תקציר הפרקים הקודמים: שתי העשויות ללא חת חושבות שבדיוק סיימו צבא, מתעלמות משלושים השנה שחלפו מאז, משאירות בבית שני בעלים ושבעה ילדים לאכול את האוכל שהשאירו בפריזר ונוחתות בהאנוי עם מוצ'ילות על הגב ותכניות להמשיך לסין. שנה של תכנון סוכמה בפוסט הקודם ועכשיו אפשר להתחיל באמת- האנוי היר וי קאם!
היום הראשון: הלם המזרח
טיסה עם טורקיש עברה בנעימים. יצאנו בעשר בלילה ונחתנו בשלוש אחה"צ בהאנוי עם קונקשן של שעתיים באיסטנבול. שרות טוב בטיסה, אוכל טעים ומבחר סרטים יפה. בשדה התעופה חיכה לנו נהג שהזמנו דרך המלון (18$).
המלון, Hanoi Charming 2 Hotel התגלה כהצלחה מסחררת. מיקום מעולה, קרוב לרובע השוקק חיים, מרחק הליכה מאגם הואן קיאם Hoàn Kiếm Lake ומשוק הלילה, צוות מקסים, חדר מפנק וארוחת בוקר מצויינת עם פירות טריים. מחיר 30$ לזוג ללילה, הוזמן כחצי שנה מראש .
שמנו המזוודות, מקלחת זריזה והופה, להסתובב. בקבלה החלפנו 200$, בשער מצויין. אין שום סיבה להחליף במקום אחר. נוח ויעיל.
לקחנו מפה מקומית ויצאנו החוצה. התחושה: הלם מוחלט. התאהבנו באותו רגע- אבל ההרגשה היא שהתאהבנו בפרחח של השכונה... העומס על כל החושים מטורף- רועש מאוד, צבעוני, ריחות חזקים מכל עבר, צפוף ממש ועל הטעם תיכף נדבר...כמות בלתי נתפסת של קטנועים שנוסעים לכל הכיוונים . בשעה הראשונה התקדמנו אולי 250 מטר- גם כי היה מרתק להסתכל על הרחוב שהיה מלא במשפחות שלמות שאוכלות ארוחת ערב על שרפרפים קטנים בחוץ וגם כי חוקי התנועה הם בגדר המלצה בלבד וכל חציה של כביש/שביל/שבילון נראית כהתאבדות בטוחה. אימצנו מייד את שיטת "תפסי לך וייטנאמי" – לעמוד ממש קרוב למקומי חוצה היא השיטה היחידה להגיע לצד השני של הכביש. החלק הקשה בשיטה הוא באמת ללכת לצידו בעודך בטוחה שתיכף תידרסי.
בילינו כמה שעות מהנות ביותר בשיטוט ברובע העתיק וליד האגם. ישבנו קצת עם סטודנטים וייטנאמים שחיפשו מי שידבר איתם אנגלית- שמענו על נסיונות עוקץ כאלה,
אבל הסטודנטים "שלנו" היו חמודים ואותנטיים לחלוטין:
ועכשיו, למשימה הבאה- אוכל. קשים הם חיי הצמחונית בניכר הקרניבורי...כולם הזהירו אותנו שנרעב, או במקרה הטוב יותר נאכל אורז וביצים קשות חודש שלם. אז ככה: אוכל צמחוני טעים, טרי, מוצלח ומגוון כפי שאכלנו בטיול הזה לא אכלנו מזמן. השיטה המנצחת: הפתק הצמחוני הנשלף אותו רשמו לנו באהבה במלון על חתיכת מפה מזדמנת ונדחף במיידי למרחק נגיעה מהאף של המלצר/הטבח/בעל המסעדה. עבד מעולה- שיכפלנו את השיטה גם בהמשך בסין.
