יש כאלו שאוהבים את אנגליה, יש כאלו שאוהבים את צרפת או את איטליה וכמה מוזר בעלי אוהב את גרמניה.
אז כשהוא מצא טיסות זולות עם ריינאייר לממינגן בדרום גרמניה הזמנו כרטיסים לסופ"ש קצרצר.
אז מה עושים באזור?
ממינגן נמצאת בחבל אלגוי, היא סמוכה למינכן וצפונית לאוסטריה.
אנו בחרנו להתמקד באתרים תיירותיים להפליא בגרמניה שנמצאים באזור.
החלטנו שלא לעבור לאוסטריה שכן בחודשי הקיץ אנו צפויים לטייל כעשרה ימים בטירול.
לנו במלון HOTEL FALKEN, שנמצא במרכז העיר, שכרנו רכב ובשני ימי הטיול הדרמנו מזרחה ומערבה לאתרים שעניינו אותנו.
יום שישי 10.6.22
עשרה ימים לפני הטיסה חזרו טיסות הלואו-קוסט לטוס מטרמינל 1. הסיפורים והתמונות על התורים הבלתי נסבלים בנתב"ג הביאו אותנו לשדה שלוש שעות לפני הטיסה.
ואכן תהליך הבידוק היה ארוך והתורים בעיקר במעבר לביקורת הדרכונים היו עמוסים ולא מאורגנים.
בדיוטי פרי הספקנו לקנות כסף ואוכל אבל לא מעבר לכך.
הטיסה, שהיתה אמורה לצאת ב- 13:45 יצאה בכשעה איחור, כשאנו כבר ישובים במטוס, וארכה קצת פחות מארבע שעות.
מאחר שלא הזמנו מקומות ישיבה, כמנהג טיסות הלואו-קוסט הפרידו ביננו. הטיסה היתה לא נעימה וסבלנו מכיסי אוויר רבים.
אנו מקדימים את גרמניה בשעה כך שנחתנו לקראת שש בערב שעון גרמניה.
שדה התעופה בממינגן קטן, עברנו ביקורת דרכונים במהירות, אני נשארתי לאסוף את הטרולי שנשלח לבטן המטוס, ובעלי יצא לקחת את הרכב.
מיד כשיצאתי מהשדה בעלי הגיע עם המפתחות.
מצאנו את הרכב, בדקנו אותו מכל כיוון וצילמנו כל שריטה שראינו.
לאחר מיכן כיוונו את ה-GPS למלון. שער היציאה מחניית שדה התעופה לא נפתח לנו ולרבות מהמכוניות, והיציאה התעכבה.
בסופו של דבר יצאנו ונסענו לכיוון העיר מרחק של עשר דקות עד רבע שעה נסיעה.
המלון ממוקם ממש במרכז העיר ואנו לא הצלחנו לאתר אותו משום מה. הסתובבנו קצת עם הרכב וראינו עיר שוקקת חיים, תושבים רבים מלקקים גלידות וחנויות פתוחות.
בסופו של דבר איתרנו את חניית המלון. אני יצאתי לחפש את הקבלה ובעלי המתין.
לאחר הסתבכות קלה הגענו לחדר, שהיה מרווח ונקי.
הפעלנו את הסים האינטרנטי שקנינו ב- AIRALO, והתארגנו.
לקראת השעה שבע ומחצה יצאנו להסתובב. החנויות שהיו פתוחות קודם לכן היו כבר סגורות. בכלל בטיול הזה לא נכנסנו לאף חנות, וזה הטיול הראשון שלי שלא חזרתי אם אף רכישה, אלא אם כן גלויות נחשבות לקנייה.
לאחר שיטוט בחרנו לשבת במסעדת המבורגרים. בעלי הזמין חזה עוף ואני קציצה טבעונית. היה בסדר...
הכי חשוב ששתינו הוא בירה ואני את משקה החופשה שלי – אפרול שפריץ.
