תקציר הפרקים הקודמים: שתי העשויות ללא חת חושבות שבדיוק סיימו צבא, מתעלמות משלושים השנה שחלפו מאז, משאירות בבית שני בעלים ושבעה ילדים לאכול את האוכל שהשאירו בפריזר ונוחתות בהאנוי עם מוצ'ילות על הגב ותכניות להמשיך לסין. האנוי והאלונג ביי היו פתיחה מעולה. סאפה היתה נהדרת, אבל המעבר לסין וטרסות האורז ביואניאנג הותירו אותנו משתאות מרוב יופי. חשבנו שאי אפשר להתפעל יותר, אבל האדמה האדומה בדונגשואן ויער האבן בשילין הוכיחו שיש לנו מה ללמוד בנושא התפעלות. כל זה היה רק הכנה. על סין הרדקור חבל גואיזו תוכלו לקרוא בפוסט הקודם אם פספסתם חלילה. לא היו מספיק נופים עד עכשיו? התמונות אכזבו אתכם? מנסות להשתפר- היום אל שמורת הטבע של אווטאר, ג'אנגז'יאז'יה.

17/10 ג'אנגז'יאז'יה, הפעם באמת מילות התואר אזלו...

לקראת שש בבוקר הרכבת הגיעה לג'אנגז'יאז'יה. שלפנו שוב את קלסר הפלאים עם צילומים מודרכים "איך ללכת מתחנת הרכבת לאוטובוס". מכאן אוטובוס מקומי אל wulingyuan (העיירה הקרובה לכניסה לשמורה). ובשבע וחצי התייצבנו במלון הנפלא והמוצלח במיוחד QING MAN HOTEL. ריצ'רד בעל המלון הנחמד שדרג אותנו לחדר מקסים שהיה פנוי על הבוקר. אחרי כמה לילות שינה על קרש+המתנה על הרצפה בקאילי+רכבת לילה, החדר היה חלום ועוד יותר ממנו, המקלחת...אחרי מקלחת חמה הכול נראה טוב יותר!

ריצ'רד ישב איתנו שעה ארוכה, צייד אותנו במפה ותכנן איתנו את המסלולים בפארק. הצירוף של הקלסר שלנו עם ההקשבה לריצ'רד היה מושלם. האפשרויות בלתי מוגבלות כמעט- ניתן להיות בפארק כמעט בלי הליכה בכלל ולהשתמש באוטובוסים וברכבלים בלבד. לחובבי הטרקים אפשר ללכת שם גם שבוע רצוף, כולל טיפוס הרים. אנחנו בחרנו במסלולים יומיים ברמת קושי בינונית פלוס. חשוב לעבור על המפות עוד במלון, כיוון שהמפה בסינית. יש שילוט באנגלית בפארק- אבל כפי שנוכחנו כבר בסין- יש להם איזה ענין בלתי ברור עם חיצים וכיוונים ובפועל קשה להסתמך על השילוט הזה.

לקראת תשע וחצי בבוקר היינו כבר בדרך לפארק. מדובר בפארק עצום מידות, עם כמה כניסות. לפי ההנחיות של ריצ'רד נסענו באוטובוס מקומי כשעה לכניסה המערבית הרחוקה כדי לחזור בערב לכניסה המזרחית הקרובה למלון.

היום מוקדש לחלקים התחתונים של הפארק: התחלנו באזור Huangshizhai. פתחנו במסלול הליכה ראשון מאתגר שכלל עליה של כ 3000 מדרגות- כשעתיים טיפוס לפסגה. היינו בין הבודדים שטיפסו- רוב המבקרים עולים ויורדים ברכבל או מקסימום עולים ברכבל ויורדים ברגל. תחילת המסלול בתוך יער, אבל ככל שעלינו שוב נאלצנו להשתמש במושגים שכבר נשחקו מזמן- מדהים, מקסים, מהמם, לא להאמין ודומיהם. לחלוטין אזלו לנו מילות התואר. הפארק הוא באמת תופעת טבע ייחודית ואפשר להבין למה בחרו לצלם כאן את אוואטר- זה נראה כמו עולם אחר.