בחרנו את המסעדה הראשונה שלנו (מקום שיושבים בו הרבה מקומיים ונראה בסדר).אורז, טופו, ירקות ובירה וייטנאמית מעולה. ישבנו עם כולם על השרפרפים, שאפנו את אגזוזי הקטנועים, ההלם נרגע ומחר אפשר להתחיל לכבוש את המזרח.
וטיפים כמובן:
- הסעה משדה התעופה- עשו לעצמכם טובה, אל תסתבכו, תזמינו מראש דרך המלון. תמורת לא יותר מ20$ תגיעו בנוחות.
- סים- ההמלצה לקנות בשדה התעופה, אחרי היציאה מאולם ההגעה מצד ימין היא המלצה טובה. לא נהגנו כך בשל קוצר זמן ובזבזנו זמן מאוחר יותר. אחד העובדים מהמלון יצא איתנו לקנות סים מקומי מהקיוסק ליד תמורת 8 $. רכשנו שניים. אחד עבד מייד והשני לא. הבחור היה הוגן מספיק להחזיר לנו כסף יום למחרת. קנינו סים נוסף במקום אחר והפעם וידאנו שגם יפעילו לנו אותו. שימו לב שהכול פועל (שיחות+גלישה) לפני שמשלמים ועוזבים.
- מלון : קישור לטיפ בלמטייל מלון צ'רמינג2 הוטל
29-30/9 האלונג ביי וחזרה לערב מקסים בהאנוי
“אתר מורשת עולמי, אתר התיירות המפורסם ביותר בוויאטנם אחד משבעת פלאי עולם הטבע”- כל זה במרחק כמה שעות נסיעה מאיתנו ולא נלך? בוודאי שהלכנו! מחד, אכן מדובר בטיול תיירותי לעילא ואנחנו כזכור משחקות בלהיות שלושים שנה צעירות יותר, אבל מאידך, מנוחה בספינה קטנה ונחמדה בסגנון תיירותי לחלוטין בהחלט מתאימה כדי לנוח קצת לפני ההמשך המאתגר.
חיפשנו סיור של יומיים (לילה אחד על הספינה), בהזמנה מראש כיוון שהסיור היה יום למחרת הנחיתה בהאנוי. יש עשרות חברות שבסיסית מציעות משהו דומה- איסוף מהמלון בבוקר, נסיעה של כמה שעות להאלונג ביי ושיט של יומיים הכולל גם כמה עצירות (קייאקים, שחיה, מערת נטיפים, סיור בכפר דייגים וכו'). המסלולים מעט שונים אחד מהשני אבל הבסיס דומה. הספינות נבדלות זו מזו בגודלן (גדול יותר בדרך כלל זול יותר), באיכות הספינה וכמובן באיכות החדרים והאוכל. לא הייתי מנסה אוניה בפחות מ 100$ לאדם- לא ממש כדאי להיתקע יומיים באוניה גרועה.
בסופו של דבר הזמנו בהתכתבות עם המלון שלנו במייל. הם שלחו לנו מבחר הצעות ברמות מחיר שונות, החלטנו על רמת הביניים, חיפשנו חוות דעת והגענו לחברת V-spirit שתמורת 130$ לאדם היו ממש מעולים. המחיר דרך המלון היה זול משמעותית מכל מחיר שראינו ברשת. האם לחפש סוכן בהאנוי כשמגיעים ולהזמין דרכו זו אפשרות זולה יותר? אולי, אבל לא כשנוחתים בלילה ונוסעים להלונג ביי בבוקר או במילים אחרות- לא שווה להתבאס בגלל שלושים דולר.
אוטובוס אסף אותנו מהמלון בשבע בבוקר, הגענו להאלונג ביי אחרי כארבע שעות נסיעה כולל עצירה תיירותית הכרחית באיזו חנות מפעל ושטנו בסירת מנוע קטנה לספינה. לחברה ספינה חדשה יחסית, עם 12 תאים בגדלים שונים.
