הונג קונג ומקאו - הטיול הגדול מתחיל

בפוסט זה אתחיל לספר על מעללינו שלי ושל בעלי בירח הדבש שלנו.
אמנם עברו כבר מספר חודשים מאז שחזרנו, וכבר כתבתי פוסטים על הטיול שלנו בהוואי שהיה המשך ישיר לטיול בסין (כפי שכתבתי שם, היינו אמורים להמשיך לשבוע בקוריאה הדרומית ומשם לכמה שבועות ביפן, אך הצונאמי והקרינה הרדיואקטיבית שהגיעה בעקבותיו שינו לנו את התוכניות). לא פשוט לזכור לפרטים את הכל לאחר זמן כה רב.. לפני הנסיעה גמלה בלבי ההחלטה לכתוב בלוג על הטיול המשמעותי הזה... התכנון המקורי היה לכתוב אותו תוך כדי הטיול, אך זה לא היה פשוט משום שבסוף כל יום טיול היינו די מותשים והיינו צריכים כל פעם לשבת ליד האינטרנט ולחפש את ההוסטל הבא שבו נשהה ולתכנן את המשך הטיול.
למרות זאת התחלתי לכתוב יומן כמעט בכל יום, אך לצערי כתבתי רק עד שלב מסויים... די בתחילת הטיול, הפסקתי לכתוב כשהתחלתי להרגיש לא טוב... לא משהו רציני כמובן, אך הטיול בסין גרם לנו להיות חולים לא מעט. אומר מראש שהכל היה שווה את הטיול הזה לסין שכל כך חלמתי להגיע אליה.... אבל עברנו כמה תלאות בדרך :)

החלטנו לפתוח את הטיול בסין מהצד הדרומי ולעלות צפונה, טסנו בתחילת חודש מרץ, שלפי בדיקות מקדימות היה אמור להיות חודש די נעים (אבל לא באמת!! היה קר וחורפי למדי) ולהתקדם עם החודשים לכיוון צפון היכן שיותר קר.
הגענו עם טיסת בריטיש איירווייס לאחר עצירה וביקור קצר בלונדון.
שדה התעופה בהונג קונג גדול ומרשים ביותר. החלפנו קצת כסף למטבע המקומי - דולר הונג קונג (ה"ק) כדי שנוכל לקחת אוטובוס לגסטהאוס שלנו. לאחר בירור קל מצאנו את האוטובוס המתאים שנוסע ל-"צים שה צוי" אשר בקאולון (קו 21 hall B), לאחר נסיעה בת כ-50 דקות ירדנו בתחנה שלנו ברחוב - Nathan ודי מהר מצאנו את הגסטהאוס:
Golden Crown
Nathan Road 66-70 קומה 5

רוב הגסטהאוסים באיזור נמצאים בבניינים רבי קומות כאשר בכל קומה דחוסים כמה גסטהאוסים.
הזמנו חדר "דלאקס" שאמור לעלות 350 דולר ה"ק אך משום שזו הייתה עונה של תערוכות שילמנו 450 דולר ה"ק.
החדר היה אמנם קטן ביותר אך היה בו כל מה שהיינו צריכים, מיטה קטנה סמי זוגית, מזרן קשיח ושמיכה צרה משהו. המקלחת הייתה חביבה (ולא מעל השירותים- דבר הנהוג בהונג קונג וסין), מתחת למיטה היה מקום איחסון (הם חשבו על הכל) ואפילו הבחור בקבלה אירגן לי מייבש שיער.

 היינו רעבים ויצאנו לחפש נודלס... כל כך חלמתי על הרגע בו אוכל נודלס בסין. לאחר שעה של הסתובבות מצאנו מקום חביב. גילינו שבהרבה מסעדות משלמים בסוף הארוחה בקופה ואין צורך בהשארת טיפ.



 למחרת נסענו ל- Victoria Peak, עלינו לפסגה באמצעות חשמלית שנוסעת על צלע ההר המאוד תלול. קנינו כרטיסים רק לכיוון אחד כי רצינו לרדת ברגל (הכרטיס עלה לשנינו 90 ה"ק דולר).


 הנוף מאוד מרשים, המון גורדי שחקים, רק חבל שהראות מאוד לקויה בשל זיהום האוויר הקשה.



 בבניין של התצפית יש גם קניון עם חנויות חביבות וחנויות אוכל - הכל מסודר שם כל כך יפה וצבעוני.