באמת 3000 מדרגות

אחרי מנוחה קלה ופיקניק של פרות יבשים ושתיה- מסלול מעגלי נפלא נוסף בפסגה- בניגוד לטיפוס האינטנסיבי, בפסגה עצמה אין מאמץ פיזי- רק צורך לחזור לנשום מדי פעם כשהנשימה נעתקת למראה היופי. מדובר בתחנות תצפית גבוהות, עם שמות כמו " Southern Gate to Heaven". שום תמונה או סרטון לא יצליחו להעביר את התחושה- באמת גן עדן. ירדנו חזרה למטה ברכבל, שגם הוא היה יחודי והוסיף עוד זווית מיוחדת.

מקסים?

הרכבל עובר בין הצוקים

לסיום היום הלכנו במסלול שעובר בתחתית המצוקים ונקרא GOLDEN WHIP STREAM TRAIL. הולכים במסלול יפה נגיש ושטוח כשמעליך מצוקי ענק. אורך המסלול כשבעה ק”מ וניתן לראות בו גם הרבה קופים שחיים ביערות סביב.

טיילת צ'רלס קלור של סין

המקום מאוד מתוייר על ידי קבוצות ענק של סינים. רובם הגדול בקבוצות. הם רועשים, נדחפים, יש להם מנהג מעצבן לצרוח כדי ליצור הד ובאופן כללי כדאי להמנע מהם ככל האפשר. ברגע שמתקדמים קצת לתוך מסלול הליכה רובם נעלמים. הם נמצאים רק בחלק העיקרי, מצלמים והולכים. רוב היום בפארק היינו כמעט לבד. פגשנו אותם שוב נדחפים בתור לאוטובוס השמורה בסיום היום. חזרנו לקראת שש בערב, יצאנו לארוחת ערב עם זוג אמריקאי נחמד מהמלון ומחר קמים מוקדם!

18/10 פארק ג'אנגז'יאז'יה המופלא למיטיבות לכת (רצוי בלי פחד גבהים laugh)

היום מתוכנן לנו יום עמוס בפארק. יום נפלא ושטוף שמש.

משכימות קום, שמונה דקות הליכה לכניסה לפארק כולל הצטיידות בקלמנטינות ועוגיות בשוק הקטן ליד ובשבע אנחנו כבר בשערי הפארק, בין ראשוני הנכנסים. בשעה הזו בבוקר התורים לא ארוכים ואנחנו מצליחות להתקדם לפי התכנית ולהתחיל לצעוד כבר בשמונה בבוקר.

הפארק ענק. אוטובוסים פנימיים מקשרים בין החלקים ונסיעה לוקחת לפעמים כחצי שעה. כדי לקצר זמנים נסענו גם במעלית Bailongהמעלית הגבוהה בעולם (כנראה). הסינים מתלהבים- אבל זו באמת סתם מעלית גבוהה ולא היינו הולכות אליה במיוחד.

המסלול הראשון שלנו הוא ב Yuanjiajie, האיזור המפורסם והצפוף ביותר במבקרים. שם נמצא האיזור ששמו הוסב ל “Avatar Hallelujah Mountain” (阿凡达-哈利路亚) ובו צילמו את אוואטר. נופים מדהימים בכל מקום סביבנו. כדאי לתכנן את החלק הזה בפארק לשעה מוקדמת- לא היו כמעט אנשים.

לקראת עשר עוברות לחלק הבא Yangjiajie . זהו אזור חדש יותר בפארק, יותר תלול ואתגרי. בהמלצת ריצ'רד עולות במסלול מעגלי לנקודת תצפית בשם Tianbo mansion בהתחלה המסלול רגוע ויפה מאוד. בשלב מסויים מגיעות לעליה קשה במיוחד ובעיקר מפחידה עם מערכת סולמות מפחידים וגבוהים. ממש לא בשבילנו- אבל אין בררה- מטפסות הלאה וזה רק נהיה מלחיץ יותר...זוג סינים חמודים שמדברים קצת אנגלית נחלץ לעזור לשתי הקשישות במצוקה. בסופו של דבר המסלול הוביל לנקודת התצפית המיוחלת, נקודה גבוהה בפארק שאפילו לא הייתה היפה שבהן. ואז, גילינו שחלק מהמסלול לא מעגלי אלא צריך לחזור באותה דרך את כל מערכת הסולמות!!! שרדנו. הצטלמנו למזכרת עם הסינים החמודים (היא בוגרת אוניברסיטה במגמת תיירות ובן הזוג עובד. שניהם מאיזור בייג'ינג) והמשכנו. האזור הזה בפארק באמת מיוחד והתצפיות נפלאות- רק לזכור שכאן באמת צריך כושר וחלק מהשבילים תלול ומלחיץ.