היה ממש כיף בספינה. שודרגנו לחדר מקסים עם מרפסת, הנוף סביב מדהים ויוצא דופן, מזג האוויר היה נהדר, האוכל טעים ומאוד יצירתי. בתור צמחוניות צוותנו לשולחן הצמחוני יחד עם שני מהנדסים הודים חמודים וחוץ מאתנו היו בספינה שלוש משפחות מאוסטרליה וניו זילנד שאחרי כמה (בעצם אחרי ארגז) בקבוקי בירה נהיו מאוד ידידותיים כך שגם בסעיף "לפגוש אנשים מעניינים" היה לנו מזל גדול.
אז מה עשינו?
הגענו להלונג ביי
שודרגנו לחדר הכי יפה בספינה
התחלנו לשוט בנוף נפלא. ההתלבטות- לצלם, או לאכול את מיליון המנות המעולות של ארוחת הצהריים? בסוף להטטנו בין שתי האפשרויות- צילמנו יותר מדי ואכלנו יותר מדי
אחרי מנוחה קצרה- למערת הנטיפים. נחמד מאוד, אבל ממש לא לבוא במיוחד מהצד השני של ויאטנם.
כשעה במערה ואז מתחלקים לקבוצות. הספורטאים האמיצים- לסשן קייאקים בנוף הנפלא. המעודדות החטובות- לסשן צילומי שקיעה מהסיפון המרווח של הספינה, מוזיקה ברקע, בירה ביד ורוח בשיער. בחרנו בקבוצה שהתאימה לנו יותר:
וכך מגיעה הבירה אל האוסטרלים:
סביב הספינה חגות סירות קטנות של מקומיים. מחיר המצרכים כרבע ממחירם על הספינה והם מגיעים היישר לסיפון עם הרשת שבתמונה. כשקונים ארגז זה משמעותי...
ארוחת ערב מוגשת בשבע וחצי וגם כאן שפע גדול של מנות מצויינות. אחר כך שיחות, משחקי קופסה, עוד בירות (למעוניינים) ודיג תמנונים (גם כן למעוניינים). לילה טוב!
השכמה בשש לצילומי זריחה ואז חצי שעה טאי צ'י על הסיפון, ארוחת בוקר ואז לאי קטן עם שתי אפשרויות: חוף חמוד לפדלאות חובבי השיזוף או טיפוס של כעשר דקות לתצפית פנורמית מוצלחת מאוד על האזור . שוב בחרנו מה שהתאים לנו:
בדרך חזרה לנמל הספקנו עוד סדנת בישול ויאטנמי. עומד השף המוכשר של הספינה ומסביר איך כל אחד יכול להכין אוכל ויאטנמי יפה וגם טעים במטבח הביתי, כולל הדגמות מפורטות. בפועל כנראה שבכל זאת צריך להיות שף ויאטנמי כדי שהספרינג רול שלך ישאר אלגנטי בעודך מכין חד קרן מתפוח עץ.
עד הצהרים חזרנו לנמל (אחרי ארוחת צהרים כמובן, שלא נרעב חלילה בדרך) ובסביבות 17:00 הגענו למלון בהאנוי. החדר חיכה לנו להתארגנות והחלפת בגדים זריזה ובדיוק ב 18:00 חיכה לנו למטה טים, המלווה שלנו להערב מארגון HANOI KIDS.
מדובר בארגון סטודנטים, על טהרת ההתנדבות, שנועד להכיר לתיירים את האנוי ולשפר את האנגלית של הסטודנטים המדריכים. רווח נקי לכל הצדדים. ניתן להזמין איתם סיורים באתרי התיירות של האנוי, סיורי אוכל, סיורי יום, סיורי ערב- כמעט כל מה שיעלה בדעתכם. אנחנו הזמנו סיור ערב- כי נזכרנו מאוחר וכבר לא היו סיורי בוקר זמינים. הסיור שלנו כלל מסעדה צמחונית מצויינת (אמא של טים המליצה), טיול ערב במדרחוב ההומה ובשוק הלילה של האנוי ולסיום קפה מוקצף בבית הקפה הכי מוצלח בהאנוי (טים אמר והוא כנראה מבין בזה). היה מרתק לשוחח עם בחור ויאטנמי צעיר ומשכיל ולרוב המקומות שאליהם לקח אותנו לא היינו מגיעות לבד...