 החלטנו לטייל באיזור וגילינו שביל הליכה נחמד עם צמחייה מעניינת - זהו שביל מעגלי. כשסיימנו חיפשנו את שביל הירידה חזרה לעיר ופגשנו זוג מקומי חביב אשר התלווינו אליו בירידה לעיר. דיברנו איתם על החיים בהונג קונג והופתענו לגלות ששניהם מעל גיל 40 - האסייתים האלה... כולם נראים צעירים מכפי גילם האמיתי. בדרך למטה נתקלתי לראשונה בשירותים "לא מערביים" נקרא להם :) על אף שדי חפצתי לעשות בהם שימוש (ויחסית למה שעוד אראה בסין מצבם היה לא רע), החלטתי להתאפק ולשמור את החוויה לסין האמיתית בה לא תהיה לי ברירה...



 בערב צפינו במופע האורות על גורדי השחקים של הונג קונג אשר רואים אותו מאוד יפה מהצד של קאולון.



 במקום נערכה בדיוק גם תערוכה של עששיות סיניות - אחד הדברים היפים יותר שיצא לי לראות!!





ביום למחרת בזבזנו זמן רב במציאת מקום אשר יהיה מוכן להחליף את הטרוולרס צ'קס שלנו... מסתבר שהבנק היחיד שרשאי להחליף טרוולרס הוא Bank of China עד שהבנו זאת, זה היה די מתסכל לחפש מקום שיסכים לעזור לנו.
החלטנו להעביר את היום בטיול בין השווקים שיש לקאלון להציע. התחלנו בשוק הציפורים - חביב אך לא יותר מזה. המשכנו לשוק הפרחים שהינו יותר כמו חנויות פרחים המרוכזות לאיזור קטן ומשם המשכנו לשוק הנשים שהינו שוק ענק ומלא במזכרות ודברים חמודים וצבעוניים, קנינו מלא דברים!!

תוך כדי הסתובבות עצרנו למסאג' רגליים... נהניתי מהיכולת לדבר עם המעט סינית שאני יודעת עם המסג'יסטים.

 לאחר שחזרנו לחדרינו כדי להניח את שלל רכישותינו בשוק המשכנו לשוק הלילה - Temple street Market. עצרנו שם באחת המסעדות שרואים בהן הרבה סינים יושבים בחוץ ואוכלים ואכלנו מנה משונה שהכילה עוף עם עצמות.



שוק הלילה נחמד, אך שוק הנשים הרבה יותר כיפי, והיווה נסיון ראשון שלנו להתמקחות על הורדת מחירים... אציין שבהתחלה היינו לא משהו.... אפשר להוריד אותם די הרבה... אבל לומדים מהנסיון.

ביום למחרת נסענו אל - Ngong Ping - הבודהה החיצוני, היושב, מברונזה הכי גדול בעולם (טוב שלא נתנו לו עוד כמה שמות תואר...).
 לקחנו לשם את המטרו והיינו צריכים להחליף רכבת פעם אחת במהלך הנסיעה. כדי להגיע לאתר שבו נמצא הבודהה יש לקחת רכבל, עמדנו בתור לרכישת כרטיסים לרכבל יותר משעה, אך זה היה מאוד משתלם! הנסיעה ברכבל אורכת 25 דקות שבהן רואים נוף מהמם - הררי וירוק וגם ים.



הבודהה פשוט עצום ומדהים והכפר התיירותי שהקימו סביבו באווירה סינית משרים אווירה מיוחדת ונעימה.
 טיפסו המון מדרגות כדי להגיע אל פסל הבודהה והנוף מלמעלה היה ממש יפה!





 (רק בשביל התמונה.... )


אח"כ הלכנו למקדש שבתוך המתחם אשר נקרא Po Lin - זהו המקדש הראשון שראיתי בחיי, וממש התלהבתי לראות את הארכיטקטורה הסינית. במקום התקיימה תפילה ונזירים ששרו, ממש התרגשתי.

בערב כשחזרנו קניתי משקפי ראייה של גוצ'י בחנות שבמלון הולידיי אין עליה קיבלתי המלצה ממכר אשר שהה באותם הימים בהונג קונג לרגל תערוכת יהלומים. חשבתי שיהיה יותר זול לקנות משקפיים בסין... אבל כנראה שמותגים יקרים בכל מקום... אך נראה לי עדיין שבארץ הייתי משלמת עליהם יותר. בחנות המשקפיים המליצו לנו על מסעדת דים סאם, מסתבר שזו הייתה המלצה מצויינת!! אני אכלתי רק מהמנות הצמחוניות (העדפתי בסין להיזהר, גם מטעמי קלקול קיבה וגם כי איני אוכלת חזיר ופירות ים).
במסעדה זו מקבלים פתקית (גם באנגלית) ועליה כל שמות מנות הדים סאם, מקבלים גם עיפרון ובעזרתו בוחרים את המנות הרצויות.
ממליצה בחום על המסעדה!!

