ביקרתי בסין לראשונה לפני כ 7 שנים לצורך עבודה ושהיתי בשנגחאי קרוב לשלושה שבועות, העיר התבררה כעיר מאוד מודרנית ומאחר ונשאר טעם של עוד החלטתי לבקר בסין בשנית אבל הפעם כדי להרגיש חלקים נוספים שלה, הקצבתי תקופה של חודש לביקור שיכלול גם טבע, גם אתרים היסטוריים, קצת ניחוח של אומנויות לחימה ובאופן כללי לזרום ולהתמודד עם כל מה שסין תאתגר אותי.
את התכנון ביצעתי בעיקר בעזרת ספר של לונלי פלנט וגוגל, אני אחד שמעדיף איכות על פני כמות - אין לי מטרה לנסות לסמן וי על עשרות מקומות ואין לי חשק לבלות זמן רב בנסיעות מתישות, אני מעדיף להתמקד במספר קטן של בסיסים ומשם לטייל ברגוע כדי להרגיש את המקום, החלטתי על מסלול מעגלי:
(beijing - luoyang - xian - chengdu) ולקנח ב tai'an כדי לטפס על ה- taishan, עבור הסמליות שבדבר לפני שאני חוזר לארץ.
מועד הטיול היה לקראת סוף מרץ, את הטיסה הזמנתי דרך hainan, תהליך קצר בשגרירות וקיבלתי ויזה לעשר שנים, במשרד הבריאות תקעו לי סדרה של חיסונים לכל מחלה שמוכרת למדע והכל מוכן !!
הטיסה לביג'ינג היתה מעולה, כל הכבוד ל -hainan על כך שפתחה קו ישיר מישראל, מושב מרווח יחסית, מערכת בידור עם תוכן עשיר וארוחה סבירה, נחיתה בביג'ינג לקראת 5 בבוקר וכעבור שעה וקצת הייתי עם המזוודה באולם הנוסעים מוכן להסתער על העיר, התחבורה הציבורית בביג'ינג כל כך יעילה, יש רכבת בעלות של 25 יואן להאב מרכזי של המטרו ומשם נסיעה קצרה לתחנה שקרובה למלון שלי.
אז למרות שהתחלתי את הטיול בביג'ינג אני בוחר לדלג עליה, אולי אכתוב כמה מילים בפוסט האחרון - מניח שכבר הבנתם מה אני חושב על העיר הזו.
לואיאנג luoyang
הטיסה מביג'ינג ללואיאנג התגלתה כחיובית ביותר, בזמן תכנון הטיול קראתי לא מעט ביקורות שליליות על טיסות הפנים הסיניות שצברו מוניטין של איחורים וביטולים אבל הטיסה יצאה בזמן ואפילו קיבלתי ארוחה ובקבוק מים, ביציאה משדה התעופה זכיתי לקבלת פנים חמה במיוחד כשארבעה נהגי מוניות רצו לקראתי כדי להציע לי נסיעה למרכז העיר, הנסיעה במונית עלתה קרוב ל 50 יואן.
כמובן שניתן להגיע ללואיאנג מביג'ינג גם ברכבת מהירה אבל הטיסה שמצאתי היתה במחיר מצחיק של 45 דולר דרך CTRIP והשתלם לי יותר לקחת אותה על פני רכבת.
את לואיאנג בחרתי כנקודת ביקור בין ביג'ינג ושיאן, ההוסטל שלי היה בשכונת לאוצ'אנג (העיר העתיקה) והתגלה כנחמד ביותר,חדר גדול ונקי, בצהריים יצאתי קצת לתור את הסביבה והגעתי לרחוב הראשי שלאורכו שוק מדהים שמהווה גן עדן לצלמים וחובבי אוכל, כל כך אותנטי,צבעוני ומיוחד, מוכרים כאן דברים כל כך מוזרים שלא ראיתי בבייג'ינג, חלקם לא לבעלי קיבה חלשה, חסכתי מכם את התמונות הקשות, בטוחני שאם הבורא היה יורד לכאן ורואה חלק ממה הדוכנים מציעים הוא בוודאי היה שואל את עצמו "אני בראתי את זה?", אבל למרות זאת בהחלט אפשר למצוא בשוק אוכל מאוד טעים,לחמים בסגנון מוסלמי, באודזי (לחם מאודה) נהדרים ממולאים בירקות או בבשר, נודלס, שיפודי כבש ועוד,טיילתי בשוק קרוב ל3 שעות, מאחר והייתי המערבי היחיד שם הפכתי לאטרקציה חלק מהמקומיים רצו לתרגל שיחות באנגלית וחלקם אפילו שמעו על ישראל והצביעו על המוח עם חיוך.
כלבים חמודים מוצעים למכירה בשוק, ולא – בעיר הזו לא אוכלים אותם.
העיר מפורסמת בהיסטוריה של קליגרפיה ואומנות וזה מתבטא גם כאן, לא מעט חנויות קליגרפיה וציירים שמציגים עבודות יפות, עמדתי בפתח אחת החנויות ונכנסתי להתבונן, חנות משפחתית, האב מתרגל קליגרפיה עם הילד, הוא הזמין אותי לנסות וכתבתי מספר מילים מהסינית הרצוצה שלי, הדגמתי להם כיצד לכתוב את השם שלהם בעברית והסברתי להם שזו שפה בת אלפי שנים, ההתלהבות היתה גדולה ונרשמה התרגשות מצדם.
