רוב הנוסעים לחו"ל בחורף מתחלקים בין אלה שמחפשים מקום חם יותר לבין אלה שמחפשים מקומות לסקי. ויש כמובן, את אעלה שכמונו, מחפשים נופים יפים בלבן, אוכל טוב ללא סקי.
מטרת הסופ"ש הארוך שלקחנו היה לנוח ולחוות אטרקציות מהחורף השוויצרי – האם הצלחנו להגשים את שתיהם או אולי בעצם אף אחד מהם – את זה תגידו אתם בסוף הכתבה.

 הטיול התחיל בטיסת אל על ביום חמישי בסוף ינואר (בעלות של 240 דולר לכרטיס). נחתנו בשדה התעופה של ציריך ב-11:00 ומיד מיהרנו לעשות שני דברים: אחד, לקנות סים שוויצרי על מנת לתקשר עם הבית, שניים, לקנות כרטיס Half Pass (בעלות 120 פרנק) שמקנה תחבורה ציבורית בחצי מחיר. כעבור זמן קצר עלינו על הרכבת לעיר CHUR. זאת העיר העתיקה בשוויץ ומהווה צומת רכבות מרכזי. את חצי היום שנשאר הקדשנו לקניות (של אשתי) בחנויות השונות (הצלחתי להבין ש C&A וכן H&M זולים שם יחסית לארץ) ואכלנו את הרושטי המעולה שיש במסעדת Rätushof ברחוב הראשי. למי שלא מכיר מדובר בתפוחי אדמה מגורדים ומטוגנים יחד עם עם ביצה וגבינה. טעמנו גם מה- PIZOKEL השוויצרי. לא פסחנו גם על הערמונים הקלויים הנמכרים בדוכנים בחוץ. יאמי.

חזרנו למלון ABC המדורג ארבעה כוכבים והנמצא ממש סמוך לתחנת הרכבת. מלון לא מפואר אבל אסתטי, מודרני ונקי והכי חשוב במיקום מצויין. אההף ויש גם מכונת נספרסו בחדר.
 למחרת קמנו לארוחת בוקר ועלינו על הרכבת לכיוון Pontresina. להבדיל מאשר בקיץ, בחורף אפשר לנסוע ברכבת Bernina Express אולם גם ברכבת הרגילה בהוספת 5 פרנק לנסיעה בקרון פנורמי עם חלונות ענק, קרונות זהים לאלו של הברנינה אקפרס. נסענו במסלול ה-Albula שנחשב כאתר מורשת עולמית ועוברת כ-55 גשרים ונחשבת כאחד המסלולים המרהיבים ביופיים.

לאחר שעתיים הגענו לפונטרסינה כאשר נציג המלון חיכה לנו כבר בתחנת הרכבת ולקח אותנו למלון Allegraף מלון שלושה כוכבים במרכז פונטרסינה. מלון נחמד עם חלונות גדולות שמשקיפים לשלג שבחוץ, נקי ועם מרכז ספא צמוד. זרקנו את המזוודות בחדר ומייד יצאנו לתור את האזור.
בהחלטה של הרגע ולאור מזג האויר השמשי יחסית הוחלט לנסוע לסנט מוריץ, לאזור האגם הקפוא. תוך זמן קצר היינו בתחנת הרכבת של סנט מוריץ ממש ליד האגם הקפוא. לא קשה היה לגלות את מסלול ההליכה לאורך האגם וכך הלכנו לאורך היער עד אגם lej da staz שמרהיב ביופיו בקיץ ומהווה משיכה גם בחורף בפרט לאור האפשרות לחצות אותו בהליכה בשלג.
 בדרך לשם עצרנו במסעדת מלון סמוכה עם פסטה טעימה, אחת הטובות שטעמנו.

לקראת השעה 16:00 נסענו ל Muattus Muragl שבו עולים בפוניקלר לגובה 2000+ מטר לנוף מרהיב של האגמים וההרים. נוף צלול.
 בתחנה העליונה קיימת מסעדה ובה אכלנו (שוב) רושטי ו Pizoker תוך היצמדות לחלונות הנוף ליד השולחן.בערך ב 16:45 מתרחשת השקיעה ואז בטרסה שבחוץ מתמלאת אנשים שבאים לחזות בפלאי הבריאה. מייד ששוקעת השמש הרוח והקור מגיעים וזה הסימן לרדת בפוניקלר למטה ומשם חזרה למלון.

עוד ניסינו את הספא הצמוד למלון אולם מתברר כי הבריכה הפנימית קרה למדי, אין ג'קוזי פנימי אלא רק חיצוני. נחמד אולם בחושך לא מרשים במיוחד. הלכנו לישון בציפיה ליום חדש.