לאחר שסיימנו לאכול קניתי גביע גלידה, מוטיב שיחזור גם בהמשך, התחלנו להסתובב.
צעדנו בין סמטאות העיר העתיקה, וראינו את הנהר שבויית לזרימה בתעלות שזורם בעיר.
עברנו ליד אחת הכנסיות ושער הכניסה לעיר, חצינו פארק מוזנח מעט בשולי העיר העתיקה ועברנו ליד אנדרטה לזכר יהודי העיר, כאשר צויין שבמקום עמד בית הכנסת של העיר שנהרס ב- 1938.
רק למחרת הבנו שלמעשה לא שוטטנו במרכז העיר אלא רק בשוליים.
הימים הם הימים הארוכים בשנה והחשיכה יורדת מאוחר, כך ששוטטנו באור דימדומים.
חזרנו למלון עייפים לשנת לילה.
יום שבת 11.6.22
אכלנו ארוחת בוקר במלון ויצאנו להסתובב שוב בממינגן.
הפעם צעדנו לכיוון בסימטאות בהן לא צעדנו אתמול. תוך דקות בודדות הבנו שאנו צועדים למרכז העיר, כאשר צעדנו בסמיכות לנהר שזרם בתעלות.
החנויות היה בשלבי פתיחה ראשוניים בלבד וחבל, כי בהחלט היו מספר חנויות שהייתי שמחה לבחון לעומק.
חיש מהר הגענו לכיכר העירייה בה פעל השוק המקומי, שפעיל בימי שבת. שוק מקסים מלא בפירות, ירקות, מאפים ותוצרת טרייה. הסתובבנו מעט בין הדוכנים, ראינו את בניין העירייה המרשים ואת המזרקה. במקום התאספו אורחים לחתונה , אולם לצערנו לא ראינו את הכלה.
לאחר זמן מה המשכנו להסתובב ברחובות העיר, כאשר בסופו של דבר חזרנו למלון ע"מ להמשיך בתוכנית היום.
לקחנו את הרכב והתחלנו בנסיעה לכיוון טירת Neuschwanstein
לא היו לנו כרטיסים לטירה אבל מאד רציתי לראות אותה.
בכלל בתכנון הטיול היום הזה הוגדר כיום הרצונות שלי ויום ראשון כשל בעלי.
נסענו כשעה בקרוב והגענו לאזור הטירות. חנינו באחד החניונים. קנינו מים במטבעות קטנים שהצטברו לנו לאורך שנים בטיולים באירופה. בסופו של דבר קנינו ב-12 יורו במטבעות של לא יותר מחצי יורו. לא חשבנו שצברנו כ"כ הרבה מטבעות.
כאן התחילה התברברות קלה. צעדנו בעקבות השילוט לקופות והבנו שבאמת אין כרטיסים. התלבטנו האם לעלות לטירה ברגל ע"מ לראות אותה מקרוב ובסופו של דבר החלטנו על אוטובוס. אבל לא מצאנו את נקודת האיסוף. חזרנו לתחנת המידע שהיתה סגורה ושוב לקופות שם נאמר לנו היכן התחנה.
הגענו לתחנה ומיד עלינו על האוטובוס, שהיה עמוס והנוסעים הקפידו על מסכות.
ירדנו מהאוטובוס ופנינו לאחד הכיוונים, שאמנם אפשר תצפית יפה על הטירה אבל הרחיק אותנו ממנה. חזרנו וצעדנו בכיוון הנכון. צילמנו את הטירה המדהימה מכל זווית מבלי להיכנס שכן כאמור לא היו לנו כרטיסים. גשר התצפית לטירה בשיפוצים, כך שלא ניתן להגיע אליו.
לאחר סיבוב ארוך במקום ירדנו עם האוטובוס חזרה לתחנת המוצא.