טים הסביר לנו שבכל סופי השבוע כל האזור שסביב אגם הואן קיאם ושוק הלילה נסגר לתנועת מכוניות והופך למדרחוב ענקי. קשה להסביר כמה הרבה אנשים, מוזיקה, משחקי רחוב ושמחה יש שם. כמו יום העצמאות- אבל יומיים כל שבוע. כמות האנשים ברחוב בלתי נתפסת ממש.
המון משחקי רחוב
שוק הלילה במיטבו (לא קנינו כלום אבל כיף להסתובב)
ולסיום הקפה שלנו- מימין הקפה הקר ומשמאל הקפה החם, שזה קפה בתוך אמבטיה חמה...שתינו קפה ביצים ונשארנו בחיים לספר שהקפה נפלא.
טיפים:
האלונג ביי:
- המסלולים של האניות בהאלונג ביי לא מאוד שונים אחד מהשני. שני לילות היו טעימה מספקת מהנוף. טריפאדויזור מדרג היטב את החברות ויש שם הרבה מידע ומבחר גדול של חברות מומלצות.
- בעת ההזמנה ודאו כי מחיר הנסיעה מהאנוי כלול בשיט. זה לא אוטומטי.
- בקשו חדר שרחוק מהמנוע של הספינה. המנוע מרעיש.
- בקבוקי מי השתיה על הספינה הם בתשלום. קחו בחשבון או הביאו איתכם.
האנוי:
- האנוי קידס מומלצים מאודוהחוויה מיוחדת. לזכור להזמין לפחות 3 שבועות לפני.
- קישור לטיפ של המסעדה הצמחונית.
- לא לוותר על שיטוט נרחב של כמה שעות במדרחוב בלילה. כיף שם.
- וגם בית הקפה מוצלח במיוחד והנה קישור לטיפ עליו.
1/10 מרתון האנוי מזריחה עד שקיעה
יום שבת שמוקדש להאנוי. השמש זורחת ברבע לשש ובשש ורבע אנחנו כבר בדרכנו לאגם, שבע דקות הליכה נינוחה מהמלון. רואות את האנוי מתעוררת ועשרות כפריים עם אופנים מובילים סחורה לחנויות.
סביב האגם, אמנם השעה שש וחצי בבוקר אבל שוקק כמו שש וחצי בערב. אלפי אנשים עוסקים בפעילות גופנית. קבוצות נשים רוקדות, עשרות קבוצות של טאי צ'י עם מוסיקה, מחול אירובי, ריקודים ועוד. צילמנו הרבה, הצטרפנו לחלק מהקבוצות שהזמינו אותנו, היה כיף גדול לפתוח כך את הבוקר.
חזרה למלון לארוחת בוקר טעימה ומושקעת ומשם ברגל, מהלך כחצי שעה אל Temple of Literature. אתר יפהפה שהיה האוניברסיטה הראשונה והעתיקה של ויאטנם. מצאנו את הדרך די בקלות עם גוגל מאפס ולמעט חציית כבישים שהיא תמיד אתגר בהאנוי, היה מאוד מעניין ללכת ברגל. בדרך עברנו בשוק מקומי שפגשנו במקרה, עצרנו לראות ילדים שנכנסים לבית הספר ונהנינו באופן כללי לשוטט. Temple of Literature אכן יפה כמובטח. דמי כניסה סמליים ואתר מעניין. מסתבר שזהו גם אתר צילומים פופולרי עם סיום הלימודים בהאנוי.
