יום ג' 30/7
את הבוקר מתחילים ב-Broken Boot Gold Mine שנמצא מרחק דקה נסיעה מהקמפינג. אנחנו קבוצה מספיק גדולה כדי לקבל מדריכה פרטית ומיד אנחנו חובשים קסדות, לובשים משהו חם ונכנסים ל-45 דק' סיור מעניין על המכרה ודרכי הכרייה וההפקה של הזהב. אחרי הסיור הילדים לקחו ערכות וקיבלו הסבר איך מנפים זהב מחופן אבנים (Panning). הילדים מתלהבים ובסוף לכל אחד נשארו בקערית כמה גרגירי זהב אמיתיים לגמרי שאפשר לקחת למזכרת.
בשעתיים הבאות טיילנו בגבעות השחורות לאורך Spearfish Creek וחזרנו לקמפינג למנוחה, מעט כביסה וטבילה בבריכה. בשעת אחר הצהריים אנחנו יורדים לדדווד בטרולי (מין אוטובוס ציבורי בצורת קרון של חשמלית), שהיה סידור נוח מאד. העיירה סטורג'יס קרובה לדדווד ולכן הרחוב הראשי והכבישים מסביב מלאים באופנוענים, מה שמייצר אווירה מיוחדת מאד.
העיירה דדווד התחילה בשנות ה-70 של המאה ה-19 כאוסף של מחנות כורים שחיפשו את מזלם להתעשר ממציאת זהב. עם הכורים הגיעו ההימורים, בתי המרזח והזונות, העיירה משכה אליה את "מיטב" הטיפוסים של המערב הפרוע וקרבות אקדוחנים היו נפוצים מאד בשנים הראשונות. כיום, מתקיימים מדי יום בעיירה מספר שחזורים של אותם קרבות והמעניין ביניהם הוא שחזור הרצח של Wild Bill Hickok ב-Saloon no.10. בהחלט שווה צפייה. חזרנו ל-KOA עייפים ומרוצים.
יום ד' 31/7
במהלך הלילה התחוללה סופת ברד ולפי הרעש על גג הבקתה הברד היה גדול. בבוקר יצאתי לבצע בקרת נזקים ולשמחתי כל החלונות של האוטו היו שלמים. על מכסה המנוע והגג ניתן היה לראות שקעים קטנים, עדות לעוצמת הברד. גם הפעם שמחתי שבחרנו לישון בבקתה ולא באוהל. אוכלים א.בוקר קצרה ויוצאים לדרך לדרום הגבעות השחורות. עורכים סיור מודרך באתר העבודות של Crazy Horse שיהיה בעבודות ככל הנראה בחמישים השנים הקרובות. אח"כ הולכים מסלול קצר ב-Mount Rushmore. שני הפרויקטים האדירים האלה משאירים רושם עז וממחישים שוב עד כמה בארצות הברית הכל גדול.
אחרי אתרי ההנצחה יוצאים למקטע הדרך הבא שימשך שלושה ימים וכמעט 1000 מייל ובסיומו נגיע לעיר מילווקי לחופו של אגם מישיגן. היעד להיום הוא מוטל פשוט בעיירה Mitchel בדרום דקוטה על I-90. רוב הדרך היא בכביש המהיר והנוף הוא שדות חקלאים של המישורים הגדולים. שדות תירס ועוד תירס ועוד תירס, בדרך חוצים את נהר המיזורי ולידו עוצרים לפיקניק. זה הזמן, פעם נוספת, להעביר את השעון שעה קדימה לשעון מרכז (Central Time). אנחנו מגיעים עייפים למוטל שמאוכלס בנהגי משאיות ואופנוענים בדרכם לפסטיבל סטורג'יס.
יום ה' 1/8
א.הבוקר היתה מפתיעה באיכותה יחסית לחזות של המוטל ואחריה אנחנו ממשיכים בדרכנו. היעד להיום הוא העיירה Austin במדינת מינסוטה אבל עוד לפני כן אנחנו בסימן החלוצים לכן פונים צפונה מ-I-90 ועוצרים לביקור בעיירה De Smet. העיירה הקטנה הזו שימשה בית למשפחת אינגלס בתום נדודיה הרבים. וכאן כתבה הסופרת לורה אינגלס ויילדר את סדרת הספרים הידועה "בית קטן בערבה". אפשר להיכנס לבית הראשון שגרו בו, לביה"ס שלורה וקארי למדו בו ולבית בו גרה משפחת אינגלס. הבנים לא התעניינו בכלל, הבנות התעניינו מעט אבל אמא שלהם, שקראה כמעט את כל הספרים, התענגה על כל רגע.
המשך הנסיעה שלנו היה מזרחה בין שדות תירס וטורבינות הרוח עד שהגענו בשעת ערב מוקדמת לאוסטין שאין שום דבר מיוחד להגיד עליה פרט לכך שזו בירת הספאם (Spam) ויש אפילו מוזיאון להיסטוריה של הדבר הזה. למי שלא מכיר, זהו בשר מיובש בקופסא ואת סוג הבשר אני אשאיר לקוראים החרוצים למצוא לבד.
