הטיול הראשון שלי מחוץ לישראל היה לאיטליה, זה היה בסוף המאה הקודמת, טיול שהתחיל מרומא עד האגמים בצפון - טיול של 10 ימים במתכונת של יום - יומיים במחוזות מוכרים, ומכל האיזורים שבהם ביקרתי הייתה זו טוסקנה שהשאירה עלי את הרושם העז ביותר עד כדי כך שחזרתי לשם כעבור שנתיים לטיול מקיף יותר, היה משהו מאוד מיוחד וקוסם בחבל ארץ הזה עם הגבעות היפות והמתגלגלות, הכרמים, עצי ברוש, אוכל טעים, לחם ממכר, כפרים עתיקים שממוקמים בראש גבעה וזקנות מקומיות עם כושר מטורף בעליות, כמובן שאי אפשר שלא לציין את המבטא הטוסקני שמשדרג את השפה האיטלקית מסתם שפה יפה ומתנגנת לשפה מרטיטה.. עדיין לא ברחה מזכרוני אותה מוכרת צעירה איטלקיה ממונטלצ'ינו שענתה לי במבטא טוסקני מלווה בחיוך ממיס וסבלנות אינסופית מהו מחירה של עוגיה ושל עוד עוגיה ועוד עוגיה..... :-)
כעבור 16 שנה כשאני ועוד חבר יצאנו לחופשה מהעבודה היה ברור לשנינו שלאיטליה אנחנו נגיע וכשהוא אמר לי "תארגן לנו משהו טוב" כבר ידעתי שאנחנו הולכים לבקר בטוסקנה, התקופה היתה תחילת אפריל והתכנית היתה פשוטה: 7 ימים, בסיס בפירנצה, בסיס בארצו, סיום ברומא.
פירנצה
לפירנצה הגענו בעזרת הרכבת המהירה, כשעה וחצי נסיעה מרומא, הרכבת המהירה יוצאת פעמיים ביום משדה התעופה פיומיצ'ינו ולמזלנו זה הסתדר עם שעת הנחיתה שלנו כך שחסכנו את הצורך להגיע ברכבת אחרת לתחנות טרמיני או טיבורטינה כדי לקחת את המהירה, המלון שנבחר היה hotel executive שמצאנו במחיר מציאה דרך בוקינג, המיקום יחסית במרכז, קרוב לנהר ו 5 דק' הליכה מתחנת הרכבת, חדרים נקיים, שירות אדיב וארוחת בוקר טובה, הגענו בצהריים ויצאנו לסיבוב שוטטות בסימטאות העיר לכיוון הדואמו כאשר המטרה המרכזית היא כמובן לאכול, המרכז של פירנצה לא גדול בהשוואה לרומא אבל אפשר להעביר שם שבוע מבלי להשתעמם, כיף ללכת לאורך הנהר, לבקר בארמונות השונים, לעלות לנקודת תצפית על העיר בפיאצה מיכלאנג'לו ופשוט לשוטט ברחובות, המבנים מרשימים ביותר וחובבי האומנות יכולים להשתקע שם לחודשים.
אוכל בפירנצה
אז אמנם ביום הראשון שלנו לא נרשמו הצלחות קולינריות מיוחדות אבל אז הגענו לשוק סן לורנצו... הקומה הראשונה היא שוק טיפוסי - ירקות, בשר,דגים, שטויות שמוכרים לתיירים כמו שמן זית בניחוח כמהין (כמובן שקניתי ולא השתמשתי עד עצם היום הזה) אבל הקומה השניה היא לא פחות ממדהימה - יש שם קרוב לעשרים דוכנים וחנויות שמציעות כמעט הכל - פיצות נפוליטניות בתנור אבן מוסק בעץ, סוגים שונים של פסטות עם רוטב לבחירה, כריכים מטריפים, הביסטקה פירונטינה המפורסמת, אוכל טוסקני מסורתי כמו ריבוליטה, תבשילים עם פטריות כמהין, קונדיטוריות עם מתוקים וטירמיסו מעלף, האמיצים יכולים לטעום את הלמפרדטו שעשוי מקיבה ומוגש בלחמניה ספוגה ברוטב....כשאתה נמצא בקומה הזו ממש לא אכפת לך ממוזיאונים ומפסלים...וכמו שציינתי קודם - אפשר להעביר כאן שבוע.
מומלץ גם לבקר בחנות בשם antico vinaio, למעשה אלו שלוש חנויות שממוקמות אחת ליד השניה,אחת מהן מסעדה ובכולן אפשר לקנות panino לפי הרכבה אישית ממבחר של גבינות כפריות, סוגי נקניקים ובשרים, ירקות, ממרחים (הפטריות והארטישוק ממש טובים) בפוקצ'ה שנעשית במקום והכל במחיר 5 יורו, אז אמנם בד"כ עמוס כאן וצריך לעמוד בתור אבל בהחלט שווה, בשורה מצערת שכדאי לציין - עיריית פירנצה חוקקה לאחרונה חוק שאוסר על אכילה ברחובות הסמוכים כך שלאחר ההמתנה תצטרכו לקחת את הכריך שלכם וללכת לאיזור שנחשב מותר לישיבה.. סוג של ויה דולורוזה פיורניטנית.