קניתי גלויות של הטירה וכן גלויה של טירת HOHENSCHWANGAU הסמוכה, שגם אותה ראינו רק מבחוץ.
זו היתה הקנייה היחידה שלי בכל ימי הטיול.
צילמנו באזור אין סוף תמונות, שכן הטירה והנוף מלמעלה מדהימים.
נסענו לכיוון פוסן, שהינה העיר הדרומית בדרך הרומנטית. חיפשנו חניה ובסוף חנינו בחניון פתוח בשולי העיר.
פנינו לרחובה הראשי של העיר ותרנו אחר מקום לאכול. בסופו של דבר ישבנו במסעדה איטלקית בינונית ואכלנו שתי פיצות ענקיות.
ראינו משקה אדום, שנראה לנו מעניין, והזמנו אותו. מדובר במשקה מדובדבנים שאינו אלכוהולי ואיני זוכרת את שמו. לא עפנו על המשקה שנראה בלא מעט שולחנות.
הסתובבנו מעט במדרחוב וראינו את המבצר שמשקיף על העיר. קניתי עוגייה עגולה מעניינת בצורתה, שהוקדשה לה חנות שלמה. היא לא היתה ממש טעימה.
חזרנו למכונית ונסענו לכיוון המפל המלאכותי בנהר LECH. מצאנו חניה ממש בסמיכות למקום. צילמנו את המפל מהגשר וחשבנו לאן להמשיך.
אני מאד רציתי להגיע לאחר האגמים באזור. אז כיוונו ב GPS לאגם. נזכרנו שאנו לא יכולים לעבור לאוסטריה, שכן אין לנו את המדבקה לנסיעה בכבישים, אז פנינו לכיוון השני.
הגענו לאגם WEIBEN ועצרנו בחוף מקומי. השעה היתה חמש, וכמו באירופה בשעות אחה"צ השמש קפחה. התיישבנו על ספסל ואני יכולתי להישאר ולצפות ברוחצים. בעלי ממש סבל מהשמש כך שלאחר מספר דקות במקום עזבנו, לא לפני שצילמתי נופרים במים.
התחלנו לנסוע חזרה לכיוון ממינגן, אבל לי היו תוכניות אחרות.
בסופו של דבר נסענו לבריכה בעיר KEMPTEN. קנינו כרטיס לשעתיים, החלפנו לבגדי ים, שהיו במכונית, ונכנסנו למתחם. בחוץ היה לנו קר כך שהיינו במתחם הסגור שהיה עשיר בבריכות גלים, ג'קוזי וכדומה. היינו במקום מעל לשעה ומאד מאד נהנינו. מעט לאחר השעה שבע עזבנו ונסענו לממינגן.
התקלחנו, ואני גלשתי לאתר של "אי הפרחים" במטרה לנסות לקנות כרטיסי און-ליין. ראיתי של הכרטיסים אזלו וממש התבאסנו שכן בעלי מאד רצה לחזור למקום בו ביקרנו לפני כ- 12 שנים עם הילדים.
יצאנו לחפש מקום לאכול, ומצאנו מסעדה בכיכר העירייה שהגישה אוכל מגוון. אני אכלתי סלט טעים ובעלי טוסט וירקות. ישבנו במקום עד שהחשיך והתחלנו לחזור לחדר. קניתי גביע גלידה שהיתה פחות מוצלחת מהגלידה שנקנתה יום קודם לכן.
יום עמוס, מגוון וכיפי במיוחד הגיע לסיומו.
יום ראשון 12.6.22
בבוקר נכנסתי שוב לאתר של אי הפרחים ופתאום קלטתי שאתמול הסתכלתי על כרטיסים ל- 11.6, שמין הסתם לא היו כבר זמינים לרכישה. כרטיסים ל- 12.6 היו, אבל האתר רק בגרמנית, ולא ממש הבנו איך לבצע את הרכישה.
