לא באנו לנוח- אורלנדו וקרוז לקריבים (חלק ב'- שוטי שוטי ספינתי)

למי שהגיע ישר לכאן ורוצה להתעדכן איך הגענו עד הלום :אורלנדו וקרוז לקריבים- חלק א' אורלנדו ותכנון

תקציר- שתי אמהות, שני בני 13 תזזיתיים שחברים מגיל אפס, אחרי שבוע מלא אדרנלין באורלנדו. עולים במיאמי לשבוע שיט לקריבים על האניה “ליברטי” של קרניבל.

ערב לפני: ההתרגשות בעיצומה

המלון ללילה טרום השיט (( La Quinta Inn&suites Miami Airport East הוזמן מראש ומומלץ מאוד בקטגוריה הזו של "מלון טרום שיט ללילה אחד ללא דרישות נוספות". תמורת 85$ ללילה כולל מס קיבלנו חדר לא קטן עם שתי מיטות כפולות, ארוחת בוקר מצויינת, שאטל חינם לשדה התעופה וממנו ושאטל בכיוון אחד לנמל של מיאמי. המלון היה נקי נוח ונעים והשירות בו היה מצוין.

כיוון שהיו עוד מספר דברים שרצינו להזמין בדואר (אלו שלא הגיעו לויסטה קי), הם הסכימו לשמור עבורנו את הדואר שיגיע כדי שנוכל לאוספו בחזרה מהשיט, שבוע לאחר מכן.

היום הראשון לשיט : עליה לאניה

כמו כל יום, התעוררנו בחמש וחצי- הבנים ישנו לגמרי כמובן. ירדנו לאוטו ונסענו להחזיר אותו לתחנה של אלאמו בשדה התעופה. תענוג- כבישים ריקים ושלוש דקות נסיעה. חזרנו אל המלון בשאטל, שתינו קפה של בוקר וחיכינו שהיום יתקדם. אחרי ארוחת בוקר טובה עלינו לשאטל החינמי של המלון אל הנמל. סגרנו איתו גם שאטל חזור, במחיר 30$ לארבעתנו (מחיר זהה למחיר מונית לנמל התעופה והתאים לנו כיוון שכזכור רצינו לאסוף דואר מהמלון).

הגענו לנמל ודי מהר מסרנו את המזוודות (הן עולות לאניה ומגיעות היישר לחדר אחרי הצהרים) ווהשארנו איתנו טרולי קטנים ובהם הציוד שלנו לשיט. המזוודות הגדולות נשארו סגורות במשך השיט והיו ארוזות כבר לטיסה חזרה. הגענו ב 11:30 ב 12:30 כבר היינו בחדר. המזוודות הגיעו אחה"צ.

טיפים:

1. כדאי להשאיר את הציוד הבסיסי לפחות בטרולישנשאר איתכם, כיוון שהמזוודות מגיעות לחדר מאוחר יותר.

2. כדאי להעלות בקבוקי מים קטנים לאוניה- ניתן להעלות בקבוקי מים סגורים שלא נפתחו בלבד. לקנות אותם באנייה אחר כך (צריך אותם לירידה לאיים) אפשרי אבל יקר...

3. כדאי להביא מהבית כיסוי פלסטיק מחורר עם שרוך לצוואר (כמו שמחלקים בכינוסים)- עם העלייה לאוניה מקבלים כרטיס שמלווה אתכם לכל מקום- הוא המפתח לחדר, המפתח לעליה וירידה מהאוניה והמפתח לקניות וחיוב חשבונכם. נוח מאוד לשאת אותו בכרטיס כזה ולילדים נוח במיוחד ומונע אבדות.

בילינו את שארית היום בהכרות עם האוניה הענקית ובאימונים אינטנסיבים בספורט הלאומי של האניה- אוכל ללא הפסקה. זה לא יאמן כמה אוכל יש במקום הזה.

יום שני לשיט: יום ים

הילדים בילו את היום עם חברים חדשים שמצאו באוניה- ילדים אמריקאים חמודים בגיל שלהם. הפעילות לגיל 12-14 בקרניבל נקראת CIRCLE C. יש מדריך אחראי וחדר יעודי, יש פעילויות נחמדות ומסיבות. הילדים אהבו ללכת לשם ועוד יותר אהבו להסתובב באוניה עם החברים החדשים שלהם.