לוקה Lucca
עיירה נחמדה ועתיקה שנמצאת כשעה ו 20דק נסיעה ברכבת שיוצאת מפירנצה (סנטה מריה נובלה) והיא יעד נוח לטיול יום מחוץ לפירנצה, אפשר למצוא שם דואמו יפה,פיאצה גדולה, אמני רחוב שמופיעים מדי פעם, רחובות נחמדים והאטרקציה המומלצת היא ללכת לאורך החומה שמקיפה את החלק העתיק של העיר, גם כאן מצאנו panini טובים ופיצה מיוחדת ליד הדואומו, אמנם הכל היה טעים אבל לעומת האוכל בשוק בפירנצה אלו היו כמו מנות קרב.
פיסטויה Pistoia
למי שמחפש לברוח מההמון בפירנצה ולטעום עיירה אותנטית ולא מתויירת מומלץ להגיע לפיסטויה שעל פי האגדה שם המציאו את האקדח הראשון ומכאן מקור השם Pistol, היא נמצאת כ 50 דק נסיעה ברכבת מפירנצה (למעשה זוהי אותה רכבת שעוצרת אחר כך בלוקה כך שמי שרוצה להספיק יכול לשלב את 2 העיירות) , כמו לוקה גם יש כאן פיאצה גדולה, דואמו מרשים, כולם מוקפים סימטאות עתיקות מימי הביניים ויש גם שוק נחמד וקטן, נתקלנו גם בשוק איכרים של חוות מקומיות מהסביבה - טעמנו זיתים מצוינים,מספר סוגים של גבינות פקורינו של חווה מקומית וקנוטצ'י ארטיג'נאלה (עבודת יד).
ארצו Arezzo,
לארצו ניתן להגיע ברכבת ישירה מפירנצה,זמן הנסיעה כשעה וחצי, למי שלא מכיר העיר שימשה רקע לצילומי הסרט "החיים יפים" של רוברטו בניני ומי שצפה בסרט יזהה את המקומות, העיירה נחמדה והפיאצה המרכזית די גדולה, המלון שנבחר היה l'aretino וממש לידו יש מסעדה שהיתה טובה מאוד והגישה מאכלים מסורתיים טוסקנים, המרכז העתיק די מנומנם ובשעה 22:00 הוא כמעט שומם מאנשים, אפשר להעביר כאן יום טיול. אנחנו הגענו לכאן ליומיים.
קורטונה Cortona,
קורטונה היא עיירה מפורסמת שממוקמת על גבעה דרומית לארצו, העיירה מפורסמת גם בזכות סיפור חייה של פרנסיס מאיירס - אמריקאית שהגיעה לביקור במקום והחליטה לוותר על תענוגות החיים באמריקה כדי להישאר - הספר "תחת שמש טוסקנה" מספר את חוויותיה - מומלץ לחובבי איטליה.
לקורטונה ניתן להגיע מארצו גם בתחבורה ציבורית, ישנו אוטובוס קרוב לתחנת הרכבת טרנטולה-קורטונה שמטפס אל העיירה וחוזר כך שניתן לבקר פה בטיול יום קצר מארצו, בקורטונה יש סימטאות יפהפיות וצרות עם מסעדות וחנויות מעניינות, פיאצה עם זקנים רכלנים ומשועממים וכנסיה בראש הגבעה, למי שמתכנן להגיע לכאן מומלץ להתאמן בבית בעליות כדי לחזק את שרירי הרגליים כי כל העיירה במגמת עלייה, במשך כל הביקור נצפתה זקנה חביבה שבילתה כמעט חצי יום כדי לטפס ולהגיע לאחת החנויות. מומלץ לטפס לראש העיירה שם נמצאת הכנסייה וממנה אפשר להשקיף לנוף היפה של העמק הירוק. אחרי טיפוס לראש הגבעה וטקס הענקת סיכת קורטונה ירדנו לצהריים בטרטוריה dardano, מסעדה משפחתית עם אווירה נעימה, אוכל טוסקני טעים והטירמיסו שלהם היה שונה מכל מה שאכלתי ,הוא בחלט העיף אותי למעלה.
ביום למחרת נפרדנו מקורטונה בדרכנו לרומא כדי להעביר שם את הלילה לפני הטיסה בבוקר, הספקנו לטעום טירמיסו אחרון ב Pompi ליד המדרגות הספרדיות, פיצה אצל Zizzi , ביקור במזרקה של שכונת Monti ופסטה טעימה, באופן אישי אני אוהב לסיים את הטיול ברומא לביקור חטוף והזדמנות להנות מרגעים אחרונים של איטליה לפני החזרה לארץ.
i'll be back.