ירדנו לארוחת בוקר ובקבלה שלה מלון הדפסנו את כרטיסי הטיסה חזה לארץ, וכן ביקשנו מפקידת הקבלה שתסייע לנו ברכישת הכרטיסים. היא קצת התעצלה ואמרה לנו שאין בעיית כרטיסים במקום ואולי לא נגיע אם יהיו פקקים. הקשבנו לה וזו היתה טעות. כרטיסים באון-ליין זולים מכרטיסים בקופה.
התחלנו בנסיעה לכיוון אגם קונסטנץ. נסיעה של קצת מעל לשעה.
עלינו על מעבורת במירסבורג לכיוון העיר קונסטנץ ומשם נסענו ל- MAINAU. חנינו, רכשנו כרטיסים וכן מטבע לחניה וחצינו את הגשר מהיבשה לאי. התחלנו בסיבוב בשביל שעל קו האגם. השביל הי מוצל וזה היה נהדר ביום החם, ראינו פחות פרחים ויותר עצים ואת קו המים. לאחר מיכן צעדנו לחלקים הפנימיים של האי. ראינו ורדים, את פסלי הפרחים והלכנו לחממת הפרפרים, שהלחות בה כמעט בלתי נסבלת.
היינו במקום מספר שעות ומאד אהבנו, גם בפעם השנייה.
ביציאה אכלו צ'יפס ונסענו חזרה למעבורת שבנסיעה קצרה החזירה אותנו למירסבורג.
החלטנו שנעצור בלינדאו וזו היתה החלטה מצויינת. איזו עיר יפיפייה. ירדנו לכיוון חצי האי. חנינו בחניון ציבורי ונכנסנו לאזור העיר העתיקה. לפנינו נגלה בניין העירייה – WOW אחד גדול - גם היום כחודש אחרי הטיול אני מסתכלת על תמונות של הבניין המדהים הזה. חיפשנו מסעדה לאכול בה והתיישבנו במסעדת המבורגרים. ביקשנו מי ברז והזמנו שתייה קלה בנוסף לאוכל. בסופו של דבר חוייבנו במחיר גבוה מהותית מהמחיר שהערכנו. מתברר שגבו מאתנו מעל 6 יורו בגין מי הברז. ממש כעסתי. זו אחת הפעמים היחידות שהתעמתי אם נותן שירות בחו"ל. לא שזה עזר לי אבל ביקורת גרועה המקום יקבל.
המשכנו להסתובב ברחובות לינדאו והגענו לנמל. ראינו את המגדלור ואת האריה ששומר על נמל העיר. בשעות אחה"צ של יום ראשון העיר שקקה חיים. היה כיף אמיתי להסתובב בה.
בסופו של דבר חזרנו לרכב ונסענו לממינגן.
בסביבות שמונה ומחצה ירדנו שוב למרכז העיר והתחלנו להסתובב באזורים בהם עוד לא היינו. הגענו לשולי המרכז והנהר זרם יותר בשצף ממש בסמיכות לבתים. איזה רעש, איך הם חיים כך?
חיפשנו מקום לאכול וכל המסעדות היו על סף סגירה.
בסופו של דבר לקראות 22:00 כשכבר כמעט התייאשנו הגענו למסעדה גדולה ליד מקום הזיכרון ליהודי העיר. הזמנו פרצל ומרק טעים. זה היה סיום כייפי לים מוצלח נוסף.
יום שני 13.6.22
הגענו לשדה התעופה בסביבות חמש בבוקר, החזרנו את הרכב והגענו לתור הצ'ק אין. הדלפקים היו עדיין סגורים אבל כבר היו מספר אנשים לפנינו ודי מהר התור התארך.
תהליך הבידוק עבר במהירות. השדה קטן ביותר.
הטיסה יצאה בזמן ונחתה בזמן.
הטיול ערך יומיים וקצת. קצר אבל מהנה ביותר ונהדר!!