Dim Sum Hotspot Specialities
 G/F, 11A Hau Fook Street TST, Kowloon
 טלפון: 2311-9239

בבוקר למחרת היו לנו מספר סידורים, לאסוף את כרטיסי הטיסה משנז'ן לגואי יאנג (עליה אכתוב בפוסטים הבאים) מסוכנות הנסיעות, להחליף עוד טרוולרס צ'קס, ולשלוח חבילה לארץ עם הקניות שעשינו ועוד כמה פריטים שהחלטנו לשלוח חזרה בשל כובד התרמילים (שלחנו משלוח דרך הים). כשסיימנו את הסידורים בצהריים התיישבנו לאכול במסעדה תאילנדית ואני כהרגלי הזמנתי פאד תאי... אם כי בארץ מכינים אותו שונה קצת... בעלי הזמין סלט עגבניות אשר התברר כסלט עגבניות שרי עם פומלה ברוטב פסטה, שילוב מוזר אך אכיל.

לאחר מכן לקחנו שיט על ה- Star Ferry זהו שייט של שעה ועלה 60 דולר ה"ק, לשיט ללא עליה וירידה בתחנות שבהן אפשר לרדת בתשלום נוסף. תכלס השייט ארוך מדי ורואים דברים דומים למה שרואים מהמעבורת שעולה 2 דולר ה"ק אשר יוצאת מאותו נמל לכיוון הסיטי בהונג קונג.
בסיום השייט לקחנו מעבורת לסנטרל ומשם אוטובוס ל-סטנלי, הנוף בדרך לשם מאוד יפה, מפרצים בים ואיים קטנים ובתים של עשירים ומפורסמים מקומיים. שוק סטנלי חביב ומעט שונה מהאחרים אך היה די ריק מאנשים (אולי בגלל שכבר היה ערב והחשיך). אך הטיילת ליד הים מאוד יפה ויש במקום גם קניון (כמו בכל הונג קונג העמוסה קניונים לעייפה).

בדרך חזרה בעלי קנה לעצמו מאפה שנקרא - Fuji Mountain bread בצק נימוח ומסוכר מלמעלה (טעמתי ביס) והיה ממש מעדן!!
 בכלל הונג קונג מלאה במאפיות בכל פינה, דבר אשר כלל לא צפיתי מבעוד מועד!! יש מבחר מאוד גדול של מאפים, אך למי ששומר על כשרות מסויימת כמוני כדאי לשאול טוב טוב מה יש בפנים, יש להם תכונה למלא את כל המאפים שלהם בכל מני יצורים :)





 כשחזרנו לקאולון בערב התפתיתי לחזור למסעדת הדים סאם עליה המלצתי מקודם, משום שזה היה הערב האחרון שלנו בהונג קונג ורציתי שוב לאכול דים סאמים כל כך טעימים.





יאמי :)

ביום למחרת הזדכנו על הכסף שנותר לנו על כרטיס ה"אוקטפוס" - הכרטיס שאיתו נוסעים במטרו (אך הבנתי שניתן לקנות איתו גם בחנויות רבות ע"י כסף שמטעינים עליו, לנו לא יצא לנסות זאת). והלכנו לכיוון China Ferry משם יוצאת המעבורת למקאו כל 30 דקות.
המעבורת עלתה 130 ה"ק דולר לאדם לכיוון אחד, שייט של כשעה בתנאים לא רעים בכלל!!
 מהנמל יש שאטלים לכל המלונות הגדולים.



 במקאו החלטנו להתפנק, בכל זאת ירח דבש :) היינו במלון Sofitel At Ponte 16
הזמנו את המלון מבעוד מועד עוד מהארץ.
 בגלל שאמרנו שאנו בירח דבש שדרגו לנו את החדר לחדר דלאקס עם נוף לנהר, החדר היה ענק, מפואר ומאובזר לחלוטין!! ממש תענוג!!





 יצאנו לחקור את העיר. המלון נמצא כ-10 דקות הליכה ממרכז העיר העתיקה אשר מעוצבת בסגנון אירופאי - פורטוגזי, וניכרת ההשפעה הפורטוגזית גם על המטבח המקומי.