את זה עלינו וגם ירדנו

אין סוף לזוויות

כבר צהריים ואנחנו אחרי נסיעה באוטובוס הפנימי אל Tianzi Mountain 天子山- האזור הגבוה בפארק. וכאן הפתעה- מקדולנדס בפסגת העולם...המבורגר לא עושה לנו את זה אבל קפה קר מוקצף עם תוספת אספרסו בפנים לחיזוק הטעם והריח? בהחלט כן!! יושבות שעה ארוכה, נהנות מהקפה וממשיכות הלאה. המקום ריק לגמרי- סינים לא יושבים שם, אולי כיוון שמחיר שני קפה 54 יואן- מחירה של ארוחת ערב שלמה לזוג…

ניתן להגיע לפסגת טיאנזי גם ברכבל נוח עם נוף מרהיב. פגשנו שם כמה זוגות ישראלים עם המדריך הסיני שלהם בטיול קצת יותר נינוח משלנו.

כעת מתחילות בירידה- אנחנו בכיוון TEN MILES GALLERY ולפנינו ירידה של למעלה מ 4000 מדרגות שתיקח כשלוש שעות. לקחת בחשבון שהכיוון הכללי אכן בירידה, אבל בדרך יש לא מעט עליות. כאן עמוס יותר באנשים- אבל כל סטיה לתצפית צדדית או מדרגות ריקה ופנויה לגמרי.

חלק מהתיירים הסינים נישאים על כפיים…

המדרגות הסיניות קטנות ולא נוחות לרגל מערבית במידה 42. צריך ללכת קצת באלכסון למדרך נוח וכל התחושה לא נוחה. קל למעוד וצריך הרבה ריכוז. בשלב מסויים הרגליים כבר רועדות מהמאמץ. הנוף סביבנו- עוצר נשימה ממש ו המצלמה לא מפסיקה לעבוד.

לקראת שש בערב מגיעות לסוף המסלול, שוב משתאות למראה התור הסיני המשוגע (רצים, נדחפים ועושים המון רעש) ומגיעות למלון החמוד שלנו לקראת שבע, עייפות ומאוד מרוצות. יום נהדר של נופים משכרים שפשוט אי אפשר להעביר את יופיים דרך עדשת המצלמה.

היציאה מהשמורה

19/10 עשינו וי על גשר הזכוכית!

על גשר הזכוכית שתכנן האדריכל הישראלי חיים דותן שמענו עוד בשלבי תכנון הטיול. הוא הספיק להיפתח בקול תרועה רמה באוגוסט 2016, להיסגר שבועיים אחר כך לשיפוצים בקול תרועה רמה עוד יותר אחרי שאחד התיירים הפיל עליו משהו שסדק אותו, ולהיפתח שוב כשבועיים לפני שהגענו לאיזור. ברור שתפור עלינו לבדוק! בתור אטרקציה חדשה ומלהיבה- קשה להשיג כרטיסים כיוון שמספר המבקרים מוגבל מאוד. רצינו להגיע עצמאית אבל התברר שכמעט ואין מכירת כרטיסים לבודדים, וודאי לא לזרים. בעזרתו של ריצ'רד השגנו מקום לטיול עם קבוצה של טיול מאורגן סיני! הטיול כלל איסוף מוולינגואן, עצירה הכרחית במפעל משי (בתקווה שהסינים יקנו משהו) הסעה לגשר (מרחק כשעה נסיעה), כניסה לגשר וזמן חופשי של שעתיים עליו, ארוחת צהריים במסעדה מקומית והסעה חזרה עד המלון שלנו. כל הנ"ל תמורת 200 יואן, כאשר הכניסה בלבד עולה 140- לא רע בכלל, ועוד בסינית.

