תגובה לשאלה שנשאלה בנושא הפוסט הקודם שלי על הפלאצו

היי ,

את הפוסט הזה אני מפרסם כתגובה מהירה למספר שאלות שהופנו אלי ע”י הקוראים של הפוסט הקודם שלי : לגור בארמון ולהרגיש כמו רוזן...
 אני מאד אוהב לטייל ולפרסם טיפים ובלוגים באתר למטייל . אני ממש מרגיש ויודע שאנשים טובים נעזרים במידע ובידע הקיים ברשותי וזה כיף . בכל המקרים עד היום (עשרות הפוסטים והטיפים שהכתבתי) ניסיתי להיות מאד מדויק- כולל פרטים של כתובות ומספרי קשר. אנשים נעזרים והמון גם אומרים תודה וזה ממש כיף לי. באמת !
 את הפוסט הקודם פרסמתי "ממקום אחר" (ראה את השורות שהבלטתי בבולד עבה בגוף הפוסט) . גם כדי לספר על האפשרות- התופעה של האירוח המיוחד שלא היתה בעבר ,וגם ובעיקר מתוך הבטן- עקב הניגוד המטורף והצורם שבין התנהגות וצניעות האצילים האמתיים המתוארים בפוסט ולהתנהגות "משפחות המלוכה" הישראליות הקיימות בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.
בשנה האחרונה חוויתי ניסיון מר מאד עם מטיילים ישראלים שהגיעו בהמשך להמלצות שלי לשני מקומות בחו”ל ועשו מעשים שלא יעשו במקום (אני מתבייש להגיד מה עשו). הזיכרון הזה הצרוב בראשי קשור ישירות לעובדה שלא ציינתי כתובת מדוייקת הפעם כי פשוט פחדתי ופוחד מהתנהגות של אלו שמרגישים שמותר להם לעשות הכל וצובעים את כולנו בצבע שחור משחור.
 הדבר הראשון שאשתי (שמכירה את כל הסיפורים) אמרה לי כשאמרתי לה שאני מתכוון לכתוב על החוויה שעברנו בפלאצו היה "בשום אופן אסור לך לפרסם את הכתובת -יכול להיות אסון" .. אתם חייבים להבין , האמון שהמארחים שם נותנים באורחיהם הוא מוחלט ,

סתם פינה שצילמה אשתי – כל הפריטים כאן עתיקים ובעלי ערך גדול. התמונה לדוגמא שאותה יכולתי להרים ולקרב לעיני היא מהמאה ה-16 .. ושום איש ביטחון או זכוכית לא הפרידה ביני ובינה.. 

כשאמרתי שהארמון היה לרשותנו באופן מוחלט, התכוונתי לזה .באחד הערבים ישבתי על אחת מהכורסאות שראיתם בתמונות ועיינתי בספרים מהמאה ה17 ועיתונים מתחילת המאה ה-19.. רגע חד פעמי .סרט מעולם אחר. מקומות שכאלה כמו הפלאצו האמור הם כמו "יהלום" של טוב לב ואמון בבני האדם ולצערי אנשים מסוימים יכולים לנצל . ואת זה לא רציתי ולא רוצה.

איני כותב את הטיפים והפוסטים באתר למטייל בשכר- אלא רק מתוך האהבה והרצון לסייע ולחלוק עם האחרים את המידע הקיים ברשותי. לא אני שתפקידי לדרג "רמות תרבותיות" של אנשים אבל יש מקומות שאליהם צריכים להגיע רק טיילים שכבר ביקרו בהרבה מקומות, מבינים מה המשמעות של "להיות אורח" ולא ימעלו באמון שנותנים המארחים בהם. פרנצ'סקו ודומיו המוזכרים בפוסט הקודם, מעוניינים באורחים, מעוניינים ושמחים לחשוף בפניהם את אותה תרבות ממנה הגיעו ואני משוכנע שאלו מקוראי שהינם “שגרירים של רצון טוב” שבאמת מעוניינים בחוויה המיוחדת הזו, אם יעשו את העבודה יחקרו את המושג "מלונות הבתים היסטוריים באיטליה .." ואם ירצו מאד - יגיעו אליהם (ואולי גם עם עזרה קטנה מהצד ).