איפה שער היציאה.
את הגשר לוקח לחצות כמעט 10 דקות (עם צילומים כמובן) וביקום הערפל שלנו אנחנו לבד לגמרי. אחרי הגשר ישנה עליה ומקטע שביל אופקי עד לנקודה שנקראת Springelboden בה השביל Europaweg חסום עקב מפולות סלעים וצריך לרדת שוב לעמק. המקטע הזה בין Europahütte ל Zermatt נחשב לאחד המקטעים היפים בין כל ימי ההליכה באלפים ואני מתקשה לוותר על ההמשך, אבל תוספת למה שכבר הלכנו בצורה של 800מ' עליה רק כדי לרדת עוד 700מ' לצרמט היה נראה לי מוגזם ומכיוון שהערפל יושב עלינו עם תחזית לממטרים בהמשך, נכנעתי לצד בי שאמר - "הי, באנו להנות" וכן, אפשר לברוח ממזג האוויר. כך ירדנו עד העמק והלכנו לכפר Täsch כדי לאכול ארוחת צהריים בלי כוונה לטפס לשביל בחזרה. לקראת סוף הירידה כנראה עברנו את השער חזרה ליקום הרגיל והענן נשאר לשעה קלה מעלינו. כולי תקווה שעבור המטיילים של קיץ 2026 והלאה, המקטע שסגור מ-2024 יפתח שוב ולא יצריך לוותר על החלק היפה או לשבור את הברכיים במעקף.
אחרי ארוחת הצהריים נסענו בשאטל (רכבת) לצרמט, שם כבר חזרנו להיות תיירים רגילים בין אלפי האסייאתים המצלמים ללא הפסקה. העיירה חביבה אבל צפופה והמונית לקראת סוף השבוע בניגוד מוחלט לשקט של ההליכה בענן ביומיים שחלפו, אז לא הרבינו להסתובב (וגם ירד גשם) ורק נתקלנו בהיערכות למרוצים במסגרת Matterhorn Ultraks. בדקנו במודיעין ששבילי ההליכה למחר לא מתוכננים להיסגר והחלטתי שננסה לצאת עוד לפני שהמרוץ יוצא לדרך. עוד הצטיידנו בחטיפים (בריאים) ותערובת אגוזים ושקדים לפני שאכלנו ארוחת ערב ופרשנו לישון.
11 ק"מ 350מ'↑ 1160מ'↓ 4.5 שעות