יחד עם עוד 16 סינים במיניבוס נחמד. עצירה ראשונה- סיור במפעל משי. שעה וחצי של סטנדאפ בסינית תוך הדגמות ותיאור תהליך הייצור, סוגי שמיכות ובדים. למרות שלא הבנו מילה אחת, היה די משעשע להסתכל בדינמיקה הזו. בשלב מסוים הסינים גם קנו במחירים די הזויים של אלפי שקלים.

לקראת צהרים הגענו לגשר וב 12:30 היינו עליו. אסור להיכנס עם תיקים (משאירים אותם באוטובוס) ובכניסה נועלים כיסוי מיוחד מעל הנעלים. הגשר מסוגל להכיל עד 800 מבקרים בו זמנית ובשעה שלנו היו כנראה 795 סינים ו 5 תיירים, כולל אותנו ושלישית צרפתים.

הנה ההדמיה בכניסה

והנה הגשר עצמו

הגשר מאוד מרשים, ארוך.. 470 מטר בערך, בגובה של כ 300 מטר מעל התהום… מרוצף זכוכיות. היה מעונן וטיפה טיפטף, כך שאפקט הפחד התעמעם קצת- אבל עדיין חוויה.

אם כבר הגענו- התיעוד חובה!

הצטלמנו בפוזות, שיתפנו פעולה בשמחה עם סינים שהתלהבו מנוכחותנו וביקשו תמונה משותפת… גשר מיוחד ושווה ביקור. יום שמש ישדרג את החוויה ובגשם אין מה ללכת.

אחר הצהרים חזרנו לריצ'רד שלנו שללא ספק זוכה במלונאי מצטיין , העמסנו שוב את המוצ'ילות וצעדנו לתחנת האוטובוסים לקחת את האוטובוס הקטן חזרה לז'אנגז'יאז'יה סיטי. מחר מתוכננת השמורה האחרונה לטיול זה. מגיעות למלון המשפחתי המקסים Zhangjiajie MINI Inn - מעוצב נפלא, עשר דקות הליכה מתחנת הרכבת והאוטובוסים, עשר דקות הליכה מהרכבל לשמורה, חדר גדול עם מקלחת רותחת וקוזי, הבעלים דובר אנגלית מצויינת. קוזי ואשתו עבדו קשה במלונות יוקרה בעיר הגדולה CHANGSHA (בירת מחוז חונאן, 7 מיליון תושבים). לפני כמה שנים לקחו את כל חסכונותיהם ועברו עם הבת שלהם לג'אנגז'יאזיה סיטי (שנחשבת עיירה, עם 400,000 תושבים בלבד...) לפתוח את המלון העצמאי הקטן . קוזי הסביר שכאן העתיד שלהם, עם פחות זיהום אוויר ויותר זמן להקדיש לילדים. את המלון שיפצו בעצמם והוא יפיפה. ארוחת ערב במסעדה מקומית סמוכה עם החבר שלנו להיום- דאג, צלם וידאו אמריקאי מהוואי שמטייל כאן שבוע ומחפש עם מי להחליף מילה באנגלית.

20/10 מנוחת הלוחמות

כבר בערב התחיל גשם ותחזית מזג האוויר בישרה ערפל וגשם כל היום. התכנית לבלות יום שלם בשמורת Tianmen Mountain בוטלה ואנחנו הודינו למזלנו הטוב שזה היום הראשון שהתבטל בטיול של כמעט חודש. תמורת 50 יואן הארכנו את השהות בחדר עד מועד הטיסה שלנו בערב ובילינו את היום ברביצה עצלה, גיבוי תמונות (והיה המון מה לגבות...) שיחות בסקייפ ודגימת ארוחות בוקר, צהרים וערב סיניות ממבחר המסעדות המקומיות. למרות שאנחנו אוכלות בסין כבר כמה שבועות- לא מפסיקות להתלהב כמה האוכל הצמחוני שלנו טעים מגוון וזול.