אנחנו סקרנו את כל התכנית האומנותית. האווירה בקרניבל מאוד מתאימה לחובבי מסיבות- כל ערב מסיבות על הדק עד השעות הקטנות של הלילה. אנחנו דווקא מאוד חובבות מסיבות, אבל השעון הביולוגי שלנו התמרד אחרי שקמנו בשש בבוקר ובערך באחת עשרה בלילה התפרקנו לגמרי (סתאאם, חגגנו כל לילה בריקודים עד השעות הקטנות). יש מסך ענק בחוץ עם הקרנת סרטים כל ערב ופופקורן חופשי (דווקא ממש כיף), יש קזינו ענק וטורנירי פוקר סוערים- למי שזה מדבר אליו, וכל האווירה היא של חופש חופש חופש. תענוג.

יום שלישי לשיט: קוזומל

כאן המקום להזכיר שזו הפעם השניה שאנחנו (כלומר אני והבן) בקרוז. הפעם הקודמת הייתה לפני חמש שנים, במסגרת משפחתית עם כל ארבעת הילדים. בקוזומל, בליז ורואטן היינו. בקיימן טרם. בחרנו הפעם מסלול כמעט זהה כיוון שהאניה התאימה לנו משיקולים שונים וכיוון שדווקא אחרי הפעם הראשונה היה לי ברור שאפשר להיות גם עשר פעמים באותו אי ולהמשיך להנות (לפחות לגבי הפעם השניה- נהנינו מאוד...).

בקוזומל בחרנו שחיה עם דולפינים בפארק Chankanaab - הבקשה הראשונה של הבנים מייד כשהזמנו את השיט. ניתן לעשות שחיה עם דולפינים כמעט בכל אי בו עוצרות ספינות השיט. האתר בקוזומל אמור להיות מהותיקים והגדולים שבינהם וגם לשמור על זכויות החיות (כנראה...).

טיפ: הזמנת שחיה עם דולפינים זולה בהרבה באופן עצמאי ולא דרך האניה. דרך האניה המחיר 190$ לאדם וגם מי שלא שוחה אלא רק מתלווה משלם סכום גבוה יחסית. 

הזמנה דרך אתר חברת הדולפינים במחיר מלא עולה פחות (140$ לאדם) אבל יש כל הזמן קופוני הנחה. צריך לעקוב בסבלנות. הקופון הטוב שמצאנו היה השנה בכריסטמס ואיסטר, 1+1 ובו השתמשנו. התשלום הוא מראש וניתן לבטל עד 4 ימים לפני ולקבל החזר של 90%.

חשוב! לפארק יש הסכם עם קרניבל ולא ניתן להזמין ישירות באתר אם אומרים שההגעה לקוזומל היא באוניה של קרניבל. לכן: יש לבחור מלון בקוזומל (לא משנה איזה) או לציין בהזמנה "טרם החלטתי איך להגיע". בפועל ביום ההגעה- אף אחד לא בודק כלום. הומלץ לנו להגיע עם מגבות משלנו ולא של הקרוז אבל גם את זה לא בדקו. החיסרון- אם יש בעיית מזג אוויר והאניה משנה מסלולה- לא תזוכו אוטומטית (אבל עדיין ניתן להשתמש בהזמנה בתאריך אחר במשך שנה, אם קוזומל נקרית בדרככם שוב...)

ירדנו בבוקר לנמל. סיבוב מקדים קטן הראה שיש חולצות טריקו למכביר ששוות מבט שני, לקחנו מונית לפארק (11$ לכולם, יש תעריף קבוע), הגענו, שילמנו כניסה לפארק עבור המבוגרים (20$ לאדם, ומי ששוחה עם דולפינים חינם) והתמקמנו. ב 10:00 הבנים הלכו לשחייה שלהם, שהייתה פנטסטית. כיוון שבאנו מוקדם הקבוצות מהאוניה עדיין לא הגיעו והייתה קבוצה קטנה ונחמדה של 5 אנשים עם שני דולפינים ומאמן. כל האירוע לוקח כשעה. מלווה אותם צלם צמוד של המקום, בעיקר כדי למכור תמונות במחיר מופקע של 140$ לדיסק- תמונות באמת נהדרות אבל עקרונית לא קנינו. הם גם לא הסכימו להתמקח. ניתן לשבת במרחק כ 50 מ' מהם לראות הכול ולצלם. עם מצלמה לא משהו והיותנו מאותגרות למדי, הוצאנו תמונות לא רעות בכלל. במידה וברשותכם מצלמה טובה וכישרון בסיסי- השמים (או במקרה זה המים) הם הגבול.