קמנו ליום שבת, יום שמשי ומלא הפתעות. פתחנו בארוחת בוקר בופה במלון שכוללת חביתות, מוזלי וקפה.
 היום הזה הוא עם מזג אויר ומוקדש לנסיעה בחלק היפה של הברנינה אקספרס, החלק בין Pontresina ל- Poschiavo. הרכבת עולה מעלה ויורדת לכיוון הצד האיטלקי, עוברת אגמים ומדבריות שלג, גשרים ומנהרות, כל סיבוב יש הפתעה חדשה.

לאחר שעה וחצי מגיעים ליעד. היעד הובטח להיות עיירה איטלקית יפה אולם בפועל מגלים שמדובר במקום די אפור, קר וללא אף טיפת שלג לרפואה. טעמנו קפה ומיהרנו לרכבת חזרה לכיוון Divolezza שנמצא באמצע הדרך של הברנינה אקספרס ומבטיח ביום בהיר ראות פנסטסטית מגובה 3000 מטר. רצוי להסתכל במצלמת האינטרנט שמצויה באתר שלהם וכך עשיתי. הגענו לקופה לקנות כרטיסים לרכבל ומה רבה הייתה האכזבה כשהקופאית אמרה שממש עכשיו מסרו לה שבדקות האחרונות הגיע ענן ולא רואים כלום. חיכינו ליד הקופאית שעה נוספת עד שתגיע הרכבת הבאה והמשכנו בה עד לתחנת morteratsch. בתחנה זאת יש מסעדה אשר לטענת אשתי עם הרושטי הטעים בשוויץ (וכבר היינו בכמה מקומות בשוויץ) וממולה מתחיל המסלול לקרחון. הדרך נהדרת, ללכת בשביל עם עצים ושלג מכל עבר, פנורמי ופסטורלי זו זמנית.
 בדרך רואים שילוט וסימנים עד לאן הגיע הקרחון בכל שנה (רואים את אפקט ההתחממות הגלובלית בעיניים). המסלול עד הקרחון אמור לקחת בערך שעה. בשל אילוצים כאלה ואחרים עשיתי רק שליש מהמסלול וחזרתי חזרה. מומלץ לעשות! מסלול קל, שטוח ועם המון אנשים בדרך.

בדרך רואים שילוט וסימנים עד לאן הגיע הקרחון בכל שנה (רואים את אפקט ההתחממות הגלובלית בעיניים). המסלול עד הקרחון אמור לקחת בערך שעה. בשל אילוצים כאלה ואחרים עשיתי רק שליש מהמסלול וחזרתי חזרה. מומלץ לעשות! מסלול קל, שטוח ועם המון אנשים בדרך.המשכנו ברכבת לסנט מוריץ למסע בין החנויות השונות שם וחזרנו לפונטרסינה לארוחת ערב מוזמנת מראש במלון SARAZ. לא ארחיב על הארוחה והמבין יבין. הולכים לישון.
 יום חדש, ועוברים למלון "הפינוק" של הטיול, מלון KULM בסנט מוריץ. זה מלון פאר, עם היסטוריה ארוכה ועם נוף פנורמי מכל פינה. היות שבמלונות באיזור נהוג לקחת את האורחים אל/מ מתחנת הרכבת המעבר פשוט וקל. הגענו, הפקדנו את המזוודות ומיהרנו לאגם הקפוא שם אמורים להערך משחקי הפולו, תחרות עולמית בה נבחרות ממדינות שונות רוכבות על סוסים ומכות עם מחבט בכדור על מנת להבקיע שערים. רק שפה הכל בשלג. השוויצרים בהחלט יודעים להרים אירוע – יש סטנדים לעמידה מסביב למגרש ויש מקומות ישיבה, יש אוהלי חימום עם אוכל ושתיה לרכישה ויש כרוז עם מוזיקה קצבית בהפסקות ועם הקראת מצב המשחק תוך כדי. המקום פתוח לגמרי, רוח חזקה שורקת והטמפרטורה מתחת לאפס, הרבה מתחת. המשחק נחמד, מיוחד ויש בהחלט אווירה.