בלילה יש מתחם גדול של דוכני אוכל רחוב מכל הסוגים, גדול יותר מזה שראיתי בביג'ינג, נראה שזהו חלק מסצינת הבילוי כאן של הצעירים לאור המספר העצום שלהם, בעוד אני מתלבט מה לאכול אני רואה בחורה נאה צועדת מולי אוחזת בשיפוד ועליו רגלי תרנגולת, די גרם לי לתהות איך נראית פה סצינת הדייטינג והאם מקובל בדייט ראשון להזמין מישהי לשיפוד רגלי תרנגולת במקום קפה ומאפה.
אפשר היה לומר שחוויתי יום מושלם אלמלא ההפתעה שחיכתה לי בחצות - עבודות תשתית של מקדחי ענק וטרקטורים שהתבצעו ברחוב לאורך כל הלילה ומנעו ממני להירדם, הבנתי שהשהות פה הולכת להיות בלתי נסבלת והצלחתי לישון מעט מאוד, בבוקר כבר היה שקט וחשבתי שגם לסינים יש קווים אדומים לעבודה רצופה אבל כשיצאתי לרחוב הבנתי שהם לא הפסיקו לעבוד - הם פשוט הגיעו לנקודה שמרוחקת כמה עשרות מטרים מההוסטל...פשוט לקנא ביכולת ההתקדמות שלהם, עכשיו הם בעיה של מישהו אחר.
יום שני
ביום הזה תכננתי לבקר במקדש השאולין, כחובב אומנויות לחימה לא יכולתי לוותר על ביקור במקום למרות שמראש לא הגדלתי ציפיות מאחר וכל פורום טיולים באינטרנט מוצף בעדויות שהשאולין הפך לאתר תיירות ממוסחר, ההגעה בעזרת אוטובוס שיוצא מתחנת האוטובוסים המרכזית בלויאנג ונוסע ישירות למקדש, משך הנסיעה כשעה ורבע באוטובוס די מיושן ומחניק שעוצר באמצע הדרך לטובת מוכרים שעולים לאוטובוס ומציעים לנוסעים לקנות תירס קלוי או לחמניות מאודות.
האתר היה יחסית עמוס אבל הביקור היה די נחמד, כרטיס הכניסה כולל מופע קונג פו מרשים שהדגים יכולת גמישות יוצאת דופן,שבירת מוטות עץ וברזל על ראשי הנזירים ונסיון לשפד נזיר תוך שימוש בחנית וכוח המשיכה..מיותר לציין שהנזיר גילה התנגדות מרשימה ושרד כדי לקוד קידה.
בסה"כ הביקור במקדש היה נחמד ואם היה לי עוד זמן הייתי גם מטפס להר סונג הסמוך (שהוא אחד מחמשת ההרים הגדולים בסין) כדי להתרשם מהנוף ומהמערה המפורסמת בה נהג בודידהרמה (מייסד אסכולת השאולין) להתבודד לטובת מדיטציות, למי שממש סקרן לגבי החיים במקדש - טיפוס על ההר הוא חלק משגרת האימונים היומית של המתאמנים - קרי מטפסים את ההר בריצה ויורדים בהליכת ארבע, לא נשמע כזה נורא בהתחשב שהם שוברים על עצמם מוטות ברזל ועץ בשביל הכיף, וזה עוד החלק הרגוע - חפשו iron crouch ביוטיוב ותבינו.
ביום שלמחרת תכננתי לנסוע לבקר במערות הלונגמן אבל די נדלקתי על העיר והחלטתי להקדיש את היום לשוטטות בחלקים שונים שלה, יש פגודות גבוהות ומרשימות ונחשפתי לעוד שווקים מעניינים, בפארק הציבורי שקרוב למגדל הפעמון (כמעט בכל עיר בסין יש אחד כזה) אפשר לראות חבורה של קשישים קשוחים שמתרגלים טאי צ'י – מחזה די נפוץ בסין ומאוד מרשים לראות את אנשי גיל הזהב שומרים על כושר ומשמרים את המסורת.
בבוקר מאמנים את הגוף, בערב מאמנים את המוח.
לסיכום זו עיר נחמדה עם חלק עתיק וחלק מודרני שמתפתח, למי שרוצה לבקר במקדש השאולין זו בהחלט יכולה להיות נקודת יציאה לביקור יום. התחבורה הציבורית כאן נוחה מאוד ויש תחנת רכבת מהירה, למי שרוצה לעשות הפסקה בנסיעה ארוכה מבייג'ינג לשיאן זו יכולה להיות נקודה מעולה לעצירה.
מכאן המשכתי לשיאן ברכבת מהירה, על שיאן אפרט בפוסט הבא.
כתובת ההוסטל בלויאנג
Yijia Youth Hostel
No.329 East Zhong Zhou Rd Lao Cheng District, 471000 Luoyang
