חמישה לילות- זה כל מה שיכולנו לפנות לטיול זוגי קצר. נכון, אפשר להיות שם גם שבועיים (הלוואי) וחמישה ימים זה ממש לא מספיק, אבל זה הרבה יותר טוב מלקטר בבית כמה היינו רוצים לבקר בנורמנדי ביוני…
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
היום הראשון: מירושלים לאטרטה
טיסת אל על נבחרה בשל השעות הנוחות מול המחיר הסביר. תמורת 370 $ וכמעט שעה איחור נחתנו ב 13:45 בפריז. אוטו בסיקסט (שנתנו את המחיר הטוב ביותר הפעם)- קיבלנו רכב שאנחנו לא מכירים פיאט L500 דיזל. נראה ונשמע כמו מונית אבל עשה את העבודה מצוין וגם היה נוח ומרווח. בזריזות על היינו ב 14:30 כבר ברכב בדרכנו החוצה.
התכנית המקורית היתה לעצור ב GIVERNY לבקר את הגנים של מונה, אבל אחרי שעה היינו עדיין בכבישי הטבעת של פריס. כח עליון, בדמות שביתה של נהגי המונית בצרפת שחסמו לכבודנו את האוטוסטרדות, גרם לנו לחשב מסלול מחדש ולנסוע בכבישים קטנים, יפים ו מ א ו ד ארוכים היישר אל מקום הלינה הראשון סמוך מאוד לצוקי ETRETAT. חמש שעות נסיעה במקום שעתיים וקצת- אבל לקטר בנורמנדי הרבה יותר כיף מאשר לקטר בבית...
מקום הלינה הראשון נמצא בישוב קטנטן , 10 דקות נסיעה מהחוף. למזלנו הטוב (מאוד) לא היה שום רכב שבא מולנו באף כביש (אם אפשר לקרוא לשביל העיזים המרוצף הזה כביש...). נפלא, שקט, מקסים. חדר חמוד. יש כמה חדרים במקום והוא החלט יכול להתאים למשפחה וגם לכמה זוגות שמטיילים יחד. יש חצר נעימה ולילדים גם עיזים קטנות ותרנגולות. המארחים דוברים צרפתית מצויינת ואנגלית בסיסית.
כביש ברוחב אוטו אחד…
הבית היפה
התארגנות זריזה וקדימה ל ETRETAT. השמש שוקעת ב 22:20, כך שיש זמן גם לסיבוב קטן וגם לארוחת ערב...עשר דקות ואנחנו באטרטה. נוסעים לפי השלטים ברחובות, אל התצפית מהכנסיה. תמונות ראשונות של הצוקים הנהדרים. ניתן להגיע גם ברגל מאטרטה, במסלול לא קשה שויתרנו עליו מחוסר זמן.
תצפית הכנסייה
מהכנסיה עצמה מסלול תצפית יפה וקל, כחצי שעה. משם חזרה לעיירה, לארוחת ערב נהדרת במסעדה שהומלצה על ידי בעלי הצימר שלנו והתגלתה כמציאה אמיתית. טעים, מקומי, בעלים נחמדים ובישול מושקע. התפריט בצרפתית בלבד ואיש במסעדה לא דובר אנגלית- שווה כל ביס.
וזה מה שאמרו על המסעדה בתנ"ך- טריפאדויזור.
לסיום עוד סיבוב קטן על החוף עד שהשמש שוקעת לגמרי, ויאללה, חזרה לישון.
היום השני: מאטרטה לחופי הנחיתה
בבוקר קמנו מוקדם (כן...גם בחופש...) ויצאנו להליכת בוקר. הטעימה אתמול מהמצוקים גרמה לנו לחזור לעוד סיבוב. הפעם החנינו את הרכב סמוך לטיילת הקטנה ופנינו לצוקים שבצד שמאל של העיירה. נוף יפיפה, מסלול נעים ופריחה נהדרת. מסלול הליכה של שעה וחצי שאפשר לקצר אותו בכל שלב. לא קשה אבל בהחלט חלק ממנו בעליה. זו היתה הפעם הראשונה בטיול שאמרנו שהמצלמה לא מצליחה להעביר את היופי האמיתי- יהיו עוד פעמים כאלה…
הצוק הראשון להיום
הצוק השני להיום
והנה הקישור למפה של מה עשינו באטרטה
אחרי ארוחת בוקר נחמדה מאוד יצאנו לדרך. יום עמוס לפנינו.
