זהו הפוסט השני בסדרה על הטיול שלי במיאנמר. הקישורים לחלקים האחרים:

באגן – הייחוד של מיאנמר

האוטובוס ממנדליי הגיע לבאגן בעשר בלילה. למרות הבקשות הנשנות מהנהג לעצור לנו ליד המלון, זה לא קרה ומזל גדול שהסתכלתי דרך החלון ופתאום קלטתי שאנחנו עוברים את המלון באחד הפרברים של באגן. עצרנו את האוטובוס ושמחנו לגלות מלון מצויין וחדר נוח עם מזגן טוב. שמו של המלון הוא Inn Wa Guest House והוא הומלץ לנו ע”י הבעלים של המלון במנדליי.

באגאן זהו אחד המרכזים הבודהיסטים הגדולים והמיוחדים ביותר בעולם. זהו אחד המקומות שהכי משכו אותי לטייל במיאנמר ובביטחון מלא אני יכול לומר שזה בהחלט אחד מרגעי השיא של הטיול. אני חושב שהסיבה היחידה שהמקום לא הוגדר כאחד מפלאי העולם זה בגלל המשטר הצבאי ששולט בבורמה.

בין המאות 9-13 לספירה נבנו בבאגאן יותר מ-10,000 פגודות, סטופות ומקדשים שונים. רק כ-2,200 מהם שרדו עד היום. מה שהופך את זה לכל כך מיוחד ומעניין זה שהפגודות נבנו בלי שום סדר ותכנון מראש. זה כאילו שמישהו הלך באמצע השדה ואז אמר “כאן אני אבנה מקדש”… וכך קרה. התוצאה – מראה מרהיב של אלפי מקדשים (קטנים וגדולים) פזורים בשטח באגאן מתערבבים בין שדות ירוקים, גבעות ועצים. חלק מהפגודות האלה מתוחזקות ומשופצות וחלק כמעט הרוסות לגמרי. על חלק אפשר לטפס ועל חלק לא.

השקיעות והזריחות במקום נחשבות ליפות בעולם ובזמני שקיעות כמעט כל התיירים בבאגן מוצאים לעצמם איזה פגודה לטפס עליה כדי לא לפספס את הרגע. יש שתיים או שלוש פגודות שנחשבות לטובות ביותר לצפייה בשקיעה. בערב אפשר לראות עשרות אוטובוסים שמביאים תיירים לפגודות רק בשביל לראות את השקיעה. באותם רגעים אתה מרגיש קצת כמו בקן נמלים. אם לא הגעת מספיק מוקדם, לא יהיה לך מקום טוב לראות את ההצגה הכי יפה בעיר laugh. אותו דבר בזריחה אבל אז יש הרבה פחות אנשים כמובן.

יש כמה פגודות מרכזיות וגדולות מאוד אשר מהוות מוקד משיכה לתיירים ולנזירים בודהיסטים כאחד. (בתמונה למטה – Ananda Paya, אחד מאותם מקדשים מרכזיים).

גודל האיזור בו פזורות הפגודות הוא כמו מנהטן ויש כמה אפשרויות להתנייד בין המקדשים והפגודות

  1. אפשר להשכיר כרכרכה עם סוס שתיקח אתכם למקדשים המרכזיים ותחכה לכם בזמן שתסיירו בהם.
  2. אפשר להשכיר אופניים – אפשרות טובה מאוד אבל צריך לקחת בחשבון שהשטח בכל זאת גדול ונורא חם!!! הטמפרטורה יכולה להגיע גם ל-37 מעלות עם אחוזי לחות כמו בתל אביב אם לא יותר!
  3. להשכיר אופנוע/אופניים חשמליים (לתיירים אין אפשרות להשכיר אופנוע רגיל בבאגן).

בתמונה למעלה זוהי Shwe San Daw Pagoda – מקום מס' 1 לראות שקיעות.

אז השכרנו e-bike שזה משהו באמצע בין טוסטוס חשמלי לאופניים ויצאנו לטייל בין המקדשים. כמו שהזכרתי יש כמה מקומות מרכזיים אבל חוץ מזה העיניים מתפזרות לכל עבר ואנחנו מתחילים לעצור ליד כל פגודה שניה ולנסות לטפס עליה, לקרוא מה כתוב וכו'. לכל פגודה יש שם ובכל פגודה יש פסל של בודהה. לך תזכור את כל השמות.

מהר מאוד הבנו שאם נעצור אפילו ליד כל פגודה עשירית, לא נגיע רחוק והחלטנו לבקר בפגודות המרכזיות קודם, להכיר את השטח ואז לסטות ולראות את מה שיש לו פוטנציאל טיפוס angry.