המסעדה הראשונה שבה התיישבנו הייתה על הפנים, היה ממש קשה למצוא מקום לשבת בו, כמעט כל מה שראינו היו רק דוכני אוכל וכבר היינו עייפים וכאבו לנו הרגליים.
האתרים המעניינים בעיר מרוכזים יחסית וקל ללכת ביניהם. הכיכר המרכזית מאוד יפה ובמדרחוב ניתן לקבל טעימות מעוגיות השקדים המפורסמות של מקאו, קנינו גם קופסה קטנה עם עוגיות, לי זה היה ממש טעים! בעלי פחות התלהב.
 האתר הכי מפורסם בעיר הוא הקיר החיצוני של כנסיה - הקיר היחיד שנשאר ממנה, יפה מאוד.



 בכל מקום בסין רואים זוגות של חתן וכלה מצטלמים, הם כאלה יפים :)



 לאחר מכן יצאנו להסתובב בין מלונות הקזינו, הימרנו ממש מעט רק בשביל התחושה.



והלכנו לאכול בפיצה האט - פיצוי על האוכל המגעיל מהצהריים. לאחר מכן חזרנו למלון שלנו התרעננו וירדנו לקזינו.
לאחר התייעצות עם הקונסיירג' של המלון לקחנו מונית אל מקדש A-MA המקדש נמצא על הר קטן והיה מאוד ציורי ויפה.

 לאחר מכן לקחנו שוב מונית לאי - Taipa(שהוא חלק ממקאו) למלון Venitian אשר באמת הזכיר לנו את ונציה בה ביקרנו כשנה ומשהו לפני כן. בילינו במלון כמעט את כל היום הוא מלא בחנויות, בתי קפה ומסעדות.


 אכלנו באחד מבתי הקפה במלון את אחד המאפים היותר מייצגים של מקאו, זהו מאפה בסגנון פורטוגזי עם מילוי ביצים משהו, קצת מזכיר קרמשניט - מאוד מאוד טעים.



לאחר מכן המשכנו לקומפלקס נוסף של מלונות קזינו אשר נקרא - city of dreams.

יצאנו לטיול במתחם אשר נקרא - fisherman's wharf המתחם היה כמעט שומם לגמרי, אולי כי היה ערב קר אבל למקום יש המון פוטנציאל לדעתנו הוא מעוצב מדהים בסגנון אירופאי.
 הדבר היחיד שמצאנו שם פעיל זוהי תצוגה קטנה של מבני קרח עם מגלשות קרח, היינו היחידים במקום וקיבלנו סיור פרטי אשר כלל מדריכה חביבה אשר פינקה אותנו בשוקו חם.



לצערי פה התחילו הבעיות הבריאותיות, על אף כל הכיף שהיה להתגלש על הקרח, בעלי התנגש בקיר הקרח עם הברך, והכאב ליווה אותו לאורך חלק נכבד מהטיול בסין.

כשחזרנו למלון שלנו החלטנו לאכול במסעדה המפוארת של המלון, ארוחת Buffet בסגנון צרפתי - ים תיכוני, המחיר לאדם היה 240 דולר ה"ק, לא זול אך קיבלנו שירות של מלכים, משהו כמו 5 מלצרים רק בשבילנו, כל פעם כשחזרנו עם אוכל לכיוון השולחן הגיח מלצר לדחוף לנו את הכיסא ולפרוס עלינו מפית, וכל פעם כשקמנו לקחת עוד אוכל המלצרים קיפלו חזרה את המפית על השולחן. הם גם היו מאוד חביבים ודיברו איתנו והאוכל היה בכלל לא רע.

באופן כללי גם בהונג קונג וגם במקאו אין בעיה להסתדר עם אנגלית רוב האנשים יודעים אנגלית, בעיקר אלו אשר עוסקים בתעשיית התיירות והצעירים.

ממקאו אנו לוקחים מעבורת לשדה"ת בשנז'ן, נסיעה של שעה ורבע ומשם עוד מיניבוס אל שדה התעופה עצמו, פה כבר הרגשנו יותר בסין, פחות הבינו אותנו.... בסופה של נסיעה בעמידה כפופה במיניבוס, לאחר שבטעות מירפקתי בחורה חביבה והתנצלתי, הגענו לשדה עצמו, מפה לקחנו טיסה שתתחיל את הטיול לתוך סין האמיתית - התחלנו עם הכי הארד קור סין... לעיר Gui Yang אשר הינה בירת מחוז Gui Zhou אחד המחוזות היותר עניים בסין, ולא מאוד מתוייר ע"י מערביים.
 סיפורים על היעד הבא בפוסט הבא :)