נקלענו לטקס הפקת הבוק של בוגרי המחלקה לביוטכנולוגיה של אחת האוניברסיטאות בהאנוי
שבילו שם שעה מאוד ארוכה בטקס הפרטי שלהם
והם ממש לא היו היחידים- המקום המה מצלמים…
המקדש והגנים שסביבו יפים ומרשימים מאוד
היינו שם כשעתיים. אולי בגלל סוף השבוע היו הרבה מאוד ויאטנמים בשבילים ובמקדש. משם המשכנו רגלית אל מוזיאון הו צ'י מין, כעשרים דקות הליכה נטו, אבל עם עצירה לקפה מצוין בדרך עם מיזוג נעים ואינטרנט אלחוטי מעולה כדי לשלוח תמונות למשפחה זה התארך .
במוזיאון התכנון המקורי היה "לעשות וי"- עשר דקות והיינו פה- אבל להפתעתנו המוזיאון הרשים ועניין אותנו. נשארנו שם כשעתיים. המבנה מרשים ובהחלט מעביר את ההערצה למנהיג. התערוכה מעניינת מאוד, מקיפה, מתעלמת לגמרי מהחלקים הפחות מוצלחים בביוגרפיה ומאדירה את החלקים המרשימים ביכולתו של הו צ'י מין להביא את ויאטנם לעצמאות. מרתק. ילדים כנראה ישתעממו די מהר כאן.
תחנה תרבותית אחרונה ליום הזה היתה הפגודה Tran Quoc Pagoda – Chùa Trấn Quốc. גם לשם הלכנו ברגל, מהלך כשני קילומטר. פגודה בודהיסטית, העתיקה ביותר בהאנוי שנבנתה במאה השישית לספירה. האווירה במקום מיוחדת: מוזיקה חרישית ברקע, קטורת, הרבה אנשים שמביאים מהבית תשורות לאלים במקדש. מעניין ויפה.
כנראה שיש עוד דרכי תחבורה בהאנוי, אבל לנו מאוד התאים להסתובב ברגל בקצב שלנו ולעצור מיליון פעם בדרך כל פעם בשביל משהו אחר. התושבים עצמם מתנייעים בקטנועים או אופניים:
עד שהגענו חזרה למלון היה כבר חושך. יום עמוס. אחרי מנוחה קצרה סיימנו את היום במסעדה אחרונה מוצלחת מאוד והיינו חייבות עוד סיבוב קטן במדרחוב שהפעם, במוצאי שבת היה צפוף עמוס ועליז עוד יותר מאתמול... מחר מוקדם בבוקר עולות צפונה.
טיפים:
- בכל האתרים הללו ובאתרים נוספים אפשר לטייל עם הדרכה של האנוי קידס. בהחלט נראה שיש לכך ערך מוסף. אפשר "לתפור" סיור שמותאם בדיוק למה שאתם אוהבים.
- שימו לב לשעות הפתיחה והאם יש מנוחת צהרים. למרות שרוב האתרים אמורים להיות פתוחים ברציפות הרי שבפועל כולם היו סגורים להפסקת צהרים
- תנו לעצמכם לשוטט. קשה ללכת לאיבוד כשיש גוגל מאפס ביד ויש המון התרחשויות מעניינות בדרך. הכול בתלות במזג האוויר כמובן- סוף ספטמבר היה אידאלי וזה בהחלט שיקול בבחירת החודש לטייל בהאנוי.
- קפה!! בכל הזדמנות אפשרית. הקפה מצוין!! במזג האוויר החם התאים במיוחד אייס קפה ויאטנמי- קפה חזק שמגיע עם חלב מרוכז מתוק וקרח וכדי לקבל אותו אמרנו נו- דה (נשמע כמו תודה) או cà phê đá. הקרח מגיע משקיות מוכנות ואין חשש לשתות אותו.
- קישור לטיפ על המסעדה המעולה בערב כאן
מחר עולים צפונה- ותוכלו לקרוא על זה בפוסט הבא