המסלול שלנו לפני הצהרים נקרא La Route De Cidre – נסיעה נינוחה בין שדות אינסופיים עם עצירות קטנות לטעימת סיידר. והנה האתר הרשמי, בצרפתית כמובן. באחת הערים היה יום השוק המקומי. בעיירה קטנה כזו זה אומר כמה דוכנים בכיכר ליד הכנסיה וכל נשות המקום עם סלים קטנים וחמודים רוכשות שתי עגבניות וקצת בשר לארוחת צהרים. אנחנו פינקנו את עצמנו בקילו דובדבנים, אפרסקים פחוסים, פרות יער ומאפים מהאופה שממול. הולך מעולה עם סיידר.
מסלול חמוד, לא יוצא דופן ולא חובה- אבל שיטוט נעים מאוד. כל העיירות בדרך יכולות לככב בסרט צרפתי על חיים בכפר נשכח. בכולן עקרות בית עם סלים, גברים משחקים פטאנאק, אופה מקומי, קצב מקומי, כנסייה מקומית ואווירה שגורמת לך להרהר למה אתה לא חי בשלווה הסטואית הזו...
הנה הדרך, פחות או יותר…
לקראת שעות הצהרים המאוחרות הגענו למוזיאון השלום בקאן. יפה, גדול ומומלץ מאוד. בילינו שם כמה שעות. החלק שמוקדש לחופי הנחיתה נמצא בסוף המסלול במוזיאון ובהחלט ניתן להתמקד בו למי שקצר יותר בזמן וראה כבר מוזיאונים של מלחמת העולם השניה.
בכניסה למוזיאון פסל ענק "הנשיקה" של סטיוארט גו'נסון. הוא הוצב שם לפני שנה לכבוד חגיגות השבעים לנחיתה ויועבר בעוד כמה חודשים. הפסל נעשה לפי התמונה המפורסמת של אלפרד אייזנשטט, צלם המגזין לייף "V-J day in Time Square". גובהו למעלה משבעה מטר. מרשים.
משם אל מקום הלינה הבא שלנו- התכנון המקורי כלל עוד חוף נחיתה בדרך, אבל כל תכנון הוא בסיס לשינויים. המקום הבא נבחר בשל הביקורות הטובות שקיבל (בצדק) והמיקום הנוח שלו בלב חופי הנחיתה. מנוהל על ידי שתי נשים- קרול דוברת אנגלית מצויינת וקיבלה אותנו בערב. ארוחת הבוקר עשירה מאוד וכוללת גם גבינות, נקניקים, חביתה פירות גרנולה ויוגורט- ראוי לציון במדינה שמתבססת על לחם ריבה וקפה בבוקר (למרות שהם טעימים מאוד ותוצרת בית, הם עדיין ריבה ולחם...). רק חיסרון אחד היה לחדר- השירותים היו נפרדים אבל ללא דלת. לינה ליד חוף גולד
נסענו לתצפית על חוף גולד: נוסעים לכייון העיירה Asnelles (כביש A65) וממשיכים לכיוון ארומנש לה בה. בצד ימין של הכביש, ליד המוזיאון ובית הקולנוע 360 (יש שילוט)- תצפית נהדרת. אפשר לראות
מאוד יפה את חוף גולד ואת שיירי הנמל הצף. הנמל הזמני הורכב מ-8 ק"מ של גושי בטון ענקיים, כ-6000 טון כל אחד שכונו בשם 'פוניקס'. הם הוכנו מראש, ככל הנראה על פי רעיון של צ'רציל עצמו, והובאו דרך הים לחוף כדי לאפשר עגינה זמנית של אוניות. שרידים מהנמל המכונים 'גשר ווינסטון' עדיין נראים. ארוחת ערב במסעדה מוצלחת. הפטנט הצרפתי שנקרא ASSIETTE GOURMANDE מומלץ לחובבי קינוחים. זו צלחת גדולה ובה מנת טעימות קטנה של כל סוגי הקינוחים שיש במסעדה. שווה.
ולא ויתרנו על שקיעת זהב בחוף גולד
לילה טוב!