החוף עצמו נחמד ומאורגן. חיסרון - ברובו המים עמוקים מייד עם הכניסה ומתאימים יותר לשנרקול מאשר לרביצה ושחיה. יתרונות- יש המון ערסלים תלויים בכל מקום, יש סיור בעתיקות מאיה משוחזרות שבמקום, יש בריכה הצמודה לקו הים, יש בר ממש בתוך הבריכה עם קוקטיילים חמודים, יש הופעה של אריות ים מאולפים (הופעה מוצלחת להפתיע בהתחשב בגודל המקום), יש איגואנות מקומיות צועדות על השבילים, אף אחד לא מטריד, יש וויפי חופשי- מה עוד בחורה צריכה? (בעיקר שהילד המקסים שלה עסוק בבריכה ולא נודניק?). היינו שם בערך עד 14:00, תפסנו מונית חזרה לנמל, עברנו באופן יותר יסודי על חנויות הטריקו ורכשנו כמה ממש יפות, כולן ב 5$, עברו כבר כמה כביסות ומחזיקות לא רע. זה המקום לטריקו וביגוד- זול יותר ובאיכות טובה יותר משאר האיים. בסביבות 15:30 חזרנו לאוניה אחרי יום פנטסטי.

טיפ: הפארק אכן נחמד ומוצלח, אבל בחוף פרדייז הסמוך לנמל יש חווית חוף טובה יותר. אם חפצתם בחול לבן, מים צלולים וחוף קריבי ובנוסף משחקי מים לנוער- פרדייז הוא המקום בשבילכם (כל נהג מונית בקוזומל יביא אתכם) וזה גם יעלה הרבה פחות. למי שמגיע בשביל הדולפינים- הפארק מעולה ואין סיבה לזוז ממנו לשום מקום...

יום רביעי לשיט: בליז

בבליז האוניה לא עוגנת בנמל – הוא לא עמוק מספיק. עוגנים בלב ים ויש סירות נוסעים (TENDERS) שמשיטות לחוף. משך השיט כחצי שעה.

רצינו לעשות שנורקלינג בריף של בליז- הריף הנודע השני בגודלו בעולם. בליז היה המקום היחיד בו אחרי התייעצות בפורום של CRUISE CRITIC הזמנו סיור של האניה. הבדלי המחירים בסוג הזה של הסיור הם קטנים עד לא קיימים ולסיורי האניה יש יתרון גדול- לא צריך לרדת לחוף אלא הקטמרן בא לקחת את המשתתפים בסיור היישר מהאניה.דבר החוסך זמן רב.

בסיור שלנו היו כשלושים איש בלבד ולהם שלושה מדריכים. השיט וגם השנורקלינג היו מקצועיים ובסדר- אבל הים היה לא משהו...קצת גלי, קצת סוער, היה קשה לשנרקל וקשה לראות. בקיצור- לא יותר מחביב מינוס, ואת שלל הדגים שיש בתמונות התת מימיות מבליז- לא ראינו כמעט, למעט להקה אחת של דגים כחולים נהדרים שעשתה לי טובה ממש בהתחלה...

כן הייתי ממליצה על הסיור , אבל צריך גם מזל בנוסף.

חזרנו לאוניה ועוד הספקנו לרדת לחוף, להסתובב קצת בנמל, לרכוש שייק מנגו מעולה ושוקולד תוצרת בליז ולחזור בזמן לאניה.

טיפ: הפורומים של CRUISE CRITIC הם אוצר לא יסולא בפז. טונות של מידע על כל דבר שקשור לשיט. כדאי לחפור בהם ביסודיות.