ברגע שאפשר לטפס למעלה קורים שני דברים: אחד – למעלה יש בריזה וזה נותן לך לברוח קצת מהחום הנורא. דבר שני – אפילו כשמטפסים קצת, נגלה לעיניינו נוף פשוט עוצר נשימה. אז כל טיפוס כזה הסתיים פשוט בהפסקה של חצי שעה בהן יכולנו בשקט להינות מהנוף ולנוח בצל.

לפעמים פגשנו קבוצות ילדים נזירים בודהיסטים שעשו בדיוק את מה שאנחנו עשינו:

אפשר לצרף אינסוף תמונות לפוסט הזה וכל תמונה תהיה יפה ושונה ומעניינת. בסופו של דבר המקום הזה מדהים כל כך שמאוד קשה לתאר את ההרגשה והיופי.

המשכנו יום שלם להסתובב בין הפגודות, עשינו הפסקה לארוחת צהריים במסעדה שמגישה אוכל בורמזי. צורת הגשה מזכירה קצת מסעדה מזרחית (המון מנות/סלטים קטנות) אבל לא נפלתי מהאוכל. אחד הדברים המענינים באוכל הבורמזי זה סלט עלי תה (ירוק בתמונה משמאל). אהרוני שיבח אותו בתוכנית שלו על בורמה ואחרי שטעמתי, אין לי מושג על מה הוא מדבר. לא טעים smiley.

כשהגיע זמן למצוא את המקום המושלם לשקיעה, נהרנו אחרי ההמלצות ושאר התיירים ונסענו (שוב) ל-Shwe San Daw Pagoda על מנת לתפוס מקום על הפגודה לקראת השקיעה. הגענו חצי שעה לפני וכל הקומה העליונה של הפגודה כבר הייתה תפוסה.

השקיעות מהפגודה בהחלט מרהיבות והתפאורה פשוט מושלמת, אין שום בעיה לבוא כל ערב ולהנות מההצגה הכי טובה בעיר.

בסיום “ההצגה” חזרנו לחדר והאמת שהיינו שחוטים לגמרי. היום היה אינטנסיבי וחם מאוד. עשינו סיבוב רגלי קצת בשכונת Nyaung U – זו השכונה שבה נמצאים מרבית הגסטהאוסים. יש בשכונה שוק סואן עם לא מעט אוכל מקומי מעניין. פרט לזה, לא באמת יש שם מה לקנות.

כמו השקיעה, גם הזריחה זה מחזה מרהיב באיזור הזה במיוחד כאשר כל הבלונים הפורחים ממריאים מעל האיזור. הבלונים הפורחים בבגאן זו אטרקציה מפורסמת מאוד וכמו שהיא מפורסמת ככה היא יקרה. טיסה של שעה וחצי בזריחה מעל בגאן עולה כמו חודש מחייה בבורמה (380 דולר). אין לי ספק שזו חוויה מדהימה אבל לפעמים צריך גם לחשוב על יחס עלות/תועלת blush.

בכל מקרה, לראות את הזריחה מגובה של איזה פגודה כשכל הבלונים באויר זה רגע שבו הדופק עולה וקשה להוריד את העיניים. תוסיפו לזה את השקט של הבוקר וזה ממש ממכר.

השמש זרחה והגיע זמן לאכול ארוחת בוקר. המלון שלנו כלל ארוחת בוקר נחמדה ולאחריה יצאנו ליום נוסף של ביקורי פגודות בבאגאן. אחד המקומות שחובה לבקר בהם בבגאן הוא Shwezigon Pagoda. המקדש הזה שנבנה לפני כ-1000 שנה מהווה סוג של גרסה מוקטנת של Shwedagon Pagoda בינגון (גם השם דומה laugh). הפגודה עצמה מאוד יפה וכמו ליד כל פגודה, ניתן למצוא חנויות עם מזכרות וכו'.

לאחר מכן המשכנו להסתובב בין הפגודות עד הצהריים, לאחר מכן תוכנן שיט על הנהר שכלל ביקור במערה ומקדש שאודותיו לא הצלחנו למצוא אבל הסיור עצמו נראה לנו רגוע והוא אכן היה כזה. לא אפרט עליו יותר מזה כי היה אפשר חופשי לוותר עליו.

הדבר המעניין ביותר בסיור הזה היה השקיעה שאפשר לראות מהסירה. זהו, לילה אחרון בבגאן ומחר יוצאים לכיוון קלאו (Kalaw) שמשם מתוכנן לנו 3 ימי טרק לאגם אינלה.

***************************************************************************************

קישור לפוסטים האחרים בסדרה: