אז נחתנו בפרנקפורט.
שדה התעופה גדול מאוד ומרשים. המוני מטוסים ממריאים, נוחתים וחונים.
אוטובוס לוקח אותנו מהמטוס אל הטרמינל.
השילוט ברור מאוד, ואנו עוברים את ביקורת הדרכונים במהירות. וממשיכים למסועי המזוודות. אני ספרתי 9… אולי יש עוד. בכל מקרה, אנחנו אוספים את המזוודות שלנו בזריזות וניגשים לדלפקים של חברות השכרת הרכב. מוצאים את AVIS וממתינים בתור. לקח קצת זמן, אולי 30 דקות ואני מגיע אל הפקיד. שיחה נעימה באנגלית, מילוי טפסים וכו',הוא מבקש להעביר כרטיס אשראי כערבון, מצלם את רישיון הנהיגה הישראלי שלי ונותן לי מפתחות.
הזמנתי פאסאט סטיישן, ידני, בנזין ובלי מערכת ניווט.
קיבלתי סקודה סופרב סטיישן, דיזל, אוטומטית עם מערכת ניווט מובנת. רכב נהדר.
למרות שמדובר ברכב גדול מאוד, התקשינו קצת להכניס את המזוודות והתיקים. הכל נכנס אולם לא ניתן היה לסגור את הוילון של הבגאז' כך שלמעשה המזוודות נראו מבחוץ. לא נורא…
השעה 14:00 בערך ויוצאים לדרך משדה התעופה. מנסים להפעיל את הוייז אבל האינטרנט לא ממש מתחבר…
מזל שיש מערכת ניווט ברכב. קצת ניסיונות וטעיות אני מכניס את הכתובת של הצימר ויוצאים לדרך.
בדרך החלטנו שנוותר על הטיול שתוכנן לדרך גם בגלל שהמזוודות חשופות ועלולות להזמין פריצה וגם בגלל העייפות.
מסתבר שלקום בשעה 3 בלילה אחרי יום שלם של אריזה וסידורים זה די מעייף. מה גם שלפנינו עוד נסיעה של כארבע שעות..
עולים על A5 ומתחילים לנסוע דרומה. כיף לנהוג באוטוסטרדה. הרכב יושב היטב על הכביש וכל לחיצה על הגז מורגשת היטב. יש קצת עומסי תנועה מדי פעם אבל מערכת הניווט מורידה אותנו למעקפים כאלו ואחרים ואז מחזירה אותנו לאוטוסטרדה. עצרנו בדרך בבורגר קינג.
גם פה לא רצינו להשאיר את הרכב עם המזוודות אז אשתי והילדים הלכו לקנות TAKEAWAY ואני חיכיתי ברכב. עצרנו באיזה יער סמוך ואכלנו על מכסה המנוע בעמידה… לא נורא.
אחר כך המשכנו בנסיעה על האוטוסטרדה עד שהגענו לאיזור פרייבורג.
מסתבר שהכביש בין פרייבורג לטיטיזי חסום עקב עבודות בכביש כך שאנו נאלצים לנסוע בדרכים עוקפות, מה שמאריך לנו את הדרך בהרבה זמן. זה זמן טוב להינות מהנוף.
כמה ירוק בעיניים!
הרגשתי כאילו אני נוסע בתוך גלויה או פאזל. מדהים. הכביש מתפתל ומתפתל אבל הנסיעה היא רגועה ונעימה. מוזר אבל המהירות המותרת בכביש האלו היא 100 קמ”ש. מדובר בנתיב אחד לכל כיוון. אין שוליים בכלל והמקומיים נוסעים בדיוק על 100 קמ”ש. לא יותר ולא פחות. טוב, נתרגל גם לזה.
מה שכן, הנהגים מאוד ממושמעים. לא עוקפים עקיפות מסוכנות, לא נמצדים אליך מאחרונית, לא צופרים, נוסעים במהירות המותרת. תענוג.
גם במקומות שיש עבודות בכביש, יש להם פטנט של רמזור נייד משני צדדי הקטע החסום. פעם ירוק לאלו ופעם לאלו מהצד השני. ואף אחד לא מנסה להתחכם… מוזר.
בקיצור מגיעים לצימר ופוגשים בבעלת הבית. היא יודעת אולי 2 מילים באנגלית. קשה אבל מסתדרים בסוף.
הצימר נחמד ומרווח. אנחנו מתארגנים, עושים רשימת קניות וקדימה – לסופר.
500 מטרים מהצימר יש סופרמרקט של LIDL.
גם פה הכל מסודר ויעיל. אני בהלם מהמחירים לעומת הארץ. מעדן חלב שנראה כמו מילקי וניל, רק שהוא כפול בגדול (200 מ”ל) עולה 19 אירוסנט. פחות משקל!
חלב בקרטון עולה 59 אירוסנט. פחות משלושה שקלים. בקיצור, ממלאים את העגלה בלחמים, גבינות, נקניקים, מעדנים, חטיפים, שתייה וכו'.
מגיעים לקופה ומשלמים 23 אירו…
כמובן שבצימר מגלים ששישיית המים המינרליים שלקחנו היא מוגזת… לומדים שצריך לבקש STILL.
מתחברים לאינטרנט האלחוטי בבית. מסתבר שלא ניתן להשתמש בווטסאפ באינטרנט האלחוטי. הילדה קצת התאכזבה (היא הביאה מהארץ את הטלפון הנייד שלה בלי הסים במיוחד בשביל זה.. לא נורא. עבר לה מהר).
זה לא המקום היחיד שנתקלתי בו בבעייה הזו עם הווטסאפ.
מתארגנים לארוחת ערב קלילה, מקלחות ואני מתיישב על המחשב לתכנו היום הבא.
מאחר והיה לנו טיול מרובה ימים, החלטנו שאנחנו לא ממהרים לשום מקום. אנחנו לא חייבים להגיע לכל המקומות ולרוץ משעה 6 בבוקר עד הלילה. בסך הכל זו גם חופשה…
אז כמעט בכל הימים קמנו בבוקר באיזי, אפילו בלי לכוון שעון מעורר. התארגנו בכיף ויצאנו בין 9 ל10 בבוקר.
וכך נגמר לו היום הראשון…
המשך יבוא
דרך אגב, אני שמח שאנשים קוראים את מה שאני כותב.
חלק מהקוראים גם פונים אלי בשאלות בהודעות פרטיות. אני יותר משמח לענות אולם מעדיף שהשאלות תשאלנה כתגובה לפוסטים על מנת שכולם יוכלו לראות אותן ואת התשובות (במידה ויש לי..). זה יחסוך שאלות שחוזרות על עצמן. תודה :)