טיפ: איך בחרנו סיורים? נקודת מוצא ראשונה- בדיקה טובה של הסיורים שמציעה האניה, כדי להבין מי נגד מי ולקבל מושג על מחירי האוניה. דרך האוניה תמיד הכי נוח, בדרך כלל הרבה יותר יקר- על נוחות משלמים, בדרך כלל יותר המוני, תמיד יחכו לכם אם תאחרו, ניתן לבטל ולקבל החזר מלא עד תחילת השיט. נקודת מוצא שניה- הפורומים הרלוונטים ב CRUISE CRITIC, לכל אי בנפרד. יש שם אינסוף מידע על כל טיול אפשרי. ואז- עם הרשימה שגיבשתם, לאינטרנט לסיבוב נוסף, מיילים למפעילים הרלוונטים וזהו- יש סיור שהרכבתם בעצמכם, בדרך כלל בחצי המחיר ולפעמים גם בפחות.

יום חמישי לשיט: רואטן

רואטן אי נפלא. ירוק, יפה, כולם מדברים אנגלית. נחמד פה מאוד. בפעם הקודמת עשינו כאן שנורקלינג נהדר. בפעם הזו הוחלט על אומגה ביערות. האוניה לא עגנה ברואטן מספיק זמן- אחרת היינו משלבים את שניהם.

יש ברואטן לפחות 6 מסלולי אומגה, קשה מאוד לבחור ביניהם- אבל הצלחנו בסוף. הקריטריונים לבחירה: הכי ארוך, הכי בטיחותי, ביקורות טובות ומחיר סביר. הסיבה שקשה לבחור- כולם טוענים לכתר. הספורט הלאומי ברואטן הוא למי יש הכי גדול.

נבחרו: Pirates of the Caribbean Canopy Tour שענו על כל הקריטריונים וגם היו נחמדים במייל. הוזמן מראש ושולמה מקדמה, אבל לפחות בעונת שלנו, עונת השפל אין בעיה להגיע ללא הזמנה (בעונת השפל, עד נובמבר מגיעות לאי שתי אניות בשבוע. בעונת השיא שש אניות ביום).

יצאנו בשמונה וחצי בבוקר, בהליכה איטית לנמל. קיבלנו הוראות מדוייקות, קצת חסמבה באופיין, אבל אחרי שפנינו ימינה בבית האדום, עלינו בהר, עברנו את השער הירוק וירדנו בצד השני גילינו שחצי מתושבי רואטן ממתינים לנו. מסתבר שכיוון שהנמל החדש הוא רכוש של קרניבל, המפעילים הפרטיים אינם מורשים לחכות בתוך הנמל והם מחכים בחוץ, במורד הגבעה- וזה ההמון שראינו. יש סדר מופתי בבלגן ולקח דקה בדיוק למצוא את נציג הפירטים שהעלה אותנו על ואן יעודי.

נסיעה של 20 דקות הובילה אותנו לאתר- יער, עצי מנגו ומסלול אומגות שאורכו הכולל כשלושה קילומטר מתוח בין העצים. תדרוך קצר והבנים יצאו לדרכם. אנחנו בילינו כמעט שעה בשיחה נעימה עם בעל המקום הנחמד ואשתו וקיבלנו נוער משולהב ומרוצה. מחיר המסלול הסופר אתגרי: 65$, כולל ההסעה הלוך וחזור. שני סיבובים ב 90$ , שלושה ב 100$ (ולי זה עולה יותר...). הסתפקנו בסיבוב אחד וחזרנו לנמל. הערה לסדר: יש צלם חמוד של המקום המתלווה לגלישה . הוא ביקש מחיר סביר למדי של 10$ לאדם- בתשלום מראש ומתעד את כל מי שביקש. בדיסק שקיבלנו היו מעט מידי תמונות של הבנים. זה היה בתום לב, אבל צריך לסגור איתו מראש מספר מינימלי של תמונות.

צמוד למקום העגינה של האוניה הוכשר חוף מקסים ונעים- מהגוני ביי. הוא אמור להיות פחות אותנטי, אבל אנחנו מהלבנט, והצירוף של חול לבן ורך, מים צלולים, עצי קוקוס ובחורים חתיכים שמסתובבים בין הכסאות עם בירה קרה וקוקוסים עם קשית סיפק אותנו לחלוטין. העברנו שם עוד שלוש שעות נחמדות וחזרנו לאוניה שהפליגה מוקדם הפעם.

ואם יש לכם יום עגינה שלם וקוצים בטוסיק, אפשר גם

לקחת נהג (צריך לעלות כ 20$ לאדם)

לנסוע על הבוקר לאומגות

ואז לנסוע לצד השני של האי- לשנרקל ב half moon או west bay (כאמור לפני כמה שנים עשינו שם שנורקלינג נהדר).