בשבע בערב מרימות בפעם האחרונה את המוצ'ילה, נפרדות מקוזי המארח ומבני משפחתו החמודים, קוזי לוקח אותנו מרחק כרבע שעה נסיעה לשדה התעופה- ואנחנו טסות לבייג'ינג.

טיפים ZHANGJIAJIE

  1. רקע על הפארק הנפלא הזה מצאנו למשל כאן, כאן, ובבלוג הממש מצוין הזה. וכאן בנפרד על שמורת הר טיאנמן.
  2. ההתלבטות- האם חייבים לקחת מדריך? התשובה- ממש לא. הסתדרנו מעולה, ראינו כל מה שרצינו ומדריך לא היה מוסיף. נכון שהכול בסינית ונכון שהבעלים המצוין של המלון המצוין עזר לנו מאוד ונכון שצריך מזל- אבל גם בשקלול כל הנ"ל- אין צורך במדריך בחלק הזה. הבלוגים מאוד מפורטים ומסבירים הכול- רק צריך לבוא מוכנים...
  3. כן, צריך מזל גדול עם מזג האוויר. לעלות בגשם אין ממש טעם.
  4. יש המון, אבל ממש המון סינים. פוגשים אותם בתורים ובתצפיות מרכזיות. הם כמעט לא הולכים ברגל וודאי לא בדרכים צדדיות- אבל אין בררה ויש חלקים בהם נטמעים בהמון סיני רועש. ההתייחסות לתור סיני כחוויה אנתרופולוגית מקלה על המעמד...
  5. לקחת בחשבון שהפארק ענק. הגעה מהכניסה עד למסלול ונסיעה בתוך הפארק עצמו לוקחת הרבה זמן. לתכנן היטב זמנים אם הולכים ברגל ולא להיקלע לחושך בטעות.
  6. לשקול לינה בתוך הפארק- יש כמה הוסטלים בפנים. היתרון- לראות את השקיעה והזריחה. אם הולכים ברגל כמונו יש חיסרון בלטייל עם עוד משקל על הגב, אבל עם פחות הליכה זה לא משנה. לנו לא היה רלוונטי (בגלל העונה ומזג האוויר) אבל בהחלט שווה לשקול.
  7. מחיר כרטיס לפארק ZHANGJIAJIE 285 יואן והוא כולל כניסה לפארק ושימוש בכל האוטובוסים. הכרטיס טוב לארבעה ימים וכדאי לשמור עליו היטב. להר Tianmen משלמים בנפרד, כ 200 יואן נוספים. כן, אתרים בסין יקרים.
  8. מאוד חשוב לתכנן טוב את השהות והלינה בהתחשב במה תרצו לעשות.
  • כדי לבקר בחלק של אווטאר ופארק ZHANGJIAJIE מומלץ לישון בWulingyuan . כך שער הכניסה לשמורה נמצא חמש דקות ממרכז העיר (בעוד שהעיר ZHANGJIAJIE CITY נמצאת שעה נסיעה משם). 
  • כדי לבקר בפארק הטבע Tianmen Mountainמומלץ לישון ב ZHANGJIAJIE CITYהכניסה לרכבל העולה להר נמצאת בעיר. כמו כן כאן נמצאים תחנת הרכבת, האוטובוסים הראשיים ושדה התעופה.
  • התכנון האידאלי יהיה 2-3 ימים בפארק Zhangjiajie ועוד יום אחד ל  Tianmen Mountainכך אפשר לשלב לינה של לילה ב ZHANGJIAJIE CITY בהתחלה או בסוף.
  • מתחנת הרכבת ב ZHANGJIAJIE CITY אל מרכז Wulingyuan אנחנו הגענו באוטובוס מקומי שמחירו 14 יואן. והטיפ המפורט על ההגעה כאן

מבט אחרון על המוצ'ילה האהובה

ובפוסט הבא: המהפך! התרמילאיות מגיעות לעיר הגדולה (ואפילו קונות מזוודה )