אחרי החלק הראשון הגיע הזמן למלא את המשימה הראשונה שלנו- לכבוש את חופי הנחיתה!
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
היום השלישי: נחיתה מבוקר עד ערב...
כדי להיכנס לאווירה הכנו שיעורי בית עוד בארץ. צפינו בסרטים "היום הארוך ביותר" ו"להציל את טוראי ראיין" (מומלץ, בעזרת הרבה פופקורן כי זה ארוך...) וניסינו לקרוא את "הפלישה לנורמנדי" של אנטוני ביוור (מומלץ לנסות, התרגום זוועה). בהחלט חשוב ומוסיף.
התחלנו בבוקר בחוף ג'ונו, בעיירה COURSEULLE SUR MER. מוזיאון המתאר יפה את הפלישה לחוף על ידי הקנדים. בנוסף סיור קטן בחוף עצמו. השהות במוזיאון שעה- שעה וחצי. נחמד מאוד, לא חובה.
משם לעיירה Longues-sur-Mer שם נשתמרה באופן כמעט מושלם סוללת תותחים גרמנים שהייתה חלק מהחומה האטלנטית. יש כמה תותחי 155 מ"מ המכוסים לגמרי בבונקרים מבטון. מסלול הליכה מוביל אל הבונקרים ואז אל הים- הסוללה הגנה על חופי גולד ואומהה ונמצאת בינהם.
כך זה נראה מבחוץ
וכך זה נראה מבפנים
הלאה, אל בית הקברות הצבאי האמריקאי המרשים בעיירה Colleville sur Mer.. הסיור שלנו שם ארך למעלה משעתיים. עקפנו את מרכז המבקרים, פנינו שמאלה והלכנו מספר דקות עד שהגענו לשביל שמוביל אל חוף הים עצמו- זהו חלק מחוף אומהה. הירידה לחוף (והעלייה חזרה)מעט תלולות אך בשביל מסודר ונוח. הירידה והעלייה לוקחות כ 20-30 דקות לכל כיוון.
אחרי שעלינו חזרה הסתובבנו באתר עצמו. אלפי קברים, אלפי צלבים מאופק לאופק ובינהם גם מגיני דוד. מרשים ומבהיל כמה אנשים מתו בפלישה הזו.
רק לסיום נכנסנו למרכז המבקרים היפה והמומלץ. מאוד אהבנו את הדרך שהפלישה מוצגת שם וזה בעינינו אחד המקומות המומלצים אם בוחרים "רק מוזיאון פלישה אחד". אפשר כמובן להיכנס בדרך המקובלת, בתחילת הסיור...
הנקודה הבאה בסיור הייתה פוינט הוק (Pointe du Hoc). צוקים בגובה כ 40 מ' שנכבשו מן הים על ידי ריינג'רים אמריקאים ביום הפלישה. חלק גדול מהגדוד נהרג ביום הזה ורק מעטים הצליחו לטפס ולהגיע למעלה. הסיור באתר אורך כשעה וניתן לראות בו את שרידי הבונקרים ואת הצוק עצמו ולהבין כמה הרואית הייתה הפלישה הזו.
ומכאן לחוף האחרון- חוף יוטה. היה לנו כבר מאוחר קצת כדי להיכנס גם למוזיאון זוכה הפרסים שם (והאמת שכבר היו לנו מספיק מוזיאונים ליום אחד וסרטי הפלישה קצת התחילו לחזור על עצמם...) אבל הוא אמור להיות מוזיאון יפה. הסתפקנו בסיור קצר כולל תצפית אל החוף. בחוף הזה ניתן לראות מקרוב את המכשולים שהגרמנים פיזרו כדי למנוע את הפלישה- יציקות ברזל כבדות ומפחידות שפוזרו לכל אורך החוף. בנוסף, יש שחזור של סירות הפלישה האמפיביות שיוצרו במיוחד לפלישה מעניין לראות מקרוב.
וממש ממש אחרון ודי- פשוט לא יכולנו לוותר- הכנסיה ב Sainte-Mere-Eglise, אשר עליה היה צנחן תקוע במשך שעות ארוכות, אחרי שמצנחו הסתבך בצריח הכנסייה.
ולסיכום היום- הנה מסלול חופי הנחיתה שלנו.
בנסיעה ישירה ומהירה הוא לוקח שעתיים בערך. עם כל העצירות הוא לקח יום שלם- סיימנו בשש וחצי בערב וקיצרנו טווחים אל מונט סן מישל שכבר חיכה לנו למחר בבוקר...
מקום הלינה שלנו Les Blotteries באדיבות בוקינג לא אכזב- כעשרים דקות נסיעה ממונט סן מישל, בבית יפיפה בן 300 שנה בעיירה מנומנמת. חדר ענק, מארחת מקסימה דוברת אנגלית סבירה, ארוחת בוקר נחמדה (ריבות תוצרת בית ומאפים טעימים, כמקובל..) מתחם מקסים. שווה.
(תמונה מטריפאדויזור)
סך כל הנסיעה היום- 233 ק”מ (כ 100 במשך היום מסלול חופי הנחיתה+130 ק”מ נסיעה אל מקום הלינה)
הסתיים פרק נורמנדי- עוברים לברטאן מחר...הנה הקישור ליום הבא