יום שישי לשיט: איי קיימן

כאן כולם עושים אותו דבר- באנו בשביל ה stingrays להלן חתולי הים (תמונות בגוגל יש בשפע). גם כאן ניסינו לאתר את המסלול הטוב והמתאים ביותר- קבוצה לא גדולה, מדריכים מיומנים עם סבלנות, תחנות נוספות של שנורקלינג פרט לעצירה של הסטינגרי, מחיר סביר.

אחרי פניה במייל למבחר מפעילים נבחרו NATIVE WAY – והיו היום המוצלח ביותר בשיט. הם התחייבו מראש שהקבוצה לא תהיה גדולה מעשרים משתתפים והבטיחו שלוש תחנות עצירה- כוכבי ים, סטינגריי ושנורקלינג חופשי בריף. התכתובת במייל עם שרון הייתה יעילה ואדיבה. אין צורך בתשלום מראש או בכרטיס אשראי.

ירדנו לחוף (גם כאן הירידה בסירות ולא ישירות לנמל- אבל השיט הוא של דקות ספורות). איתרנו את שרון לפי ההוראות. התברר שקבוצה שהיינו אמורים להיות איתה ביטלה ברגע האחרון. לזכותם של שרון ואלדן (בעלה) יאמר שהם הוציאו את הטיול רק בשבילנו. שרון היא אמריקאית מניו יורק שנישאה לבן המקום והם מנהלים את עסק השיט הקטן. בעוד כולם נדחקו בספינות של שלושים איש ומעלה, אנחנו ישבנו בניחותא בקטמרן פרטי, כשסביבנו שלושה אנשי צוות חמודים מסורים בנחישות למשימה אחת- לעשות את הטיול שלנו מוצלח.

אכן היו שלוש תחנות- כוכבי ים יפיפיים עד שביקשנו להמשיך, עצירה לסטינגריי- כאן באמת היה לוקסוס כיוון שהמדריך צלל והביא אלינו סטינגריי להחזיק, מדריך אחר צילם והשלישי לימד אותנו להאכיל אותם עם קלמארי שהוכן בקטמרן. משם המשכנו לשנורקלינג שהיה מאוד מוצלח עם דגים צבעוניים יפייפים, סטינגריי ואפילו כריש אחד (קטן, רזה ולא מפחיד בכלל). כולנו היינו בעננים. חזרנו לאזור הנמל, איתרנו קפה עם אייס קפה טעים ואינטרנט חופשי, העברנו שעה נוספת וחזרה לאוניה.

יום שביעי לשיט: יום ים

יום שלם של שלווה סטואית. התארגנו קצת באריזות, הילדים בילו כל היום עם החברים שלהם באוניה ולא שמענו מהם בכלל, הלכנו לשמוע זמר בלוז, ראינו שקיעה על הרציף, היה מעולה. נגמר מהר מדי. וזה הזמן לפרט- מה בעצם יש באניה?

אתנחתא ראשונה: אוכל, קדימה אוכל...

עם מעט מאוד מאמץ אפשר לעלות קילו ליום. למעשה עיקר המאמץ הוא כיצד לא לעלות קילו ליום. השפע עצום, הכול טעים וטרי, באמת אתגר.

בופה: פתוח רוב שעות היום. יש ארוחות בוקר, צהרים ערב ולילה. מבחר ענק.

תחנת המבורגרים: פתוחה מהצהרים עד הערב. המבורגר שמוכן במקום, עם או בלי גבינה, בלחמניה פתוחה וצ'יפס לצידו. משם ממשיכים לתחנת התוספות- בצל מטוגן, פטריות, חמוצים, כרוב, עגבניות (ובייקון למי שחייב) ולתחנת הרטבים- כל מה שאפשר וגם מה שאי אפשר.