בהפסקה הולכים לאוהל לטעום מנות (בערך 40 ₪ למנה) שנעשים בזמן אמת על ידי השפים של שלושת בתי המלון המפוארים באזור. לאור מזג האויר החלטנו שלא להמשיך וחצינו את האגם הקפוא בהליכה ברוח מקפיאה לצד השני. בסנט מוריץ יש שני חלקים: יש את DORF בחלק העליון ששם ממוקמים רוב המלונות, החנויות והבתי קפה, שם גם המלון שלנו ויש את BAD בחלק התחתון ששם היו רוב מעיינות המרפא. אנו כרגע נמצאים באיזור ה BAD ומגיעים לרכבל SIGNAL. אני עולה למעלה לבדוק את הנוף (אם כבר הגענו עד הלום) ורואה נוף מדהים, אנשים עושים סקי מכל עבר ומסלולי הליכה בשלג

בשל העובדה שאני לא רואים עוד מטיילים שאינן עושים סקי וכן העובדה שאשתי מחכה למטה אני מצלם תמונות ויורד. חוזרים באוטובוס למלון שלנו היות והחדר כבר מוכן. הגיע הזמן לספר על המלון. מלון KULM הוא מחלוצי תיירות החורף בסנט מוריץ והסביבה. הוא הוקם במאה ה-19על ידי אדם בשם Badrutt שהשקיע בו את כל מרצו על מנת להפוך אותו להיות אחד היפים והטובים באזור. באותו הזמן נהגו להתארח בעיקר אנגלים בחודשי האביב והקיץ. Badrutt שהכיר את האקלים השמשי והיבש בחודשי החורף (אך הקר יחד עם זאת) הציע להם הצעה שקשה לסרב לה – שיבואו בחורף ואם לא ימצא חן בעיניהם הוא יתן להם לשהות בחינם עד האביב. האנגלים כמובן נענו לאתגר ולאחר שהות ראשונה בחורף חזרו לבריטניה והפיצו את הבשורה. מרגע זה החלו יותר ויותר אנשים להגיע בחורף לשהות באיזור ולהנות ממזג האויר המושלג אך גם השמשי הקרוי מזג אויר "שמפניה". הוא המשיך להשקיע ולשכלל את המלון והוא היה המלון הראשון בשוויץ שהיתה בו תאורת חשמל. בנו של Badrutt הקים מלון נוסף ששמו Badrutt שהפך בפני עצמו לאחד המלונות המפואר אם לא המפואר ביותר באיזור. יתר הבנים והנכדים המשיכו להשקיע במלון KULM. מה שמיוחד במלון KULM הוא ששמר על עיצוב אותנטי של ריהוט ושטיחים וכשנכנסים אליו מרגישים כאילו חזרנו מאה שנה אחרונה וכל זאת תוך כדי שמירה על הפאר וההדר. חלונות הלובי פונים אל האגם הקפוא בנוף פנורמי של ממש.קיבלנו את החדר (המעוצב לא פחות מהלובי) ומיהרנו לאיזור הספא.

קיבלנו את החדר (המעוצב לא פחות מהלובי) ומיהרנו לאיזור הספא. הספא מורכב מבריכה פנימית (קר בה קצת בחורף) וגקוזי הפונה לחלונות ענק לכיוון האגם הקפוא. אני מזכיר שהמלון נמצא במיקום גבוה יחסית (ויחד עם זאת במרכז העניינים) ועל כן הנוף הנשקף ממנו מרהיב. גולת הכותרת לדעתי זה הגקוזי החיצוני אשר נכנסים אליו על ידי כניסה למעין בריכה פנימית במלון ודלת נפתחת בתוך המים אשר ממנה יוצאים לגקוזי החיצוני בעל 35 מעלות צלזיוס ובו חם מאוד מבלד הראש החשוף לאויר הקר כששלג מכל עבר. הנו, כפי שכבכר הזכרתי מרהיב והגקוזי מחולק לעמדות עמידה, ישיבה ומיטות מים. ממש פינוק באמצע הטבע המושלג.כמובן שיש גם סאונות, חדר מרגוע עם מיטות מים ואחה"צ עוברים בין האורחים ומציעים פירות טריים ושייק. עולים לדר ומתכוניים לערב. בערב מי שלקח חצי פנסיון יכול להנות ממסעדת הפאר של המלון אשר בה צריכים להגיע בחליפה או במסעדה אחרת עם קרדיט של 45 פרנק לאדם. בחרנו במסעדה האיטקלית המתמחה בפיצות ופסטות. היה טעים ולא פלצני מדי ואפילו את הקינוח המיוחד שהזמנו באימייל כמה ימים לפני, הקייזרשמארן האוסטרי, טרחו ועשו בשבילינו. הולכים לישון לקראת יום חדש.