תחנת הווק המונגולי- ממלאים צלחת באיטריות וירקות להקפצה, מעבירים לטבח, בוחרים תוספת עוף בשר או פרות ים, רוטב ודרגת חריפות והכול מוקפץ. יש גם אופציה צמחונית כמובן

תחנה מקסיקנית- בוריטו או טורטיה, עם בשר או בלי, אורז, שעועית ועגבניות לבחירה. בנוסף תחנת סלסה ליד עם בערך עשרה רטבי סלסה בדרגות חריפות שונות. התחנה פתוחה גם בבוקר (ואז יש אבוקדו וחביתות בבוריטו) וגם בצהרים (בשרי או צמחוני)

דלי- סנדויצים חמים וקרים, פתוח רוב שעות היממה

פיצה, גלידה- פתוח 24 ש

מסעדת ארוחת הבוקר- חוויה. ארוחת בוקר בהגשה. כמעט כל יום פתחנו שם את הבוקר

מסעדת ארוחת הערב- גם כן חוויה. מבחר מנות קבועות ומתחלפות. אידאלי למישהי כמוני עם עינים גדולות שבדרך כלל הכול נראה לה טעים- אפשר להזמין מנת טעימה "רק לטעום" כשבתפריט מופיע משהו כמו "דג באס על מצע קוסקוס עם נגיעות פסטו וארטישוק".

ח. הצמחונית הסתדרה יופי עם שפע אדיר של ירקות ומנות צמחוניות. אני שאוכלת הכול הסתדרתי יופי עם שפע אדיר של מנות טעימה קטנות והבנים הסתדרו יופי עם כל השאר. חשוב לציין שבאניה נענים לכל בקשה קטנה כגדולה (למשל חלב סויה שביקשנו) ובתאום מראש ניתן לבקש גם דברים מסובכים הרבה יותר.

אתנחתא שניה: מה עושים שם כל היום?

יש מסלול ריצה, אותו פקדה ח. הספורטיבית מדי בוקר. יש חדר כושר מצוייד ומאובזר להפליא אותו פקדה בטטת הכורסה הבלתי ספורטיבית לא כל בוקר, יש ברכות, יש ג'אקוזי, יש מגלשת מים, יש הופעות, יש מסיבות...כיף. מדי יום אחרי הירידה לאיים חזרנו, התקלחנו והתארגנו, נחנו, אכלנו ארוחת ערב מוקדמת (ההזמנה שלנו הייתה לשש בערב כדי להספיק לראות מופעים בלי להתמוטט סופית) ובילינו באוניה עד שהתעייפנו. אה, הספרים שהבאנו בכוונה לקרוא על הסיפון בסטייל נותרו מיותמים במזוודה...

אתנחתא שלישית: איך הסתדרתם בחדר הקטן הזה?

מעולה. ברור שאם לא היו אילוצים כלכליים היו לנו שתי סוויטות עם מרפסת, אבל החדר מתוכנן מצויין, לא הייתה תחושת צפיפות, היה לנו מקום לכל הדברים שלנו (למעשה אפילו השארנו ארון אחד ריק). זו דרך אידאלית בשבילנו להנות מכל הטוב שהאוניה הציעה.

על המיקום בדק התחתון, שהיה מבחירה לחלוטין, לא הייתי מוותרת. למי שרגיש לטלטולים זה בעיני מיקום טוב יותר מאשר בקומות העליונות בהן הרגישו את הגלים והנסיעה הרבה יותר.

זהו, יום אחרון ופרידה

ירדנו מהאניה בסביבות עשר כדי להגיע להסעה שהזמנו בעשר וחצי. הגענו למלון שם חיכו לנו המוצרים שהזמנו. ישבנו במזגן הנעים, הטענו את הטלפונים והמחשבים לקראת הטיסה והתעדכנו. בסביבות אחת נסענו לשדה התעופה בשאטל של המלון. האירבוס החדש של אלאיטליה שחיכה לנו היה בפרוש הפתעה לטובה ונוח במיוחד. הטייס נסע בדרכי הקיצור של השמיים כך שהגיע לרומא שעה לפני המתוכנן והאריך את הקונקשן שלנו לארבע שעות מייגעות במיוחד בנמל התעופה פיומצ'ינו המשתפץ. זוועה אחרי הרבה שעות ללא שינה וג'ט לאג בעיצומו, אבל גם זה חלף ונחתנו אל המשפחות המצפות.

פינת הקמצן: וכמה זה עלה באמת (החישוב לזוג)

התקציב של הטיול היה 25,000 ₪ (לכל משפחה) כולל הכול אבל בלי שום אפשרויות חריגה ועמדנו בו. בלי קניות אפשר גם ב 5000 פחות (אבל כמו בפרסומת- לא בזבזנו...חסכנו...)

ועכשיו- לתכנן את הטיול הבא...לא באנו לנוח...