יום אחרון – ארוחת בוקר מעולה – אציין שבכל הטיול הקפדתי לאכול את ה Birsh Musli השוויצרי שזה מוזלי עם הרבה פירות יער, וטעים טעים. חשבתי ללכת לבדוק את מסלול ה Bobrun שממש לידינו ושייך למלון KULM. זהו מסלול שבו יושבים במזחלת הנעה במהירויות גבוהות (מעל 120 קמ"ש) במסלול עשוי מקרח טבעי ומהווה אטרקציה לא קטנה. כשהגעתי התברר שבשלג הטמפרטורה (מישהו הזכיר את ההתחממות הגלובלית) המסלול נמס ואין מירוצים. חשבתי ללכת לאורך המסלול שגם זה מחשב כמסלול מומלץ היות וזהו מסלול מתפתל לאורך יערות ונופים מושלגים אולם בשל הקרח שהפך לשחור ומחליק הדבר לא היה אפשרי. עוד סוג של מירוץ מזחלות נפוץ הוא ה Cresta Run שזו מעין מזחלת ששוכבים עליה ונעים במסלול במהירות. המזל לא האיר לי פנים ובאותו היום היה רק אימון של מתחילים ולא מעניין במיוחד

בוש ונכלם חזרתי לגקוזי במלון לכמה שעות של במים חמים תוך ספיגת האדים והנוף שבחוץ. לקראת צהריים החלטנו לעלות קצת למעלה בפרט לאור היום השמשי. עלינו בפוניקולר אל Chantarella שהיא תחנה אחת מתוך שלוש בדרך פסגת ההר. הסתפקנו בגובה זה של 2000 מטר והמשכנו בכרכרת סוסים בעליה התלולה לכיוון Salastrains. המהווה מקום יציאה וסיום של מסלולי סקי, מתחם עם מתקני סקי לקטנטנים והכי חשוב מסעדה עם בירות, אוכל, כיסאות נדנדה ומיטות שיזוף והרבה שמש. כך אפשר לשבת בשמש לשתות בירה, לאכול רושטי ולצפות באנשים עושים סקי. משם יש מסלול רגלי לכיוון תחנת הרכבל Signal שכבר הזכרתי. התחלתי ללכת חלק מהמסלול כדי לחוש אותו והוא בהחלט מרהיב, הולכים על השלג כשמדרונות סקי מכל פינה ואנשים גולשים מסביבך. אני רק תוהה מה קורה אם אחד הגולשים היה מתנגש אותי ומדרדר אותי מטה. אני מניח שלאור כמות ההולכים שם זה לא קורה.

את הדרך למטה חזרה למלון עשיתי רגלית במקום כרכרת סוסים ופוניקולור כמו קודם. הדרך קלילה בירידה כמובן, נופים יפים, הליכה על כביש סלול ולאחר מכן הרבה מדרגות. נחמד. את היום סיימנו בהצטיידות ממיטב השוקולד של Laderach, למי שלא מכיר, שוקולד בוטיק שוויצרי, אחד הטובים שטעמתי.

את היום סיימנו בהצטיידות ממיטב השוקולד של Laderach, למי שלא מכיר, שוקולד בוטיק שוויצרי, אחד הטובים שטעמתי. שלום שלום למלון וההסעה כבר מובילה אותנו לתחנת הרכבת ומשם לכיוון ציריך. סיפור של ארבע שעות ובערב מוצאים את עצמינו בציריך רבתי. תוך דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית הגענו למלון hotel du théâtre by fassbind. אין לי שום דבר טוב להגיד על המלון וגם לא משהו ממש רע. פחות טוב ממה שהיינו עד כה. חיפוש מהיר באינטרנט ומגלים שרשת VaPiano נמצאת ממש קרוב. למי שלא מכיר מדובר באוכל אילקי מעולה שעושים מול עיני המזמין במחירים עממיים יחסית. יש אותה בכל רחבי אירופה. הכל יופי טופי מלבד המחיר,, אנחנו בשוויץ ולכן לא עממי בכלל. מנת פסטה משביעה עולה בערך 80 ₪. זהו, חוזרים למלון. קמים ליום ההמראה, לא לפני שהולכים לאכול ארוחת בוקר ב Sprungli. זוהי חברת שוקולד, החברה אחות של לינדט, עם שוקולד בוטיק שוויצרי ובפרט ידועים המקרונים שלהם הקרויים בשוויץ לוכסמבורגי. סניף הדגל שלהם נמצא בציריך ואליו מיהרנו. יש בה שתי קומות ומשקיפה על כל העוברים והשבים ברחוב הראשי בציריך ה-Bahnhofstrasse בדרכם לעבודה. אכלתי רק את הדברים המיוחדים שהמקום מתמחה בהם ואכן הם לא אכזבו. המוזלי שלהם הטוב ביותר שטעמתי אי פעם, עם פירות יער טריים. הקפה מצויין והלוקסמבורגים שאכלתי (אחד מהם בטעם שמפניה) היו מצויינים. זהו, אנחנו כשירים לחזור לארץ. חוזרים למלון ומשם עם המזוודות ברכבת תוך 15 דקות בשדה התעופה. תם ולא נשלם. אנחנו עוד נחזור.